1.1  Als aber Ahab tot war, wurden die Moabiter von Israel abtrünnig. Und Ahasia fiel in seinem Obergemach zu Samaria durch das Gitter und ward krank; 1.2  und er sandte Boten und sprach zu ihnen: Geht hin und befraget Baal-Sebub, den Gott zu Ekron, ob ich von dieser Krankheit genesen werde! 1.3  Aber der Engel des HERRN sprach zu Elia, dem Tisbiter: Mache dich auf und geh den Boten des Königs von Samaria entgegen und sprich zu ihnen: Ist denn kein Gott in Israel, daß ihr hingehet, Baal-Sebub, den Gott zu Ekron, zu befragen? 1.4  Und darum spricht der HERR also: Du sollst von dem Bette, darauf du dich gelegt hast, nicht herunterkommen, sondern gewiß sterben! 1.5  Und Elia ging. Die Boten aber kehrten wieder zum König zurück. Da fragte er sie: 1.6  Warum kommt ihr wieder? Sie sprachen zu ihm: Ein Mann kam herauf, uns entgegen, der sprach zu uns: Kehret wieder zurück zu dem König, der euch gesandt hat, und saget zu ihm: So spricht der HERR: Ist denn kein Gott in Israel, daß du hinsendest, Baal-Sebub, den Gott zu Ekron, zu befragen? Darum sollst du von dem Bette, darauf du dich gelegt hast, nicht herunterkommen, sondern gewiß sterben! 1.7  Er sprach zu ihnen: Wie sah der Mann aus, der euch begegnete und solches zu euch sagte? 1.8  Sie sprachen zu ihm: Der Mann trug einen härenen Mantel und einen ledernen Gürtel um seine Lenden. Er aber sprach: Es ist Elia, der Tisbiter! 1.9  Und er sandte einen Hauptmann über fünfzig zu ihm, mit seinen fünfzig Leuten. Als der zu ihm hinaufkam, siehe, da saß er oben auf dem Berge. Er aber sprach zu ihm: Du Mann Gottes, 1.10  der König sagt, du sollst herabkommen! Aber Elia antwortete dem Hauptmann über fünfzig und sprach zu ihm: Bin ich ein Mann Gottes, so falle Feuer vom Himmel und verzehre dich und deine Fünfzig! Da fiel Feuer vom Himmel und verzehrte ihn und seine Fünfzig. 1.11  Und er sandte wieder einen andern Hauptmann über fünfzig zu ihm mit seinen Fünfzigen, der antwortete und sprach zu ihm: Du Mann Gottes, so spricht der König: Komm eilends herab! 1.12  Elia antwortete und sprach zu ihm: Bin ich ein Mann Gottes, so falle Feuer vom Himmel und verzehre dich und deine Fünfzig! Da fiel das Feuer Gottes vom Himmel und verzehrte ihn und seine Fünfzig. 1.13  Da sandte er noch einen dritten Hauptmann über fünfzig mit seinen Fünfzigen. Als nun dieser dritte Hauptmann über fünfzig zu ihm hinaufkam, beugte er seine Knie gegen Elia und bat ihn und sprach zu ihm: Du Mann Gottes, laß doch mein Leben und das Leben deiner Knechte, dieser Fünfzig, etwas vor dir gelten! 1.14  Siehe, das Feuer ist vom Himmel gefallen und hat die ersten zwei Hauptleute über fünfzig samt ihren Fünfzigen vertilgt. Nun aber laß mein Leben etwas vor dir gelten! 1.15  Da sprach der Engel des HERRN zu Elia: Gehe mit ihm hinab und fürchte dich nicht vor ihm! Und er machte sich auf und ging mit ihm hinab zum König. 1.16  Und er sprach zu ihm: So spricht der HERR: Weil du Boten hingesandt hast, Baal-Sebub, den Gott zu Ekron, befragen zu lassen, als wäre kein Gott in Israel, dessen Wort man befragen könnte, sollst du von dem Bette, darauf du dich gelegt hast, nicht herunterkommen, sondern gewiß sterben! 1.17  Also starb er, nach dem Worte des HERRN, das Elia geredet hatte. Und Joram ward König an seiner Statt im zweiten Jahr Jorams, des Sohnes Josaphats, des Königs von Juda; denn er hatte keinen Sohn. 1.18  Was aber mehr von Ahasia zu sagen ist, das er getan hat, ist das nicht beschrieben in der Chronik der Könige von Israel?

1.1  καὶ ἠθέτησεν μωαβ ἐν ισραηλ μετὰ τὸ ἀποθανεῖν αχααβ 1.2  καὶ ἔπεσεν οχοζιας διὰ τοῦ δικτυωτοῦ τοῦ ἐν τῷ ὑπερῴῳ αὐτοῦ τῷ ἐν σαμαρείᾳ καὶ ἠρρώστησεν καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς δεῦτε καὶ ἐπιζητήσατε ἐν τῇ βααλ μυῖαν θεὸν ακκαρων εἰ ζήσομαι ἐκ τῆς ἀρρωστίας μου ταύτης καὶ ἐπορεύθησαν ἐπερωτῆσαι δι' αὐτοῦ 1.3  καὶ ἄγγελος κυρίου ἐλάλησεν πρὸς ηλιου τὸν θεσβίτην λέγων ἀναστὰς δεῦρο εἰς συνάντησιν τῶν ἀγγέλων οχοζιου βασιλέως σαμαρείας καὶ λαλήσεις πρὸς αὐτούς εἰ παρὰ τὸ μὴ εἶναι θεὸν ἐν ισραηλ ὑμεῖς πορεύεσθε ἐπιζητῆσαι ἐν τῇ βααλ μυῖαν θεὸν ακκαρων 1.4  καὶ οὐχ οὕτως ὅτι τάδε λέγει κύριος ἡ κλίνη ἐφ' ἧς ἀνέβης ἐκεῖ οὐ καταβήσῃ ἀπ' αὐτῆς ὅτι ἐκεῖ θανάτῳ ἀποθανῇ καὶ ἐπορεύθη ηλιου καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς 1.5  καὶ ἐπεστράφησαν οἱ ἄγγελοι πρὸς αὐτόν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς τί ὅτι ἐπεστρέψατε 1.6  καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν ἀνὴρ ἀνέβη εἰς συνάντησιν ἡμῶν καὶ εἶπεν πρὸς ἡμᾶς δεῦτε ἐπιστράφητε πρὸς τὸν βασιλέα τὸν ἀποστείλαντα ὑμᾶς καὶ λαλήσατε πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος εἰ παρὰ τὸ μὴ εἶναι θεὸν ἐν ισραηλ σὺ πορεύῃ ζητῆσαι ἐν τῇ βααλ μυῖαν θεὸν ακκαρων οὐχ οὕτως ἡ κλίνη ἐφ' ἧς ἀνέβης ἐκεῖ οὐ καταβήσῃ ἀπ' αὐτῆς ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ 1.7  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς λέγων τίς ἡ κρίσις τοῦ ἀνδρὸς τοῦ ἀναβάντος εἰς συνάντησιν ὑμῖν καὶ λαλήσαντος πρὸς ὑμᾶς τοὺς λόγους τούτους 1.8  καὶ εἶπον πρὸς αὐτόν ἀνὴρ δασὺς καὶ ζώνην δερματίνην περιεζωσμένος τὴν ὀσφὺν αὐτοῦ καὶ εἶπεν ηλιου ὁ θεσβίτης οὗτός ἐστιν 1.9  καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν ἡγούμενον πεντηκόνταρχον καὶ τοὺς πεντήκοντα αὐτοῦ καὶ ἀνέβη καὶ ἦλθεν πρὸς αὐτόν καὶ ἰδοὺ ηλιου ἐκάθητο ἐπὶ τῆς κορυφῆς τοῦ ὄρους καὶ ἐλάλησεν ὁ πεντηκόνταρχος πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν ἄνθρωπε τοῦ θεοῦ ὁ βασιλεὺς ἐκάλεσέν σε κατάβηθι 1.10  καὶ ἀπεκρίθη ηλιου καὶ εἶπεν πρὸς τὸν πεντηκόνταρχον καὶ εἰ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐγώ καταβήσεται πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ καταφάγεταί σε καὶ τοὺς πεντήκοντά σου καὶ κατέβη πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατέφαγεν αὐτὸν καὶ τοὺς πεντήκοντα αὐτοῦ 1.11  καὶ προσέθετο ὁ βασιλεὺς καὶ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν ἄλλον πεντηκόνταρχον καὶ τοὺς πεντήκοντα αὐτοῦ καὶ ἀνέβη καὶ ἐλάλησεν ὁ πεντηκόνταρχος πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν ἄνθρωπε τοῦ θεοῦ τάδε λέγει ὁ βασιλεύς ταχέως κατάβηθι 1.12  καὶ ἀπεκρίθη ηλιου καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν εἰ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐγώ εἰμι καταβήσεται πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ καταφάγεταί σε καὶ τοὺς πεντήκοντά σου καὶ κατέβη πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατέφαγεν αὐτὸν καὶ τοὺς πεντήκοντα αὐτοῦ 1.13  καὶ προσέθετο ὁ βασιλεὺς ἔτι ἀποστεῖλαι ἡγούμενον πεντηκόνταρχον τρίτον καὶ τοὺς πεντήκοντα αὐτοῦ καὶ ἦλθεν πρὸς αὐτὸν ὁ πεντηκόνταρχος ὁ τρίτος καὶ ἔκαμψεν ἐπὶ τὰ γόνατα αὐτοῦ κατέναντι ηλιου καὶ ἐδεήθη αὐτοῦ καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν ἄνθρωπε τοῦ θεοῦ ἐντιμωθήτω δὴ ἡ ψυχή μου καὶ ἡ ψυχὴ τῶν δούλων σου τούτων τῶν πεντήκοντα ἐν ὀφθαλμοῖς σου 1.14  ἰδοὺ κατέβη πῦρ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ κατέφαγεν τοὺς δύο πεντηκοντάρχους τοὺς πρώτους καὶ τοὺς πεντήκοντα αὐτῶν καὶ νῦν ἐντιμωθήτω δὴ ἡ ψυχὴ τῶν δούλων σου ἐν ὀφθαλμοῖς σου 1.15  καὶ ἐλάλησεν ἄγγελος κυρίου πρὸς ηλιου καὶ εἶπεν κατάβηθι μετ' αὐτοῦ μὴ φοβηθῇς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ ἀνέστη ηλιου καὶ κατέβη μετ' αὐτοῦ πρὸς τὸν βασιλέα 1.16  καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν ηλιου τάδε λέγει κύριος τί ὅτι ἀπέστειλας ἀγγέλους ζητῆσαι ἐν τῇ βααλ μυῖαν θεὸν ακκαρων οὐχ οὕτως ἡ κλίνη ἐφ' ἧς ἀνέβης ἐκεῖ οὐ καταβήσῃ ἀπ' αὐτῆς ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ 1.17  καὶ ἀπέθανεν κατὰ τὸ ῥῆμα κυρίου ὃ ἐλάλησεν ηλιου 1.18  καὶ τὰ λοιπὰ τῶν λόγων οχοζιου ὅσα ἐποίησεν οὐκ ἰδοὺ ταῦτα γεγραμμένα ἐπὶ βιβλίου λόγων τῶν ἡμερῶν τοῖς βασιλεῦσιν ισραηλ καὶ ιωραμ υἱὸς αχααβ βασιλεύει ἐπὶ ισραηλ ἐν σαμαρείᾳ ἔτη δέκα δύο ἐν ἔτει ὀκτωκαιδεκάτῳ ιωσαφατ βασιλέως ιουδα καὶ ἐποίησεν τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου πλὴν οὐχ ὡς οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ οὐδὲ ὡς ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ ἀπέστησεν τὰς στήλας τοῦ βααλ ἃς ἐποίησεν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ συνέτριψεν αὐτάς πλὴν ἐν ταῖς ἁμαρτίαις οἴκου ιεροβοαμ ὃς ἐξήμαρτεν τὸν ισραηλ ἐκολλήθη οὐκ ἀπέστη ἀπ' αὐτῶν καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ κύριος εἰς τὸν οἶκον αχααβ

1.1  kai ehthetehsen mohab en israehl meta to apothanein achaab 1.2  kai epesen ochozias dia toy diktyohtoy toy en toh yperohoh aytoy toh en samareia kai ehrrohstehsen kai apesteilen aggeloys kai eipen pros aytoys deyte kai epizehtehsate en teh baal myian theon akkarohn ei zehsomai ek tehs arrohstias moy taytehs kai eporeythehsan eperohtehsai di' aytoy 1.3  kai aggelos kyrioy elalehsen pros ehlioy ton thesbitehn legohn anastas deyro eis synantehsin tohn aggelohn ochozioy basileohs samareias kai lalehseis pros aytoys ei para to meh einai theon en israehl ymeis poreyesthe epizehtehsai en teh baal myian theon akkarohn 1.4  kai oych oytohs oti tade legei kyrios eh klineh eph' ehs anebehs ekei oy katabehseh ap' aytehs oti ekei thanatoh apothaneh kai eporeytheh ehlioy kai eipen pros aytoys 1.5  kai epestraphehsan oi aggeloi pros ayton kai eipen pros aytoys ti oti epestrepsate 1.6  kai eipan pros ayton anehr anebeh eis synantehsin ehmohn kai eipen pros ehmas deyte epistraphehte pros ton basilea ton aposteilanta ymas kai lalehsate pros ayton tade legei kyrios ei para to meh einai theon en israehl sy poreyeh zehtehsai en teh baal myian theon akkarohn oych oytohs eh klineh eph' ehs anebehs ekei oy katabehseh ap' aytehs oti thanatoh apothaneh 1.7  kai elalehsen pros aytoys legohn tis eh krisis toy andros toy anabantos eis synantehsin ymin kai lalehsantos pros ymas toys logoys toytoys 1.8  kai eipon pros ayton anehr dasys kai zohnehn dermatinehn periezohsmenos tehn osphyn aytoy kai eipen ehlioy o thesbitehs oytos estin 1.9  kai apesteilen pros ayton ehgoymenon pentehkontarchon kai toys pentehkonta aytoy kai anebeh kai ehlthen pros ayton kai idoy ehlioy ekathehto epi tehs koryphehs toy oroys kai elalehsen o pentehkontarchos pros ayton kai eipen anthrohpe toy theoy o basileys ekalesen se katabehthi 1.10  kai apekritheh ehlioy kai eipen pros ton pentehkontarchon kai ei anthrohpos toy theoy egoh katabehsetai pyr ek toy oyranoy kai kataphagetai se kai toys pentehkonta soy kai katebeh pyr ek toy oyranoy kai katephagen ayton kai toys pentehkonta aytoy 1.11  kai prosetheto o basileys kai apesteilen pros ayton allon pentehkontarchon kai toys pentehkonta aytoy kai anebeh kai elalehsen o pentehkontarchos pros ayton kai eipen anthrohpe toy theoy tade legei o basileys tacheohs katabehthi 1.12  kai apekritheh ehlioy kai elalehsen pros ayton kai eipen ei anthrohpos toy theoy egoh eimi katabehsetai pyr ek toy oyranoy kai kataphagetai se kai toys pentehkonta soy kai katebeh pyr ek toy oyranoy kai katephagen ayton kai toys pentehkonta aytoy 1.13  kai prosetheto o basileys eti aposteilai ehgoymenon pentehkontarchon triton kai toys pentehkonta aytoy kai ehlthen pros ayton o pentehkontarchos o tritos kai ekampsen epi ta gonata aytoy katenanti ehlioy kai edeehtheh aytoy kai elalehsen pros ayton kai eipen anthrohpe toy theoy entimohthehtoh deh eh psycheh moy kai eh psycheh tohn doylohn soy toytohn tohn pentehkonta en ophthalmois soy 1.14  idoy katebeh pyr ek toy oyranoy kai katephagen toys dyo pentehkontarchoys toys prohtoys kai toys pentehkonta aytohn kai nyn entimohthehtoh deh eh psycheh tohn doylohn soy en ophthalmois soy 1.15  kai elalehsen aggelos kyrioy pros ehlioy kai eipen katabehthi met' aytoy meh phobehthehs apo prosohpoy aytohn kai anesteh ehlioy kai katebeh met' aytoy pros ton basilea 1.16  kai elalehsen pros ayton kai eipen ehlioy tade legei kyrios ti oti apesteilas aggeloys zehtehsai en teh baal myian theon akkarohn oych oytohs eh klineh eph' ehs anebehs ekei oy katabehseh ap' aytehs oti thanatoh apothaneh 1.17  kai apethanen kata to rehma kyrioy o elalehsen ehlioy 1.18  kai ta loipa tohn logohn ochozioy osa epoiehsen oyk idoy tayta gegrammena epi biblioy logohn tohn ehmerohn tois basileysin israehl kai iohram yios achaab basileyei epi israehl en samareia eteh deka dyo en etei oktohkaidekatoh iohsaphat basileohs ioyda kai epoiehsen to ponehron enohpion kyrioy plehn oych ohs oi adelphoi aytoy oyde ohs eh mehtehr aytoy kai apestehsen tas stehlas toy baal as epoiehsen o patehr aytoy kai synetripsen aytas plehn en tais amartiais oikoy ieroboam os exehmarten ton israehl ekollehtheh oyk apesteh ap' aytohn kai ethymohtheh orgeh kyrios eis ton oikon achaab

1.1  וַיִּפְשַׁע מֹואָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מֹות אַחְאָב׃ 1.2  וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתֹו אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרֹון וַיָּחַל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרֹון אִם־אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה׃ ס 1.3  וּמַלְאַךְ יְהוָה דִּבֶּר אֶל־אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ־שֹׁמְרֹון וְדַבֵּר אֲלֵהֶם הַמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרֹון׃ 1.4  וְלָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מֹות תָּמוּת וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה׃ 1.5  וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־זֶּה שַׁבְתֶּם׃ 1.6  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ ׀ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הַמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרֹון לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי־מֹות תָּמוּת׃ 1.7  וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ 1.8  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזֹור עֹור אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא׃ 1.9  וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר־חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל אֵלָיו וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל־רֹאשׁ הָהָר וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה׃ 1.10  וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל־שַׂר הַחֲמִשִּׁים וְאִם־אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת־חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתֹו וְאֶת־חֲמִשָּׁיו׃ 1.11  וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר־חֲמִשִּׁים אַחֵר וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַן וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה׃ 1.12  וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אִם־אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת־חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים מִן־הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתֹו וְאֶת־חֲמִשָּׁיו׃ 1.13  וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח שַׂר־חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר־הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו ׀ לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר־נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ׃ 1.14  הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת־שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ׃ ס 1.15  וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־אֵלִיָּהוּ רֵד אֹותֹו אַל־תִּירָא מִפָּנָיו וַיָּקָם וַיֵּרֶד אֹותֹו אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ 1.16  וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה יַעַן אֲשֶׁר־שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרֹון הַמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרֹו לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי־מֹות תָּמוּת׃ 1.17  וַיָּמָת כִּדְבַר יְהוָה ׀ אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ וַיִּמְלֹךְ יְהֹורָם תַּחְתָּיו פ בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהֹורָם בֶּן־יְהֹושָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כִּי לֹא־הָיָה לֹו בֵּן׃ 1.18  וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹוא־הֵמָּה כְתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ

1.1  wajipxxaO mowAaab bjixraaAel Aaharej mowt AahAaab׃ 1.2  wajipol AahazjaaH bOad HaxbaakaaH baOalijaatow Aaxxaer bxxomrown wajaahal wajixxlah malAaakijm wajoAmaer AaleHaem lkw dirxxw bbaOal zbwb AaeloHej Oaeqrown Aim-AaehjaeH mehaalij zaeH׃ s 1.3  wmalAak jHwaaH dibaer Aael-AelijaaH Hatixxbij qwm OaleH liqraAt malAakej maelaek-xxomrown wdaber AaleHaem Hamiblij Aejn-AaeloHijm bjixraaAel Aataem Holkijm lidroxx bbaOal zbwb AaeloHej Oaeqrown׃ 1.4  wlaaken koH-Aaamar jHwaaH HamiTaaH Aaxxaer-Oaalijtaa xxaam loA-tered mimaenaaH kij mowt taamwt wajelaek AelijaaH׃ 1.5  wajaaxxwbw HamalAaakijm Aelaajw wajoAmaer AalejHaem maH-zaeH xxabtaem׃ 1.6  wajoAmrw Aelaajw Aijxx OaalaaH liqraaAtenw wajoAmaer Aelejnw lkw xxwbw Aael-Hamaelaek Aaxxaer-xxaalah Aaetkaem wdibartaem Aelaajw koH Aaamar jHwaaH Hamiblij Aejn-AaeloHijm bjixraaAel AataaH xxoleha lidroxx bbaOal zbwb AaeloHej Oaeqrown laaken HamiTaaH Aaxxaer-Oaalijtaa xxaam loA-tered mimaenaaH kij-mowt taamwt׃ 1.7  wajdaber AaleHaem maeH mixxpaT HaaAijxx Aaxxaer OaalaaH liqraAtkaem wajdaber Aalejkaem Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH׃ 1.8  wajoAmrw Aelaajw Aijxx baOal xeOaar wAezowr Oowr Aaazwr bmaatnaajw wajoAmar AelijaaH Hatixxbij HwA׃ 1.9  wajixxlah Aelaajw xar-hamixxijm wahamixxaajw wajaOal Aelaajw wHineH joxxeb Oal-roAxx HaaHaar wajdaber Aelaajw Aijxx HaaAaeloHijm Hamaelaek dibaer redaaH׃ 1.10  wajaOanaeH AelijaaHw wajdaber Aael-xar Hahamixxijm wAim-Aijxx AaeloHijm Aaanij teraed Aexx min-Haxxaamajim wtoAkal Aotkaa wAaet-hamixxaejkaa wateraed Aexx min-Haxxaamajim watoAkal Aotow wAaet-hamixxaajw׃ 1.11  wajaaxxaab wajixxlah Aelaajw xar-hamixxijm Aaher wahamixxaajw wajaOan wajdaber Aelaajw Aijxx HaaAaeloHijm koH-Aaamar Hamaelaek mHeraaH redaaH׃ 1.12  wajaOan AelijaaH wajdaber AalejHaem Aim-Aijxx HaaAaeloHijm Aaanij teraed Aexx min-Haxxaamajim wtoAkal Aotkaa wAaet-hamixxaejkaa wateraed Aexx-AaeloHijm min-Haxxaamajim watoAkal Aotow wAaet-hamixxaajw׃ 1.13  wajaaxxaab wajixxlah xar-hamixxijm xxlixxijm wahamixxaajw wajaOal wajaaboA xar-Hahamixxijm Haxxlijxxij wajikraO Oal-birkaajw lnaegaed AelijaaHw wajithanen Aelaajw wajdaber Aelaajw Aijxx HaaAaeloHijm tijqar-naaA napxxij wnaepaexx Oabaadaejkaa AelaeH hamixxijm bOejnaejkaa׃ 1.14  HineH jaardaaH Aexx min-Haxxaamajim watoAkal Aaet-xxnej xaarej Hahamixxijm HaariAxxonijm wAaet-hamixxejHaem wOataaH tijqar napxxij bOejnaejkaa׃ s 1.15  wajdaber malAak jHwaaH Aael-AelijaaHw red Aowtow Aal-tijraaA mipaanaajw wajaaqaam wajeraed Aowtow Aael-Hamaelaek׃ 1.16  wajdaber Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH jaOan Aaxxaer-xxaalahtaa malAaakijm lidroxx bbaOal zbwb AaeloHej Oaeqrown Hamiblij Aejn-AaeloHijm bjixraaAel lidroxx bidbaarow laaken HamiTaaH Aaxxaer-Oaalijtaa xxaam loA-tered mimaenaaH kij-mowt taamwt׃ 1.17  wajaamaat kidbar jHwaaH Aaxxaer-dibaer AelijaaHw wajimlok jHowraam tahtaajw p bixxnat xxtajim lijHowraam baen-jHowxxaapaaT maelaek jHwdaaH kij loA-HaajaaH low ben׃ 1.18  wjaetaer dibrej AahazjaaHw Aaxxaer OaaxaaH HalowA-HemaaH ktwbijm Oal-sepaer dibrej Hajaamijm lmalkej jixraaAel׃ p

1.1  ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב׃ 1.2  ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם־אחיה מחלי זה׃ ס 1.3  ומלאך יהוה דבר אל־אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך־שמרון ודבר אלהם המבלי אין־אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון׃ 1.4  ולכן כה־אמר יהוה המטה אשר־עלית שם לא־תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה׃ 1.5  וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה־זה שבתם׃ 1.6  ויאמרו אליו איש ׀ עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל־המלך אשר־שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין־אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר־עלית שם לא־תרד ממנה כי־מות תמות׃ 1.7  וידבר אלהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את־הדברים האלה׃ 1.8  ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא׃ 1.9  וישלח אליו שר־חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על־ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה׃ 1.10  ויענה אליהו וידבר אל־שר החמשים ואם־איש אלהים אני תרד אש מן־השמים ותאכל אתך ואת־חמשיך ותרד אש מן־השמים ותאכל אתו ואת־חמשיו׃ 1.11  וישב וישלח אליו שר־חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה־אמר המלך מהרה רדה׃ 1.12  ויען אליה וידבר אליהם אם־איש האלהים אני תרד אש מן־השמים ותאכל אתך ואת־חמשיך ותרד אש־אלהים מן־השמים ותאכל אתו ואת־חמשיו׃ 1.13  וישב וישלח שר־חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר־החמשים השלישי ויכרע על־ברכיו ׀ לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר־נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך׃ 1.14  הנה ירדה אש מן־השמים ותאכל את־שני שרי החמשים הראשנים ואת־חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך׃ ס 1.15  וידבר מלאך יהוה אל־אליהו רד אותו אל־תירא מפניו ויקם וירד אותו אל־המלך׃ 1.16  וידבר אליו כה־אמר יהוה יען אשר־שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין־אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר־עלית שם לא־תרד ממנה כי־מות תמות׃ 1.17  וימת כדבר יהוה ׀ אשר־דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו פ בשנת שתים ליהורם בן־יהושפט מלך יהודה כי לא־היה לו בן׃ 1.18  ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא־המה כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

1.1  wjpxO mwAb bjxrAl Ahrj mwt AhAb׃ 1.2  wjpl AhzjH bOd HxbkH bOljtw Axr bxmrwn wjhl wjxlh mlAkjm wjAmr AlHm lkw drxw bbOl zbwb AlHj Oqrwn Am-AhjH mhlj zH׃ s 1.3  wmlAk jHwH dbr Al-AljH Htxbj qwm OlH lqrAt mlAkj mlk-xmrwn wdbr AlHm Hmblj Ajn-AlHjm bjxrAl Atm Hlkjm ldrx bbOl zbwb AlHj Oqrwn׃ 1.4  wlkn kH-Amr jHwH HmTH Axr-Oljt xm lA-trd mmnH kj mwt tmwt wjlk AljH׃ 1.5  wjxwbw HmlAkjm Aljw wjAmr AljHm mH-zH xbtm׃ 1.6  wjAmrw Aljw Ajx OlH lqrAtnw wjAmr Aljnw lkw xwbw Al-Hmlk Axr-xlh Atkm wdbrtm Aljw kH Amr jHwH Hmblj Ajn-AlHjm bjxrAl AtH xlh ldrx bbOl zbwb AlHj Oqrwn lkn HmTH Axr-Oljt xm lA-trd mmnH kj-mwt tmwt׃ 1.7  wjdbr AlHm mH mxpT HAjx Axr OlH lqrAtkm wjdbr Aljkm At-Hdbrjm HAlH׃ 1.8  wjAmrw Aljw Ajx bOl xOr wAzwr Owr Azwr bmtnjw wjAmr AljH Htxbj HwA׃ 1.9  wjxlh Aljw xr-hmxjm whmxjw wjOl Aljw wHnH jxb Ol-rAx HHr wjdbr Aljw Ajx HAlHjm Hmlk dbr rdH׃ 1.10  wjOnH AljHw wjdbr Al-xr Hhmxjm wAm-Ajx AlHjm Anj trd Ax mn-Hxmjm wtAkl Atk wAt-hmxjk wtrd Ax mn-Hxmjm wtAkl Atw wAt-hmxjw׃ 1.11  wjxb wjxlh Aljw xr-hmxjm Ahr whmxjw wjOn wjdbr Aljw Ajx HAlHjm kH-Amr Hmlk mHrH rdH׃ 1.12  wjOn AljH wjdbr AljHm Am-Ajx HAlHjm Anj trd Ax mn-Hxmjm wtAkl Atk wAt-hmxjk wtrd Ax-AlHjm mn-Hxmjm wtAkl Atw wAt-hmxjw׃ 1.13  wjxb wjxlh xr-hmxjm xlxjm whmxjw wjOl wjbA xr-Hhmxjm Hxljxj wjkrO Ol-brkjw lngd AljHw wjthnn Aljw wjdbr Aljw Ajx HAlHjm tjqr-nA npxj wnpx Obdjk AlH hmxjm bOjnjk׃ 1.14  HnH jrdH Ax mn-Hxmjm wtAkl At-xnj xrj Hhmxjm HrAxnjm wAt-hmxjHm wOtH tjqr npxj bOjnjk׃ s 1.15  wjdbr mlAk jHwH Al-AljHw rd Awtw Al-tjrA mpnjw wjqm wjrd Awtw Al-Hmlk׃ 1.16  wjdbr Aljw kH-Amr jHwH jOn Axr-xlht mlAkjm ldrx bbOl zbwb AlHj Oqrwn Hmblj Ajn-AlHjm bjxrAl ldrx bdbrw lkn HmTH Axr-Oljt xm lA-trd mmnH kj-mwt tmwt׃ 1.17  wjmt kdbr jHwH Axr-dbr AljHw wjmlk jHwrm thtjw p bxnt xtjm ljHwrm bn-jHwxpT mlk jHwdH kj lA-HjH lw bn׃ 1.18  wjtr dbrj AhzjHw Axr OxH HlwA-HmH ktwbjm Ol-spr dbrj Hjmjm lmlkj jxrAl׃ p

1.1  Praevaricatus est autem Moab in Israel, postquam mortuus est Achab. 1.2  Ceciditque Ochozias per cancellos cenaculi sui, quod habebat in Samaria, et aegrotavit; misitque nuntios dicens ad eos: “ Ite, consulite Beelzebub deum Accaron, utrum vivere queam de infirmitate mea hac ”. 1.3  Angelus autem Domini locutus est ad Eliam Thesbiten: “ Surge, ascende in occursum nuntiorum regis Samariae et dices ad eos: Numquid non est Deus in Israel, ut eatis ad consulendum Beelzebub deum Accaron? 1.4  Quam ob rem haec dicit Dominus: De lectulo, super quem ascendisti, non descendes, sed morte morieris ”. Et abiit Elias. 1.5  Reversique sunt nuntii ad Ochoziam, qui dixit eis: “ Quare reversi estis? ”. 1.6  At illi responderunt ei: “ Vir occurrit nobis et dixit ad nos: “Ite, revertimini ad regem, qui misit vos, et dicetis ei: Haec dicit Dominus: Numquid, quia non est Deus in Israel, mittis, ut consulatur Beelzebub deus Accaron? Idcirco de lectulo, super quem ascendisti, non descendes, sed morte morieris” ”. 1.7  Qui dixit eis: “ Cuius figurae et habitus vir erat, qui occurrit vobis et locutus est verba haec? ”. 1.8  At illi dixerunt: “ Vir in veste pilosa et zona pellicea accinctis renibus ”. Qui ait: “ Elias Thesbites est ”. 1.9  Misitque ad eum quinquagenarium principem et quinquaginta, qui erant sub eo; qui ascendit ad eum sedentique in vertice montis ait: “ Homo Dei, rex praecepit, ut descendas ”. 1.10  Respondensque Elias dixit quinquagenario: “ Si homo Dei sum, descendat ignis e caelo et devoret te et quinquaginta tuos ”. Descendit itaque ignis e caelo et devoravit eum et quinquaginta, qui erant cum eo. 1.11  Rursum misit ad eum principem quinquagenarium alterum et quinquaginta cum eo; qui locutus est illi: “ Homo Dei, haec dicit rex: “Festina, descende!” ”. 1.12  Respondens Elias ait illis: “ Si homo Dei ego sum, descendat ignis e caelo et devoret te et quinquaginta tuos ”. Descendit ergo ignis Dei e caelo et devoravit illum et quinquaginta eius. 1.13  Iterum misit principem quinquagenarium tertium et quinquaginta, qui erant cum eo; qui cum venisset, curvavit genua contra Eliam et precatus est eum et ait: “ Homo Dei, noli despicere animam meam et animam servorum tuorum, qui mecum sunt. 1.14  Ecce descendit ignis de caelo et devoravit duos principes quinquagenarios primos et quinquagenos, qui cum eis erant; sed nunc obsecro, ut miserearis animae meae ”. 1.15  Locutus est autem angelus Domini ad Eliam dicens: “ Descende cum eo, ne timeas ”. Surrexit igitur et descendit cum eo ad regem 1.16  et locutus est ei: “ Haec dicit Dominus: Quia misisti nuntios ad consulendum Beelzebub deum Accaron, quasi non esset Deus in Israel, a quo posses interrogare sermonem, ideo de lectulo, super quem ascendisti, non descendes, sed morte morieris ”. 1.17  Mortuus est ergo iuxta sermonem Domini, quem locutus est Elias. Et regnavit Ioram frater eius pro eo anno secundo Ioram filii Iosaphat regis Iudae; non enim habebat filium. 1.18  Reliqua autem gestorum Ochoziae, quae operatus est, nonne haec scripta sunt in libro annalium regum Israel?

2.1  Als aber der HERR den Elia im Wetter gen Himmel holen wollte, ging Elia mit Elisa von Gilgal hinweg. 2.2  Und Elia sprach zu Elisa: Bleibe doch hier; der HERR hat mich gen Bethel gesandt! Elisa aber sprach: So wahr der HERR lebt, und so wahr deine Seele lebt, ich verlasse dich nicht! Also kamen sie hinab gen Bethel. 2.3  Da gingen die Prophetensöhne, die zu Bethel waren, heraus zu Elisa und sprachen zu ihm: Weißt du auch, daß der HERR deinen Herrn heute über deinem Haupte hinwegnehmen wird? Er aber sprach: Ich weiß es auch; schweigt nur still! 2.4  Und Elia sprach zu ihm: Elisa, bleibe doch hier; denn der HERR hat mich gen Jericho gesandt! Er aber sprach: So wahr der HERR lebt, und so wahr deine Seele lebt, ich verlasse dich nicht! Also kamen sie gen Jericho. 2.5  Da traten die Prophetensöhne, die zu Jericho waren, zu Elisa und sprachen: Weißt du auch, daß der HERR deinen Herrn heute über deinem Haupte hinwegnehmen wird? Er aber sprach: Ich weiß es auch; schweigt nur still! 2.6  Und Elia sprach zu ihm: Bleibe doch hier, denn der HERR hat mich an den Jordan gesandt! Er aber sprach: So wahr der HERR lebt, und so wahr deine Seele lebt, ich verlasse dich nicht! Und sie gingen beide miteinander. 2.7  Und fünfzig Mann von den Prophetensöhnen gingen hin und stellten sich abseits in einiger Entfernung auf, während diese beiden am Jordan standen. 2.8  Da nahm Elia seinen Mantel und wickelte ihn zusammen und schlug damit das Wasser; das teilte sich nach beiden Seiten, so daß sie beide trocken hindurchgingen. 2.9  Während sie aber hinübergingen, sprach Elia zu Elisa: Erbitte, was ich dir tun soll, ehe ich von dir genommen werde! Elisa sprach: Möchte mir doch ein zweifacher Anteil an deinem Geiste beschert werden! 2.10  Er sprach: Du hast eine schwer zu erfüllende Bitte getan: wirst du mich sehen, wenn ich von dir genommen werde, so wird es geschehen, wo aber nicht, so wird es nicht sein! 2.11  Und während sie noch miteinander gingen und redeten, siehe, da kam ein feuriger Wagen mit feurigen Pferden und trennte beide voneinander. Und Elia fuhr also im Wetter gen Himmel. 2.12  Elisa aber sah ihn und schrie: Mein Vater! mein Vater! Wagen Israels und seine Reiter! Und da er ihn nicht mehr sah, 2.13  faßte er seine Kleider und zerriß sie in zwei Stücke und hob den Mantel auf, der Elia entfallen war, und kehrte um und trat an das Gestade des Jordan. 2.14  Darnach nahm er den Mantel, der Elia entfallen war, und schlug damit das Wasser und sprach: Wo ist der HERR, der Gott des Elia? Und als er so das Wasser schlug, teilte es sich nach beiden Seiten, und Elisa ging hindurch. 2.15  Als aber die Prophetensöhne, die bei Jericho ihm gegenüber standen, das sahen, sprachen sie: Der Geist des Elia ruht auf Elisa! Und sie gingen ihm entgegen, 2.16  bückten sich vor ihm zur Erde und sprachen zu ihm: Siehe doch, es sind unter deinen Knechten fünfzig Männer, wackere Leute, laß dieselben gehen und deinen Herrn suchen! Vielleicht hat ihn der Geist des HERRN genommen und auf irgend einen Berg oder in irgend ein Tal geworfen? Er aber sprach: Schicket sie nicht! 2.17  Aber sie drangen in ihn, bis er ganz verlegen ward und sprach: So laßt sie gehen! Da sandten sie fünfzig Männer, die suchten ihn drei Tage lang, aber sie fanden ihn nicht. 2.18  Und als sie wieder zu ihm zurückkehrten, da er noch zu Jericho war, sprach er zu ihnen: Habe ich euch nicht gesagt, ihr solltet nicht hingehen? 2.19  Und die Männer der Stadt sprachen zu Elisa: Siehe doch, in dieser Stadt ist gut wohnen, wie mein Herr sieht; aber das Wasser ist schlecht, und das Land macht kinderlos! 2.20  Er sprach: Bringt mir eine neue Schale und tut Salz darein! Und sie brachten es ihm. 2.21  Da ging er hinaus zu der Wasserquelle und warf das Salz hinein und sprach: So spricht der HERR: Ich habe dieses Wasser gesund gemacht, es soll fortan weder Tod noch Kinderlosigkeit daher kommen! 2.22  Also ward das Wasser gesund bis auf diesen Tag nach dem Worte Elisas, das er geredet hatte. 2.23  Und er ging von dannen hinauf nach Bethel. Als er nun den Weg hinaufging, kamen kleine Knaben zur Stadt hinaus; die verspotteten ihn und sprachen zu ihm: Kahlkopf, komm herauf! Kahlkopf, komm herauf! 2.24  Da wandte er sich um, und da er sie sah, fluchte er ihnen im Namen des HERRN. Da kamen zwei Bären aus dem Walde und zerrissen zweiundvierzig Kinder. 2.25  Von dort ging er auf den Berg Karmel und kehrte von da wieder nach Samaria zurück.

2.1  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἀνάγειν κύριον τὸν ηλιου ἐν συσσεισμῷ ὡς εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐπορεύθη ηλιου καὶ ελισαιε ἐκ γαλγαλων 2.2  καὶ εἶπεν ηλιου πρὸς ελισαιε κάθου δὴ ἐνταῦθα ὅτι κύριος ἀπέσταλκέν με ἕως βαιθηλ καὶ εἶπεν ελισαιε ζῇ κύριος καὶ ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ καταλείψω σε καὶ ἦλθον εἰς βαιθηλ 2.3  καὶ ἦλθον οἱ υἱοὶ τῶν προφητῶν οἱ ἐν βαιθηλ πρὸς ελισαιε καὶ εἶπον πρὸς αὐτόν εἰ ἔγνως ὅτι κύριος σήμερον λαμβάνει τὸν κύριόν σου ἐπάνωθεν τῆς κεφαλῆς σου καὶ εἶπεν κἀγὼ ἔγνωκα σιωπᾶτε 2.4  καὶ εἶπεν ηλιου πρὸς ελισαιε κάθου δὴ ἐνταῦθα ὅτι κύριος ἀπέσταλκέν με εἰς ιεριχω καὶ εἶπεν ελισαιε ζῇ κύριος καὶ ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ ἐγκαταλείψω σε καὶ ἦλθον εἰς ιεριχω 2.5  καὶ ἤγγισαν οἱ υἱοὶ τῶν προφητῶν οἱ ἐν ιεριχω πρὸς ελισαιε καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν εἰ ἔγνως ὅτι σήμερον λαμβάνει κύριος τὸν κύριόν σου ἐπάνωθεν τῆς κεφαλῆς σου καὶ εἶπεν καί γε ἐγὼ ἔγνων σιωπᾶτε 2.6  καὶ εἶπεν αὐτῷ ηλιου κάθου δὴ ὧδε ὅτι κύριος ἀπέσταλκέν με ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ εἶπεν ελισαιε ζῇ κύριος καὶ ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ ἐγκαταλείψω σε καὶ ἐπορεύθησαν ἀμφότεροι 2.7  καὶ πεντήκοντα ἄνδρες υἱοὶ τῶν προφητῶν καὶ ἔστησαν ἐξ ἐναντίας μακρόθεν καὶ ἀμφότεροι ἔστησαν ἐπὶ τοῦ ιορδάνου 2.8  καὶ ἔλαβεν ηλιου τὴν μηλωτὴν αὐτοῦ καὶ εἵλησεν καὶ ἐπάταξεν τὸ ὕδωρ καὶ διῃρέθη τὸ ὕδωρ ἔνθα καὶ ἔνθα καὶ διέβησαν ἀμφότεροι ἐν ἐρήμῳ 2.9  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ διαβῆναι αὐτοὺς καὶ ηλιου εἶπεν πρὸς ελισαιε αἴτησαι τί ποιήσω σοι πρὶν ἢ ἀναλημφθῆναί με ἀπὸ σοῦ καὶ εἶπεν ελισαιε γενηθήτω δὴ διπλᾶ ἐν πνεύματί σου ἐπ' ἐμέ 2.10  καὶ εἶπεν ηλιου ἐσκλήρυνας τοῦ αἰτήσασθαι ἐὰν ἴδῃς με ἀναλαμβανόμενον ἀπὸ σοῦ καὶ ἔσται σοι οὕτως καὶ ἐὰν μή οὐ μὴ γένηται 2.11  καὶ ἐγένετο αὐτῶν πορευομένων ἐπορεύοντο καὶ ἐλάλουν καὶ ἰδοὺ ἅρμα πυρὸς καὶ ἵπποι πυρὸς καὶ διέστειλαν ἀνὰ μέσον ἀμφοτέρων καὶ ἀνελήμφθη ηλιου ἐν συσσεισμῷ ὡς εἰς τὸν οὐρανόν 2.12  καὶ ελισαιε ἑώρα καὶ ἐβόα πάτερ πάτερ ἅρμα ισραηλ καὶ ἱππεὺς αὐτοῦ καὶ οὐκ εἶδεν αὐτὸν ἔτι καὶ ἐπελάβετο τῶν ἱματίων αὐτοῦ καὶ διέρρηξεν αὐτὰ εἰς δύο ῥήγματα 2.13  καὶ ὕψωσεν τὴν μηλωτὴν ηλιου ἣ ἔπεσεν ἐπάνωθεν ελισαιε καὶ ἐπέστρεψεν ελισαιε καὶ ἔστη ἐπὶ τοῦ χείλους τοῦ ιορδάνου 2.14  καὶ ἔλαβεν τὴν μηλωτὴν ηλιου ἣ ἔπεσεν ἐπάνωθεν αὐτοῦ καὶ ἐπάταξεν τὸ ὕδωρ καὶ οὐ διέστη καὶ εἶπεν ποῦ ὁ θεὸς ηλιου αφφω καὶ ἐπάταξεν τὰ ὕδατα καὶ διερράγησαν ἔνθα καὶ ἔνθα καὶ διέβη ελισαιε 2.15  καὶ εἶδον αὐτὸν οἱ υἱοὶ τῶν προφητῶν οἱ ἐν ιεριχω ἐξ ἐναντίας καὶ εἶπον ἐπαναπέπαυται τὸ πνεῦμα ηλιου ἐπὶ ελισαιε καὶ ἦλθον εἰς συναντὴν αὐτοῦ καὶ προσεκύνησαν αὐτῷ ἐπὶ τὴν γῆν 2.16  καὶ εἶπον πρὸς αὐτόν ἰδοὺ δὴ μετὰ τῶν παίδων σου πεντήκοντα ἄνδρες υἱοὶ δυνάμεως πορευθέντες δὴ ζητησάτωσαν τὸν κύριόν σου μήποτε ἦρεν αὐτὸν πνεῦμα κυρίου καὶ ἔρριψεν αὐτὸν ἐν τῷ ιορδάνῃ ἢ ἐφ' ἓν τῶν ὀρέων ἢ ἐφ' ἕνα τῶν βουνῶν καὶ εἶπεν ελισαιε οὐκ ἀποστελεῖτε 2.17  καὶ παρεβιάσαντο αὐτὸν ἕως ὅτου ᾐσχύνετο καὶ εἶπεν ἀποστείλατε καὶ ἀπέστειλαν πεντήκοντα ἄνδρας καὶ ἐζήτησαν τρεῖς ἡμέρας καὶ οὐχ εὗρον αὐτόν 2.18  καὶ ἀνέστρεψαν πρὸς αὐτόν καὶ αὐτὸς ἐκάθητο ἐν ιεριχω καὶ εἶπεν ελισαιε οὐκ εἶπον πρὸς ὑμᾶς μὴ πορευθῆτε 2.19  καὶ εἶπον οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως πρὸς ελισαιε ἰδοὺ ἡ κατοίκησις τῆς πόλεως ἀγαθή καθὼς ὁ κύριος βλέπει καὶ τὰ ὕδατα πονηρὰ καὶ ἡ γῆ ἀτεκνουμένη 2.20  καὶ εἶπεν ελισαιε λάβετέ μοι ὑδρίσκην καινὴν καὶ θέτε ἐκεῖ ἅλα καὶ ἔλαβον πρὸς αὐτόν 2.21  καὶ ἐξῆλθεν ελισαιε εἰς τὴν διέξοδον τῶν ὑδάτων καὶ ἔρριψεν ἐκεῖ ἅλα καὶ εἶπεν τάδε λέγει κύριος ἴαμαι τὰ ὕδατα ταῦτα οὐκ ἔσται ἔτι ἐκεῖθεν θάνατος καὶ ἀτεκνουμένη 2.22  καὶ ἰάθησαν τὰ ὕδατα ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης κατὰ τὸ ῥῆμα ελισαιε ὃ ἐλάλησεν 2.23  καὶ ἀνέβη ἐκεῖθεν εἰς βαιθηλ καὶ ἀναβαίνοντος αὐτοῦ ἐν τῇ ὁδῷ καὶ παιδάρια μικρὰ ἐξῆλθον ἐκ τῆς πόλεως καὶ κατέπαιζον αὐτοῦ καὶ εἶπον αὐτῷ ἀνάβαινε φαλακρέ ἀνάβαινε 2.24  καὶ ἐξένευσεν ὀπίσω αὐτῶν καὶ εἶδεν αὐτὰ καὶ κατηράσατο αὐτοῖς ἐν ὀνόματι κυρίου καὶ ἰδοὺ ἐξῆλθον δύο ἄρκοι ἐκ τοῦ δρυμοῦ καὶ ἀνέρρηξαν ἐξ αὐτῶν τεσσαράκοντα καὶ δύο παῖδας 2.25  καὶ ἐπορεύθη ἐκεῖθεν εἰς τὸ ὄρος τὸ καρμήλιον καὶ ἐκεῖθεν ἐπέστρεψεν εἰς σαμάρειαν

2.1  kai egeneto en toh anagein kyrion ton ehlioy en sysseismoh ohs eis ton oyranon kai eporeytheh ehlioy kai elisaie ek galgalohn 2.2  kai eipen ehlioy pros elisaie kathoy deh entaytha oti kyrios apestalken me eohs baithehl kai eipen elisaie zeh kyrios kai zeh eh psycheh soy ei kataleipsoh se kai ehlthon eis baithehl 2.3  kai ehlthon oi yioi tohn prophehtohn oi en baithehl pros elisaie kai eipon pros ayton ei egnohs oti kyrios sehmeron lambanei ton kyrion soy epanohthen tehs kephalehs soy kai eipen kagoh egnohka siohpate 2.4  kai eipen ehlioy pros elisaie kathoy deh entaytha oti kyrios apestalken me eis ierichoh kai eipen elisaie zeh kyrios kai zeh eh psycheh soy ei egkataleipsoh se kai ehlthon eis ierichoh 2.5  kai ehggisan oi yioi tohn prophehtohn oi en ierichoh pros elisaie kai eipan pros ayton ei egnohs oti sehmeron lambanei kyrios ton kyrion soy epanohthen tehs kephalehs soy kai eipen kai ge egoh egnohn siohpate 2.6  kai eipen aytoh ehlioy kathoy deh ohde oti kyrios apestalken me eohs toy iordanoy kai eipen elisaie zeh kyrios kai zeh eh psycheh soy ei egkataleipsoh se kai eporeythehsan amphoteroi 2.7  kai pentehkonta andres yioi tohn prophehtohn kai estehsan ex enantias makrothen kai amphoteroi estehsan epi toy iordanoy 2.8  kai elaben ehlioy tehn mehlohtehn aytoy kai eilehsen kai epataxen to ydohr kai diehretheh to ydohr entha kai entha kai diebehsan amphoteroi en erehmoh 2.9  kai egeneto en toh diabehnai aytoys kai ehlioy eipen pros elisaie aitehsai ti poiehsoh soi prin eh analehmphthehnai me apo soy kai eipen elisaie genehthehtoh deh dipla en pneymati soy ep' eme 2.10  kai eipen ehlioy esklehrynas toy aitehsasthai ean idehs me analambanomenon apo soy kai estai soi oytohs kai ean meh oy meh genehtai 2.11  kai egeneto aytohn poreyomenohn eporeyonto kai elaloyn kai idoy arma pyros kai ippoi pyros kai diesteilan ana meson amphoterohn kai anelehmphtheh ehlioy en sysseismoh ohs eis ton oyranon 2.12  kai elisaie eohra kai eboa pater pater arma israehl kai ippeys aytoy kai oyk eiden ayton eti kai epelabeto tohn imatiohn aytoy kai dierrehxen ayta eis dyo rehgmata 2.13  kai ypsohsen tehn mehlohtehn ehlioy eh epesen epanohthen elisaie kai epestrepsen elisaie kai esteh epi toy cheiloys toy iordanoy 2.14  kai elaben tehn mehlohtehn ehlioy eh epesen epanohthen aytoy kai epataxen to ydohr kai oy diesteh kai eipen poy o theos ehlioy aphphoh kai epataxen ta ydata kai dierragehsan entha kai entha kai diebeh elisaie 2.15  kai eidon ayton oi yioi tohn prophehtohn oi en ierichoh ex enantias kai eipon epanapepaytai to pneyma ehlioy epi elisaie kai ehlthon eis synantehn aytoy kai prosekynehsan aytoh epi tehn gehn 2.16  kai eipon pros ayton idoy deh meta tohn paidohn soy pentehkonta andres yioi dynameohs poreythentes deh zehtehsatohsan ton kyrion soy mehpote ehren ayton pneyma kyrioy kai erripsen ayton en toh iordaneh eh eph' en tohn oreohn eh eph' ena tohn boynohn kai eipen elisaie oyk aposteleite 2.17  kai parebiasanto ayton eohs otoy ehschyneto kai eipen aposteilate kai apesteilan pentehkonta andras kai ezehtehsan treis ehmeras kai oych eyron ayton 2.18  kai anestrepsan pros ayton kai aytos ekathehto en ierichoh kai eipen elisaie oyk eipon pros ymas meh poreythehte 2.19  kai eipon oi andres tehs poleohs pros elisaie idoy eh katoikehsis tehs poleohs agatheh kathohs o kyrios blepei kai ta ydata ponehra kai eh geh ateknoymeneh 2.20  kai eipen elisaie labete moi ydriskehn kainehn kai thete ekei ala kai elabon pros ayton 2.21  kai exehlthen elisaie eis tehn diexodon tohn ydatohn kai erripsen ekei ala kai eipen tade legei kyrios iamai ta ydata tayta oyk estai eti ekeithen thanatos kai ateknoymeneh 2.22  kai iathehsan ta ydata eohs tehs ehmeras taytehs kata to rehma elisaie o elalehsen 2.23  kai anebeh ekeithen eis baithehl kai anabainontos aytoy en teh odoh kai paidaria mikra exehlthon ek tehs poleohs kai katepaizon aytoy kai eipon aytoh anabaine phalakre anabaine 2.24  kai exeneysen opisoh aytohn kai eiden ayta kai katehrasato aytois en onomati kyrioy kai idoy exehlthon dyo arkoi ek toy drymoy kai anerrehxan ex aytohn tessarakonta kai dyo paidas 2.25  kai eporeytheh ekeithen eis to oros to karmehlion kai ekeithen epestrepsen eis samareian

2.1  וַיְהִי בְּהַעֲלֹות יְהוָה אֶת־אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן־הַגִּלְגָּל׃ 2.2  וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל־אֱלִישָׁע שֵׁב־נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי עַד־בֵּית־אֵל וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי־יְהוָה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּרְדוּ בֵּית־אֵל׃ 2.3  וַיֵּצְאוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בֵּית־אֵל אֶל־אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיֹּום יְהוָה לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ׃ 2.4  וַיֹּאמֶר לֹו אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע ׀ שֵׁב־נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי יְרִיחֹו וַיֹּאמֶר חַי־יְהוָה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּבֹאוּ יְרִיחֹו׃ 2.5  וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחֹו אֶל־אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיֹּום יְהוָה לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם־אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ׃ 2.6  וַיֹּאמֶר לֹו אֵלִיָּהוּ שֵׁב־נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה וַיֹּאמֶר חַי־יְהוָה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם׃ 2.7  וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד מֵרָחֹוק וּשְׁנֵיהֶם עָמְדוּ עַל־הַיַּרְדֵּן׃ 2.8  וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת־אַדַּרְתֹּו וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה׃ 2.9  וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל־אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי־נָא פִּי־שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי׃ 2.10  וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאֹול אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי־לְךָ כֵן וְאִם־אַיִן לֹא יִהְיֶה׃ 2.11  וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלֹוךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב־אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם׃ 2.12  וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי ׀ אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עֹוד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים׃ 2.13  וַיָּרֶם אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל־שְׂפַת הַיַּרְדֵּן׃ 2.14  וַיִּקַּח אֶת־אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר־נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף־הוּא ׀ וַיַּכֶּה אֶת־הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע׃ 2.15  וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר־בִּירִיחֹו מִנֶּגֶד וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל־אֱלִישָׁע וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתֹו וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לֹו אָרְצָה׃ 2.16  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה־נָא יֵשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ פֶּן־נְשָׂאֹו רוּחַ יְהוָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אֹו בְּאַחַת [הַגְּיָאֹות כ] (הַגֵּאָיֹות ק) וַיֹּאמֶר לֹא תִשְׁלָחוּ׃ 2.17  וַיִּפְצְרוּ־בֹו עַד־בֹּשׁ וַיֹּאמֶר שְׁלָחוּ וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה־יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ׃ 2.18  וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲלֹוא־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל־תֵּלֵכוּ׃ 2.19  וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל־אֱלִישָׁע הִנֵּה־נָא מֹושַׁב הָעִיר טֹוב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת׃ 2.20  וַיֹּאמֶר קְחוּ־לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח וַיִּקְחוּ אֵלָיו׃ 2.21  וַיֵּצֵא אֶל־מֹוצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר יְהוָה רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עֹוד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת׃ 2.22  וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיֹּום הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר׃ פ 2.23  וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית־אֵל וְהוּא ׀ עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן־הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ־בֹו וַיֹּאמְרוּ לֹו עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ׃ 2.24  וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן־הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים׃ 2.25  וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל־הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרֹון׃ פ

2.1  wajHij bHaOalowt jHwaaH Aaet-AelijaaHw basOaaraaH Haxxaamaajim wajelaek AelijaaHw waeAaelijxxaaO min-Hagilgaal׃ 2.2  wajoAmaer AelijaaHw Aael-AaelijxxaaO xxeb-naaA poH kij jHwaaH xxlaahanij Oad-bejt-Ael wajoAmaer AaelijxxaaO haj-jHwaaH whej-napxxkaa Aim-AaeOaezbaekaa wajerdw bejt-Ael׃ 2.3  wajecAw bnej-HanbijAijm Aaxxaer-bejt-Ael Aael-AaelijxxaaO wajoAmrw Aelaajw HajaadaOtaa kij Hajowm jHwaaH loqeha Aaet-Aadonaejkaa meOal roAxxaekaa wajoAmaer gam-Aanij jaadaOtij Haehaexxw׃ 2.4  wajoAmaer low AelijaaHw AaelijxxaaO xxeb-naaA poH kij jHwaaH xxlaahanij jrijhow wajoAmaer haj-jHwaaH whej-napxxkaa Aim-AaeOaezbaekaa wajaaboAw jrijhow׃ 2.5  wajigxxw bnej-HanbijAijm Aaxxaer-bijrijhow Aael-AaelijxxaaO wajoAmrw Aelaajw HajaadaOtaa kij Hajowm jHwaaH loqeha Aaet-Aadonaejkaa meOal roAxxaekaa wajoAmaer gam-Aanij jaadaOtij Haehaexxw׃ 2.6  wajoAmaer low AelijaaHw xxeb-naaA poH kij jHwaaH xxlaahanij HajardenaaH wajoAmaer haj-jHwaaH whej-napxxkaa Aim-AaeOaezbaekaa wajelkw xxnejHaem׃ 2.7  wahamixxijm Aijxx mibnej HanbijAijm Haalkw wajaOamdw minaegaed meraahowq wxxnejHaem Oaamdw Oal-Hajarden׃ 2.8  wajiqah AelijaaHw Aaet-Aadartow wajiglom wajakaeH Aaet-Hamajim wajehaacw HenaaH waaHenaaH wajaOabrw xxnejHaem baehaaraabaaH׃ 2.9  wajHij kOaabraam wAelijaaHw Aaamar Aael-AaelijxxaaO xxAal maaH AaeOaexaeH-laak bTaeraem Aaelaaqah meOimaak wajoAmaer AaelijxxaaO wijHij-naaA pij-xxnajim brwhakaa Aelaaj׃ 2.10  wajoAmaer Hiqxxijtaa lixxAowl Aim-tirAaeH Aotij luqaah meAitaak jHij-lkaa ken wAim-Aajin loA jiHjaeH׃ 2.11  wajHij HemaaH Holkijm Haalowk wdaber wHineH raekaeb-Aexx wswsej Aexx wajapridw bejn xxnejHaem wajaOal AelijaaHw basOaaraaH Haxxaamaajim׃ 2.12  waeAaelijxxaaO roAaeH wHwA mcaOeq Aaabij Aaabij raekaeb jixraaAel wpaaraaxxaajw wloA raaAaaHw Oowd wajahazeq bibgaadaajw wajiqraaOem lixxnajim qraaOijm׃ 2.13  wajaaraem Aaet-Aadaeraet AelijaaHw Aaxxaer naaplaaH meOaalaajw wajaaxxaab wajaOamod Oal-xpat Hajarden׃ 2.14  wajiqah Aaet-Aadaeraet AelijaaHw Aaxxaer-naaplaaH meOaalaajw wajakaeH Aaet-Hamajim wajoAmar AajeH jHwaaH AaeloHej AelijaaHw Aap-HwA wajakaeH Aaet-Hamajim wajehaacw HenaaH waaHenaaH wajaOabor AaelijxxaaO׃ 2.15  wajirAuHw bnej-HanbijAijm Aaxxaer-bijrijhow minaegaed wajoAmrw naahaaH rwha AelijaaHw Oal-AaelijxxaaO wajaaboAw liqraaAtow wajixxtahaww-low AaarcaaH׃ 2.16  wajoAmrw Aelaajw HineH-naaA jexx-Aaet-Oabaadaejkaa hamixxijm Aanaaxxijm bnej-hajil jelkw naaA wijbaqxxw Aaet-Aadonaejkaa paen-nxaaAow rwha jHwaaH wajaxxlikeHw bAahad HaeHaarijm Aow bAahat [HagjaaAowt k] (HageAaajowt q) wajoAmaer loA tixxlaahw׃ 2.17  wajipcrw-bow Oad-boxx wajoAmaer xxlaahw wajixxlhw hamixxijm Aijxx wajbaqxxw xxloxxaaH-jaamijm wloA mcaaAuHw׃ 2.18  wajaaxxubw Aelaajw wHwA joxxeb bijrijhow wajoAmaer AaleHaem HalowA-Aaamartij Aalejkaem Aal-telekw׃ 2.19  wajoAmrw Aanxxej HaaOijr Aael-AaelijxxaaO HineH-naaA mowxxab HaaOijr Towb kaAaxxaer Aadonij roAaeH wHamajim raaOijm wHaaAaaraec mxxakaalaet׃ 2.20  wajoAmaer qhw-lij clohijt hadaaxxaaH wxijmw xxaam maelah wajiqhw Aelaajw׃ 2.21  wajeceA Aael-mowcaaA Hamajim wajaxxlaek-xxaam maelah wajoAmaer koH-Aaamar jHwaaH ripiAtij lamajim HaaAelaeH loA-jiHjaeH mixxaam Oowd maawaet wmxxakaalaet׃ 2.22  wajeraapw Hamajim Oad Hajowm HazaeH kidbar AaelijxxaaO Aaxxaer diber׃ p 2.23  wajaOal mixxaam bejt-Ael wHwA OolaeH badaeraek wnOaarijm qTanijm jaacAw min-HaaOijr wajitqalsw-bow wajoAmrw low OaleH qereha OaleH qereha׃ 2.24  wajipaen Aaharaajw wajirAem wajqallem bxxem jHwaaH watecaeAnaaH xxtajim dubijm min-HajaOar watbaqaOnaaH meHaem AarbaaOijm wxxnej jlaadijm׃ 2.25  wajelaek mixxaam Aael-Har Hakarmael wmixxaam xxaab xxomrown׃ p

2.1  ויהי בהעלות יהוה את־אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן־הגלגל׃ 2.2  ויאמר אליהו אל־אלישע שב־נא פה כי יהוה שלחני עד־בית־אל ויאמר אלישע חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך וירדו בית־אל׃ 2.3  ויצאו בני־הנביאים אשר־בית־אל אל־אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את־אדניך מעל ראשך ויאמר גם־אני ידעתי החשו׃ 2.4  ויאמר לו אליהו אלישע ׀ שב־נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך ויבאו יריחו׃ 2.5  ויגשו בני־הנביאים אשר־ביריחו אל־אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את־אדניך מעל ראשך ויאמר גם־אני ידעתי החשו׃ 2.6  ויאמר לו אליהו שב־נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך וילכו שניהם׃ 2.7  וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על־הירדן׃ 2.8  ויקח אליהו את־אדרתו ויגלם ויכה את־המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה׃ 2.9  ויהי כעברם ואליהו אמר אל־אלישע שאל מה אעשה־לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי־נא פי־שנים ברוחך אלי׃ 2.10  ויאמר הקשית לשאול אם־תראה אתי לקח מאתך יהי־לך כן ואם־אין לא יהיה׃ 2.11  ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב־אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים׃ 2.12  ואלישע ראה והוא מצעק אבי ׀ אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים׃ 2.13  וירם את־אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על־שפת הירדן׃ 2.14  ויקח את־אדרת אליהו אשר־נפלה מעליו ויכה את־המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף־הוא ׀ ויכה את־המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע׃ 2.15  ויראהו בני־הנביאים אשר־ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על־אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו־לו ארצה׃ 2.16  ויאמרו אליו הנה־נא יש־את־עבדיך חמשים אנשים בני־חיל ילכו נא ויבקשו את־אדניך פן־נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת [הגיאות כ] (הגאיות ק) ויאמר לא תשלחו׃ 2.17  ויפצרו־בו עד־בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה־ימים ולא מצאהו׃ 2.18  וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלוא־אמרתי אליכם אל־תלכו׃ 2.19  ויאמרו אנשי העיר אל־אלישע הנה־נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת׃ 2.20  ויאמר קחו־לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו׃ 2.21  ויצא אל־מוצא המים וישלך־שם מלח ויאמר כה־אמר יהוה רפאתי למים האלה לא־יהיה משם עוד מות ומשכלת׃ 2.22  וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר׃ פ 2.23  ויעל משם בית־אל והוא ׀ עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן־העיר ויתקלסו־בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח׃ 2.24  ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן־היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים׃ 2.25  וילך משם אל־הר הכרמל ומשם שב שמרון׃ פ

2.1  wjHj bHOlwt jHwH At-AljHw bsOrH Hxmjm wjlk AljHw wAljxO mn-Hglgl׃ 2.2  wjAmr AljHw Al-AljxO xb-nA pH kj jHwH xlhnj Od-bjt-Al wjAmr AljxO hj-jHwH whj-npxk Am-AOzbk wjrdw bjt-Al׃ 2.3  wjcAw bnj-HnbjAjm Axr-bjt-Al Al-AljxO wjAmrw Aljw HjdOt kj Hjwm jHwH lqh At-Adnjk mOl rAxk wjAmr gm-Anj jdOtj Hhxw׃ 2.4  wjAmr lw AljHw AljxO xb-nA pH kj jHwH xlhnj jrjhw wjAmr hj-jHwH whj-npxk Am-AOzbk wjbAw jrjhw׃ 2.5  wjgxw bnj-HnbjAjm Axr-bjrjhw Al-AljxO wjAmrw Aljw HjdOt kj Hjwm jHwH lqh At-Adnjk mOl rAxk wjAmr gm-Anj jdOtj Hhxw׃ 2.6  wjAmr lw AljHw xb-nA pH kj jHwH xlhnj HjrdnH wjAmr hj-jHwH whj-npxk Am-AOzbk wjlkw xnjHm׃ 2.7  whmxjm Ajx mbnj HnbjAjm Hlkw wjOmdw mngd mrhwq wxnjHm Omdw Ol-Hjrdn׃ 2.8  wjqh AljHw At-Adrtw wjglm wjkH At-Hmjm wjhcw HnH wHnH wjObrw xnjHm bhrbH׃ 2.9  wjHj kObrm wAljHw Amr Al-AljxO xAl mH AOxH-lk bTrm Alqh mOmk wjAmr AljxO wjHj-nA pj-xnjm brwhk Alj׃ 2.10  wjAmr Hqxjt lxAwl Am-trAH Atj lqh mAtk jHj-lk kn wAm-Ajn lA jHjH׃ 2.11  wjHj HmH Hlkjm Hlwk wdbr wHnH rkb-Ax wswsj Ax wjprdw bjn xnjHm wjOl AljHw bsOrH Hxmjm׃ 2.12  wAljxO rAH wHwA mcOq Abj Abj rkb jxrAl wprxjw wlA rAHw Owd wjhzq bbgdjw wjqrOm lxnjm qrOjm׃ 2.13  wjrm At-Adrt AljHw Axr nplH mOljw wjxb wjOmd Ol-xpt Hjrdn׃ 2.14  wjqh At-Adrt AljHw Axr-nplH mOljw wjkH At-Hmjm wjAmr AjH jHwH AlHj AljHw Ap-HwA wjkH At-Hmjm wjhcw HnH wHnH wjObr AljxO׃ 2.15  wjrAHw bnj-HnbjAjm Axr-bjrjhw mngd wjAmrw nhH rwh AljHw Ol-AljxO wjbAw lqrAtw wjxthww-lw ArcH׃ 2.16  wjAmrw Aljw HnH-nA jx-At-Obdjk hmxjm Anxjm bnj-hjl jlkw nA wjbqxw At-Adnjk pn-nxAw rwh jHwH wjxlkHw bAhd HHrjm Aw bAht [HgjAwt k] (HgAjwt q) wjAmr lA txlhw׃ 2.17  wjpcrw-bw Od-bx wjAmr xlhw wjxlhw hmxjm Ajx wjbqxw xlxH-jmjm wlA mcAHw׃ 2.18  wjxbw Aljw wHwA jxb bjrjhw wjAmr AlHm HlwA-Amrtj Aljkm Al-tlkw׃ 2.19  wjAmrw Anxj HOjr Al-AljxO HnH-nA mwxb HOjr Twb kAxr Adnj rAH wHmjm rOjm wHArc mxklt׃ 2.20  wjAmr qhw-lj clhjt hdxH wxjmw xm mlh wjqhw Aljw׃ 2.21  wjcA Al-mwcA Hmjm wjxlk-xm mlh wjAmr kH-Amr jHwH rpAtj lmjm HAlH lA-jHjH mxm Owd mwt wmxklt׃ 2.22  wjrpw Hmjm Od Hjwm HzH kdbr AljxO Axr dbr׃ p 2.23  wjOl mxm bjt-Al wHwA OlH bdrk wnOrjm qTnjm jcAw mn-HOjr wjtqlsw-bw wjAmrw lw OlH qrh OlH qrh׃ 2.24  wjpn Ahrjw wjrAm wjqllm bxm jHwH wtcAnH xtjm dbjm mn-HjOr wtbqOnH mHm ArbOjm wxnj jldjm׃ 2.25  wjlk mxm Al-Hr Hkrml wmxm xb xmrwn׃ p

2.1  Factum est autem cum levare vellet Dominus Eliam per turbi nem in caelum, ibant Elias et Eliseus de Galgalis; 2.2  dixitque Elias ad Eliseum: “ Sede hic, quia Dominus misit me usque Bethel ”. Cui ait Eliseus: “ Vivit Dominus, et vivit anima tua, quia non derelinquam te ”. Cumque descendissent Bethel, 2.3  egressi sunt filii prophetarum, qui erant in Bethel, ad Eliseum et dixerunt ei: “Numquid nosti quia hodie Dominus tollat dominum tuum desuper capite tuo? ”. Qui respondit: “ Et ego novi, silete ”. 2.4  Dixit autem ei Elias: “ Elisee, sede hic, quia Dominus misit me in Iericho ”. Et ille ait: “ Vivit Dominus, et vivit anima tua, quia non derelinquam te ”. Cumque venissent Ierichum, 2.5  accesserunt filii prophetarum, qui erant in Iericho, ad Eliseum et dixerunt ei: “ Numquid nosti quia hodie Dominus tollet dominum tuum desuper capite tuo? ”. Et ait: “ Et ego novi, silete ”. 2.6  Dixit autem ei Elias: “ Sede hic, quia Dominus misit me ad Iordanem ”. Qui ait: “ Vivit Dominus, et vivit anima tua, quia non derelinquam te ”. Ierunt igitur ambo pariter, 2.7  et quinquaginta viri de filiis prophetarum secuti sunt, qui et steterunt e contra longe. Illi autem ambo stabant super Iordanem. 2.8  Tulitque Elias pallium suum et involvit illud et percussit aquas, quae divisae sunt in utramque partem, et transierunt ambo per siccum. 2.9  Cumque transissent, Elias dixit ad Eliseum: “ Postula, quod vis, ut faciam tibi, antequam tollar a te ”. Dixitque Eliseus: “ Obsecro, ut fiant duae partes spiritus tui in me ”. 2.10  Qui respondit: “ Rem difficilem postulasti. Attamen si videris me, quando tollor a te, erit tibi, quod petisti; si autem non videris, non erit ”. 2.11  Cumque pergerent et incedentes sermocinarentur, ecce currus igneus et equi ignei diviserunt utrumque; et ascendit Elias per turbinem in caelum. 2.12  Eliseus autem videbat et clamabat: “ Pater mi, pater mi, currus Israel et auriga eius! ”. Et non vidit eum amplius; apprehenditque vestimenta sua et scidit illa in duas partes. 2.13  Et levavit pallium Eliae, quod ceciderat ei, reversusque stetit super ripam Iordanis. 2.14  Et pallio Eliae, quod ceciderat ei, percussit aquas et dixit: “ Ubi est Deus Eliae etiam nunc? ”. Percussitque aquas, et divisae sunt huc atque illuc, et transiit Eliseus. 2.15  Videntes autem filii prophetarum, qui erant in Iericho de contra, dixerunt: “ Requievit spiritus Eliae super Eliseum ”. Et venientes in occursum eius adoraverunt eum proni in terram 2.16  dixeruntque illi: “ Ecce cum servis tuis sunt quinquaginta viri fortes, qui possunt ire et quaerere dominum tuum, ne forte tulerit eum spiritus Domini et proiecerit in uno montium aut in una vallium ”. Qui ait: “ Nolite mittere! ”. 2.17  Coegeruntque eum, donec acquiesceret et diceret: “ Mittite ”. Et miserunt quinquaginta viros. Qui cum quaesissent tribus diebus, non invenerunt 2.18  et reversi sunt ad eum. At ille habitabat in Iericho dixitque eis: “ Numquid non dixi vobis: Nolite ire?”. 2.19  Dixerunt quoque viri civitatis ad Eliseum: “ Ecce habitatio civitatis huius optima est, sicut tu ipse, domine, perspicis; sed aquae pessimae sunt, et terra faciens abortium ”. 2.20  At ille ait: “Afferte mihi vas novum et mittite in illud sal ”. Qui cum attulissent, 2.21  egressus ad fontem aquarum misit in eum sal et ait: “ Haec dicit Dominus: Sanavi aquas has, et non erit ultra in eis mors neque abortium ”. 2.22  Sanatae sunt ergo aquae usque ad diem hanc iuxta verbum Elisei, quod locutus est. 2.23  Ascendit autem inde Bethel. Cumque ascenderet per viam, pueri parvi egressi sunt de civitate et illudebant ei dicentes: “Ascende, calve; ascende, calve! ”. 2.24  Qui cum respexisset, vidit eos et maledixit eis in nomine Domini; egressique sunt duo ursi de saltu et laceraverunt ex eis quadraginta duos pueros. 2.25  Abiit autem inde in montem Carmeli et inde reversus est Samariam.

3.1  Und Joram, der Sohn Ahabs, ward König über Israel zu Samaria, im achtzehnten Jahre Josaphats, des Königs von Juda, und regierte zwölf Jahre lang. 3.2  Und er tat, was dem HERRN übel gefiel, doch nicht wie sein Vater und seine Mutter; denn er beseitigte die Säule Baals, welche sein Vater gemacht hatte. 3.3  Aber er hielt fest an den Sünden, zu denen Jerobeam, der Sohn Nebats, Israel verführt hatte, und ließ nicht davon. 3.4  Mesa aber, der König der Moabiter, hatte viel Vieh und zinsete dem König von Israel hunderttausend Lämmer und hunderttausend Widder samt der Wolle. 3.5  Als aber Ahab tot war, fiel der König der Moabiter von dem König von Israel ab. 3.6  Zu jener Zeit zog der König Joram von Samaria aus und musterte ganz Israel; 3.7  und er sandte zu Josaphat, dem König von Juda, und ließ ihm sagen: Der König der Moabiter ist von mir abgefallen! Willst du mit mir kommen, wider die Moabiter zu streiten? Er sprach: Ich will hinaufkommen! Ich bin wie du, mein Volk ist wie dein Volk, und meine Pferde wie deine Pferde! 3.8  Und er sprach: Auf welchem Wege wollen wir hinaufziehen? Er sprach: Auf dem Wege durch die Wüste Edom! 3.9  Da zogen aus der König von Israel, der König von Juda und der König von Edom. Als sie aber einen Weg von sieben Tagen zurückgelegt hatten, hatte das Heer und das Vieh, das ihnen folgte, kein Wasser mehr. 3.10  Da sprach der König von Israel: Wehe! der HERR hat diese drei Könige gerufen, um sie in die Hand der Moabiter zu geben! 3.11  Josaphat aber sprach: Ist kein Prophet des HERRN hier, daß wir durch ihn den HERRN um Rat fragen könnten? Da antwortete einer von den Knechten des Königs von Israel und sprach: Hier ist Elisa, der Sohn Saphats, der dem Elia Wasser auf die Hände goß! 3.12  Josaphat sprach: Das Wort des HERRN ist bei ihm! Also zogen der König von Israel und Josaphat und der König von Edom zu ihm hinab. 3.13  Elisa aber sprach zum König von Israel: Was habe ich mit dir zu schaffen? Gehe hin zu den Propheten deines Vaters und zu den Propheten deiner Mutter! Der König von Israel sprach zu ihm: Nein! Hat der HERR nicht diese drei Könige gerufen, um sie in die Hand der Moabiter zu geben? 3.14  Elisa sprach: So wahr der HERR der Heerscharen lebt, vor dessen Angesicht ich stehe, wenn ich nicht auf Josaphat, den König von Juda, Rücksicht nähme, ich wollte dich nicht ansehen noch beachten! 3.15  So bringt mir nun einen Saitenspieler! Und als der Saitenspieler die Saiten schlug, kam die Hand des HERRN über ihn. 3.16  Und er sprach: So spricht der HERR: Machet im Tale Grube an Grube! 3.17  Denn also spricht der HERR: Ihr werdet keinen Wind noch Regen sehen; dennoch soll dieses Tal voll Wasser werden, so daß ihr zu trinken habt, 3.18  auch euer kleines und großes Vieh. Und zwar ist das ein Geringes vor dem HERRN; er wird auch die Moabiter in eure Hand geben, 3.19  so daß ihr alle festen Städte und alle auserlesenen Städte schlagen werdet; und ihr werdet alle guten Bäume fällen und alle Wasserbrunnen verstopfen und alle guten Äcker mit Steinen verderben. 3.20  Am Morgen nun, zur Zeit des Speisopfers, siehe, da kam ein Gewässer den Weg von Edom her, und das Land wurde voll Wasser. 3.21  Als aber ganz Moab hörte, daß die Könige heraufzogen, wider sie zu streiten, wurden alle, die das Schwert umgürten konnten, aufgeboten; und sie besetzten die Grenze. 3.22  Und als sie sich am Morgen früh aufmachten und die Sonne über dem Wasser aufging, erschien den Moabitern das Wasser drüben rot wie Blut. 3.23  Und sie sprachen: Es ist Blut! Die Könige haben sich gewiß mit dem Schwerte bekämpft, und einer wird den andern erschlagen haben! Und nun, Moab, mache dich auf zur Plünderung! 3.24  Als sie aber zum Lager Israels kamen, machten sich die Israeliten auf und schlugen die Moabiter, daß sie vor ihnen flohen. 3.25  Jene aber drangen ins Land ein und schlugen Moab und rissen die Städte nieder und warfen ein jeder seinen Stein auf alle guten Äcker, bis sie voll waren, und verstopften alle Wasserbrunnen und fällten alle guten Bäume, bis in Kir-Hareset nur noch dessen Steinmauern übrigblieben. Und die Schleuderer umzingelten und beschossen es. 3.26  Als aber der König der Moabiter sah, daß ihm der Streit zu stark ward, nahm er siebenhundert Mann mit sich, die das Schwert zogen, um gegen den König von Edom durchzubrechen; aber sie konnten nicht. 3.27  Da nahm er seinen erstgeborenen Sohn, der an seiner Statt König werden sollte, und opferte ihn zum Brandopfer auf der Mauer. Und es entstand großer Unwille wider Israel, so daß sie von ihm abzogen und wieder in ihr Land zurückkehrten.

3.1  καὶ ιωραμ υἱὸς αχααβ ἐβασίλευσεν ἐν ισραηλ ἐν ἔτει ὀκτωκαιδεκάτῳ ιωσαφατ βασιλεῖ ιουδα καὶ ἐβασίλευσεν δώδεκα ἔτη 3.2  καὶ ἐποίησεν τὸ πονηρὸν ἐν ὀφθαλμοῖς κυρίου πλὴν οὐχ ὡς ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ οὐχ ὡς ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ μετέστησεν τὰς στήλας τοῦ βααλ ἃς ἐποίησεν ὁ πατὴρ αὐτοῦ 3.3  πλὴν ἐν τῇ ἁμαρτίᾳ ιεροβοαμ υἱοῦ ναβατ ὃς ἐξήμαρτεν τὸν ισραηλ ἐκολλήθη οὐκ ἀπέστη ἀπ' αὐτῆς 3.4  καὶ μωσα βασιλεὺς μωαβ ἦν νωκηδ καὶ ἐπέστρεφεν τῷ βασιλεῖ ισραηλ ἐν τῇ ἐπαναστάσει ἑκατὸν χιλιάδας ἀρνῶν καὶ ἑκατὸν χιλιάδας κριῶν ἐπὶ πόκων 3.5  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ ἀποθανεῖν αχααβ καὶ ἠθέτησεν βασιλεὺς μωαβ ἐν βασιλεῖ ισραηλ 3.6  καὶ ἐξῆλθεν ὁ βασιλεὺς ιωραμ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ σαμαρείας καὶ ἐπεσκέψατο τὸν ισραηλ 3.7  καὶ ἐπορεύθη καὶ ἐξαπέστειλεν πρὸς ιωσαφατ βασιλέα ιουδα λέγων βασιλεὺς μωαβ ἠθέτησεν ἐν ἐμοί εἰ πορεύσῃ μετ' ἐμοῦ εἰς μωαβ εἰς πόλεμον καὶ εἶπεν ἀναβήσομαι ὅμοιός μοι ὅμοιός σοι ὡς ὁ λαός μου ὁ λαός σου ὡς οἱ ἵπποι μου οἱ ἵπποι σου 3.8  καὶ εἶπεν ποίᾳ ὁδῷ ἀναβῶ καὶ εἶπεν ὁδὸν ἔρημον εδωμ 3.9  καὶ ἐπορεύθη ὁ βασιλεὺς ισραηλ καὶ ὁ βασιλεὺς ιουδα καὶ ὁ βασιλεὺς εδωμ καὶ ἐκύκλωσαν ὁδὸν ἑπτὰ ἡμερῶν καὶ οὐκ ἦν ὕδωρ τῇ παρεμβολῇ καὶ τοῖς κτήνεσιν τοῖς ἐν τοῖς ποσὶν αὐτῶν 3.10  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ισραηλ ὦ ὅτι κέκληκεν κύριος τοὺς τρεῖς βασιλεῖς παρερχομένους δοῦναι αὐτοὺς ἐν χειρὶ μωαβ 3.11  καὶ εἶπεν ιωσαφατ οὐκ ἔστιν ὧδε προφήτης τοῦ κυρίου καὶ ἐπιζητήσωμεν τὸν κύριον παρ' αὐτοῦ καὶ ἀπεκρίθη εἷς τῶν παίδων βασιλέως ισραηλ καὶ εἶπεν ὧδε ελισαιε υἱὸς σαφατ ὃς ἐπέχεεν ὕδωρ ἐπὶ χεῖρας ηλιου 3.12  καὶ εἶπεν ιωσαφατ ἔστιν αὐτῷ ῥῆμα κυρίου καὶ κατέβη πρὸς αὐτὸν βασιλεὺς ισραηλ καὶ ιωσαφατ βασιλεὺς ιουδα καὶ βασιλεὺς εδωμ 3.13  καὶ εἶπεν ελισαιε πρὸς βασιλέα ισραηλ τί ἐμοὶ καὶ σοί δεῦρο πρὸς τοὺς προφήτας τοῦ πατρός σου καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεὺς ισραηλ μή ὅτι κέκληκεν κύριος τοὺς τρεῖς βασιλεῖς τοῦ παραδοῦναι αὐτοὺς εἰς χεῖρας μωαβ 3.14  καὶ εἶπεν ελισαιε ζῇ κύριος τῶν δυνάμεων ᾧ παρέστην ἐνώπιον αὐτοῦ ὅτι εἰ μὴ πρόσωπον ιωσαφατ βασιλέως ιουδα ἐγὼ λαμβάνω εἰ ἐπέβλεψα πρὸς σὲ καὶ εἶδόν σε 3.15  καὶ νυνὶ δὲ λαβέ μοι ψάλλοντα καὶ ἐγένετο ὡς ἔψαλλεν ὁ ψάλλων καὶ ἐγένετο ἐπ' αὐτὸν χεὶρ κυρίου 3.16  καὶ εἶπεν τάδε λέγει κύριος ποιήσατε τὸν χειμάρρουν τοῦτον βοθύνους βοθύνους 3.17  ὅτι τάδε λέγει κύριος οὐκ ὄψεσθε πνεῦμα καὶ οὐκ ὄψεσθε ὑετόν καὶ ὁ χειμάρρους οὗτος πλησθήσεται ὕδατος καὶ πίεσθε ὑμεῖς καὶ αἱ κτήσεις ὑμῶν καὶ τὰ κτήνη ὑμῶν 3.18  καὶ κούφη αὕτη ἐν ὀφθαλμοῖς κυρίου καὶ παραδώσω τὴν μωαβ ἐν χειρὶ ὑμῶν 3.19  καὶ πατάξετε πᾶσαν πόλιν ὀχυρὰν καὶ πᾶν ξύλον ἀγαθὸν καταβαλεῖτε καὶ πάσας πηγὰς ὕδατος ἐμφράξετε καὶ πᾶσαν μερίδα ἀγαθὴν ἀχρειώσετε ἐν λίθοις 3.20  καὶ ἐγένετο τὸ πρωὶ ἀναβαινούσης τῆς θυσίας καὶ ἰδοὺ ὕδατα ἤρχοντο ἐξ ὁδοῦ εδωμ καὶ ἐπλήσθη ἡ γῆ ὕδατος 3.21  καὶ πᾶσα μωαβ ἤκουσαν ὅτι ἀνέβησαν οἱ βασιλεῖς πολεμεῖν αὐτούς καὶ ἀνεβόησαν ἐκ παντὸς περιεζωσμένου ζώνην καὶ ἐπάνω καὶ ἔστησαν ἐπὶ τοῦ ὁρίου 3.22  καὶ ὤρθρισαν τὸ πρωί καὶ ὁ ἥλιος ἀνέτειλεν ἐπὶ τὰ ὕδατα καὶ εἶδεν μωαβ ἐξ ἐναντίας τὰ ὕδατα πυρρὰ ὡσεὶ αἷμα 3.23  καὶ εἶπαν αἷμα τοῦτο τῆς ῥομφαίας ἐμαχέσαντο οἱ βασιλεῖς καὶ ἐπάταξαν ἀνὴρ τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ νῦν ἐπὶ τὰ σκῦλα μωαβ 3.24  καὶ εἰσῆλθον εἰς τὴν παρεμβολὴν ισραηλ καὶ ισραηλ ἀνέστησαν καὶ ἐπάταξαν τὴν μωαβ καὶ ἔφυγον ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ εἰσῆλθον εἰσπορευόμενοι καὶ τύπτοντες τὴν μωαβ 3.25  καὶ τὰς πόλεις καθεῖλον καὶ πᾶσαν μερίδα ἀγαθὴν ἔρριψαν ἀνὴρ τὸν λίθον καὶ ἐνέπλησαν αὐτὴν καὶ πᾶσαν πηγὴν ὕδατος ἐνέφραξαν καὶ πᾶν ξύλον ἀγαθὸν κατέβαλον ἕως τοῦ καταλιπεῖν τοὺς λίθους τοῦ τοίχου καθῃρημένους καὶ ἐκύκλευσαν οἱ σφενδονῆται καὶ ἐπάταξαν αὐτήν 3.26  καὶ εἶδεν ὁ βασιλεὺς μωαβ ὅτι ἐκραταίωσεν ὑπὲρ αὐτὸν ὁ πόλεμος καὶ ἔλαβεν μεθ' ἑαυτοῦ ἑπτακοσίους ἄνδρας ἐσπασμένους ῥομφαίαν διακόψαι πρὸς βασιλέα εδωμ καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν 3.27  καὶ ἔλαβεν τὸν υἱὸν αὐτοῦ τὸν πρωτότοκον ὃς ἐβασίλευσεν ἀντ' αὐτοῦ καὶ ἀνήνεγκεν αὐτὸν ὁλοκαύτωμα ἐπὶ τοῦ τείχους καὶ ἐγένετο μετάμελος μέγας ἐπὶ ισραηλ καὶ ἀπῆραν ἀπ' αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψαν εἰς τὴν γῆν

3.1  kai iohram yios achaab ebasileysen en israehl en etei oktohkaidekatoh iohsaphat basilei ioyda kai ebasileysen dohdeka eteh 3.2  kai epoiehsen to ponehron en ophthalmois kyrioy plehn oych ohs o patehr aytoy kai oych ohs eh mehtehr aytoy kai metestehsen tas stehlas toy baal as epoiehsen o patehr aytoy 3.3  plehn en teh amartia ieroboam yioy nabat os exehmarten ton israehl ekollehtheh oyk apesteh ap' aytehs 3.4  kai mohsa basileys mohab ehn nohkehd kai epestrephen toh basilei israehl en teh epanastasei ekaton chiliadas arnohn kai ekaton chiliadas kriohn epi pokohn 3.5  kai egeneto meta to apothanein achaab kai ehthetehsen basileys mohab en basilei israehl 3.6  kai exehlthen o basileys iohram en teh ehmera ekeineh ek samareias kai epeskepsato ton israehl 3.7  kai eporeytheh kai exapesteilen pros iohsaphat basilea ioyda legohn basileys mohab ehthetehsen en emoi ei poreyseh met' emoy eis mohab eis polemon kai eipen anabehsomai omoios moi omoios soi ohs o laos moy o laos soy ohs oi ippoi moy oi ippoi soy 3.8  kai eipen poia odoh anaboh kai eipen odon erehmon edohm 3.9  kai eporeytheh o basileys israehl kai o basileys ioyda kai o basileys edohm kai ekyklohsan odon epta ehmerohn kai oyk ehn ydohr teh paremboleh kai tois ktehnesin tois en tois posin aytohn 3.10  kai eipen o basileys israehl oh oti keklehken kyrios toys treis basileis parerchomenoys doynai aytoys en cheiri mohab 3.11  kai eipen iohsaphat oyk estin ohde prophehtehs toy kyrioy kai epizehtehsohmen ton kyrion par' aytoy kai apekritheh eis tohn paidohn basileohs israehl kai eipen ohde elisaie yios saphat os epecheen ydohr epi cheiras ehlioy 3.12  kai eipen iohsaphat estin aytoh rehma kyrioy kai katebeh pros ayton basileys israehl kai iohsaphat basileys ioyda kai basileys edohm 3.13  kai eipen elisaie pros basilea israehl ti emoi kai soi deyro pros toys prophehtas toy patros soy kai eipen aytoh o basileys israehl meh oti keklehken kyrios toys treis basileis toy paradoynai aytoys eis cheiras mohab 3.14  kai eipen elisaie zeh kyrios tohn dynameohn oh parestehn enohpion aytoy oti ei meh prosohpon iohsaphat basileohs ioyda egoh lambanoh ei epeblepsa pros se kai eidon se 3.15  kai nyni de labe moi psallonta kai egeneto ohs epsallen o psallohn kai egeneto ep' ayton cheir kyrioy 3.16  kai eipen tade legei kyrios poiehsate ton cheimarroyn toyton bothynoys bothynoys 3.17  oti tade legei kyrios oyk opsesthe pneyma kai oyk opsesthe yeton kai o cheimarroys oytos plehsthehsetai ydatos kai piesthe ymeis kai ai ktehseis ymohn kai ta ktehneh ymohn 3.18  kai koypheh ayteh en ophthalmois kyrioy kai paradohsoh tehn mohab en cheiri ymohn 3.19  kai pataxete pasan polin ochyran kai pan xylon agathon katabaleite kai pasas pehgas ydatos emphraxete kai pasan merida agathehn achreiohsete en lithois 3.20  kai egeneto to prohi anabainoysehs tehs thysias kai idoy ydata ehrchonto ex odoy edohm kai eplehstheh eh geh ydatos 3.21  kai pasa mohab ehkoysan oti anebehsan oi basileis polemein aytoys kai aneboehsan ek pantos periezohsmenoy zohnehn kai epanoh kai estehsan epi toy orioy 3.22  kai ohrthrisan to prohi kai o ehlios aneteilen epi ta ydata kai eiden mohab ex enantias ta ydata pyrra ohsei aima 3.23  kai eipan aima toyto tehs romphaias emachesanto oi basileis kai epataxan anehr ton plehsion aytoy kai nyn epi ta skyla mohab 3.24  kai eisehlthon eis tehn parembolehn israehl kai israehl anestehsan kai epataxan tehn mohab kai ephygon apo prosohpoy aytohn kai eisehlthon eisporeyomenoi kai typtontes tehn mohab 3.25  kai tas poleis katheilon kai pasan merida agathehn erripsan anehr ton lithon kai eneplehsan aytehn kai pasan pehgehn ydatos enephraxan kai pan xylon agathon katebalon eohs toy katalipein toys lithoys toy toichoy kathehrehmenoys kai ekykleysan oi sphendonehtai kai epataxan aytehn 3.26  kai eiden o basileys mohab oti ekrataiohsen yper ayton o polemos kai elaben meth' eaytoy eptakosioys andras espasmenoys romphaian diakopsai pros basilea edohm kai oyk ehdynehthehsan 3.27  kai elaben ton yion aytoy ton prohtotokon os ebasileysen ant' aytoy kai anehnegken ayton olokaytohma epi toy teichoys kai egeneto metamelos megas epi israehl kai apehran ap' aytoy kai epestrepsan eis tehn gehn

3.1  וִיהֹורָם בֶּן־אַחְאָב מָלַךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרֹון בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהֹושָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃ 3.2  וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמֹּו וַיָּסַר אֶת־מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו׃ 3.3  רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל דָּבֵק לֹא־סָר מִמֶּנָּה׃ ס 3.4  וּמֵישַׁע מֶלֶךְ־מֹואָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל מֵאָה־אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר׃ 3.5  וַיְהִי כְּמֹות אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ־מֹואָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃ 3.6  וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהֹורָם בַּיֹּום הַהוּא מִשֹּׁמְרֹון וַיִּפְקֹד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃ 3.7  וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל־יְהֹושָׁפָט מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר מֶלֶךְ מֹואָב פָּשַׁע בִּי הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל־מֹואָב לַמִּלְחָמָה וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה כָּמֹונִי כָמֹוךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ׃ 3.8  וַיֹּאמֶר אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה וַיֹּאמֶר דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדֹום׃ 3.9  וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶך־יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדֹום וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא־הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם׃ 3.10  וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲהָהּ כִּי־קָרָא יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אֹותָם בְּיַד־מֹואָב׃ 3.11  וַיֹּאמֶר יְהֹושָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה וְנִדְרְשָׁה אֶת־יְהוָה מֵאֹותֹו וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט אֲשֶׁר־יָצַק מַיִם עַל־יְדֵי אֵלִיָּהוּ׃ 3.12  וַיֹּאמֶר יְהֹושָׁפָט יֵשׁ אֹותֹו דְּבַר־יְהוָה וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהֹושָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדֹום׃ 3.13  וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַה־לִּי וָלָךְ לֵךְ אֶל־נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל־נְבִיאֵי אִמֶּךָ וַיֹּאמֶר לֹו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַל כִּי־קָרָא יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אֹותָם בְּיַד־מֹואָב׃ 3.14  וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי־יְהוָה צְבָאֹות אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהֹושָׁפָט מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם־אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם־אֶרְאֶךָּ׃ 3.15  וְעַתָּה קְחוּ־לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד־יְהוָה׃ 3.16  וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים ׀ גֵּבִים׃ 3.17  כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה לֹא־תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא־תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם׃ 3.18  וְנָקַל זֹאת בְּעֵינֵי יְהוָה וְנָתַן אֶת־מֹואָב בְּיֶדְכֶם׃ 3.19  וְהִכִּיתֶם כָּל־עִיר מִבְצָר וְכָל־עִיר מִבְחֹור וְכָל־עֵץ טֹוב תַּפִּילוּ וְכָל־מַעְיְנֵי־מַיִם תִּסְתֹּמוּ וְכֹל הַחֶלְקָה הַטֹּובָה תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים׃ 3.20  וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלֹות הַמִּנְחָה וְהִנֵּה־מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדֹום וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת־הַמָּיִם׃ 3.21  וְכָל־מֹואָב שָׁמְעוּ כִּי־עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל־הַגְּבוּל׃ 3.22  וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל־הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מֹואָב מִנֶּגֶד אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם׃ 3.23  וַיֹּאמְרוּ דָּם זֶה הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים וַיַּכּוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְעַתָּה לַשָּׁלָל מֹואָב׃ 3.24  וַיָּבֹאוּ אֶל־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת־מֹואָב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם [וַיָּבֹו־ כ] (וַיַּכּוּ־בָהּ ק) וְהַכֹּות אֶת־מֹואָב׃ 3.25  וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ וְכָל־חֶלְקָה טֹובָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ־אַבְנֹו וּמִלְאוּהָ וְכָל־מַעְיַן־מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכָל־עֵץ־טֹוב יַפִּילוּ עַד־הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּהָ׃ 3.26  וַיַּרְא מֶלֶךְ מֹואָב כִּי־חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַיִּקַּח אֹותֹו שְׁבַע־מֵאֹות אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל־מֶלֶךְ אֱדֹום וְלֹא יָכֹלוּ׃ 3.27  וַיִּקַּח אֶת־בְּנֹו הַבְּכֹור אֲשֶׁר־יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל־הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף־גָּדֹול עַל־יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ׃ פ

3.1  wijHowraam baen-AahAaab maalak Oal-jixraaAel bxxomrown bixxnat xxmonaeH OaexreH lijHowxxaapaaT maelaek jHwdaaH wajimlok xxtejm-OaexreH xxaanaaH׃ 3.2  wajaOaxaeH HaaraO bOejnej jHwaaH raq loA kAaabijw wkAimow wajaasar Aaet-macbat HabaOal Aaxxaer OaaxaaH Aaabijw׃ 3.3  raq bhaToAwt jaaraabOaam baen-nbaaT Aaxxaer-HaehaeTijA Aaet-jixraaAel daabeq loA-saar mimaenaaH׃ s 3.4  wmejxxaO maelaek-mowAaab HaajaaH noqed wHexxijb lmaelaek-jixraaAel meAaaH-Aaelaep kaarijm wmeAaaH Aaelaep Aejlijm caamaer׃ 3.5  wajHij kmowt AahAaab wajipxxaO maelaek-mowAaab bmaelaek jixraaAel׃ 3.6  wajeceA Hamaelaek jHowraam bajowm HaHwA mixxomrown wajipqod Aaet-kaal-jixraaAel׃ 3.7  wajelaek wajixxlah Aael-jHowxxaapaaT maelaek-jHwdaaH leAmor maelaek mowAaab paaxxaO bij Hatelek Aitij Aael-mowAaab lamilhaamaaH wajoAmaer AaeOaelaeH kaamownij kaamowkaa kOamij kOamaekaa kswsaj kswsaejkaa׃ 3.8  wajoAmaer Aej-zaeH Hadaeraek naOalaeH wajoAmaer daeraek midbar Aaedowm׃ 3.9  wajelaek maelaek jixraaAel wmaelaek-jHwdaaH wmaelaek Aaedowm wajaasobw daeraek xxibOat jaamijm wloA-HaajaaH majim lamahanaeH wlabHemaaH Aaxxaer braglejHaem׃ 3.10  wajoAmaer maelaek jixraaAel AaHaaH kij-qaaraaA jHwaaH lixxloxxaet Hamlaakijm HaaAelaeH laatet Aowtaam bjad-mowAaab׃ 3.11  wajoAmaer jHowxxaapaaT HaAejn poH naabijA lajHwaaH wnidrxxaaH Aaet-jHwaaH meAowtow wajaOan Aaehaad meOabdej maelaek-jixraaAel wajoAmaer poH AaelijxxaaO baen-xxaapaaT Aaxxaer-jaacaq majim Oal-jdej AelijaaHw׃ 3.12  wajoAmaer jHowxxaapaaT jexx Aowtow dbar-jHwaaH wajerdw Aelaajw maelaek jixraaAel wijHowxxaapaaT wmaelaek Aaedowm׃ 3.13  wajoAmaer AaelijxxaaO Aael-maelaek jixraaAel maH-lij waalaak lek Aael-nbijAej Aaabijkaa wAael-nbijAej Aimaekaa wajoAmaer low maelaek jixraaAel Aal kij-qaaraaA jHwaaH lixxloxxaet Hamlaakijm HaaAelaeH laatet Aowtaam bjad-mowAaab׃ 3.14  wajoAmaer AaelijxxaaO haj-jHwaaH cbaaAowt Aaxxaer Oaamadtij lpaanaajw kij lwlej pnej jHowxxaapaaT maelaek-jHwdaaH Aanij noxeA Aim-AabijT Aelaejkaa wAim-AaerAaekaa׃ 3.15  wOataaH qhw-lij mnagen wHaajaaH knagen Hamnagen watHij Oaalaajw jad-jHwaaH׃ 3.16  wajoAmaer koH Aaamar jHwaaH OaaxoH Hanahal HazaeH gebijm gebijm׃ 3.17  kij-koH Aaamar jHwaaH loA-tirAw rwha wloA-tirAw gaexxaem wHanahal HaHwA jimaaleA maajim wxxtijtaem Aataem wmiqnejkaem wbHaemtkaem׃ 3.18  wnaaqal zoAt bOejnej jHwaaH wnaatan Aaet-mowAaab bjaedkaem׃ 3.19  wHikijtaem kaal-Oijr mibcaar wkaal-Oijr mibhowr wkaal-Oec Towb tapijlw wkaal-maOjnej-majim tistomw wkol HahaelqaaH HaTowbaaH takAibw baaAabaanijm׃ 3.20  wajHij baboqaer kaOalowt HaminhaaH wHineH-majim baaAijm midaeraek Aaedowm watimaaleA HaaAaaraec Aaet-Hamaajim׃ 3.21  wkaal-mowAaab xxaamOw kij-Oaalw Hamlaakijm lHilaahaem baam wajicaaOaqw mikol hoger hagoraaH waamaOlaaH wajaOamdw Oal-Hagbwl׃ 3.22  wajaxxkijmw baboqaer wHaxxaemaexx zaarhaaH Oal-Hamaajim wajirAw mowAaab minaegaed Aaet-Hamajim Aadumijm kadaam׃ 3.23  wajoAmrw daam zaeH Haahaareb naehaerbw Hamlaakijm wajakw Aijxx Aaet-reOeHw wOataaH laxxaalaal mowAaab׃ 3.24  wajaaboAw Aael-mahaneH jixraaAel wajaaqumw jixraaAel wajakw Aaet-mowAaab wajaanusw mipnejHaem [wajaabow- k] (wajakw-baaH q) wHakowt Aaet-mowAaab׃ 3.25  wHaeOaarijm jaHarosw wkaal-haelqaaH TowbaaH jaxxlijkw Aijxx-Aabnow wmilAwHaa wkaal-maOjan-majim jistomw wkaal-Oec-Towb japijlw Oad-HixxAijr AabaanaejHaa baqijr haraaxaet wajaasobw HaqalaaOijm wajakwHaa׃ 3.26  wajarA maelaek mowAaab kij-haazaq mimaenw HamilhaamaaH wajiqah Aowtow xxbaO-meAowt Aijxx xxolep haeraeb lHabqijOa Aael-maelaek Aaedowm wloA jaakolw׃ 3.27  wajiqah Aaet-bnow Habkowr Aaxxaer-jimlok tahtaajw wajaOaleHw OolaaH Oal-HahomaaH wajHij qaecaep-gaadowl Oal-jixraaAel wajisOw meOaalaajw wajaaxxubw laaAaaraec׃ p

3.1  ויהורם בן־אחאב מלך על־ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים־עשרה שנה׃ 3.2  ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את־מצבת הבעל אשר עשה אביו׃ 3.3  רק בחטאות ירבעם בן־נבט אשר־החטיא את־ישראל דבק לא־סר ממנה׃ ס 3.4  ומישע מלך־מואב היה נקד והשיב למלך־ישראל מאה־אלף כרים ומאה אלף אילים צמר׃ 3.5  ויהי כמות אחאב ויפשע מלך־מואב במלך ישראל׃ 3.6  ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את־כל־ישראל׃ 3.7  וילך וישלח אל־יהושפט מלך־יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל־מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃ 3.8  ויאמר אי־זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום׃ 3.9  וילך מלך ישראל ומלך־יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא־היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם׃ 3.10  ויאמר מלך ישראל אהה כי־קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד־מואב׃ 3.11  ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את־יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך־ישראל ויאמר פה אלישע בן־שפט אשר־יצק מים על־ידי אליהו׃ 3.12  ויאמר יהושפט יש אותו דבר־יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום׃ 3.13  ויאמר אלישע אל־מלך ישראל מה־לי ולך לך אל־נביאי אביך ואל־נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי־קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד־מואב׃ 3.14  ויאמר אלישע חי־יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך־יהודה אני נשא אם־אביט אליך ואם־אראך׃ 3.15  ועתה קחו־לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד־יהוה׃ 3.16  ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים ׀ גבים׃ 3.17  כי־כה ׀ אמר יהוה לא־תראו רוח ולא־תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃ 3.18  ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את־מואב בידכם׃ 3.19  והכיתם כל־עיר מבצר וכל־עיר מבחור וכל־עץ טוב תפילו וכל־מעיני־מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים׃ 3.20  ויהי בבקר כעלות המנחה והנה־מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את־המים׃ 3.21  וכל־מואב שמעו כי־עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על־הגבול׃ 3.22  וישכימו בבקר והשמש זרחה על־המים ויראו מואב מנגד את־המים אדמים כדם׃ 3.23  ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את־רעהו ועתה לשלל מואב׃ 3.24  ויבאו אל־מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את־מואב וינסו מפניהם [ויבו־ כ] (ויכו־בה ק) והכות את־מואב׃ 3.25  והערים יהרסו וכל־חלקה טובה ישליכו איש־אבנו ומלאוה וכל־מעין־מים יסתמו וכל־עץ־טוב יפילו עד־השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה׃ 3.26  וירא מלך מואב כי־חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע־מאות איש שלף חרב להבקיע אל־מלך אדום ולא יכלו׃ 3.27  ויקח את־בנו הבכור אשר־ימלך תחתיו ויעלהו עלה על־החמה ויהי קצף־גדול על־ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ׃ פ

3.1  wjHwrm bn-AhAb mlk Ol-jxrAl bxmrwn bxnt xmnH OxrH ljHwxpT mlk jHwdH wjmlk xtjm-OxrH xnH׃ 3.2  wjOxH HrO bOjnj jHwH rq lA kAbjw wkAmw wjsr At-mcbt HbOl Axr OxH Abjw׃ 3.3  rq bhTAwt jrbOm bn-nbT Axr-HhTjA At-jxrAl dbq lA-sr mmnH׃ s 3.4  wmjxO mlk-mwAb HjH nqd wHxjb lmlk-jxrAl mAH-Alp krjm wmAH Alp Ajljm cmr׃ 3.5  wjHj kmwt AhAb wjpxO mlk-mwAb bmlk jxrAl׃ 3.6  wjcA Hmlk jHwrm bjwm HHwA mxmrwn wjpqd At-kl-jxrAl׃ 3.7  wjlk wjxlh Al-jHwxpT mlk-jHwdH lAmr mlk mwAb pxO bj Htlk Atj Al-mwAb lmlhmH wjAmr AOlH kmwnj kmwk kOmj kOmk kswsj kswsjk׃ 3.8  wjAmr Aj-zH Hdrk nOlH wjAmr drk mdbr Adwm׃ 3.9  wjlk mlk jxrAl wmlk-jHwdH wmlk Adwm wjsbw drk xbOt jmjm wlA-HjH mjm lmhnH wlbHmH Axr brgljHm׃ 3.10  wjAmr mlk jxrAl AHH kj-qrA jHwH lxlxt Hmlkjm HAlH ltt Awtm bjd-mwAb׃ 3.11  wjAmr jHwxpT HAjn pH nbjA ljHwH wndrxH At-jHwH mAwtw wjOn Ahd mObdj mlk-jxrAl wjAmr pH AljxO bn-xpT Axr-jcq mjm Ol-jdj AljHw׃ 3.12  wjAmr jHwxpT jx Awtw dbr-jHwH wjrdw Aljw mlk jxrAl wjHwxpT wmlk Adwm׃ 3.13  wjAmr AljxO Al-mlk jxrAl mH-lj wlk lk Al-nbjAj Abjk wAl-nbjAj Amk wjAmr lw mlk jxrAl Al kj-qrA jHwH lxlxt Hmlkjm HAlH ltt Awtm bjd-mwAb׃ 3.14  wjAmr AljxO hj-jHwH cbAwt Axr Omdtj lpnjw kj lwlj pnj jHwxpT mlk-jHwdH Anj nxA Am-AbjT Aljk wAm-ArAk׃ 3.15  wOtH qhw-lj mngn wHjH kngn Hmngn wtHj Oljw jd-jHwH׃ 3.16  wjAmr kH Amr jHwH OxH Hnhl HzH gbjm gbjm׃ 3.17  kj-kH Amr jHwH lA-trAw rwh wlA-trAw gxm wHnhl HHwA jmlA mjm wxtjtm Atm wmqnjkm wbHmtkm׃ 3.18  wnql zAt bOjnj jHwH wntn At-mwAb bjdkm׃ 3.19  wHkjtm kl-Ojr mbcr wkl-Ojr mbhwr wkl-Oc Twb tpjlw wkl-mOjnj-mjm tstmw wkl HhlqH HTwbH tkAbw bAbnjm׃ 3.20  wjHj bbqr kOlwt HmnhH wHnH-mjm bAjm mdrk Adwm wtmlA HArc At-Hmjm׃ 3.21  wkl-mwAb xmOw kj-Olw Hmlkjm lHlhm bm wjcOqw mkl hgr hgrH wmOlH wjOmdw Ol-Hgbwl׃ 3.22  wjxkjmw bbqr wHxmx zrhH Ol-Hmjm wjrAw mwAb mngd At-Hmjm Admjm kdm׃ 3.23  wjAmrw dm zH Hhrb nhrbw Hmlkjm wjkw Ajx At-rOHw wOtH lxll mwAb׃ 3.24  wjbAw Al-mhnH jxrAl wjqmw jxrAl wjkw At-mwAb wjnsw mpnjHm [wjbw- k] (wjkw-bH q) wHkwt At-mwAb׃ 3.25  wHOrjm jHrsw wkl-hlqH TwbH jxljkw Ajx-Abnw wmlAwH wkl-mOjn-mjm jstmw wkl-Oc-Twb jpjlw Od-HxAjr AbnjH bqjr hrxt wjsbw HqlOjm wjkwH׃ 3.26  wjrA mlk mwAb kj-hzq mmnw HmlhmH wjqh Awtw xbO-mAwt Ajx xlp hrb lHbqjO Al-mlk Adwm wlA jklw׃ 3.27  wjqh At-bnw Hbkwr Axr-jmlk thtjw wjOlHw OlH Ol-HhmH wjHj qcp-gdwl Ol-jxrAl wjsOw mOljw wjxbw lArc׃ p

3.1  Ioram vero filius Achab regnavit super Israel in Samaria anno decimo octavo Iosaphat regis Iudae regnavitque duodecim annis. 3.2  Et fecit malum coram Domino, sed non sicut pater suus et mater; tulit enim lapidem Baal, quem fecerat pater eius. 3.3  Verumtamen in peccatis Ieroboam filii Nabat, qui peccare fecit Israel, adhaesit nec recessit ab eis. 3.4  Porro Mesa rex Moab nutriebat pecora multa et solvebat regi Israel centum milia agnorum et lanam centum milium arietum. 3.5  Cumque mortuus fuisset Achab, praevaricatus est foedus, quod habebat cum rege Israel. 3.6  Egressus est igitur rex Ioram in die illa de Samaria et recensuit universum Israel; 3.7  profectusque misit ad Iosaphat regem Iudae dicens: “ Rex Moab recessit a me. Vis venire mecum contra Moab ad proelium? ”. Qui respondit: “ Ascendam. Qui meus est tuus est, populus meus populus tuus, equi mei equi tui ”. 3.8  Dixitque: “ Per quam viam ascendemus? ”. At ille respondit: “ Per desertum Idumaeae ”. 3.9  Perrexerunt igitur rex Israel et rex Iudae et rex Edom et circuierunt per viam septem dierum; nec erat aqua exercitui et iumentis, quae sequebantur eos. 3.10  Dixitque rex Israel: “ Heu! Congregavit nos Dominus tres reges, ut traderet in manu Moab ”. 3.11  Et ait Iosaphat: “ Estne hic propheta Domini, ut interrogemus Dominum per eum? ”. Et respondit unus de servis regis Israel: “ Est hic Eliseus filius Saphat, qui fundebat aquam super manus Eliae ”. 3.12  Et ait Iosaphat: “ Est apud eum sermo Domini ”. Descenditque ad eum rex Israel et Iosaphat et rex Edom. 3.13  Dixit autem Eliseus ad regem Israel: “ Quid mihi et tibi est? Vade ad prophetas patris tui et ad prophetas matris tuae ”. Et ait illi rex Israel: “Non, congregavit enim Dominus tres reges hos, ut traderet eos in manu Moab? ”. 3.14  Dixit autem Eliseus: “ Vivit Dominus exercituum, in cuius conspectu sto, quod si non vultum Iosaphat regis Iudae revererer, ne attendissem quidem te nec respexissem; 3.15  nunc autem adducite mihi psaltem ”. Cumque caneret psaltes, facta est super eum manus Domini, 3.16  et ait: “ Haec dicit Dominus: Facite in torrente hoc fossas et fossas. 3.17  Haec enim dicit Dominus: Non videbitis ventum neque pluviam, et torrens replebitur aquis; et bibetis vos et pecora et iumenta vestra. 3.18  Parumque hoc est in conspectu Domini; insuper tradet etiam Moab in manu vestra, 3.19  et percutietis omnem civitatem munitam et omnem urbem electam et universum lignum fructiferum succidetis cunctosque fontes aquarum obturabitis et omnem agrum egregium operietis lapidibus ”. 3.20  Factum est igitur mane, quando sacrificium offerri solet, et ecce aquae veniebant per viam Edom. Et repleta est terra aquis. 3.21  Universi autem Moabitae audientes quod ascendissent reges, ut pugnarent adversum eos, convocaverunt omnes, qui accingi poterant balteo et desuper, et steterunt in terminis. 3.22  Primoque mane surgentes et, orto iam sole super aquis, viderunt Moabitae e contra aquas rubras quasi sanguinem 3.23  dixeruntque: “Sanguis est gladii! Pugnaverunt reges contra se et caesi sunt mutuo. Nunc perge ad praedam, Moab! ”. 3.24  Perrexeruntque in castra Israel. Porro consurgens Israel percussit Moab, at illi fugerunt coram eis. Venerunt igitur subsequentes et percutientes Moab. 3.25  Et civitates destruxerunt et omnem agrum optimum mittentes singuli lapides repleverunt; et universos fontes aquarum obturaverunt et omnia ligna fructifera succiderunt, ita ut muri tantum Cirhareseth remanerent; et circumdederunt civitatem fundibularii et aggressi sunt. 3.26  Quod cum vidisset rex Moab, praevaluisse scilicet hostes, tulit secum septingentos viros educentes gladium, ut irrumperet ad regem Edom; et non potuerunt. 3.27  Arripiensque filium suum primogenitum, qui regnaturus erat pro eo, obtulit holocaustum super murum. Et facta est indignatio magna super Israel; statimque recesserunt ab eo et reversi sunt in terram suam.

4.1  Und eine Frau unter den Frauen der Prophetensöhne schrie zu Elisa und sprach: Dein Knecht, mein Mann, ist gestorben; aber du weißt, daß er, dein Knecht, den HERRN fürchtete. Nun kommt der Gläubiger und will sich meine beiden Söhne zu Knechten nehmen! 4.2  Elisa sprach zu ihr: Was soll ich für dich tun? Sage mir, was hast du im Hause? Sie sprach: Deine Magd hat nichts im Hause als einen Krug mit Öl! 4.3  Er sprach: Gehe hin und erbitte dir draußen Gefäße von allen deinen Nachbarinnen, leere Gefäße, und derselben nicht wenige; 4.4  und gehe hinein und schließe die Tür hinter dir und deinen Söhnen zu und gieße in alle diese Gefäße; und was voll ist, trage weg! 4.5  Sie ging von ihm und schloß die Tür hinter sich und ihren Söhnen zu; die brachten ihr die Gefäße, und sie goß ein. 4.6  Und als die Gefäße voll waren, sprach sie zu ihrem Sohn: Reiche mir noch ein Gefäß her! Er sprach zu ihr: Es ist kein Gefäß mehr hier! Da stockte das Öl. 4.7  Und sie ging hin und sagte es dem Manne Gottes. Er sprach: Gehe hin, verkaufe das Öl und bezahle deine Schuld; du aber und deine Söhne möget von dem Übrigen leben! 4.8  Und es begab sich eines Tages, daß Elisa nach Sunem ging. Dort wohnte eine vornehme Frau, die nötigte ihn, bei ihr zu essen. Sooft er nun daselbst durchzog, kehrte er dort ein, um zu essen. 4.9  Und sie sprach zu ihrem Mann: Siehe doch, ich merke, daß dies ein heiliger Mann Gottes ist, der stets bei uns vorbeikommt. 4.10  Laß uns doch eine kleine Dachstube herrichten und Bett, Tisch, Stuhl und Leuchter hineinstellen, damit, wenn er zu uns kommt, er sich dahin verfüge! 4.11  Es begab sich nun eines Tages, daß er hineinkam und sich in die Dachstube verfügte und darin schlief. 4.12  Dann sprach er zu seinem Burschen Gehasi: Rufe diese Sunamitin! Da rief er sie, und sie trat vor ihn hin. 4.13  Und er sprach zu ihm: Sage ihr doch: Siehe, du hast unsertwegen so viel Sorge gehabt; was kann ich für dich tun? Hast du etwas, weswegen ich mit dem König oder mit dem Feldhauptmann für dich reden sollte? Sie sprach: Ich wohne ja mitten unter meinem Volk! 4.14  Er sprach: Was könnte man für sie tun? Gehasi sprach: Ach, sie hat keinen Sohn, und ihr Mann ist alt! 4.15  Da sagte er: Rufe sie! Und als er sie rief, trat sie unter die Tür. 4.16  Und er sprach: Um diese bestimmte Zeit übers Jahr wirst du einen Sohn herzen! Sie sprach: Ach nein, mein Herr, du Mann Gottes, spotte deiner Magd nicht! 4.17  Aber das Weib empfing und gebar einen Sohn um dieselbe Zeit, im nächsten Jahre, wie Elisa ihr verheißen hatte. 4.18  Als aber der Knabe heranwuchs, begab es sich eines Tages, daß er zu seinem Vater, zu den Schnittern hinausging. 4.19  Da sprach er zu seinem Vater: O mein Kopf, mein Kopf! Jener befahl einem Knecht: Führe ihn zu seiner Mutter! 4.20  Der nahm ihn und brachte ihn zu seiner Mutter. Und er saß auf ihrem Schoße bis zum Mittag, dann starb er. 4.21  Da ging sie hinauf und legte ihn auf das Bett des Mannes Gottes, schloß hinter ihm zu und ging hinaus, 4.22  rief ihren Mann und sprach: Sende mir doch einen von den Knechten und eine Eselin, ich will eilends zu dem Manne Gottes gehen, aber bald wiederkommen! 4.23  Er sprach: Warum gehst du heute zu ihm? Es ist doch weder Neumond noch Sabbat! Sie sprach: Lebe wohl! 4.24  Und sie sattelte die Eselin und sprach zu ihrem Knechte: Treibe das Tier beständig an und mache keinen Aufenthalt, es sei denn, daß ich es sage! 4.25  So ging sie denn und kam zu dem Manne Gottes auf den Berg Karmel. Als aber der Mann Gottes sie aus einiger Entfernung sah, sprach er zu seinem Diener Gehasi: Sieh dort die Sunamitin! 4.26  Nun laufe ihr doch entgegen und sprich zu ihr: Geht es dir wohl? Geht es deinem Manne wohl? Sie sprach: Jawohl! 4.27  Als sie aber zu dem Manne Gottes kam, umfaßte sie seine Füße; da machte sich Gehasi herzu, um sie wegzustoßen. Aber der Mann Gottes sprach: Laß sie, denn ihre Seele ist betrübt, und der HERR hat es mir verborgen und nicht kundgetan! 4.28  Sie sprach: Habe ich denn von meinem Herrn einen Sohn erbeten? Sagte ich nicht, du solltest meiner nicht spotten? 4.29  Er sprach zu Gehasi: Gürte deine Lenden und nimm einen Stab in deine Hand und gehe hin! Wenn dir jemand begegnet, so grüße ihn nicht, und grüßt dich jemand, so antworte ihm nicht, und lege meinen Stab auf des Knaben Angesicht! 4.30  Aber die Mutter des Knaben sprach: So wahr der HERR lebt, und so wahr deine Seele lebt, ich lasse nicht von dir! Da machte er sich auf und folgte ihr. 4.31  Gehasi aber ging vor ihnen hin und legte dem Knaben den Stab auf das Angesicht; aber da war keine Stimme noch Aufmerken. Und er kehrte um, ihm entgegen, und zeigte es ihm an und sprach: Der Knabe ist nicht aufgewacht! 4.32  Als nun Elisa in das Haus kam, siehe, da lag der Knabe tot auf seinem Bett. 4.33  Und er ging hinein und schloß die Tür hinter ihnen beiden zu und betete zu dem HERRN. 4.34  Dann stieg er hinauf und legte sich auf das Kind und legte seinen Mund auf des Kindes Mund und seine Augen auf desselben Augen und seine Hände auf desselben Hände und breitete sich also über dasselbe, daß des Kindes Leib warm wurde. 4.35  Darnach stand er auf und ging im Hause einmal hierhin, einmal dorthin, stieg dann wieder hinauf und breitete sich über ihn. Da nieste der Knabe siebenmal; darnach tat der Knabe die Augen auf. 4.36  Und er rief Gehasi und sprach: Rufe die Sunamitin! Da rief er sie, und als sie zu ihm hereinkam, sprach er: Da nimm deinen Sohn! 4.37  Da kam sie und fiel zu seinen Füßen und bückte sich zur Erde und nahm ihren Sohn und ging hinaus. 4.38  Elisa aber kam wieder nach Gilgal. Und es war eine Hungersnot im Lande. Und die Prophetensöhne saßen vor ihm, und er sprach zu seinem Burschen: Setze den großen Topf auf und koche ein Gemüse für die Prophetensöhne! 4.39  Da ging einer aufs Feld hinaus, um Kräuter zu suchen, und er fand wilde Gurken und las davon sein Kleid voll wilde Gurken; und als er heimkam, zerschnitt er sie in den Gemüsetopf; denn sie kannten sie nicht. 4.40  Als man es aber zum Essen vor die Männer ausschüttete und sie von dem Gemüse aßen, schrieen sie und sprachen: Der Tod ist im Topf, Mann Gottes! Und sie konnten es nicht essen. 4.41  Er aber sprach: Gebt Mehl! Und er warf es in den Topf und sprach: Schütte es aus für die Leute, daß sie essen! Da war nichts Böses mehr im Topf. 4.42  Aber ein Mann von Baal-Schalischa kam und brachte dem Manne Gottes Erstlingsbrote, zwanzig Gerstenbrote und zerriebene Körner in seinem Sack. Er aber sprach: Gib es dem Volk, daß sie essen! 4.43  Sein Diener sprach: Wie kann ich das hundert Männern vorsetzen? Er aber sprach: Gib es dem Volk, daß sie essen! Denn also spricht der HERR: Man wird essen, und es wird übrigbleiben! 4.44  Und er legte es ihnen vor, und sie aßen; und es blieb noch übrig, nach dem Worte des HERRN.

4.1  καὶ γυνὴ μία ἀπὸ τῶν υἱῶν τῶν προφητῶν ἐβόα πρὸς ελισαιε λέγουσα ὁ δοῦλός σου ὁ ἀνήρ μου ἀπέθανεν καὶ σὺ ἔγνως ὅτι δοῦλος ἦν φοβούμενος τὸν κύριον καὶ ὁ δανιστὴς ἦλθεν λαβεῖν τοὺς δύο υἱούς μου ἑαυτῷ εἰς δούλους 4.2  καὶ εἶπεν ελισαιε τί ποιήσω σοι ἀνάγγειλόν μοι τί ἐστίν σοι ἐν τῷ οἴκῳ ἡ δὲ εἶπεν οὐκ ἔστιν τῇ δούλῃ σου οὐθὲν ἐν τῷ οἴκῳ ὅτι ἀλλ' ἢ ὃ ἀλείψομαι ἔλαιον 4.3  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτήν δεῦρο αἴτησον σαυτῇ σκεύη ἔξωθεν παρὰ πάντων τῶν γειτόνων σου σκεύη κενά μὴ ὀλιγώσῃς 4.4  καὶ εἰσελεύσῃ καὶ ἀποκλείσεις τὴν θύραν κατὰ σοῦ καὶ κατὰ τῶν υἱῶν σου καὶ ἀποχεεῖς εἰς τὰ σκεύη ταῦτα καὶ τὸ πληρωθὲν ἀρεῖς 4.5  καὶ ἀπῆλθεν παρ' αὐτοῦ καὶ ἐποίησεν οὕτως καὶ ἀπέκλεισεν τὴν θύραν κατ' αὐτῆς καὶ κατὰ τῶν υἱῶν αὐτῆς αὐτοὶ προσήγγιζον πρὸς αὐτήν καὶ αὐτὴ ἐπέχεεν 4.6  ἕως ἐπλήσθησαν τὰ σκεύη καὶ εἶπεν πρὸς τοὺς υἱοὺς αὐτῆς ἐγγίσατε ἔτι πρός με σκεῦος καὶ εἶπον αὐτῇ οὐκ ἔστιν ἔτι σκεῦος καὶ ἔστη τὸ ἔλαιον 4.7  καὶ ἦλθεν καὶ ἀπήγγειλεν τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ καὶ εἶπεν ελισαιε δεῦρο καὶ ἀπόδου τὸ ἔλαιον καὶ ἀποτείσεις τοὺς τόκους σου καὶ σὺ καὶ οἱ υἱοί σου ζήσεσθε ἐν τῷ ἐπιλοίπῳ ἐλαίῳ 4.8  καὶ ἐγένετο ἡμέρα καὶ διέβη ελισαιε εἰς σουμαν καὶ ἐκεῖ γυνὴ μεγάλη καὶ ἐκράτησεν αὐτὸν φαγεῖν ἄρτον καὶ ἐγένετο ἀφ' ἱκανοῦ τοῦ εἰσπορεύεσθαι αὐτὸν ἐξέκλινεν τοῦ ἐκεῖ φαγεῖν 4.9  καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ πρὸς τὸν ἄνδρα αὐτῆς ἰδοὺ δὴ ἔγνων ὅτι ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἅγιος οὗτος διαπορεύεται ἐφ' ἡμᾶς διὰ παντός 4.10  ποιήσωμεν δὴ αὐτῷ ὑπερῷον τόπον μικρὸν καὶ θῶμεν αὐτῷ ἐκεῖ κλίνην καὶ τράπεζαν καὶ δίφρον καὶ λυχνίαν καὶ ἔσται ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαι πρὸς ἡμᾶς καὶ ἐκκλινεῖ ἐκεῖ 4.11  καὶ ἐγένετο ἡμέρα καὶ εἰσῆλθεν ἐκεῖ καὶ ἐξέκλινεν εἰς τὸ ὑπερῷον καὶ ἐκοιμήθη ἐκεῖ 4.12  καὶ εἶπεν πρὸς γιεζι τὸ παιδάριον αὐτοῦ κάλεσόν μοι τὴν σωμανῖτιν ταύτην καὶ ἐκάλεσεν αὐτήν καὶ ἔστη ἐνώπιον αὐτοῦ 4.13  καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰπὸν δὴ πρὸς αὐτήν ἰδοὺ ἐξέστησας ἡμῖν πᾶσαν τὴν ἔκστασιν ταύτην τί δεῖ ποιῆσαί σοι εἰ ἔστιν λόγος σοι πρὸς τὸν βασιλέα ἢ πρὸς τὸν ἄρχοντα τῆς δυνάμεως ἡ δὲ εἶπεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ μου ἐγώ εἰμι οἰκῶ 4.14  καὶ εἶπεν τί δεῖ ποιῆσαι αὐτῇ καὶ εἶπεν γιεζι τὸ παιδάριον αὐτοῦ καὶ μάλα υἱὸς οὐκ ἔστιν αὐτῇ καὶ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς πρεσβύτης 4.15  καὶ ἐκάλεσεν αὐτήν καὶ ἔστη παρὰ τὴν θύραν 4.16  καὶ εἶπεν ελισαιε πρὸς αὐτήν εἰς τὸν καιρὸν τοῦτον ὡς ἡ ὥρα ζῶσα σὺ περιειληφυῖα υἱόν ἡ δὲ εἶπεν μή κύριέ μου μὴ διαψεύσῃ τὴν δούλην σου 4.17  καὶ ἐν γαστρὶ ἔλαβεν ἡ γυνὴ καὶ ἔτεκεν υἱὸν εἰς τὸν καιρὸν τοῦτον ὡς ἡ ὥρα ζῶσα ὡς ἐλάλησεν πρὸς αὐτὴν ελισαιε 4.18  καὶ ἡδρύνθη τὸ παιδάριον καὶ ἐγένετο ἡνίκα ἐξῆλθεν τὸ παιδάριον πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ πρὸς τοὺς θερίζοντας 4.19  καὶ εἶπεν πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ τὴν κεφαλήν μου τὴν κεφαλήν μου καὶ εἶπεν τῷ παιδαρίῳ ἆρον αὐτὸν πρὸς τὴν μητέρα αὐτοῦ 4.20  καὶ ἦρεν αὐτὸν πρὸς τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ ἐκοιμήθη ἐπὶ τῶν γονάτων αὐτῆς ἕως μεσημβρίας καὶ ἀπέθανεν 4.21  καὶ ἀνήνεγκεν αὐτὸν καὶ ἐκοίμισεν αὐτὸν ἐπὶ τὴν κλίνην τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἀπέκλεισεν κατ' αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθεν 4.22  καὶ ἐκάλεσεν τὸν ἄνδρα αὐτῆς καὶ εἶπεν ἀπόστειλον δή μοι ἓν τῶν παιδαρίων καὶ μίαν τῶν ὄνων καὶ δραμοῦμαι ἕως τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ καὶ ἐπιστρέψω 4.23  καὶ εἶπεν τί ὅτι σὺ πορεύῃ πρὸς αὐτὸν σήμερον οὐ νεομηνία οὐδὲ σάββατον ἡ δὲ εἶπεν εἰρήνη 4.24  καὶ ἐπέσαξεν τὴν ὄνον καὶ εἶπεν πρὸς τὸ παιδάριον αὐτῆς ἄγε πορεύου μὴ ἐπίσχῃς μοι τοῦ ἐπιβῆναι ὅτι ἐὰν εἴπω σοι δεῦρο καὶ πορεύσῃ καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἰς τὸ ὄρος τὸ καρμήλιον καὶ ἐγένετο ὡς εἶδεν ελισαιε ἐρχομένην αὐτήν καὶ εἶπεν πρὸς γιεζι τὸ παιδάριον αὐτοῦ ἰδοὺ δὴ ἡ σωμανῖτις ἐκείνη 4.25  δεῦρο καὶ πορεύσῃ καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ εἰς τὸ ὄρος τὸ καρμήλιον καὶ ἐγένετο ὡς εἶδεν ελισαιε ἐρχομένην αὐτήν καὶ εἶπεν πρὸς γιεζι τὸ παιδάριον αὐτοῦ ἰδοὺ δὴ ἡ σωμανῖτις ἐκείνη 4.26  νῦν δράμε εἰς ἀπαντὴν αὐτῆς καὶ ἐρεῖς εἰ εἰρήνη σοι εἰ εἰρήνη τῷ ἀνδρί σου εἰ εἰρήνη τῷ παιδαρίῳ ἡ δὲ εἶπεν εἰρήνη 4.27  καὶ ἦλθεν πρὸς ελισαιε εἰς τὸ ὄρος καὶ ἐπελάβετο τῶν ποδῶν αὐτοῦ καὶ ἤγγισεν γιεζι ἀπώσασθαι αὐτήν καὶ εἶπεν ελισαιε ἄφες αὐτήν ὅτι ἡ ψυχὴ αὐτῆς κατώδυνος αὐτῇ καὶ κύριος ἀπέκρυψεν ἀπ' ἐμοῦ καὶ οὐκ ἀνήγγειλέν μοι 4.28  ἡ δὲ εἶπεν μὴ ᾐτησάμην υἱὸν παρὰ τοῦ κυρίου μου οὐκ εἶπα οὐ πλανήσεις μετ' ἐμοῦ 4.29  καὶ εἶπεν ελισαιε τῷ γιεζι ζῶσαι τὴν ὀσφύν σου καὶ λαβὲ τὴν βακτηρίαν μου ἐν τῇ χειρί σου καὶ δεῦρο ὅτι ἐὰν εὕρῃς ἄνδρα οὐκ εὐλογήσεις αὐτόν καὶ ἐὰν εὐλογήσῃ σε ἀνήρ οὐκ ἀποκριθήσῃ αὐτῷ καὶ ἐπιθήσεις τὴν βακτηρίαν μου ἐπὶ πρόσωπον τοῦ παιδαρίου 4.30  καὶ εἶπεν ἡ μήτηρ τοῦ παιδαρίου ζῇ κύριος καὶ ζῇ ἡ ψυχή σου εἰ ἐγκαταλείψω σε καὶ ἀνέστη ελισαιε καὶ ἐπορεύθη ὀπίσω αὐτῆς 4.31  καὶ γιεζι διῆλθεν ἔμπροσθεν αὐτῆς καὶ ἐπέθηκεν τὴν βακτηρίαν ἐπὶ πρόσωπον τοῦ παιδαρίου καὶ οὐκ ἦν φωνὴ καὶ οὐκ ἦν ἀκρόασις καὶ ἐπέστρεψεν εἰς ἀπαντὴν αὐτοῦ καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ λέγων οὐκ ἠγέρθη τὸ παιδάριον 4.32  καὶ εἰσῆλθεν ελισαιε εἰς τὸν οἶκον καὶ ἰδοὺ τὸ παιδάριον τεθνηκὸς κεκοιμισμένον ἐπὶ τὴν κλίνην αὐτοῦ 4.33  καὶ εἰσῆλθεν ελισαιε εἰς τὸν οἶκον καὶ ἀπέκλεισεν τὴν θύραν κατὰ τῶν δύο ἑαυτῶν καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον 4.34  καὶ ἀνέβη καὶ ἐκοιμήθη ἐπὶ τὸ παιδάριον καὶ ἔθηκεν τὸ στόμα αὐτοῦ ἐπὶ τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ ἐπὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἐπὶ τὰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ διέκαμψεν ἐπ' αὐτόν καὶ διεθερμάνθη ἡ σὰρξ τοῦ παιδαρίου 4.35  καὶ ἐπέστρεψεν καὶ ἐπορεύθη ἐν τῇ οἰκίᾳ ἔνθεν καὶ ἔνθεν καὶ ἀνέβη καὶ συνέκαμψεν ἐπὶ τὸ παιδάριον ἕως ἑπτάκις καὶ ἤνοιξεν τὸ παιδάριον τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ 4.36  καὶ ἐξεβόησεν ελισαιε πρὸς γιεζι καὶ εἶπεν κάλεσον τὴν σωμανῖτιν ταύτην καὶ ἐκάλεσεν καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτόν καὶ εἶπεν ελισαιε λαβὲ τὸν υἱόν σου 4.37  καὶ εἰσῆλθεν ἡ γυνὴ καὶ ἔπεσεν ἐπὶ τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ προσεκύνησεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἔλαβεν τὸν υἱὸν αὐτῆς καὶ ἐξῆλθεν 4.38  καὶ ελισαιε ἐπέστρεψεν εἰς γαλγαλα καὶ ὁ λιμὸς ἐν τῇ γῇ καὶ οἱ υἱοὶ τῶν προφητῶν ἐκάθηντο ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ εἶπεν ελισαιε τῷ παιδαρίῳ αὐτοῦ ἐπίστησον τὸν λέβητα τὸν μέγαν καὶ ἕψε ἕψεμα τοῖς υἱοῖς τῶν προφητῶν 4.39  καὶ ἐξῆλθεν εἷς εἰς τὸν ἀγρὸν συλλέξαι αριωθ καὶ εὗρεν ἄμπελον ἐν τῷ ἀγρῷ καὶ συνέλεξεν ἀπ' αὐτῆς τολύπην ἀγρίαν πλῆρες τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ ἐνέβαλεν εἰς τὸν λέβητα τοῦ ἑψέματος ὅτι οὐκ ἔγνωσαν 4.40  καὶ ἐνέχει τοῖς ἀνδράσιν φαγεῖν καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐσθίειν αὐτοὺς ἐκ τοῦ ἑψήματος καὶ ἰδοὺ ἀνεβόησαν καὶ εἶπον θάνατος ἐν τῷ λέβητι ἄνθρωπε τοῦ θεοῦ καὶ οὐκ ἠδύναντο φαγεῖν 4.41  καὶ εἶπεν λάβετε ἄλευρον καὶ ἐμβάλετε εἰς τὸν λέβητα καὶ εἶπεν ελισαιε πρὸς γιεζι τὸ παιδάριον ἔγχει τῷ λαῷ καὶ ἐσθιέτωσαν καὶ οὐκ ἐγενήθη ἔτι ἐκεῖ ῥῆμα πονηρὸν ἐν τῷ λέβητι 4.42  καὶ ἀνὴρ διῆλθεν ἐκ βαιθσαρισα καὶ ἤνεγκεν πρὸς τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ πρωτογενημάτων εἴκοσι ἄρτους κριθίνους καὶ παλάθας καὶ εἶπεν δότε τῷ λαῷ καὶ ἐσθιέτωσαν 4.43  καὶ εἶπεν ὁ λειτουργὸς αὐτοῦ τί δῶ τοῦτο ἐνώπιον ἑκατὸν ἀνδρῶν καὶ εἶπεν δὸς τῷ λαῷ καὶ ἐσθιέτωσαν ὅτι τάδε λέγει κύριος φάγονται καὶ καταλείψουσιν 4.44  καὶ ἔφαγον καὶ κατέλιπον κατὰ τὸ ῥῆμα κυρίου

4.1  kai gyneh mia apo tohn yiohn tohn prophehtohn eboa pros elisaie legoysa o doylos soy o anehr moy apethanen kai sy egnohs oti doylos ehn phoboymenos ton kyrion kai o danistehs ehlthen labein toys dyo yioys moy eaytoh eis doyloys 4.2  kai eipen elisaie ti poiehsoh soi anaggeilon moi ti estin soi en toh oikoh eh de eipen oyk estin teh doyleh soy oythen en toh oikoh oti all' eh o aleipsomai elaion 4.3  kai eipen pros aytehn deyro aitehson sayteh skeyeh exohthen para pantohn tohn geitonohn soy skeyeh kena meh oligohsehs 4.4  kai eiseleyseh kai apokleiseis tehn thyran kata soy kai kata tohn yiohn soy kai apocheeis eis ta skeyeh tayta kai to plehrohthen areis 4.5  kai apehlthen par' aytoy kai epoiehsen oytohs kai apekleisen tehn thyran kat' aytehs kai kata tohn yiohn aytehs aytoi prosehggizon pros aytehn kai ayteh epecheen 4.6  eohs eplehsthehsan ta skeyeh kai eipen pros toys yioys aytehs eggisate eti pros me skeyos kai eipon ayteh oyk estin eti skeyos kai esteh to elaion 4.7  kai ehlthen kai apehggeilen toh anthrohpoh toy theoy kai eipen elisaie deyro kai apodoy to elaion kai apoteiseis toys tokoys soy kai sy kai oi yioi soy zehsesthe en toh epiloipoh elaioh 4.8  kai egeneto ehmera kai diebeh elisaie eis soyman kai ekei gyneh megaleh kai ekratehsen ayton phagein arton kai egeneto aph' ikanoy toy eisporeyesthai ayton exeklinen toy ekei phagein 4.9  kai eipen eh gyneh pros ton andra aytehs idoy deh egnohn oti anthrohpos toy theoy agios oytos diaporeyetai eph' ehmas dia pantos 4.10  poiehsohmen deh aytoh yperohon topon mikron kai thohmen aytoh ekei klinehn kai trapezan kai diphron kai lychnian kai estai en toh eisporeyesthai pros ehmas kai ekklinei ekei 4.11  kai egeneto ehmera kai eisehlthen ekei kai exeklinen eis to yperohon kai ekoimehtheh ekei 4.12  kai eipen pros giezi to paidarion aytoy kaleson moi tehn sohmanitin taytehn kai ekalesen aytehn kai esteh enohpion aytoy 4.13  kai eipen aytoh eipon deh pros aytehn idoy exestehsas ehmin pasan tehn ekstasin taytehn ti dei poiehsai soi ei estin logos soi pros ton basilea eh pros ton archonta tehs dynameohs eh de eipen en mesoh toy laoy moy egoh eimi oikoh 4.14  kai eipen ti dei poiehsai ayteh kai eipen giezi to paidarion aytoy kai mala yios oyk estin ayteh kai o anehr aytehs presbytehs 4.15  kai ekalesen aytehn kai esteh para tehn thyran 4.16  kai eipen elisaie pros aytehn eis ton kairon toyton ohs eh ohra zohsa sy perieilehphyia yion eh de eipen meh kyrie moy meh diapseyseh tehn doylehn soy 4.17  kai en gastri elaben eh gyneh kai eteken yion eis ton kairon toyton ohs eh ohra zohsa ohs elalehsen pros aytehn elisaie 4.18  kai ehdryntheh to paidarion kai egeneto ehnika exehlthen to paidarion pros ton patera aytoy pros toys therizontas 4.19  kai eipen pros ton patera aytoy tehn kephalehn moy tehn kephalehn moy kai eipen toh paidarioh aron ayton pros tehn mehtera aytoy 4.20  kai ehren ayton pros tehn mehtera aytoy kai ekoimehtheh epi tohn gonatohn aytehs eohs mesehmbrias kai apethanen 4.21  kai anehnegken ayton kai ekoimisen ayton epi tehn klinehn toy anthrohpoy toy theoy kai apekleisen kat' aytoy kai exehlthen 4.22  kai ekalesen ton andra aytehs kai eipen aposteilon deh moi en tohn paidariohn kai mian tohn onohn kai dramoymai eohs toy anthrohpoy toy theoy kai epistrepsoh 4.23  kai eipen ti oti sy poreyeh pros ayton sehmeron oy neomehnia oyde sabbaton eh de eipen eirehneh 4.24  kai epesaxen tehn onon kai eipen pros to paidarion aytehs age poreyoy meh epischehs moi toy epibehnai oti ean eipoh soi deyro kai poreyseh kai eleyseh pros ton anthrohpon toy theoy eis to oros to karmehlion kai egeneto ohs eiden elisaie erchomenehn aytehn kai eipen pros giezi to paidarion aytoy idoy deh eh sohmanitis ekeineh 4.25  deyro kai poreyseh kai eleyseh pros ton anthrohpon toy theoy eis to oros to karmehlion kai egeneto ohs eiden elisaie erchomenehn aytehn kai eipen pros giezi to paidarion aytoy idoy deh eh sohmanitis ekeineh 4.26  nyn drame eis apantehn aytehs kai ereis ei eirehneh soi ei eirehneh toh andri soy ei eirehneh toh paidarioh eh de eipen eirehneh 4.27  kai ehlthen pros elisaie eis to oros kai epelabeto tohn podohn aytoy kai ehggisen giezi apohsasthai aytehn kai eipen elisaie aphes aytehn oti eh psycheh aytehs katohdynos ayteh kai kyrios apekrypsen ap' emoy kai oyk anehggeilen moi 4.28  eh de eipen meh ehtehsamehn yion para toy kyrioy moy oyk eipa oy planehseis met' emoy 4.29  kai eipen elisaie toh giezi zohsai tehn osphyn soy kai labe tehn baktehrian moy en teh cheiri soy kai deyro oti ean eyrehs andra oyk eylogehseis ayton kai ean eylogehseh se anehr oyk apokrithehseh aytoh kai epithehseis tehn baktehrian moy epi prosohpon toy paidarioy 4.30  kai eipen eh mehtehr toy paidarioy zeh kyrios kai zeh eh psycheh soy ei egkataleipsoh se kai anesteh elisaie kai eporeytheh opisoh aytehs 4.31  kai giezi diehlthen emprosthen aytehs kai epethehken tehn baktehrian epi prosohpon toy paidarioy kai oyk ehn phohneh kai oyk ehn akroasis kai epestrepsen eis apantehn aytoy kai apehggeilen aytoh legohn oyk ehgertheh to paidarion 4.32  kai eisehlthen elisaie eis ton oikon kai idoy to paidarion tethnehkos kekoimismenon epi tehn klinehn aytoy 4.33  kai eisehlthen elisaie eis ton oikon kai apekleisen tehn thyran kata tohn dyo eaytohn kai prosehyxato pros kyrion 4.34  kai anebeh kai ekoimehtheh epi to paidarion kai ethehken to stoma aytoy epi to stoma aytoy kai toys ophthalmoys aytoy epi toys ophthalmoys aytoy kai tas cheiras aytoy epi tas cheiras aytoy kai diekampsen ep' ayton kai diethermantheh eh sarx toy paidarioy 4.35  kai epestrepsen kai eporeytheh en teh oikia enthen kai enthen kai anebeh kai synekampsen epi to paidarion eohs eptakis kai ehnoixen to paidarion toys ophthalmoys aytoy 4.36  kai exeboehsen elisaie pros giezi kai eipen kaleson tehn sohmanitin taytehn kai ekalesen kai eisehlthen pros ayton kai eipen elisaie labe ton yion soy 4.37  kai eisehlthen eh gyneh kai epesen epi toys podas aytoy kai prosekynehsen epi tehn gehn kai elaben ton yion aytehs kai exehlthen 4.38  kai elisaie epestrepsen eis galgala kai o limos en teh geh kai oi yioi tohn prophehtohn ekathehnto enohpion aytoy kai eipen elisaie toh paidarioh aytoy epistehson ton lebehta ton megan kai epse epsema tois yiois tohn prophehtohn 4.39  kai exehlthen eis eis ton agron syllexai ariohth kai eyren ampelon en toh agroh kai synelexen ap' aytehs tolypehn agrian plehres to imation aytoy kai enebalen eis ton lebehta toy epsematos oti oyk egnohsan 4.40  kai enechei tois andrasin phagein kai egeneto en toh esthiein aytoys ek toy epsehmatos kai idoy aneboehsan kai eipon thanatos en toh lebehti anthrohpe toy theoy kai oyk ehdynanto phagein 4.41  kai eipen labete aleyron kai embalete eis ton lebehta kai eipen elisaie pros giezi to paidarion egchei toh laoh kai esthietohsan kai oyk egenehtheh eti ekei rehma ponehron en toh lebehti 4.42  kai anehr diehlthen ek baithsarisa kai ehnegken pros ton anthrohpon toy theoy prohtogenehmatohn eikosi artoys krithinoys kai palathas kai eipen dote toh laoh kai esthietohsan 4.43  kai eipen o leitoyrgos aytoy ti doh toyto enohpion ekaton androhn kai eipen dos toh laoh kai esthietohsan oti tade legei kyrios phagontai kai kataleipsoysin 4.44  kai ephagon kai katelipon kata to rehma kyrioy

4.1  וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי־הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל־אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת־יְהוָה וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת־שְׁנֵי יְלָדַי לֹו לַעֲבָדִים׃ 4.2  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה־יֶּשׁ־ [לְכִי כ] (לָךְ ק) בַּבָּיִת וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם־אָסוּךְ שָׁמֶן׃ 4.3  וַיֹּאמֶר לְכִי שַׁאֲלִי־לָךְ כֵּלִים מִן־הַחוּץ מֵאֵת כָּל־ [שִׁכְנָכֵי כ] (שְׁכֵנָיִךְ ק) כֵּלִים רֵקִים אַל־תַּמְעִיטִי׃ 4.4  וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד־בָּנַיִךְ וְיָצַקְתְּ עַל כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי׃ 4.5  וַתֵּלֶךְ מֵאִתֹּו וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ הֵם מַגִּשִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא [מֵיצָקֶת כ] (מֹוצָקֶת׃ ק) 4.6  וַיְהִי ׀ כִּמְלֹאת הַכֵּלִים וַתֹּאמֶר אֶל־בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עֹוד כֶּלִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵין עֹוד כֶּלִי וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן׃ 4.7  וַתָּבֹא וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְכִי מִכְרִי אֶת־הַשֶּׁמֶן וְשַׁלְּמִי אֶת־ [נִשְׁיֵכִי כ] (נִשְׁיֵךְ ק) וְאַתְּ [בְּנֵיכִי כ] (וּבָנַיִךְ ק) תִחְיִי בַּנֹּותָר׃ פ 4.8  וַיְהִי הַיֹּום וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל־שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדֹולָה וַתַּחֲזֶק־בֹּו לֶאֱכָל־לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרֹו יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל־לָחֶם׃ 4.9  וַתֹּאמֶר אֶל־אִישָׁהּ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדֹושׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד׃ 4.10  נַעֲשֶׂה־נָּא עֲלִיַּת־קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לֹו שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנֹורָה וְהָיָה בְּבֹאֹו אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה׃ 4.11  וַיְהִי הַיֹּום וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיָּסַר אֶל־הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב־שָׁמָּה׃ 4.12  וַיֹּאמֶר אֶל־גֵּחֲזִי נַעֲרֹו קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָא־לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו׃ 4.13  וַיֹּאמֶר לֹו אֱמָר־נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ ׀ אֵלֵינוּ אֶת־כָּל־הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשֹׂות לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר־לָךְ אֶל־הַמֶּלֶךְ אֹו אֶל־שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתֹוךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת׃ 4.14  וַיֹּאמֶר וּמֶה לַעֲשֹׂות לָהּ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי אֲבָל בֵּן אֵין־לָהּ וְאִישָׁהּ זָקֵן׃ 4.15  וַיֹּאמֶר קְרָא־לָהּ וַיִּקְרָא־לָהּ וַתַּעֲמֹד בַּפָּתַח׃ 4.16  וַיֹּאמֶר לַמֹּועֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה [אַתִּי כ] (אַתְּ ק) חֹבֶקֶת בֵּן וַתֹּאמֶר אַל־אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל־תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ׃ 4.17  וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן לַמֹּועֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע׃ 4.18  וַיִּגְדַּל הַיָּלֶד וַיְהִי הַיֹּום וַיֵּצֵא אֶל־אָבִיו אֶל־הַקֹּצְרִים׃ 4.19  וַיֹּאמֶר אֶל־אָבִיו רֹאשִׁי ׀ רֹאשִׁי וַיֹּאמֶר אֶל־הַנַּעַר שָׂאֵהוּ אֶל־אִמֹּו׃ 4.20  וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אִמֹּו וַיֵּשֶׁב עַל־בִּרְכֶּיהָ עַד־הַצָּהֳרַיִם וַיָּמֹת׃ 4.21  וַתַּעַל וַתַּשְׁכִּבֵהוּ עַל־מִטַּת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַתִּסְגֹּר בַּעֲדֹו וַתֵּצֵא׃ 4.22  וַתִּקְרָא אֶל־אִישָׁהּ וַתֹּאמֶר שִׁלְחָה נָא לִי אֶחָד מִן־הַנְּעָרִים וְאַחַת הָאֲתֹנֹות וְאָרוּצָה עַד־אִישׁ הָאֱלֹהִים וְאָשׁוּבָה׃ 4.23  וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ [אַתִּי כ] (אַתְּ ק) [הֹלַכְתִּי כ] (הֹלֶכֶת ק) אֵלָיו הַיֹּום לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלֹום׃ 4.24  וַתַּחֲבֹשׁ הָאָתֹון וַתֹּאמֶר אֶל־נַעֲרָהּ נְהַג וָלֵךְ אַל־תַּעֲצָר־לִי לִרְכֹּב כִּי אִם־אָמַרְתִּי לָךְ׃ 4.25  וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹוא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל־הַר הַכַּרְמֶל וַיְהִי כִּרְאֹות אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד וַיֹּאמֶר אֶל־גֵּיחֲזִי נַעֲרֹו הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז׃ 4.26  עַתָּה רוּץ־נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר־לָהּ הֲשָׁלֹום לָךְ הֲשָׁלֹום לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלֹום לַיָּלֶד וַתֹּאמֶר שָׁלֹום׃ 4.27  וַתָּבֹא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל־הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה־לָהּ כִּי־נַפְשָׁהּ מָרָה־לָהּ וַיהוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי׃ 4.28  וַתֹּאמֶר הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי׃ 4.29  וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי־תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי־יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל־פְּנֵי הַנָּעַר׃ 4.30  וַתֹּאמֶר אֵם הַנַּעַר חַי־יְהוָה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ׃ 4.31  וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיָּשֶׂם אֶת־הַמִּשְׁעֶנֶת עַל־פְּנֵי הַנַּעַר וְאֵין קֹול וְאֵין קָשֶׁב וַיָּשָׁב לִקְרָאתֹו וַיַּגֶּד־לֹו לֵאמֹר לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר׃ 4.32  וַיָּבֹא אֱלִישָׁע הַבָּיְתָה וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת מֻשְׁכָּב עַל־מִטָּתֹו׃ 4.33  וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה׃ 4.34  וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל־הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל־פִּיו וְעֵינָיו עַל־עֵינָיו וְכַפָּיו עַל־ [כַּפֹּו כ] (כַּפָּיו ק) וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד׃ 4.35  וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְזֹורֵר הַנַּעַר עַד־שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת־עֵינָיו׃ 4.36  וַיִּקְרָא אֶל־גֵּיחֲזִי וַיֹּאמֶר קְרָא אֶל־הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָאֶהָ וַתָּבֹוא אֵלָיו וַיֹּאמֶר שְׂאִי בְנֵךְ׃ 4.37  וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל־רַגְלָיו וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתִּשָּׂא אֶת־בְּנָהּ וַתֵּצֵא׃ פ 4.38  וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה וְהָרָעָב בָּאָרֶץ וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יֹשְׁבִים לְפָנָיו וַיֹּאמֶר לְנַעֲרֹו שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדֹולָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים׃ 4.39  וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל־הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדֹו וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל־סִיר הַנָּזִיד כִּי־לֹא יָדָעוּ׃ 4.40  וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכֹול וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל׃ 4.41  וַיֹּאמֶר וּקְחוּ־קֶמַח וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַסִּיר וַיֹּאמֶר צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע בַּסִּיר׃ ס 4.42  וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים־לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנֹו וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ׃ 4.43  וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתֹו מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָכֹל וְהֹותֵר׃ 4.44  וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיֹּותִרוּ כִּדְבַר יְהוָה׃ פ

4.1  wAixxaaH Aahat minxxej bnej-HanbijAijm caaOaqaaH Aael-AaelijxxaaO leAmor Oabdkaa Aijxxij met wAataaH jaadaOtaa kij Oabdkaa HaajaaH jaareA Aaet-jHwaaH wHanoxxaeH baaA laaqahat Aaet-xxnej jlaadaj low laOabaadijm׃ 4.2  wajoAmaer AelaejHaa AaelijxxaaO maaH AaeOaexaeH-laak Hagijdij lij maH-jaexx- [lkij k] (laak q) babaajit watoAmaer Aejn lxxiphaatkaa kol babajit kij Aim-Aaaswk xxaamaen׃ 4.3  wajoAmaer lkij xxaAalij-laak kelijm min-Hahwc meAet kaal- [xxiknaakej k] (xxkenaajik q) kelijm reqijm Aal-tamOijTij׃ 4.4  wbaaAt wsaagart Hadaelaet baOadek wbOad-baanajik wjaacaqt Oal kaal-Hakelijm HaaAelaeH wHamaaleA tasijOij׃ 4.5  watelaek meAitow watisgor Hadaelaet baOadaaH wbOad baanaejHaa Hem magixxijm AelaejHaa wHijA [mejcaaqaet k] (mowcaaqaet׃ q) 4.6  wajHij kimloAt Hakelijm watoAmaer Aael-bnaaH HagijxxaaH Aelaj Oowd kaelij wajoAmaer AelaejHaa Aejn Oowd kaelij wajaOamod Haxxaamaen׃ 4.7  wataaboA wataged lAijxx HaaAaeloHijm wajoAmaer lkij mikrij Aaet-Haxxaemaen wxxalmij Aaet- [nixxjekij k] (nixxjek q) wAat [bnejkij k] (wbaanajik q) tihjij banowtaar׃ p 4.8  wajHij Hajowm wajaOabor AaelijxxaaO Aael-xxwnem wxxaam AixxaaH gdowlaaH watahazaeq-bow laeAaekaal-laahaem wajHij midej Oaabrow jaasur xxaamaaH laeAaekaal-laahaem׃ 4.9  watoAmaer Aael-AijxxaaH HineH-naaA jaadaOtij kij Aijxx AaeloHijm qaadowxx HwA Oober Oaalejnw taamijd׃ 4.10  naOaxaeH-naaA Oalijat-qijr qTanaaH wnaaxijm low xxaam miTaaH wxxulhaan wkiseA wmnowraaH wHaajaaH bboAow Aelejnw jaaswr xxaamaaH׃ 4.11  wajHij Hajowm wajaaboA xxaamaaH wajaasar Aael-HaaOalijaaH wajixxkab-xxaamaaH׃ 4.12  wajoAmaer Aael-gehazij naOarow qraaA laxxwnamijt HazoAt wajiqraaA-laaH wataOamod lpaanaajw׃ 4.13  wajoAmaer low Aaemaar-naaA AelaejHaa HineH haaradt Aelejnw Aaet-kaal-HaharaadaaH HazoAt maeH laOaxowt laak Hajexx ldabaer-laak Aael-Hamaelaek Aow Aael-xar HacaabaaA watoAmaer btowk Oamij Aaanokij joxxaabaet׃ 4.14  wajoAmaer wmaeH laOaxowt laaH wajoAmaer gejhazij Aabaal ben Aejn-laaH wAijxxaaH zaaqen׃ 4.15  wajoAmaer qraaA-laaH wajiqraaA-laaH wataOamod bapaatah׃ 4.16  wajoAmaer lamowOed HazaeH kaaOet hajaaH [Aatij k] (Aat q) hobaeqaet ben watoAmaer Aal-Aadonij Aijxx HaaAaeloHijm Aal-tkazeb bxxiphaataekaa׃ 4.17  wataHar HaaAixxaaH watelaed ben lamowOed HazaeH kaaOet hajaaH Aaxxaer-dibaer AelaejHaa AaelijxxaaO׃ 4.18  wajigdal Hajaalaed wajHij Hajowm wajeceA Aael-Aaabijw Aael-Haqocrijm׃ 4.19  wajoAmaer Aael-Aaabijw roAxxij roAxxij wajoAmaer Aael-HanaOar xaaAeHw Aael-Aimow׃ 4.20  wajixaaAeHw wajbijAeHw Aael-Aimow wajexxaeb Oal-birkaejHaa Oad-HacaaHaarajim wajaamot׃ 4.21  wataOal wataxxkibeHw Oal-miTat Aijxx HaaAaeloHijm watisgor baOadow wateceA׃ 4.22  watiqraaA Aael-AijxxaaH watoAmaer xxilhaaH naaA lij Aaehaad min-HanOaarijm wAahat HaaAatonowt wAaarwcaaH Oad-Aijxx HaaAaeloHijm wAaaxxwbaaH׃ 4.23  wajoAmaer madwOa [Aatij k] (Aat q) [Holaktij k] (Holaekaet q) Aelaajw Hajowm loA-hodaexx wloA xxabaat watoAmaer xxaalowm׃ 4.24  watahaboxx HaaAaatown watoAmaer Aael-naOaraaH nHag waalek Aal-taOacaar-lij lirkob kij Aim-Aaamartij laak׃ 4.25  watelaek wataabowA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aael-Har Hakarmael wajHij kirAowt Aijxx-HaaAaeloHijm AotaaH minaegaed wajoAmaer Aael-gejhazij naOarow HineH Haxxwnamijt Halaaz׃ 4.26  OataaH rwc-naaA liqraaAtaaH waeAaemaar-laaH Haxxaalowm laak Haxxaalowm lAijxxek Haxxaalowm lajaalaed watoAmaer xxaalowm׃ 4.27  wataaboA Aael-Aijxx HaaAaeloHijm Aael-HaaHaar watahazeq braglaajw wajigaxx gejhazij lHaadpaaH wajoAmaer Aijxx HaaAaeloHijm HarpeH-laaH kij-napxxaaH maaraaH-laaH wajHwaaH HaeOlijm mimaenij wloA Higijd lij׃ 4.28  watoAmaer HaxxaaAaltij ben meAet Aadonij HaloA Aaamartij loA taxxlaeH Aotij׃ 4.29  wajoAmaer lgejhazij hagor maatnaejkaa wqah mixxOantij bjaadkaa waalek kij-timcaaA Aijxx loA tbaarkaenw wkij-jbaaraekkaa Aijxx loA taOanaenw wxamtaa mixxOantij Oal-pnej HanaaOar׃ 4.30  watoAmaer Aem HanaOar haj-jHwaaH whej-napxxkaa Aim-AaeOaezbaekaa wajaaqaam wajelaek AaharaejHaa׃ 4.31  wgehazij Oaabar lipnejHaem wajaaxaem Aaet-HamixxOaenaet Oal-pnej HanaOar wAejn qowl wAejn qaaxxaeb wajaaxxaab liqraaAtow wajagaed-low leAmor loA Heqijc HanaaOar׃ 4.32  wajaaboA AaelijxxaaO HabaajtaaH wHineH HanaOar met muxxkaab Oal-miTaatow׃ 4.33  wajaaboA wajisgor Hadaelaet bOad xxnejHaem wajitpalel Aael-jHwaaH׃ 4.34  wajaOal wajixxkab Oal-Hajaelaed wajaaxaem pijw Oal-pijw wOejnaajw Oal-Oejnaajw wkapaajw Oal- [kapow k] (kapaajw q) wajigHar Oaalaajw wajaahaam bxar Hajaalaed׃ 4.35  wajaaxxaab wajelaek babajit Aahat HenaaH wAahat HenaaH wajaOal wajigHar Oaalaajw wajzowrer HanaOar Oad-xxaebaO pOaamijm wajipqah HanaOar Aaet-Oejnaajw׃ 4.36  wajiqraaA Aael-gejhazij wajoAmaer qraaA Aael-Haxxunamijt HazoAt wajiqraaAaeHaa wataabowA Aelaajw wajoAmaer xAij bnek׃ 4.37  wataaboA watipol Oal-raglaajw watixxtahw AaarcaaH watixaaA Aaet-bnaaH wateceA׃ p 4.38  waeAaelijxxaaO xxaab HagilgaalaaH wHaaraaOaab baaAaaraec wbnej HanbijAijm joxxbijm lpaanaajw wajoAmaer lnaOarow xxpot Hasijr HagdowlaaH wbaxxel naazijd libnej HanbijAijm׃ 4.39  wajeceA Aaehaad Aael-HaxaadaeH llaqeT Aorot wajimcaaA gaepaen xaadaeH wajlaqeT mimaenw paquOot xaadaeH mloA bigdow wajaaboA wajpalah Aael-sijr Hanaazijd kij-loA jaadaaOw׃ 4.40  wajicqw laAanaaxxijm laeAaekowl wajHij kAaaklaam meHanaazijd wHemaaH caaOaaqw wajoAmrw maawaet basijr Aijxx HaaAaeloHijm wloA jaaklw laeAaekol׃ 4.41  wajoAmaer wqhw-qaemah wajaxxlek Aael-Hasijr wajoAmaer caq laaOaam wjoAkelw wloA HaajaaH daabaar raaO basijr׃ s 4.42  wAijxx baaA mibaOal xxaalixxaaH wajaabeA lAijxx HaaAaeloHijm laehaem bikwrijm Oaexrijm-laehaem xOorijm wkarmael bciqlonow wajoAmaer ten laaOaam wjoAkelw׃ 4.43  wajoAmaer mxxaartow maaH Aaeten zaeH lipnej meAaaH Aijxx wajoAmaer ten laaOaam wjoAkelw kij koH Aaamar jHwaaH Aaakol wHowter׃ 4.44  wajiten lipnejHaem wajoAklw wajowtirw kidbar jHwaaH׃ p

4.1  ואשה אחת מנשי בני־הנביאים צעקה אל־אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את־יהוה והנשה בא לקחת את־שני ילדי לו לעבדים׃ 4.2  ויאמר אליה אלישע מה אעשה־לך הגידי לי מה־יש־ [לכי כ] (לך ק) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם־אסוך שמן׃ 4.3  ויאמר לכי שאלי־לך כלים מן־החוץ מאת כל־ [שכנכי כ] (שכניך ק) כלים רקים אל־תמעיטי׃ 4.4  ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד־בניך ויצקת על כל־הכלים האלה והמלא תסיעי׃ 4.5  ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא [מיצקת כ] (מוצקת׃ ק) 4.6  ויהי ׀ כמלאת הכלים ותאמר אל־בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃ 4.7  ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את־השמן ושלמי את־ [נשיכי כ] (נשיך ק) ואת [בניכי כ] (ובניך ק) תחיי בנותר׃ פ 4.8  ויהי היום ויעבר אלישע אל־שונם ושם אשה גדולה ותחזק־בו לאכל־לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל־לחם׃ 4.9  ותאמר אל־אישה הנה־נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃ 4.10  נעשה־נא עלית־קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃ 4.11  ויהי היום ויבא שמה ויסר אל־העליה וישכב־שמה׃ 4.12  ויאמר אל־גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא־לה ותעמד לפניו׃ 4.13  ויאמר לו אמר־נא אליה הנה חרדת ׀ אלינו את־כל־החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר־לך אל־המלך או אל־שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃ 4.14  ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין־לה ואישה זקן׃ 4.15  ויאמר קרא־לה ויקרא־לה ותעמד בפתח׃ 4.16  ויאמר למועד הזה כעת חיה [אתי כ] (את ק) חבקת בן ותאמר אל־אדני איש האלהים אל־תכזב בשפחתך׃ 4.17  ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר־דבר אליה אלישע׃ 4.18  ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל־אביו אל־הקצרים׃ 4.19  ויאמר אל־אביו ראשי ׀ ראשי ויאמר אל־הנער שאהו אל־אמו׃ 4.20  וישאהו ויביאהו אל־אמו וישב על־ברכיה עד־הצהרים וימת׃ 4.21  ותעל ותשכבהו על־מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃ 4.22  ותקרא אל־אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן־הנערים ואחת האתנות וארוצה עד־איש האלהים ואשובה׃ 4.23  ויאמר מדוע [אתי כ] (את ק) [הלכתי כ] (הלכת ק) אליו היום לא־חדש ולא שבת ותאמר שלום׃ 4.24  ותחבש האתון ותאמר אל־נערה נהג ולך אל־תעצר־לי לרכב כי אם־אמרתי לך׃ 4.25  ותלך ותבוא אל־איש האלהים אל־הר הכרמל ויהי כראות איש־האלהים אתה מנגד ויאמר אל־גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃ 4.26  עתה רוץ־נא לקראתה ואמר־לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃ 4.27  ותבא אל־איש האלהים אל־ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה־לה כי־נפשה מרה־לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃ 4.28  ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃ 4.29  ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי־תמצא איש לא תברכנו וכי־יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על־פני הנער׃ 4.30  ותאמר אם הנער חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך ויקם וילך אחריה׃ 4.31  וגחזי עבר לפניהם וישם את־המשענת על־פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד־לו לאמר לא הקיץ הנער׃ 4.32  ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על־מטתו׃ 4.33  ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל־יהוה׃ 4.34  ויעל וישכב על־הילד וישם פיו על־פיו ועיניו על־עיניו וכפיו על־ [כפו כ] (כפיו ק) ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃ 4.35  וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד־שבע פעמים ויפקח הנער את־עיניו׃ 4.36  ויקרא אל־גיחזי ויאמר קרא אל־השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃ 4.37  ותבא ותפל על־רגליו ותשתחו ארצה ותשא את־בנה ותצא׃ פ 4.38  ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃ 4.39  ויצא אחד אל־השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל־סיר הנזיד כי־לא ידעו׃ 4.40  ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃ 4.41  ויאמר וקחו־קמח וישלך אל־הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃ ס 4.42  ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים־לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃ 4.43  ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃ 4.44  ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃ פ

4.1  wAxH Aht mnxj bnj-HnbjAjm cOqH Al-AljxO lAmr Obdk Ajxj mt wAtH jdOt kj Obdk HjH jrA At-jHwH wHnxH bA lqht At-xnj jldj lw lObdjm׃ 4.2  wjAmr AljH AljxO mH AOxH-lk Hgjdj lj mH-jx- [lkj k] (lk q) bbjt wtAmr Ajn lxphtk kl bbjt kj Am-Aswk xmn׃ 4.3  wjAmr lkj xAlj-lk kljm mn-Hhwc mAt kl- [xknkj k] (xknjk q) kljm rqjm Al-tmOjTj׃ 4.4  wbAt wsgrt Hdlt bOdk wbOd-bnjk wjcqt Ol kl-Hkljm HAlH wHmlA tsjOj׃ 4.5  wtlk mAtw wtsgr Hdlt bOdH wbOd bnjH Hm mgxjm AljH wHjA [mjcqt k] (mwcqt׃ q) 4.6  wjHj kmlAt Hkljm wtAmr Al-bnH HgjxH Alj Owd klj wjAmr AljH Ajn Owd klj wjOmd Hxmn׃ 4.7  wtbA wtgd lAjx HAlHjm wjAmr lkj mkrj At-Hxmn wxlmj At- [nxjkj k] (nxjk q) wAt [bnjkj k] (wbnjk q) thjj bnwtr׃ p 4.8  wjHj Hjwm wjObr AljxO Al-xwnm wxm AxH gdwlH wthzq-bw lAkl-lhm wjHj mdj Obrw jsr xmH lAkl-lhm׃ 4.9  wtAmr Al-AjxH HnH-nA jdOtj kj Ajx AlHjm qdwx HwA Obr Oljnw tmjd׃ 4.10  nOxH-nA Oljt-qjr qTnH wnxjm lw xm mTH wxlhn wksA wmnwrH wHjH bbAw Aljnw jswr xmH׃ 4.11  wjHj Hjwm wjbA xmH wjsr Al-HOljH wjxkb-xmH׃ 4.12  wjAmr Al-ghzj nOrw qrA lxwnmjt HzAt wjqrA-lH wtOmd lpnjw׃ 4.13  wjAmr lw Amr-nA AljH HnH hrdt Aljnw At-kl-HhrdH HzAt mH lOxwt lk Hjx ldbr-lk Al-Hmlk Aw Al-xr HcbA wtAmr btwk Omj Ankj jxbt׃ 4.14  wjAmr wmH lOxwt lH wjAmr gjhzj Abl bn Ajn-lH wAjxH zqn׃ 4.15  wjAmr qrA-lH wjqrA-lH wtOmd bpth׃ 4.16  wjAmr lmwOd HzH kOt hjH [Atj k] (At q) hbqt bn wtAmr Al-Adnj Ajx HAlHjm Al-tkzb bxphtk׃ 4.17  wtHr HAxH wtld bn lmwOd HzH kOt hjH Axr-dbr AljH AljxO׃ 4.18  wjgdl Hjld wjHj Hjwm wjcA Al-Abjw Al-Hqcrjm׃ 4.19  wjAmr Al-Abjw rAxj rAxj wjAmr Al-HnOr xAHw Al-Amw׃ 4.20  wjxAHw wjbjAHw Al-Amw wjxb Ol-brkjH Od-HcHrjm wjmt׃ 4.21  wtOl wtxkbHw Ol-mTt Ajx HAlHjm wtsgr bOdw wtcA׃ 4.22  wtqrA Al-AjxH wtAmr xlhH nA lj Ahd mn-HnOrjm wAht HAtnwt wArwcH Od-Ajx HAlHjm wAxwbH׃ 4.23  wjAmr mdwO [Atj k] (At q) [Hlktj k] (Hlkt q) Aljw Hjwm lA-hdx wlA xbt wtAmr xlwm׃ 4.24  wthbx HAtwn wtAmr Al-nOrH nHg wlk Al-tOcr-lj lrkb kj Am-Amrtj lk׃ 4.25  wtlk wtbwA Al-Ajx HAlHjm Al-Hr Hkrml wjHj krAwt Ajx-HAlHjm AtH mngd wjAmr Al-gjhzj nOrw HnH Hxwnmjt Hlz׃ 4.26  OtH rwc-nA lqrAtH wAmr-lH Hxlwm lk Hxlwm lAjxk Hxlwm ljld wtAmr xlwm׃ 4.27  wtbA Al-Ajx HAlHjm Al-HHr wthzq brgljw wjgx gjhzj lHdpH wjAmr Ajx HAlHjm HrpH-lH kj-npxH mrH-lH wjHwH HOljm mmnj wlA Hgjd lj׃ 4.28  wtAmr HxAltj bn mAt Adnj HlA Amrtj lA txlH Atj׃ 4.29  wjAmr lgjhzj hgr mtnjk wqh mxOntj bjdk wlk kj-tmcA Ajx lA tbrknw wkj-jbrkk Ajx lA tOnnw wxmt mxOntj Ol-pnj HnOr׃ 4.30  wtAmr Am HnOr hj-jHwH whj-npxk Am-AOzbk wjqm wjlk AhrjH׃ 4.31  wghzj Obr lpnjHm wjxm At-HmxOnt Ol-pnj HnOr wAjn qwl wAjn qxb wjxb lqrAtw wjgd-lw lAmr lA Hqjc HnOr׃ 4.32  wjbA AljxO HbjtH wHnH HnOr mt mxkb Ol-mTtw׃ 4.33  wjbA wjsgr Hdlt bOd xnjHm wjtpll Al-jHwH׃ 4.34  wjOl wjxkb Ol-Hjld wjxm pjw Ol-pjw wOjnjw Ol-Ojnjw wkpjw Ol- [kpw k] (kpjw q) wjgHr Oljw wjhm bxr Hjld׃ 4.35  wjxb wjlk bbjt Aht HnH wAht HnH wjOl wjgHr Oljw wjzwrr HnOr Od-xbO pOmjm wjpqh HnOr At-Ojnjw׃ 4.36  wjqrA Al-gjhzj wjAmr qrA Al-Hxnmjt HzAt wjqrAH wtbwA Aljw wjAmr xAj bnk׃ 4.37  wtbA wtpl Ol-rgljw wtxthw ArcH wtxA At-bnH wtcA׃ p 4.38  wAljxO xb HglglH wHrOb bArc wbnj HnbjAjm jxbjm lpnjw wjAmr lnOrw xpt Hsjr HgdwlH wbxl nzjd lbnj HnbjAjm׃ 4.39  wjcA Ahd Al-HxdH llqT Art wjmcA gpn xdH wjlqT mmnw pqOt xdH mlA bgdw wjbA wjplh Al-sjr Hnzjd kj-lA jdOw׃ 4.40  wjcqw lAnxjm lAkwl wjHj kAklm mHnzjd wHmH cOqw wjAmrw mwt bsjr Ajx HAlHjm wlA jklw lAkl׃ 4.41  wjAmr wqhw-qmh wjxlk Al-Hsjr wjAmr cq lOm wjAklw wlA HjH dbr rO bsjr׃ s 4.42  wAjx bA mbOl xlxH wjbA lAjx HAlHjm lhm bkwrjm Oxrjm-lhm xOrjm wkrml bcqlnw wjAmr tn lOm wjAklw׃ 4.43  wjAmr mxrtw mH Atn zH lpnj mAH Ajx wjAmr tn lOm wjAklw kj kH Amr jHwH Akl wHwtr׃ 4.44  wjtn lpnjHm wjAklw wjwtrw kdbr jHwH׃ p

4.1  Mulier autem quaedam de uxoribus filiorum prophetarum clamabat ad Eliseum dicens: “ Servus tuus vir meus mortuus est, et tu nosti quia servus tuus fuit timens Dominum; et ecce creditor venit, ut tollat duos filios meos ad serviendum sibi ”. 4.2  Cui dixit Eliseus: “ Quid vis, ut faciam tibi? Dic mihi: Quid habes in domo tua? ”. At illa respondit: “ Non habeo ancilla tua quidquam in domo mea, nisi vasculum olei ”. 4.3  Cui ait: “ Vade, pete mutuo ab omnibus vicinis tuis vasa vacua non pauca; 4.4  et ingredere et claude ostium, cum intrinsecus fueris tu et filii tui, et mitte inde in omnia vasa haec et, cum plena fuerint, tolles ”. 4.5  Ivit itaque mulier et clausit ostium super se et super filios suos; illi offerebant vasa, et illa infundebat. 4.6  Cumque plena fuissent vasa, dixit ad filium suum: “ Affer mihi adhuc vas ”. Et ille respondit: “ Non habeo ”. Stetitque oleum. 4.7  Venit autem illa et indicavit homini Dei. Et ille: “ Vade, inquit, vende oleum et redde creditori tuo; tu autem et filii tui vivite de reliquo ”. 4.8  Facta est autem quaedam dies, et transibat Eliseus per Sunam. Erat autem ibi mulier magna, quae tenuit eum, ut comederet panem. Quotiescumque inde transibat, divertebat ad eam, ut comederet panem. 4.9  Quae dixit ad virum suum: “ Animadverto quod vir Dei sanctus est iste, qui transit per nos frequenter. 4.10  Faciamus ergo cenaculum muratum parvum et ponamus ei in eo lectulum et mensam et sellam et candelabrum, ut, cum venerit ad nos, maneat ibi ”. 4.11  Facta est ergo dies quaedam, et veniens divertit in cenaculum et requievit ibi. 4.12  Dixitque ad Giezi puerum suum: “ Voca Sunamitin istam ”. Qui cum vocasset eam, et illa stetisset coram eo, 4.13  dixit ad puerum: “ Loquere ad eam: Ecce sedule in omnibus ministrasti nobis; quid vis, ut faciam tibi? Numquid habes negotium et vis, ut loquar regi sive principi militiae? ”. Quae respondit: “ In medio populi mei habito ”. 4.14  Et ait: “ Quid ergo vult, ut faciam ei? ”. Dixitque Giezi: “Ne quaeras; filium enim non habet, et vir eius senex est ”. 4.15  Praecepit itaque, ut vocaret eam; quae cum vocata fuisset et stetisset ad ostium, 4.16  dixit ad eam: “ In tempore isto, in anno altero, amplexaberis filium ”. At illa respondit: “ Noli, quaeso, domine mi, vir Dei, noli mentiri ancillae tuae ”. 4.17  Et concepit mulier et peperit filium in tempore isto anni alterius, quo dixerat Eliseus. 4.18  Crevit autem puer et, cum esset quaedam dies, et egressus isset ad patrem suum, ad messores, 4.19  ait patri suo: “ Caput meum, caput meum! ”. At ille dixit servo: “ Tolle et duc eum ad matrem suam ”. 4.20  Qui cum tulisset et adduxisset eum ad matrem suam, posuit eum illa super genua sua usque ad meridiem, et mortuus est. 4.21  Ascendit autem et collocavit eum super lectulum hominis Dei et clausit ostium; et egressa 4.22  vocavit virum suum et ait: “Mitte mecum, obsecro, unum de pueris et asinam, ut excurram usque ad hominem Dei et revertar ”. 4.23  Qui ait illi: “ Quam ob causam vadis ad eum hodie? Non sunt calendae neque sabbatum ”. Quae respondit: “ Vale ”. 4.24  Stravitque asinam et praecepit puero: “ Mina et propera, ne mihi moram facias in eundo, nisi praecepero tibi ”. 4.25  Profecta est igitur et venit ad virum Dei in montem Carmeli. Cumque vidisset eam vir Dei de contra, ait ad Giezi puerum suum: “ Ecce Sunamitis illa. 4.26  Vade cito in occursum eius et dic ei: Rectene agitur circa te et circa virum tuum et circa filium tuum? ”. Quae respondit: “ Recte ”. 4.27  Cumque venisset ad virum Dei in monte, apprehendit pedes eius; et accessit Giezi, ut amoveret eam, et ait homo Dei: “ Dimitte illam; anima enim eius in amaritudine est, et Dominus celavit me et non indicavit mihi ”. 4.28  Quae dixit illi: “ Numquid petivi filium a domino meo? Numquid non dixi tibi: Ne illudas me? ”. 4.29  Et ille ait ad Giezi: “ Accinge lumbos tuos et tolle baculum meum in manu tua et vade. Si occurrerit tibi homo, non salutes eum et, si salutaverit te quispiam, non respondeas illi. Et pones baculum meum super faciem pueri ”. 4.30  Porro mater pueri ait: “ Vivit Dominus, et vivit anima tua, non dimittam te ”. Surrexit ergo et secutus est eam. 4.31  Giezi autem praecesserat eos et posuerat baculum super faciem pueri, et non erat vox neque sensus reversusque est in occursum eius et nuntiavit ei dicens: “ Non evigilavit puer ”. 4.32  Ingressus est ergo Eliseus domum, et ecce puer mortuus iacebat in lectulo eius; 4.33  ingressusque clausit ostium super se et puerum et oravit ad Dominum. 4.34  Et ascendit et incubuit super puerum posuitque os suum super os eius et oculos suos super oculos eius et manus suas super manus eius et incurvavit se super eum, et calefacta est caro pueri. 4.35  At ille reversus deambulavit in domo semel huc et illuc et ascendit et incubuit super eum, et sternutavit puer septies aperuitque oculos. 4.36  Et ille vocavit Giezi et dixit ei: “ Voca Sunamitin hanc ”. Quae vocata ingressa est ad eum. Qui ait: “ Tolle filium tuum ”. 4.37  Venit illa et corruit ad pedes eius et adoravit super terram; tulitque filium suum et egressa est. 4.38  Et Eliseus reversus est in Galgala. Erat autem fames in terra, et filii prophetarum habitabant coram eo. Dixitque puero suo: “ Pone ollam grandem et coque pulmentum filiis prophetarum ”. 4.39  Et egressus est unus in agrum, ut colligeret herbas agrestes; invenitque quasi vitem silvestrem et collegit ex ea colocynthidas agri. Et implevit pallium suum et reversus concidit in ollam pulmenti; nesciebat enim quid esset. 4.40  Infuderunt ergo sociis, ut comederent. Cumque gustassent de coctione, exclamaverunt dicentes: “ Mors in olla, vir Dei! ”. Et non potuerunt comedere. 4.41  At ille: “ Afferte, inquit, farinam ”. Cumque tulissent, misit in ollam et ait: “ Infunde turbae, et comedat ”. Et non fuit amplius quidquam amaritudinis in olla. 4.42  Vir autem quidam venit de Baalsalisa deferens viro Dei panes primitiarum, viginti panes hordeaceos et frumentum novum in pera sua. At ille dixit: “ Da populo, ut comedat ”. 4.43  Responditque ei minister eius: “ Quantum est hoc, ut apponam coram centum viris? ”. Rursum ille dixit: “ Da populo, ut comedat. Haec enim dicit Dominus: “Comedent, et supererit” ”. 4.44  Posuit itaque coram eis, qui comederunt, et superfuit iuxta verbum Domini.

5.1  Naeman, der Feldhauptmann des Königs von Syrien, war ein geschätzter Mann vor seinem Herrn und hochangesehen; denn durch ihn gab der HERR den Syrern Heil. Aber dieser gewaltige, tapfere Mann war aussätzig. 5.2  Und die Syrer waren in Streifscharen ausgezogen und hatten ein kleines Mägdlein aus dem Lande Israel entführt, das nun im Dienste von Naemans Frau war. 5.3  Und es sprach zu seiner Herrin: Ach, daß mein Herr bei dem Propheten zu Samaria wäre; der würde ihn von seinem Aussatz befreien! 5.4  Da ging Naeman hinein zu seinem Herrn und sagte es ihm und sprach: So und so hat das Mägdlein aus dem Lande Israel geredet! 5.5  Da sprach der König von Syrien: Gehe hin, ich will dem König von Israel einen Brief schicken! Da ging er und nahm zehn Talente Silber und sechstausend Goldstücke und zehn Feierkleider mit sich. 5.6  Und er brachte dem König von Israel den Brief; darin stand: «Und nun, wenn dieser Brief zu dir kommt, so siehe: ich habe meinen Knecht Naeman zu dir gesandt, damit du ihn von seinem Aussatz befreiest!» 5.7  Als nun der König von Israel den Brief gelesen hatte, zerriß er seine Kleider und sprach: Bin ich denn Gott, daß ich töten und lebendig machen kann, daß man von mir verlangt, ich solle einen Mann von seinem Aussatz befreien? Da seht doch, daß der einen Anlaß zum Streit mit mir sucht! 5.8  Als aber Elisa, der Mann Gottes, hörte, daß der König seine Kleider zerrissen habe, sandte er zum König und ließ ihm sagen: Warum hast du deine Kleider zerrissen? Er soll zu mir kommen, so wird er innewerden, daß ein Prophet in Israel ist! 5.9  Also kam Naeman mit seinen Pferden und mit seinen Wagen und hielt vor der Tür des Hauses Elisas. 5.10  Da sandte Elisa einen Boten zu ihm und ließ ihm sagen: Gehe hin und wasche dich siebenmal im Jordan, so wird dir dein Fleisch wieder erstattet, und du wirst rein werden! 5.11  Da ward Naeman zornig, ging weg und sprach: Siehe, ich dachte, er werde zu mir herauskommen und herzutreten und den Namen des HERRN, seines Gottes, anrufen und mit seiner Hand über die Stelle fahren und den Aussatz wegnehmen! 5.12  Sind nicht die Flüsse Abama und Pharphar zu Damaskus besser als alle Wasser in Israel? Kann ich mich nicht darin waschen und rein werden? Und er wandte sich und ging zornig davon. 5.13  Da traten seine Knechte zu ihm, redeten mit ihm und sprachen: Mein Vater, wenn dir der Prophet etwas Großes befohlen hätte, würdest du es nicht tun? Wieviel mehr denn, da er zu dir sagt: Wasche dich, so wirst du rein! 5.14  Da stieg er hinab und tauchte sich im Jordan siebenmal unter, wie der Mann Gottes gesagt hatte; und sein Fleisch ward wieder wie das Fleisch eines jungen Knaben, und er ward rein. 5.15  Und er kehrte wieder zu dem Manne Gottes zurück, er und sein ganzes Gefolge. Und er ging hinein, trat vor ihn und sprach: Siehe, nun weiß ich, daß kein Gott auf der ganzen Erde ist, außer in Israel! Und nun nimm doch ein Geschenk an von deinem Knechte! 5.16  Er aber sprach: So wahr der HERR lebt, vor dessen Angesicht ich stehe, ich nehme nichts! Da nötigte er ihn, es zu nehmen, aber er wollte nicht. 5.17  Da sprach Naeman: Könnte deinem Knechte nicht eine doppelte Maultierlast Erde gegeben werden? Denn dein Knecht will nicht mehr andern Göttern Brandopfer und Schlachtopfer bringen, sondern nur dem HERRN. 5.18  Nur darin wolle der HERR deinem Knechte gnädig sein: Wenn mein Herr in das Haus Rimmons geht, daselbst anzubeten, und er sich auf meinen Arm stützt und ich in dem Hause Rimmons niederfalle, wenn er dort niederfällt, so wolle der HERR deinem Knecht aus diesem Grunde vergeben! 5.19  Er sprach zu ihm: Gehe hin in Frieden! 5.20  Als er nun eine Strecke Weges von ihm entfernt war, dachte Gehasi, der Diener Elisas, des Mannes Gottes: Siehe, mein Herr hat Naeman, diesen Syrer, geschont, indem er nichts von ihm genommen, was er gebracht hat; so wahr der HERR lebt, ich will ihm nachlaufen und etwas von ihm annehmen! 5.21  Also jagte Gehasi dem Naeman nach. Und als Naeman sah, daß er ihm nachlief, sprang er vom Wagen, ihm entgegen, und sprach: 5.22  Bringst du gute Botschaft? Er sprach: Ja! Mein Herr hat mich gesandt, dir zu sagen: Siehe, eben jetzt sind zwei Jünglinge von den Prophetensöhnen vom Gebirge Ephraim zu mir gekommen. Gib ihnen doch ein Talent Silber und zwei Feierkleider! 5.23  Naeman sprach: Tu mir den Gefallen und nimm zwei Talente! Und er nötigte ihn und band zwei Talente Silber in zwei Beutel und zwei Feierkleider und gab es seinen beiden Knappen, die trugen es vor ihm her. 5.24  Und als er auf den Hügel kam, nahm er es von ihrer Hand und legte es in das Haus und ließ die Männer gehen. 5.25  Und sie gingen. Er aber kam und trat vor seinen Herrn. Da sprach Elisa zu ihm: Woher, Gehasi? Er sprach: Dein Knecht ist weder hierhin noch dorthin gegangen! 5.26  Er aber sprach zu ihm: Wandelte nicht mein Herz mit dir, als der Mann von seinem Wagen umkehrte, dir entgegen? War es auch an der Zeit, Silber zu nehmen und Kleider, oder Ölbäume, Weinberge, Schafe, Rinder, Knechte und Mägde? 5.27  So soll nun der Aussatz Naemans dir und deinem Samen ewiglich anhangen! Da ging er von ihm hinaus, aussätzig wie Schnee.

5.1  καὶ ναιμαν ὁ ἄρχων τῆς δυνάμεως συρίας ἦν ἀνὴρ μέγας ἐνώπιον τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ τεθαυμασμένος προσώπῳ ὅτι ἐν αὐτῷ ἔδωκεν κύριος σωτηρίαν συρίᾳ καὶ ὁ ἀνὴρ ἦν δυνατὸς ἰσχύι λελεπρωμένος 5.2  καὶ συρία ἐξῆλθον μονόζωνοι καὶ ᾐχμαλώτευσαν ἐκ γῆς ισραηλ νεάνιδα μικράν καὶ ἦν ἐνώπιον τῆς γυναικὸς ναιμαν 5.3  ἡ δὲ εἶπεν τῇ κυρίᾳ αὐτῆς ὄφελον ὁ κύριός μου ἐνώπιον τοῦ προφήτου τοῦ θεοῦ τοῦ ἐν σαμαρείᾳ τότε ἀποσυνάξει αὐτὸν ἀπὸ τῆς λέπρας αὐτοῦ 5.4  καὶ εἰσῆλθεν καὶ ἀπήγγειλεν τῷ κυρίῳ ἑαυτῆς καὶ εἶπεν οὕτως καὶ οὕτως ἐλάλησεν ἡ νεᾶνις ἡ ἐκ γῆς ισραηλ 5.5  καὶ εἶπεν βασιλεὺς συρίας πρὸς ναιμαν δεῦρο εἴσελθε καὶ ἐξαποστελῶ βιβλίον πρὸς βασιλέα ισραηλ καὶ ἐπορεύθη καὶ ἔλαβεν ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ δέκα τάλαντα ἀργυρίου καὶ ἑξακισχιλίους χρυσοῦς καὶ δέκα ἀλλασσομένας στολάς 5.6  καὶ ἤνεγκεν τὸ βιβλίον πρὸς τὸν βασιλέα ισραηλ λέγων καὶ νῦν ὡς ἂν ἔλθῃ τὸ βιβλίον τοῦτο πρὸς σέ ἰδοὺ ἀπέστειλα πρὸς σὲ ναιμαν τὸν δοῦλόν μου καὶ ἀποσυνάξεις αὐτὸν ἀπὸ τῆς λέπρας αὐτοῦ 5.7  καὶ ἐγένετο ὡς ἀνέγνω βασιλεὺς ισραηλ τὸ βιβλίον διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ εἶπεν μὴ θεὸς ἐγὼ τοῦ θανατῶσαι καὶ ζωοποιῆσαι ὅτι οὗτος ἀποστέλλει πρός με ἀποσυνάξαι ἄνδρα ἀπὸ τῆς λέπρας αὐτοῦ ὅτι πλὴν γνῶτε δὴ καὶ ἴδετε ὅτι προφασίζεται οὗτός με 5.8  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ελισαιε ὅτι διέρρηξεν ὁ βασιλεὺς ισραηλ τὰ ἱμάτια ἑαυτοῦ καὶ ἀπέστειλεν πρὸς τὸν βασιλέα ισραηλ λέγων ἵνα τί διέρρηξας τὰ ἱμάτιά σου ἐλθέτω δὴ πρός με ναιμαν καὶ γνώτω ὅτι ἔστιν προφήτης ἐν ισραηλ 5.9  καὶ ἦλθεν ναιμαν ἐν ἵππῳ καὶ ἅρματι καὶ ἔστη ἐπὶ θύρας οἴκου ελισαιε 5.10  καὶ ἀπέστειλεν ελισαιε ἄγγελον πρὸς αὐτὸν λέγων πορευθεὶς λοῦσαι ἑπτάκις ἐν τῷ ιορδάνῃ καὶ ἐπιστρέψει ἡ σάρξ σού σοι καὶ καθαρισθήσῃ 5.11  καὶ ἐθυμώθη ναιμαν καὶ ἀπῆλθεν καὶ εἶπεν ἰδοὺ δὴ ἔλεγον ὅτι ἐξελεύσεται πρός με καὶ στήσεται καὶ ἐπικαλέσεται ἐν ὀνόματι θεοῦ αὐτοῦ καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὸν τόπον καὶ ἀποσυνάξει τὸ λεπρόν 5.12  οὐχὶ ἀγαθὸς αβανα καὶ φαρφαρ ποταμοὶ δαμασκοῦ ὑπὲρ ιορδάνην καὶ πάντα τὰ ὕδατα ισραηλ οὐχὶ πορευθεὶς λούσομαι ἐν αὐτοῖς καὶ καθαρισθήσομαι καὶ ἐξέκλινεν καὶ ἀπῆλθεν ἐν θυμῷ 5.13  καὶ ἤγγισαν οἱ παῖδες αὐτοῦ καὶ ἐλάλησαν πρὸς αὐτόν μέγαν λόγον ἐλάλησεν ὁ προφήτης πρὸς σέ οὐχὶ ποιήσεις καὶ ὅτι εἶπεν πρὸς σέ λοῦσαι καὶ καθαρίσθητι 5.14  καὶ κατέβη ναιμαν καὶ ἐβαπτίσατο ἐν τῷ ιορδάνῃ ἑπτάκι κατὰ τὸ ῥῆμα ελισαιε καὶ ἐπέστρεψεν ἡ σὰρξ αὐτοῦ ὡς σὰρξ παιδαρίου μικροῦ καὶ ἐκαθαρίσθη 5.15  καὶ ἐπέστρεψεν πρὸς ελισαιε αὐτὸς καὶ πᾶσα ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ καὶ ἦλθεν καὶ ἔστη καὶ εἶπεν ἰδοὺ δὴ ἔγνωκα ὅτι οὐκ ἔστιν θεὸς ἐν πάσῃ τῇ γῇ ὅτι ἀλλ' ἢ ἐν τῷ ισραηλ καὶ νῦν λαβὲ τὴν εὐλογίαν παρὰ τοῦ δούλου σου 5.16  καὶ εἶπεν ελισαιε ζῇ κύριος ᾧ παρέστην ἐνώπιον αὐτοῦ εἰ λήμψομαι καὶ παρεβιάσατο αὐτὸν λαβεῖν καὶ ἠπείθησεν 5.17  καὶ εἶπεν ναιμαν καὶ εἰ μή δοθήτω δὴ τῷ δούλῳ σου γόμος ζεύγους ἡμιόνων καὶ σύ μοι δώσεις ἐκ τῆς γῆς τῆς πυρρᾶς ὅτι οὐ ποιήσει ἔτι ὁ δοῦλός σου ὁλοκαύτωμα καὶ θυσίασμα θεοῖς ἑτέροις ἀλλ' ἢ τῷ κυρίῳ μόνῳ 5.18  καὶ εἶπεν ναιμαν καὶ εἰ μή δοθήτω δὴ τῷ δούλῳ σου γόμος ζεύγους ἡμιόνων καὶ σύ μοι δώσεις ἐκ τῆς γῆς τῆς πυρρᾶς ὅτι οὐ ποιήσει ἔτι ὁ δοῦλός σου ὁλοκαύτωμα καὶ θυσίασμα θεοῖς ἑτέροις ἀλλ' ἢ τῷ κυρίῳ μόνῳ καὶ ἱλάσεται κύριος τῷ δούλῳ σου ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαι τὸν κύριόν μου εἰς οἶκον ρεμμαν προσκυνῆσαι αὐτὸν καὶ ἐπαναπαύσεται ἐπὶ τῆς χειρός μου καὶ προσκυνήσω ἐν οἴκῳ ρεμμαν ἐν τῷ προσκυνεῖν αὐτὸν ἐν οἴκῳ ρεμμαν καὶ ἱλάσεται δὴ κύριος τῷ δούλῳ σου ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ 5.19  καὶ εἶπεν ελισαιε πρὸς ναιμαν δεῦρο εἰς εἰρήνην καὶ ἀπῆλθεν ἀπ' αὐτοῦ εἰς δεβραθα τῆς γῆς 5.20  καὶ εἶπεν γιεζι τὸ παιδάριον ελισαιε ἰδοὺ ἐφείσατο ὁ κύριός μου τοῦ ναιμαν τοῦ σύρου τούτου τοῦ μὴ λαβεῖν ἐκ χειρὸς αὐτοῦ ἃ ἐνήνοχεν ζῇ κύριος ὅτι εἰ μὴ δραμοῦμαι ὀπίσω αὐτοῦ καὶ λήμψομαι παρ' αὐτοῦ τι 5.21  καὶ ἐδίωξε γιεζι ὀπίσω τοῦ ναιμαν καὶ εἶδεν αὐτὸν ναιμαν τρέχοντα ὀπίσω αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψεν ἀπὸ τοῦ ἅρματος εἰς ἀπαντὴν αὐτοῦ 5.22  καὶ εἶπεν εἰρήνη ὁ κύριός μου ἀπέστειλέν με λέγων ἰδοὺ νῦν ἦλθον πρός με δύο παιδάρια ἐξ ὄρους εφραιμ ἀπὸ τῶν υἱῶν τῶν προφητῶν δὸς δὴ αὐτοῖς τάλαντον ἀργυρίου καὶ δύο ἀλλασσομένας στολάς 5.23  καὶ εἶπεν ναιμαν λαβὲ διτάλαντον ἀργυρίου καὶ ἔλαβεν ἐν δυσὶ θυλάκοις καὶ δύο ἀλλασσομένας στολὰς καὶ ἔδωκεν ἐπὶ δύο παιδάρια αὐτοῦ καὶ ἦραν ἔμπροσθεν αὐτοῦ 5.24  καὶ ἦλθον εἰς τὸ σκοτεινόν καὶ ἔλαβεν ἐκ τῶν χειρῶν αὐτῶν καὶ παρέθετο ἐν οἴκῳ καὶ ἐξαπέστειλεν τοὺς ἄνδρας 5.25  καὶ αὐτὸς εἰσῆλθεν καὶ παρειστήκει πρὸς τὸν κύριον αὐτοῦ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ελισαιε πόθεν γιεζι καὶ εἶπεν γιεζι οὐ πεπόρευται ὁ δοῦλός σου ἔνθα καὶ ἔνθα 5.26  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ελισαιε οὐχὶ ἡ καρδία μου ἐπορεύθη μετὰ σοῦ ὅτε ἐπέστρεψεν ὁ ἀνὴρ ἀπὸ τοῦ ἅρματος εἰς συναντήν σοι καὶ νῦν ἔλαβες τὸ ἀργύριον καὶ νῦν ἔλαβες τὰ ἱμάτια καὶ λήμψῃ ἐν αὐτῷ κήπους καὶ ἐλαιῶνας καὶ ἀμπελῶνας καὶ πρόβατα καὶ βόας καὶ παῖδας καὶ παιδίσκας 5.27  καὶ ἡ λέπρα ναιμαν κολληθήσεται ἐν σοὶ καὶ ἐν τῷ σπέρματί σου εἰς τὸν αἰῶνα καὶ ἐξῆλθεν ἐκ προσώπου αὐτοῦ λελεπρωμένος ὡσεὶ χιών

5.1  kai naiman o archohn tehs dynameohs syrias ehn anehr megas enohpion toy kyrioy aytoy kai tethaymasmenos prosohpoh oti en aytoh edohken kyrios sohtehrian syria kai o anehr ehn dynatos ischyi leleprohmenos 5.2  kai syria exehlthon monozohnoi kai ehchmalohteysan ek gehs israehl neanida mikran kai ehn enohpion tehs gynaikos naiman 5.3  eh de eipen teh kyria aytehs ophelon o kyrios moy enohpion toy prophehtoy toy theoy toy en samareia tote aposynaxei ayton apo tehs lepras aytoy 5.4  kai eisehlthen kai apehggeilen toh kyrioh eaytehs kai eipen oytohs kai oytohs elalehsen eh neanis eh ek gehs israehl 5.5  kai eipen basileys syrias pros naiman deyro eiselthe kai exaposteloh biblion pros basilea israehl kai eporeytheh kai elaben en teh cheiri aytoy deka talanta argyrioy kai exakischilioys chrysoys kai deka allassomenas stolas 5.6  kai ehnegken to biblion pros ton basilea israehl legohn kai nyn ohs an eltheh to biblion toyto pros se idoy apesteila pros se naiman ton doylon moy kai aposynaxeis ayton apo tehs lepras aytoy 5.7  kai egeneto ohs anegnoh basileys israehl to biblion dierrehxen ta imatia aytoy kai eipen meh theos egoh toy thanatohsai kai zohopoiehsai oti oytos apostellei pros me aposynaxai andra apo tehs lepras aytoy oti plehn gnohte deh kai idete oti prophasizetai oytos me 5.8  kai egeneto ohs ehkoysen elisaie oti dierrehxen o basileys israehl ta imatia eaytoy kai apesteilen pros ton basilea israehl legohn ina ti dierrehxas ta imatia soy elthetoh deh pros me naiman kai gnohtoh oti estin prophehtehs en israehl 5.9  kai ehlthen naiman en ippoh kai armati kai esteh epi thyras oikoy elisaie 5.10  kai apesteilen elisaie aggelon pros ayton legohn poreytheis loysai eptakis en toh iordaneh kai epistrepsei eh sarx soy soi kai katharisthehseh 5.11  kai ethymohtheh naiman kai apehlthen kai eipen idoy deh elegon oti exeleysetai pros me kai stehsetai kai epikalesetai en onomati theoy aytoy kai epithehsei tehn cheira aytoy epi ton topon kai aposynaxei to lepron 5.12  oychi agathos abana kai pharphar potamoi damaskoy yper iordanehn kai panta ta ydata israehl oychi poreytheis loysomai en aytois kai katharisthehsomai kai exeklinen kai apehlthen en thymoh 5.13  kai ehggisan oi paides aytoy kai elalehsan pros ayton megan logon elalehsen o prophehtehs pros se oychi poiehseis kai oti eipen pros se loysai kai katharisthehti 5.14  kai katebeh naiman kai ebaptisato en toh iordaneh eptaki kata to rehma elisaie kai epestrepsen eh sarx aytoy ohs sarx paidarioy mikroy kai ekatharistheh 5.15  kai epestrepsen pros elisaie aytos kai pasa eh paremboleh aytoy kai ehlthen kai esteh kai eipen idoy deh egnohka oti oyk estin theos en paseh teh geh oti all' eh en toh israehl kai nyn labe tehn eylogian para toy doyloy soy 5.16  kai eipen elisaie zeh kyrios oh parestehn enohpion aytoy ei lehmpsomai kai parebiasato ayton labein kai ehpeithehsen 5.17  kai eipen naiman kai ei meh dothehtoh deh toh doyloh soy gomos zeygoys ehmionohn kai sy moi dohseis ek tehs gehs tehs pyrras oti oy poiehsei eti o doylos soy olokaytohma kai thysiasma theois eterois all' eh toh kyrioh monoh 5.18  kai eipen naiman kai ei meh dothehtoh deh toh doyloh soy gomos zeygoys ehmionohn kai sy moi dohseis ek tehs gehs tehs pyrras oti oy poiehsei eti o doylos soy olokaytohma kai thysiasma theois eterois all' eh toh kyrioh monoh kai ilasetai kyrios toh doyloh soy en toh eisporeyesthai ton kyrion moy eis oikon remman proskynehsai ayton kai epanapaysetai epi tehs cheiros moy kai proskynehsoh en oikoh remman en toh proskynein ayton en oikoh remman kai ilasetai deh kyrios toh doyloh soy en toh logoh toytoh 5.19  kai eipen elisaie pros naiman deyro eis eirehnehn kai apehlthen ap' aytoy eis debratha tehs gehs 5.20  kai eipen giezi to paidarion elisaie idoy epheisato o kyrios moy toy naiman toy syroy toytoy toy meh labein ek cheiros aytoy a enehnochen zeh kyrios oti ei meh dramoymai opisoh aytoy kai lehmpsomai par' aytoy ti 5.21  kai ediohxe giezi opisoh toy naiman kai eiden ayton naiman trechonta opisoh aytoy kai epestrepsen apo toy armatos eis apantehn aytoy 5.22  kai eipen eirehneh o kyrios moy apesteilen me legohn idoy nyn ehlthon pros me dyo paidaria ex oroys ephraim apo tohn yiohn tohn prophehtohn dos deh aytois talanton argyrioy kai dyo allassomenas stolas 5.23  kai eipen naiman labe ditalanton argyrioy kai elaben en dysi thylakois kai dyo allassomenas stolas kai edohken epi dyo paidaria aytoy kai ehran emprosthen aytoy 5.24  kai ehlthon eis to skoteinon kai elaben ek tohn cheirohn aytohn kai paretheto en oikoh kai exapesteilen toys andras 5.25  kai aytos eisehlthen kai pareistehkei pros ton kyrion aytoy kai eipen pros ayton elisaie pothen giezi kai eipen giezi oy peporeytai o doylos soy entha kai entha 5.26  kai eipen pros ayton elisaie oychi eh kardia moy eporeytheh meta soy ote epestrepsen o anehr apo toy armatos eis synantehn soi kai nyn elabes to argyrion kai nyn elabes ta imatia kai lehmpseh en aytoh kehpoys kai elaiohnas kai ampelohnas kai probata kai boas kai paidas kai paidiskas 5.27  kai eh lepra naiman kollehthehsetai en soi kai en toh spermati soy eis ton aiohna kai exehlthen ek prosohpoy aytoy leleprohmenos ohsei chiohn

5.1  וְנַעֲמָן שַׂר־צְבָא מֶלֶךְ־אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדֹול לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי־בֹו נָתַן־יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבֹּור חַיִל מְצֹרָע׃ 5.2  וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן׃ 5.3  וַתֹּאמֶר אֶל־גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרֹון אָז יֶאֱסֹף אֹתֹו מִצָּרַעְתֹּו׃ 5.4  וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל׃ 5.5  וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־אֲרָם לֶךְ־בֹּא וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדֹו עֶשֶׂר כִּכְּרֵי־כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפֹות בְּגָדִים׃ 5.6  וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וְעַתָּה כְּבֹוא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת־נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתֹּו מִצָּרַעְתֹּו׃ 5.7  וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיֹות כִּי־זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתֹּו כִּי אַךְ־דְּעוּ־נָא וּרְאוּ כִּי־מִתְאַנֶּה הוּא לִי׃ 5.8  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ ׀ אֱלִישָׁע אִישׁ־הָאֱלֹהִים כִּי־קָרַע מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶת־בְּגָדָיו וַיִּשְׁלַח אֶל־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ יָבֹא־נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל׃ 5.9  וַיָּבֹא נַעֲמָן [בְּסוּסֹו כ] (בְּסוּסָיו ק) וּבְרִכְבֹּו וַיַּעֲמֹד פֶּתַח־הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע׃ 5.10  וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר הָלֹוךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר׃ 5.11  וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי ׀ יֵצֵא יָצֹוא וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהָיו וְהֵנִיף יָדֹו אֶל־הַמָּקֹום וְאָסַף הַמְּצֹרָע׃ 5.12  הֲלֹא טֹוב [אֲבָנָה כ] (אֲמָנָה ק) וּפַרְפַּר נַהֲרֹות דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא־אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה׃ 5.13  וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדֹול הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלֹוא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי־אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר׃ 5.14  וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרֹו כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר׃ 5.15  וַיָּשָׁב אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל־מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל־הָאָרֶץ כִּי אִם־בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה קַח־נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ׃ 5.16  וַיֹּאמֶר חַי־יְהוָה אֲשֶׁר־עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם־אֶקָּח וַיִּפְצַר־בֹּו לָקַחַת וַיְמָאֵן׃ 5.17  וַיֹּאמֶר נַעֲמָן וָלֹא יֻתַּן־נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד־פְּרָדִים אֲדָמָה כִּי לֹוא־יַעֲשֶׂה עֹוד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כִּי אִם־לַיהוָה׃ 5.18  לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח יְהוָה לְעַבְדֶּךָ בְּבֹוא אֲדֹנִי בֵית־רִמֹּון לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה וְהוּא ׀ נִשְׁעָן עַל־יָדִי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן יִסְלַח־ [נָא כ] יְהוָה לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה׃ 5.19  וַיֹּאמֶר לֹו לֵךְ לְשָׁלֹום וַיֵּלֶךְ מֵאִתֹּו כִּבְרַת־אָרֶץ׃ ס 5.20  וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ־הָאֱלֹהִים הִנֵּה ׀ חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת־נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדֹו אֵת אֲשֶׁר־הֵבִיא חַי־יְהוָה כִּי־אִם־רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתֹּו מְאוּמָה׃ 5.21  וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתֹו וַיֹּאמֶר הֲשָׁלֹום׃ 5.22  וַיֹּאמֶר ׀ שָׁלֹום אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי־נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים תְּנָה־נָּא לָהֶם כִּכַּר־כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפֹות בְּגָדִים׃ 5.23  וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הֹואֵל קַח כִּכָּרָיִם וַיִּפְרָץ־בֹּו וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפֹות בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל־שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו׃ 5.24  וַיָּבֹא אֶל־הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת וַיְשַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ׃ 5.25  וְהוּא־בָא וַיַּעֲמֹד אֶל־אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע [מֵאָן כ] (מֵאַיִן ק) גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא־הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה׃ 5.26  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא־לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ־אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתֹּו לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת־הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹות׃ 5.27  וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק־בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעֹולָם וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג׃ ס

5.1  wnaOamaan xar-cbaaA maelaek-Aaraam HaajaaH Aijxx gaadowl lipnej Aadonaajw wnxuA paanijm kij-bow naatan-jHwaaH txxwOaaH laAaraam wHaaAijxx HaajaaH gibowr hajil mcoraaO׃ 5.2  waAaraam jaacAw gdwdijm wajixxbw meAaeraec jixraaAel naOaraaH qTanaaH watHij lipnej Aexxaet naOamaan׃ 5.3  watoAmaer Aael-gbirtaaH Aahalej Aadonij lipnej HanaabijA Aaxxaer bxxomrown Aaaz jaeAaesop Aotow micaaraOtow׃ 5.4  wajaaboA wajaged laAdonaajw leAmor kaazoAt wkaazoAt dibraaH HanaOaraaH Aaxxaer meAaeraec jixraaAel׃ 5.5  wajoAmaer maelaek-Aaraam laek-boA wAaexxlhaaH sepaer Aael-maelaek jixraaAel wajelaek wajiqah bjaadow Oaexaer kikrej-kaesaep wxxexxaet Aalaapijm zaaHaab wOaexaer halijpowt bgaadijm׃ 5.6  wajaabeA Hasepaer Aael-maelaek jixraaAel leAmor wOataaH kbowA Hasepaer HazaeH Aelaejkaa HineH xxaalahtij Aelaejkaa Aaet-naOamaan Oabdij waAasaptow micaaraOtow׃ 5.7  wajHij kiqroA maelaek-jixraaAel Aaet-Hasepaer wajiqraO bgaadaajw wajoAmaer HaAaeloHijm Aaanij lHaamijt wlHahajowt kij-zaeH xxoleha Aelaj laeAaesop Aijxx micaaraOtow kij Aak-dOw-naaA wrAw kij-mitAanaeH HwA lij׃ 5.8  wajHij kixxmoOa AaelijxxaaO Aijxx-HaaAaeloHijm kij-qaaraO maelaek-jixraaAel Aaet-bgaadaajw wajixxlah Aael-Hamaelaek leAmor laamaaH qaaraOtaa bgaadaejkaa jaaboA-naaA Aelaj wjedaO kij jexx naabijA bjixraaAel׃ 5.9  wajaaboA naOamaan [bswsow k] (bswsaajw q) wbrikbow wajaOamod paetah-Habajit laeAaelijxxaaO׃ 5.10  wajixxlah Aelaajw AaelijxxaaO malAaak leAmor Haalowk wraahactaa xxaebaO-pOaamijm bajarden wjaaxxob bxaarkaa lkaa wTHaar׃ 5.11  wajiqcop naOamaan wajelak wajoAmaer HineH Aaamartij Aelaj jeceA jaacowA wOaamad wqaaraaA bxxem-jHwaaH AaeloHaajw wHenijp jaadow Aael-Hamaaqowm wAaasap HamcoraaO׃ 5.12  HaloA Towb [AabaanaaH k] (AamaanaaH q) wparpar naHarowt damaexaeq mikol mejmej jixraaAel HaloA-Aaerhac baaHaem wTaaHaartij wajipaen wajelaek bhemaaH׃ 5.13  wajigxxw Oabaadaajw wajdabrw Aelaajw wajoAmrw Aaabij daabaar gaadowl HanaabijA dibaer Aelaejkaa HalowA taOaxaeH wAap kij-Aaamar Aelaejkaa rhac wTHaar׃ 5.14  wajeraed wajiTbol bajarden xxaebaO pOaamijm kidbar Aijxx HaaAaeloHijm wajaaxxaab bxaarow kibxar naOar qaaTon wajiTHaar׃ 5.15  wajaaxxaab Aael-Aijxx HaaAaeloHijm HwA wkaal-mahaneHw wajaaboA wajaOamod lpaanaajw wajoAmaer HineH-naaA jaadaOtij kij Aejn AaeloHijm bkaal-HaaAaaraec kij Aim-bjixraaAel wOataaH qah-naaA braakaaH meAet Oabdaekaa׃ 5.16  wajoAmaer haj-jHwaaH Aaxxaer-Oaamadtij lpaanaajw Aim-Aaeqaah wajipcar-bow laaqahat wajmaaAen׃ 5.17  wajoAmaer naOamaan waaloA jutan-naaA lOabdkaa maxaaA caemaed-praadijm AadaamaaH kij lowA-jaOaxaeH Oowd Oabdkaa OolaaH waazaebah leAloHijm Aaherijm kij Aim-lajHwaaH׃ 5.18  ladaabaar HazaeH jislah jHwaaH lOabdaekaa bbowA Aadonij bejt-rimown lHixxtahawot xxaamaaH wHwA nixxOaan Oal-jaadij wHixxtahawejtij bejt rimon bHixxtahawaajaatij bejt rimon jislah- [naaA k] jHwaaH lOabdkaa badaabaar HazaeH׃ 5.19  wajoAmaer low lek lxxaalowm wajelaek meAitow kibrat-Aaaraec׃ s 5.20  wajoAmaer gejhazij naOar AaelijxxaaO Aijxx-HaaAaeloHijm HineH haaxak Aadonij Aaet-naOamaan HaaAaramij HazaeH miqahat mijaadow Aet Aaxxaer-HebijA haj-jHwaaH kij-Aim-ractij Aaharaajw wlaaqahtij meAitow mAwmaaH׃ 5.21  wajirdop gejhazij Aaharej naOamaan wajirAaeH naOamaan raac Aaharaajw wajipol meOal HamaerkaabaaH liqraaAtow wajoAmaer Haxxaalowm׃ 5.22  wajoAmaer xxaalowm Aadonij xxlaahanij leAmor HineH OataaH zaeH baaAw Aelaj xxnej-nOaarijm meHar Aaeprajim mibnej HanbijAijm tnaaH-naaA laaHaem kikar-kaesaep wxxtej halipowt bgaadijm׃ 5.23  wajoAmaer naOamaan HowAel qah kikaaraajim wajipraac-bow wajaacar kikrajim kaesaep bixxnej hariTijm wxxtej halipowt bgaadijm wajiten Aael-xxnej nOaaraajw wajixAw lpaanaajw׃ 5.24  wajaaboA Aael-HaaOopael wajiqah mijaadaam wajipqod babaajit wajxxalah Aaet-HaaAanaaxxijm wajelekw׃ 5.25  wHwA-baaA wajaOamod Aael-Aadonaajw wajoAmaer Aelaajw AaelijxxaaO [meAaan k] (meAajin q) gehazij wajoAmaer loA-Haalak Oabdkaa AaanaeH waaAaanaaH׃ 5.26  wajoAmaer Aelaajw loA-libij Haalak kaAaxxaer Haapak-Aijxx meOal maerkabtow liqraaAtaekaa HaOet laaqahat Aaet-Hakaesaep wlaaqahat bgaadijm wzejtijm wkraamijm wcoAn wbaaqaar waOabaadijm wxxpaahowt׃ 5.27  wcaaraOat naOamaan tidbaq-bkaa wbzarOakaa lOowlaam wajeceA milpaanaajw mcoraaO kaxxaalaeg׃ s

5.1  ונעמן שר־צבא מלך־ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי־בו נתן־יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע׃ 5.2  וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן׃ 5.3  ותאמר אל־גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו׃ 5.4  ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל׃ 5.5  ויאמר מלך־ארם לך־בא ואשלחה ספר אל־מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי־כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים׃ 5.6  ויבא הספר אל־מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את־נעמן עבדי ואספתו מצרעתו׃ 5.7  ויהי כקרא מלך־ישראל את־הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי־זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך־דעו־נא וראו כי־מתאנה הוא לי׃ 5.8  ויהי כשמע ׀ אלישע איש־האלהים כי־קרע מלך־ישראל את־בגדיו וישלח אל־המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא־נא אלי וידע כי יש נביא בישראל׃ 5.9  ויבא נעמן [בסוסו כ] (בסוסיו ק) וברכבו ויעמד פתח־הבית לאלישע׃ 5.10  וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע־פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר׃ 5.11  ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי ׀ יצא יצוא ועמד וקרא בשם־יהוה אלהיו והניף ידו אל־המקום ואסף המצרע׃ 5.12  הלא טוב [אבנה כ] (אמנה ק) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא־ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה׃ 5.13  ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי־אמר אליך רחץ וטהר׃ 5.14  וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר׃ 5.15  וישב אל־איש האלהים הוא וכל־מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה־נא ידעתי כי אין אלהים בכל־הארץ כי אם־בישראל ועתה קח־נא ברכה מאת עבדך׃ 5.16  ויאמר חי־יהוה אשר־עמדתי לפניו אם־אקח ויפצר־בו לקחת וימאן׃ 5.17  ויאמר נעמן ולא יתן־נא לעבדך משא צמד־פרדים אדמה כי לוא־יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם־ליהוה׃ 5.18  לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית־רמון להשתחות שמה והוא ׀ נשען על־ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח־ [נא כ] יהוה לעבדך בדבר הזה׃ 5.19  ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת־ארץ׃ ס 5.20  ויאמר גיחזי נער אלישע איש־האלהים הנה ׀ חשך אדני את־נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר־הביא חי־יהוה כי־אם־רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה׃ 5.21  וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום׃ 5.22  ויאמר ׀ שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני־נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה־נא להם ככר־כסף ושתי חלפות בגדים׃ 5.23  ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ־בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל־שני נעריו וישאו לפניו׃ 5.24  ויבא אל־העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את־האנשים וילכו׃ 5.25  והוא־בא ויעמד אל־אדניו ויאמר אליו אלישע [מאן כ] (מאין ק) גחזי ויאמר לא־הלך עבדך אנה ואנה׃ 5.26  ויאמר אליו לא־לבי הלך כאשר הפך־איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את־הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות׃ 5.27  וצרעת נעמן תדבק־בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג׃ ס

5.1  wnOmn xr-cbA mlk-Arm HjH Ajx gdwl lpnj Adnjw wnxA pnjm kj-bw ntn-jHwH txwOH lArm wHAjx HjH gbwr hjl mcrO׃ 5.2  wArm jcAw gdwdjm wjxbw mArc jxrAl nOrH qTnH wtHj lpnj Axt nOmn׃ 5.3  wtAmr Al-gbrtH Ahlj Adnj lpnj HnbjA Axr bxmrwn Az jAsp Atw mcrOtw׃ 5.4  wjbA wjgd lAdnjw lAmr kzAt wkzAt dbrH HnOrH Axr mArc jxrAl׃ 5.5  wjAmr mlk-Arm lk-bA wAxlhH spr Al-mlk jxrAl wjlk wjqh bjdw Oxr kkrj-ksp wxxt Alpjm zHb wOxr hljpwt bgdjm׃ 5.6  wjbA Hspr Al-mlk jxrAl lAmr wOtH kbwA Hspr HzH Aljk HnH xlhtj Aljk At-nOmn Obdj wAsptw mcrOtw׃ 5.7  wjHj kqrA mlk-jxrAl At-Hspr wjqrO bgdjw wjAmr HAlHjm Anj lHmjt wlHhjwt kj-zH xlh Alj lAsp Ajx mcrOtw kj Ak-dOw-nA wrAw kj-mtAnH HwA lj׃ 5.8  wjHj kxmO AljxO Ajx-HAlHjm kj-qrO mlk-jxrAl At-bgdjw wjxlh Al-Hmlk lAmr lmH qrOt bgdjk jbA-nA Alj wjdO kj jx nbjA bjxrAl׃ 5.9  wjbA nOmn [bswsw k] (bswsjw q) wbrkbw wjOmd pth-Hbjt lAljxO׃ 5.10  wjxlh Aljw AljxO mlAk lAmr Hlwk wrhct xbO-pOmjm bjrdn wjxb bxrk lk wTHr׃ 5.11  wjqcp nOmn wjlk wjAmr HnH Amrtj Alj jcA jcwA wOmd wqrA bxm-jHwH AlHjw wHnjp jdw Al-Hmqwm wAsp HmcrO׃ 5.12  HlA Twb [AbnH k] (AmnH q) wprpr nHrwt dmxq mkl mjmj jxrAl HlA-Arhc bHm wTHrtj wjpn wjlk bhmH׃ 5.13  wjgxw Obdjw wjdbrw Aljw wjAmrw Abj dbr gdwl HnbjA dbr Aljk HlwA tOxH wAp kj-Amr Aljk rhc wTHr׃ 5.14  wjrd wjTbl bjrdn xbO pOmjm kdbr Ajx HAlHjm wjxb bxrw kbxr nOr qTn wjTHr׃ 5.15  wjxb Al-Ajx HAlHjm HwA wkl-mhnHw wjbA wjOmd lpnjw wjAmr HnH-nA jdOtj kj Ajn AlHjm bkl-HArc kj Am-bjxrAl wOtH qh-nA brkH mAt Obdk׃ 5.16  wjAmr hj-jHwH Axr-Omdtj lpnjw Am-Aqh wjpcr-bw lqht wjmAn׃ 5.17  wjAmr nOmn wlA jtn-nA lObdk mxA cmd-prdjm AdmH kj lwA-jOxH Owd Obdk OlH wzbh lAlHjm Ahrjm kj Am-ljHwH׃ 5.18  ldbr HzH jslh jHwH lObdk bbwA Adnj bjt-rmwn lHxthwt xmH wHwA nxOn Ol-jdj wHxthwjtj bjt rmn bHxthwjtj bjt rmn jslh- [nA k] jHwH lObdk bdbr HzH׃ 5.19  wjAmr lw lk lxlwm wjlk mAtw kbrt-Arc׃ s 5.20  wjAmr gjhzj nOr AljxO Ajx-HAlHjm HnH hxk Adnj At-nOmn HArmj HzH mqht mjdw At Axr-HbjA hj-jHwH kj-Am-rctj Ahrjw wlqhtj mAtw mAwmH׃ 5.21  wjrdp gjhzj Ahrj nOmn wjrAH nOmn rc Ahrjw wjpl mOl HmrkbH lqrAtw wjAmr Hxlwm׃ 5.22  wjAmr xlwm Adnj xlhnj lAmr HnH OtH zH bAw Alj xnj-nOrjm mHr Aprjm mbnj HnbjAjm tnH-nA lHm kkr-ksp wxtj hlpwt bgdjm׃ 5.23  wjAmr nOmn HwAl qh kkrjm wjprc-bw wjcr kkrjm ksp bxnj hrTjm wxtj hlpwt bgdjm wjtn Al-xnj nOrjw wjxAw lpnjw׃ 5.24  wjbA Al-HOpl wjqh mjdm wjpqd bbjt wjxlh At-HAnxjm wjlkw׃ 5.25  wHwA-bA wjOmd Al-Adnjw wjAmr Aljw AljxO [mAn k] (mAjn q) ghzj wjAmr lA-Hlk Obdk AnH wAnH׃ 5.26  wjAmr Aljw lA-lbj Hlk kAxr Hpk-Ajx mOl mrkbtw lqrAtk HOt lqht At-Hksp wlqht bgdjm wzjtjm wkrmjm wcAn wbqr wObdjm wxphwt׃ 5.27  wcrOt nOmn tdbq-bk wbzrOk lOwlm wjcA mlpnjw mcrO kxlg׃ s

5.1  Naaman princeps militiae regis Syriae erat vir magnus apud dominum suum et honoratus; per illum enim dedit Dominus salutem Syriae. Erat autem vir fortis leprosus. 5.2  Porro de Syria egressa fuerat turma et captivam duxerat de terra Israel puellam parvulam, quae erat in obsequio uxoris Naaman. 5.3  Quae ait ad dominam suam: “ Utinam esset dominus meus ad prophetam, qui est in Samaria! Profecto curaret eum a lepra, quam habet ”. 5.4  Ingressus est itaque Naaman ad dominum suum et nuntiavit ei dicens: “ Sic et sic locuta est puella de terra Israel ”. 5.5  Dixitque ei rex Syriae: “ Vade, et mittam litteras ad regem Israel ”. Qui cum profectus esset et tulisset secum decem talenta argenti et sex milia siclorum auri et decem mutatoria vestimentorum, 5.6  detulit litteras ad regem Israel in haec verba: “ Cum acceperis epistulam hanc, scito quod miserim ad te Naaman servum meum, ut cures eum a lepra sua ”. 5.7  Cumque legisset rex Israel litteras, scidit vestimenta sua et ait: “ Numquid Deus sum, ut occidere possim et vivificare, quia iste mittit ad me, ut curem hominem a lepra sua? Animadvertite et videte quod occasiones quaerat adversum me ”. 5.8  Quod cum audisset Eliseus vir Dei, scidisse videlicet regem Israel vestimenta sua, misit ad eum dicens: “ Quare scidisti vestimenta tua? Veniat ad me et sciat esse prophetam in Israel ”. 5.9  Venit ergo Naaman cum equis et curribus et stetit ad ostium domus Elisei. 5.10  Misitque ad eum Eliseus nuntium dicens: “ Vade et lavare septies in Iordane; et recipiet sanitatem caro tua, atque mundaberis ”. 5.11  Iratus Naaman recedebat dicens: “ Putabam quod egrederetur ad me et stans invocaret nomen Domini Dei sui et tangeret manu sua locum leprae et curaret me. 5.12  Numquid non meliores sunt Abana et Pharphar, fluvii Damasci, omnibus aquis Israel, ut laver in eis et munder? ”. Cum ergo vertisset se et abiret indignans, 5.13  accesserunt ad eum servi sui et locuti sunt ei: “ Si rem grandem dixisset tibi propheta, certe faceres; quanto magis quia nunc dixit tibi: “Lavare et mundaberis!” ”. 5.14  Descendit et intinxit se in Iordane septies iuxta sermonem viri Dei, et restituta est caro eius sicut caro pueri parvuli, et mundatus est. 5.15  Reversusque ad virum Dei cum universo comitatu suo venit et stetit coram eo et ait: “ Vere scio quod non sit Deus in universa terra, nisi tantum in Israel! Obsecro itaque, ut accipias benedictionem a servo tuo ”. 5.16  At ille respondit: “ Vivit Dominus, ante quem sto, non accipiam ”. Cumque vim faceret, penitus non acquievit. 5.17  Dixitque Naaman: “ Ut vis. Sed, obsecro, concedatur mihi servo tuo tantum terrae quantum onus duorum burdonum; non enim faciet ultra servus tuus holocaustum aut victimam diis alienis, nisi Domino. 5.18  Hoc autem solum ignoscat Dominus servo tuo, quando ingreditur dominus meus templum Remmon, ut adoret ibi, et illo innitente super manum meam, si adoravero in templo Remmon, adorante eo in eodem loco, ut ignoscat mihi Dominus servo tuo pro hac re ”. 5.19  Qui dixit ei: “ Vade in pace ”. Abiit ergo ab eo viam modicam. 5.20  Dixitque Giezi puer viri Dei: “ Pepercit dominus meus Naaman Syro isti, ut non acciperet ab eo, quae attulit; vivit Dominus, curram post eum et accipiam ab eo aliquid ”. 5.21  Et secutus est Giezi post tergum Naaman. Quem cum vidisset ille currentem ad se, desiluit de curru in occursum eius et ait: “ Rectene sunt omnia? ”. 5.22  Et ille ait: “ Recte. Dominus meus misit me dicens: “Modo venerunt ad me duo adulescentes de monte Ephraim ex filiis prophetarum. Da eis talentum argenti et vestes mutatorias duplices” ”. 5.23  Dixitque Naaman: “ Melius est, ut accipias duo talenta ”. Et coegit eum ligavitque duo talenta argenti in duobus saccis et duplicia vestimenta et imposuit duobus pueris suis, qui et portaverunt coram eo. 5.24  Cumque venisset ad collem, tulit de manu eorum et reposuit in domo; dimisitque viros et abierunt. 5.25  Ipse autem ingressus stetit coram domino suo. Et dixit Eliseus: “ Unde venis, Giezi? ”. Qui respondit: “ Non ivit servus tuus quoquam ”. 5.26  At ille: “ Nonne, ait, cor meum in praesenti erat, quando reversus est homo de curru suo in occursum tui? Estne tempus accipere argentum et accipere vestes et oliveta et vineta et oves et boves et servos et ancillas? 5.27  Sed et lepra Naaman adhaerebit tibi et semini tuo in sempiternum ”. Et egressus est ab eo leprosus quasi nix.

6.1  Und die Söhne der Propheten sprachen zu Elisa: Siehe doch, der Ort, wo wir vor dir wohnen, ist uns zu eng! 6.2  Wir wollen doch an den Jordan gehen und daselbst ein jeder einen Balken holen, damit wir uns dort eine Niederlassung bauen. 6.3  Er sprach: Geht hin! Es sprach aber einer: Tu uns doch den Gefallen und komm mit deinen Knechten! 6.4  Er sprach: Ich will mitkommen! Und er ging mit ihnen. Als sie nun an den Jordan kamen, schnitten sie Holz. 6.5  Und als einer einen Stamm fällte, fiel das Eisen ins Wasser. Da schrie er und sprach: O weh, mein Herr! Dazu ist es entlehnt! 6.6  Aber der Mann Gottes sprach: Wohin ist es gefallen? Und als er ihm den Ort zeigte, schnitt er ein Holz ab und warf es dort hinein. Da schwamm das Eisen empor. 6.7  Und er sprach: Hebe es auf! Da streckte er seine Hand aus und nahm es. 6.8  Und der König von Syrien führte Krieg wider Israel und beratschlagte sich mit seinen Knechten und sprach: Da und da soll mein Lager sein! 6.9  Aber der Mann Gottes sandte zum König von Israel und ließ ihm sagen: Hüte dich, an jenem Orte vorbeizugehen; denn die Syrer begeben sich dorthin! 6.10  Und der König von Israel sandte hin an den Ort, den ihm der Mann Gottes genannt und vor welchem er ihn gewarnt hatte, und er nahm sich daselbst in acht, nicht bloß einmal oder zweimal. 6.11  Da ward das Herz des Königs von Syrien unruhig darüber, und er berief seine Knechte und sprach zu ihnen: Wollt ihr mir denn nicht sagen, wer von uns es mit dem König von Israel hält? 6.12  Da sprach einer seiner Knechte: Nicht also, mein Herr und König; sondern Elisa, der Prophet in Israel, verrät dem König von Israel alles, was du in deiner Schlafkammer redest! 6.13  Er sprach: So geht hin und seht, wo er ist, daß ich ihn greifen lasse. Und sie zeigten es ihm an und sprachen: Siehe, er ist in Dotan! 6.14  Da sandte er Pferde und Wagen und eine große Macht dorthin. Und sie kamen bei Nacht und umzingelten die Stadt. 6.15  Als nun der Diener des Mannes Gottes am Morgen früh aufstand und hinausging, siehe, da lag um die Stadt ein Heer mit Pferden und Wagen. Da sprach sein Knecht zu ihm: O weh, mein Herr! was wollen wir nun tun? 6.16  Er sprach: Fürchte dich nicht! Denn derer, die bei uns sind, sind mehr, als derer, die bei ihnen sind! 6.17  Und Elisa betete und sprach: HERR, öffne ihm doch die Augen, daß er sehe! Da öffnete der HERR dem Knecht die Augen, daß er sah. Und siehe, da war der Berg voll feuriger Rosse und Wagen rings um Elisa her. 6.18  Und als sie zu ihm hinkamen, bat Elisa den HERRN und sprach: Schlage doch diese Heiden mit Blindheit! Da schlug er sie mit Blindheit nach dem Worte Elisas. 6.19  Und Elisa sprach zu ihnen: Das ist nicht der Weg noch die Stadt; folget mir nach, so will ich euch zu dem Manne führen, den ihr suchet! Und er führte sie gen Samaria. 6.20  Und als sie nach Samaria kamen, sprach Elisa: HERR, öffne diesen die Augen, daß sie sehen! Und der HERR öffnete ihnen die Augen, daß sie sahen. Und siehe, da waren sie mitten in Samaria. 6.21  Und als der König von Israel sie sah, sprach er zu Elisa: Mein Vater, soll ich sie schlagen? Soll ich sie schlagen? 6.22  Er sprach: Du sollst sie nicht schlagen! Würdest du die, welche du mit deinem Schwert und mit deinem Bogen gefangen nimmst, schlagen? Setze ihnen Brot und Wasser vor, daß sie essen und trinken und zu ihrem Herrn ziehen! 6.23  Da ward ein großes Mal zugerichtet. Und als sie gegessen und getrunken hatten, ließ er sie gehen, und sie zogen zu ihrem Herrn. Von da an kamen die Streifscharen der Syrer nicht mehr in das Land Israel. 6.24  Darnach begab es sich, daß Benhadad, der König von Syrien, sein ganzes Heer versammelte und heraufzog und Samaria belagerte. 6.25  Da entstand in Samaria eine große Hungersnot; und siehe, sie belagerten die Stadt so lange, bis ein Eselskopf achtzig Silberlinge und ein Viertel Kab Taubenmist fünf Silberlinge galt. 6.26  Und als der König von Israel auf der Mauer einherging, flehte ihn ein Weib an und sprach: Hilf mir, mein Herr und König! 6.27  Er aber sprach: Hilft dir der HERR nicht, von woher soll ich dir Hilfe bringen? 6.28  Von der Tenne oder von der Kelter? Und der König fragte sie: Was willst du? Sie sprach: Dieses Weib sprach zu mir: Gib deinen Sohn her, daß wir ihn heute essen; morgen wollen wir dann meinen Sohn essen! 6.29  So haben wir meinen Sohn gekocht und ihn gegessen; und am andern Tage sprach ich zu ihr: Gib deinen Sohn her, daß wir ihn essen! Aber sie hat ihren Sohn verborgen. 6.30  Als der König die Worte des Weibes hörte, zerriß er seine Kleider, während er auf der Mauer einherging. Da sah das Volk, daß er darunter auf seinem Leibe einen Sack trug. 6.31  Und er sprach: Gott tue mir dies und das, wenn das Haupt Elisas, des Sohnes Saphats, heute auf ihm bleibt! 6.32  Elisa aber saß in seinem Hause, und die Ältesten saßen bei ihm. Und der König sandte einen Mann vor sich her; aber ehe der Bote zu ihm kam, sprach er zu den Ältesten: Sehet ihr nicht, wie dieser Mördersohn hersendet, um mir den Kopf abzuhauen? Sehet zu, wenn der Bote kommt, verschließet die Tür und drängt ihn mit der Tür hinweg! Höre ich nicht die Fußtritte seines Herrn hinter ihm her? 6.33  Während er noch mit ihnen redete, siehe, da kam der Bote zu ihm hinab, und er sprach: Siehe, solches Übel kommt vom HERRN, was soll ich noch auf den HERRN warten?

6.1  καὶ εἶπον οἱ υἱοὶ τῶν προφητῶν πρὸς ελισαιε ἰδοὺ δὴ ὁ τόπος ἐν ᾧ ἡμεῖς οἰκοῦμεν ἐνώπιόν σου στενὸς ἀφ' ἡμῶν 6.2  πορευθῶμεν δὴ ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ λάβωμεν ἐκεῖθεν ἀνὴρ εἷς δοκὸν μίαν καὶ ποιήσωμεν ἑαυτοῖς ἐκεῖ τοῦ οἰκεῖν ἐκεῖ καὶ εἶπεν δεῦτε 6.3  καὶ εἶπεν ὁ εἷς ἐπιεικέως δεῦρο μετὰ τῶν δούλων σου καὶ εἶπεν ἐγὼ πορεύσομαι 6.4  καὶ ἐπορεύθη μετ' αὐτῶν καὶ ἦλθον εἰς τὸν ιορδάνην καὶ ἔτεμνον τὰ ξύλα 6.5  καὶ ἰδοὺ ὁ εἷς καταβάλλων τὴν δοκόν καὶ τὸ σιδήριον ἐξέπεσεν εἰς τὸ ὕδωρ καὶ ἐβόησεν ὦ κύριε καὶ αὐτὸ κεχρημένον 6.6  καὶ εἶπεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ποῦ ἔπεσεν καὶ ἔδειξεν αὐτῷ τὸν τόπον καὶ ἀπέκνισεν ξύλον καὶ ἔρριψεν ἐκεῖ καὶ ἐπεπόλασεν τὸ σιδήριον 6.7  καὶ εἶπεν ὕψωσον σαυτῷ καὶ ἐξέτεινεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν αὐτό 6.8  καὶ βασιλεὺς συρίας ἦν πολεμῶν ἐν ισραηλ καὶ ἐβουλεύσατο πρὸς τοὺς παῖδας αὐτοῦ λέγων εἰς τὸν τόπον τόνδε τινὰ ελμωνι παρεμβαλῶ 6.9  καὶ ἀπέστειλεν ελισαιε πρὸς τὸν βασιλέα ισραηλ λέγων φύλαξαι μὴ παρελθεῖν ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ὅτι ἐκεῖ συρία κέκρυπται 6.10  καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς ισραηλ εἰς τὸν τόπον ὃν εἶπεν αὐτῷ ελισαιε καὶ ἐφυλάξατο ἐκεῖθεν οὐ μίαν οὐδὲ δύο 6.11  καὶ ἐξεκινήθη ἡ ψυχὴ βασιλέως συρίας περὶ τοῦ λόγου τούτου καὶ ἐκάλεσεν τοὺς παῖδας αὐτοῦ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς οὐκ ἀναγγελεῖτέ μοι τίς προδίδωσίν με βασιλεῖ ισραηλ 6.12  καὶ εἶπεν εἷς τῶν παίδων αὐτοῦ οὐχί κύριέ μου βασιλεῦ ὅτι ελισαιε ὁ προφήτης ὁ ἐν ισραηλ ἀναγγέλλει τῷ βασιλεῖ ισραηλ πάντας τοὺς λόγους οὓς ἐὰν λαλήσῃς ἐν τῷ ταμιείῳ τοῦ κοιτῶνός σου 6.13  καὶ εἶπεν δεῦτε ἴδετε ποῦ οὗτος καὶ ἀποστείλας λήμψομαι αὐτόν καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ λέγοντες ἰδοὺ ἐν δωθαϊμ 6.14  καὶ ἀπέστειλεν ἐκεῖ ἵππον καὶ ἅρμα καὶ δύναμιν βαρεῖαν καὶ ἦλθον νυκτὸς καὶ περιεκύκλωσαν τὴν πόλιν 6.15  καὶ ὤρθρισεν ὁ λειτουργὸς ελισαιε ἀναστῆναι καὶ ἐξῆλθεν καὶ ἰδοὺ δύναμις κυκλοῦσα τὴν πόλιν καὶ ἵππος καὶ ἅρμα καὶ εἶπεν τὸ παιδάριον πρὸς αὐτόν ὦ κύριε πῶς ποιήσωμεν 6.16  καὶ εἶπεν ελισαιε μὴ φοβοῦ ὅτι πλείους οἱ μεθ' ἡμῶν ὑπὲρ τοὺς μετ' αὐτῶν 6.17  καὶ προσεύξατο ελισαιε καὶ εἶπεν κύριε διάνοιξον τοὺς ὀφθαλμοὺς τοῦ παιδαρίου καὶ ἰδέτω καὶ διήνοιξεν κύριος τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ εἶδεν καὶ ἰδοὺ τὸ ὄρος πλῆρες ἵππων καὶ ἅρμα πυρὸς περικύκλῳ ελισαιε 6.18  καὶ κατέβησαν πρὸς αὐτόν καὶ προσηύξατο ελισαιε πρὸς κύριον καὶ εἶπεν πάταξον δὴ τοῦτο τὸ ἔθνος ἀορασίᾳ καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς ἀορασίᾳ κατὰ τὸ ῥῆμα ελισαιε 6.19  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ελισαιε οὐχ αὕτη ἡ πόλις καὶ αὕτη ἡ ὁδός δεῦτε ὀπίσω μου καὶ ἀπάξω ὑμᾶς πρὸς τὸν ἄνδρα ὃν ζητεῖτε καὶ ἀπήγαγεν αὐτοὺς εἰς σαμάρειαν 6.20  καὶ ἐγένετο ὡς εἰσῆλθον εἰς σαμάρειαν καὶ εἶπεν ελισαιε ἄνοιξον δή κύριε τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν καὶ ἰδέτωσαν καὶ διήνοιξεν κύριος τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ ἦσαν ἐν μέσῳ σαμαρείας 6.21  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς ισραηλ ὡς εἶδεν αὐτούς εἰ πατάξας πατάξω πάτερ 6.22  καὶ εἶπεν οὐ πατάξεις εἰ μὴ οὓς ᾐχμαλώτευσας ἐν ῥομφαίᾳ σου καὶ τόξῳ σου σὺ τύπτεις παράθες ἄρτους καὶ ὕδωρ ἐνώπιον αὐτῶν καὶ φαγέτωσαν καὶ πιέτωσαν καὶ ἀπελθέτωσαν πρὸς τὸν κύριον αὐτῶν 6.23  καὶ παρέθηκεν αὐτοῖς παράθεσιν μεγάλην καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ ἀπέστειλεν αὐτούς καὶ ἀπῆλθον πρὸς τὸν κύριον αὐτῶν καὶ οὐ προσέθεντο ἔτι μονόζωνοι συρίας τοῦ ἐλθεῖν εἰς γῆν ισραηλ 6.24  καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ἤθροισεν υἱὸς αδερ βασιλεὺς συρίας πᾶσαν τὴν παρεμβολὴν αὐτοῦ καὶ ἀνέβη καὶ περιεκάθισεν σαμάρειαν 6.25  καὶ ἐγένετο λιμὸς μέγας ἐν σαμαρείᾳ καὶ ἰδοὺ περιεκάθηντο ἐπ' αὐτήν ἕως οὗ ἐγενήθη κεφαλὴ ὄνου πεντήκοντα σίκλων ἀργυρίου καὶ τέταρτον τοῦ κάβου κόπρου περιστερῶν πέντε σίκλων ἀργυρίου 6.26  καὶ ἦν ὁ βασιλεὺς ισραηλ διαπορευόμενος ἐπὶ τοῦ τείχους καὶ γυνὴ ἐβόησεν πρὸς αὐτὸν λέγουσα σῶσον κύριε βασιλεῦ 6.27  καὶ εἶπεν αὐτῇ μή σε σώσαι κύριος πόθεν σώσω σε μὴ ἀπὸ τῆς ἅλωνος ἢ ἀπὸ τῆς ληνοῦ 6.28  καὶ εἶπεν αὐτῇ ὁ βασιλεύς τί ἐστίν σοι καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ αὕτη εἶπεν πρός με δὸς τὸν υἱόν σου καὶ φαγόμεθα αὐτὸν σήμερον καὶ τὸν υἱόν μου καὶ φαγόμεθα αὐτὸν αὔριον 6.29  καὶ ἡψήσαμεν τὸν υἱόν μου καὶ ἐφάγομεν αὐτόν καὶ εἶπον πρὸς αὐτὴν τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ δὸς τὸν υἱόν σου καὶ φάγωμεν αὐτόν καὶ ἔκρυψεν τὸν υἱὸν αὐτῆς 6.30  καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ισραηλ τοὺς λόγους τῆς γυναικός διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ αὐτὸς διεπορεύετο ἐπὶ τοῦ τείχους καὶ εἶδεν ὁ λαὸς τὸν σάκκον ἐπὶ τῆς σαρκὸς αὐτοῦ ἔσωθεν 6.31  καὶ εἶπεν τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη εἰ στήσεται ἡ κεφαλὴ ελισαιε ἐπ' αὐτῷ σήμερον 6.32  καὶ ελισαιε ἐκάθητο ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἐκάθηντο μετ' αὐτοῦ καὶ ἀπέστειλεν ἄνδρα πρὸ προσώπου αὐτοῦ πρὶν ἐλθεῖν τὸν ἄγγελον πρὸς αὐτὸν καὶ αὐτὸς εἶπεν πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους εἰ οἴδατε ὅτι ἀπέστειλεν ὁ υἱὸς τοῦ φονευτοῦ οὗτος ἀφελεῖν τὴν κεφαλήν μου ἴδετε ὡς ἂν ἔλθῃ ὁ ἄγγελος ἀποκλείσατε τὴν θύραν καὶ παραθλίψατε αὐτὸν ἐν τῇ θύρᾳ οὐχὶ φωνὴ τῶν ποδῶν τοῦ κυρίου αὐτοῦ κατόπισθεν αὐτοῦ 6.33  ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος μετ' αὐτῶν καὶ ἰδοὺ ἄγγελος κατέβη πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν ἰδοὺ αὕτη ἡ κακία παρὰ κυρίου τί ὑπομείνω τῷ κυρίῳ ἔτι

6.1  kai eipon oi yioi tohn prophehtohn pros elisaie idoy deh o topos en oh ehmeis oikoymen enohpion soy stenos aph' ehmohn 6.2  poreythohmen deh eohs toy iordanoy kai labohmen ekeithen anehr eis dokon mian kai poiehsohmen eaytois ekei toy oikein ekei kai eipen deyte 6.3  kai eipen o eis epieikeohs deyro meta tohn doylohn soy kai eipen egoh poreysomai 6.4  kai eporeytheh met' aytohn kai ehlthon eis ton iordanehn kai etemnon ta xyla 6.5  kai idoy o eis kataballohn tehn dokon kai to sidehrion exepesen eis to ydohr kai eboehsen oh kyrie kai ayto kechrehmenon 6.6  kai eipen o anthrohpos toy theoy poy epesen kai edeixen aytoh ton topon kai apeknisen xylon kai erripsen ekei kai epepolasen to sidehrion 6.7  kai eipen ypsohson saytoh kai exeteinen tehn cheira aytoy kai elaben ayto 6.8  kai basileys syrias ehn polemohn en israehl kai eboyleysato pros toys paidas aytoy legohn eis ton topon tonde tina elmohni parembaloh 6.9  kai apesteilen elisaie pros ton basilea israehl legohn phylaxai meh parelthein en toh topoh toytoh oti ekei syria kekryptai 6.10  kai apesteilen o basileys israehl eis ton topon on eipen aytoh elisaie kai ephylaxato ekeithen oy mian oyde dyo 6.11  kai exekinehtheh eh psycheh basileohs syrias peri toy logoy toytoy kai ekalesen toys paidas aytoy kai eipen pros aytoys oyk anaggeleite moi tis prodidohsin me basilei israehl 6.12  kai eipen eis tohn paidohn aytoy oychi kyrie moy basiley oti elisaie o prophehtehs o en israehl anaggellei toh basilei israehl pantas toys logoys oys ean lalehsehs en toh tamieioh toy koitohnos soy 6.13  kai eipen deyte idete poy oytos kai aposteilas lehmpsomai ayton kai anehggeilan aytoh legontes idoy en dohthaim 6.14  kai apesteilen ekei ippon kai arma kai dynamin bareian kai ehlthon nyktos kai periekyklohsan tehn polin 6.15  kai ohrthrisen o leitoyrgos elisaie anastehnai kai exehlthen kai idoy dynamis kykloysa tehn polin kai ippos kai arma kai eipen to paidarion pros ayton oh kyrie pohs poiehsohmen 6.16  kai eipen elisaie meh phoboy oti pleioys oi meth' ehmohn yper toys met' aytohn 6.17  kai proseyxato elisaie kai eipen kyrie dianoixon toys ophthalmoys toy paidarioy kai idetoh kai diehnoixen kyrios toys ophthalmoys aytoy kai eiden kai idoy to oros plehres ippohn kai arma pyros perikykloh elisaie 6.18  kai katebehsan pros ayton kai prosehyxato elisaie pros kyrion kai eipen pataxon deh toyto to ethnos aorasia kai epataxen aytoys aorasia kata to rehma elisaie 6.19  kai eipen pros aytoys elisaie oych ayteh eh polis kai ayteh eh odos deyte opisoh moy kai apaxoh ymas pros ton andra on zehteite kai apehgagen aytoys eis samareian 6.20  kai egeneto ohs eisehlthon eis samareian kai eipen elisaie anoixon deh kyrie toys ophthalmoys aytohn kai idetohsan kai diehnoixen kyrios toys ophthalmoys aytohn kai eidon kai idoy ehsan en mesoh samareias 6.21  kai eipen o basileys israehl ohs eiden aytoys ei pataxas pataxoh pater 6.22  kai eipen oy pataxeis ei meh oys ehchmalohteysas en romphaia soy kai toxoh soy sy typteis parathes artoys kai ydohr enohpion aytohn kai phagetohsan kai pietohsan kai apelthetohsan pros ton kyrion aytohn 6.23  kai parethehken aytois parathesin megalehn kai ephagon kai epion kai apesteilen aytoys kai apehlthon pros ton kyrion aytohn kai oy prosethento eti monozohnoi syrias toy elthein eis gehn israehl 6.24  kai egeneto meta tayta kai ehthroisen yios ader basileys syrias pasan tehn parembolehn aytoy kai anebeh kai periekathisen samareian 6.25  kai egeneto limos megas en samareia kai idoy periekathehnto ep' aytehn eohs oy egenehtheh kephaleh onoy pentehkonta siklohn argyrioy kai tetarton toy kaboy koproy peristerohn pente siklohn argyrioy 6.26  kai ehn o basileys israehl diaporeyomenos epi toy teichoys kai gyneh eboehsen pros ayton legoysa sohson kyrie basiley 6.27  kai eipen ayteh meh se sohsai kyrios pothen sohsoh se meh apo tehs alohnos eh apo tehs lehnoy 6.28  kai eipen ayteh o basileys ti estin soi kai eipen eh gyneh ayteh eipen pros me dos ton yion soy kai phagometha ayton sehmeron kai ton yion moy kai phagometha ayton ayrion 6.29  kai ehpsehsamen ton yion moy kai ephagomen ayton kai eipon pros aytehn teh ehmera teh deytera dos ton yion soy kai phagohmen ayton kai ekrypsen ton yion aytehs 6.30  kai egeneto ohs ehkoysen o basileys israehl toys logoys tehs gynaikos dierrehxen ta imatia aytoy kai aytos dieporeyeto epi toy teichoys kai eiden o laos ton sakkon epi tehs sarkos aytoy esohthen 6.31  kai eipen tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh ei stehsetai eh kephaleh elisaie ep' aytoh sehmeron 6.32  kai elisaie ekathehto en toh oikoh aytoy kai oi presbyteroi ekathehnto met' aytoy kai apesteilen andra pro prosohpoy aytoy prin elthein ton aggelon pros ayton kai aytos eipen pros toys presbyteroys ei oidate oti apesteilen o yios toy phoneytoy oytos aphelein tehn kephalehn moy idete ohs an eltheh o aggelos apokleisate tehn thyran kai parathlipsate ayton en teh thyra oychi phohneh tohn podohn toy kyrioy aytoy katopisthen aytoy 6.33  eti aytoy laloyntos met' aytohn kai idoy aggelos katebeh pros ayton kai eipen idoy ayteh eh kakia para kyrioy ti ypomeinoh toh kyrioh eti

6.1  וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִים אֶל־אֱלִישָׁע הִנֵּה־נָא הַמָּקֹום אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ׃ 6.2  נֵלְכָה־נָּא עַד־הַיַּרְדֵּן וְנִקְחָה מִשָּׁם אִישׁ קֹורָה אֶחָת וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שָׁם מָקֹום לָשֶׁבֶת שָׁם וַיֹּאמֶר לֵכוּ׃ 6.3  וַיֹּאמֶר הָאֶחָד הֹואֶל נָא וְלֵךְ אֶת־עֲבָדֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲנִי אֵלֵךְ׃ 6.4  וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים׃ 6.5  וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקֹּורָה וְאֶת־הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל־הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל׃ 6.6  וַיֹּאמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת־הַמָּקֹום וַיִּקְצָב־עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל׃ 6.7  וַיֹּאמֶר הָרֶם לָךְ וַיִּשְׁלַח יָדֹו וַיִּקָּחֵהוּ׃ פ 6.8  וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּוָּעַץ אֶל־עֲבָדָיו לֵאמֹר אֶל־מְקֹום פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי׃ 6.9  וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִשָּׁמֶר מֵעֲבֹר הַמָּקֹום הַזֶּה כִּי־שָׁם אֲרָם נְחִתִּים׃ 6.10  וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר אָמַר־לֹו אִישׁ־הָאֱלֹהִים [וְהִזְהִירָהּ כ] (וְהִזְהִירֹו ק) וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם׃ 6.11  וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ־אֲרָם עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְרָא אֶל־עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹוא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃ 6.12  וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו לֹוא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי־אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ׃ 6.13  וַיֹּאמֶר לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא וְאֶשְׁלַח וְאֶקָּחֵהוּ וַיֻּגַּד־לֹו לֵאמֹר הִנֵּה בְדֹתָן׃ 6.14  וַיִּשְׁלַח־שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל־הָעִיר׃ 6.15  וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה־חַיִל סֹובֵב אֶת־הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרֹו אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה׃ 6.16  וַיֹּאמֶר אַל־תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אֹותָם׃ 6.17  וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר יְהוָה פְּקַח־נָא אֶת־עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח יְהוָה אֶת־עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע׃ 6.18  וַיֵּרְדוּ אֵלָיו וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר הַךְ־נָא אֶת־הַגֹּוי־הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים כִּדְבַר אֱלִישָׁע׃ 6.19  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֱלִישָׁע לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר לְכוּ אַחֲרַי וְאֹולִיכָה אֶתְכֶם אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּן וַיֹּלֶךְ אֹותָם שֹׁמְרֹונָה׃ 6.20  וַיְהִי כְּבֹאָם שֹׁמְרֹון וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְהוָה פְּקַח אֶת־עֵינֵי־אֵלֶּה וְיִרְאוּ וַיִּפְקַח יְהוָה אֶת־עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה בְּתֹוךְ שֹׁמְרֹון׃ 6.21  וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶל־אֱלִישָׁע כִּרְאֹתֹו אֹותָם הַאַכֶּה אַכֶּה אָבִי׃ 6.22  וַיֹּאמֶר לֹא תַכֶּה הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶם׃ 6.23  וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדֹולָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶם וְלֹא־יָסְפוּ עֹוד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבֹוא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל׃ פ 6.24  וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן־הֲדַד מֶלֶךְ־אֲרָם אֶת־כָּל־מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל־שֹׁמְרֹון׃ 6.25  וַיְהִי רָעָב גָּדֹול בְּשֹׁמְרֹון וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיֹות רֹאשׁ־חֲמֹור בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב [חֲרֵייֹונִים כ] (דִּבְיֹונִים ק) בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף׃ 6.26  וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל־הַחֹמָה וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר הֹושִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃ 6.27  וַיֹּאמֶר אַל־יֹושִׁעֵךְ יְהוָה מֵאַיִן אֹושִׁיעֵךְ הֲמִן־הַגֹּרֶן אֹו מִן־הַיָּקֶב׃ 6.28  וַיֹּאמֶר־לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה אֵלַי תְּנִי אֶת־בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ הַיֹּום וְאֶת־בְּנִי נֹאכַל מָחָר׃ 6.29  וַנְּבַשֵּׁל אֶת־בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיֹּום הָאַחֵר תְּנִי אֶת־בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ וַתַּחְבִּא אֶת־בְּנָהּ׃ 6.30  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו וְהוּא עֹבֵר עַל־הַחֹמָה וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל־בְּשָׂרֹו מִבָּיִת׃ 6.31  וַיֹּאמֶר כֹּה־יַעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִף אִם־יַעֲמֹד רֹאשׁ אֱלִישָׁע בֶּן־שָׁפָט עָלָיו הַיֹּום׃ 6.32  וֶאֱלִישָׁע יֹשֵׁב בְּבֵיתֹו וְהַזְּקֵנִים יֹשְׁבִים אִתֹּו וַיִּשְׁלַח אִישׁ מִלְּפָנָיו בְּטֶרֶם יָבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלָיו וְהוּא ׀ אָמַר אֶל־הַזְּקֵנִים הַרְּאִיתֶם כִּי־שָׁלַח בֶּן־הַמְרַצֵּחַ הַזֶּה לְהָסִיר אֶת־רֹאשִׁי רְאוּ ׀ כְּבֹא הַמַּלְאָךְ סִגְרוּ הַדֶּלֶת וּלְחַצְתֶּם אֹתֹו בַּדֶּלֶת הֲלֹוא קֹול רַגְלֵי אֲדֹנָיו אַחֲרָיו׃ 6.33  עֹודֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ יֹרֵד אֵלָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה־זֹאת הָרָעָה מֵאֵת יְהוָה מָה־אֹוחִיל לַיהוָה עֹוד׃ ס

6.1  wajoAmrw bnej-HanbijAijm Aael-AaelijxxaaO HineH-naaA Hamaaqowm Aaxxaer Aanahnw joxxbijm xxaam lpaanaejkaa car mimaenw׃ 6.2  nelkaaH-naaA Oad-Hajarden wniqhaaH mixxaam Aijxx qowraaH Aaehaat wnaOaxaeH-laanw xxaam maaqowm laaxxaebaet xxaam wajoAmaer lekw׃ 6.3  wajoAmaer HaaAaehaad HowAael naaA wlek Aaet-Oabaadaejkaa wajoAmaer Aanij Aelek׃ 6.4  wajelaek Aitaam wajaaboAw HajardenaaH wajigzrw HaaOecijm׃ 6.5  wajHij HaaAaehaad mapijl HaqowraaH wAaet-Habarzael naapal Aael-Hamaajim wajicOaq wajoAmaer AaHaaH Aadonij wHwA xxaaAwl׃ 6.6  wajoAmaer Aijxx-HaaAaeloHijm AaanaaH naapaal wajarAeHw Aaet-Hamaaqowm wajiqcaab-Oec wajaxxlaek-xxaamaaH wajaacaep Habarzael׃ 6.7  wajoAmaer Haaraem laak wajixxlah jaadow wajiqaaheHw׃ p 6.8  wmaelaek Aaraam HaajaaH nilhaam bjixraaAel wajiwaaOac Aael-Oabaadaajw leAmor Aael-mqowm plonij Aalmonij tahanotij׃ 6.9  wajixxlah Aijxx HaaAaeloHijm Aael-maelaek jixraaAel leAmor Hixxaamaer meOabor Hamaaqowm HazaeH kij-xxaam Aaraam nhitijm׃ 6.10  wajixxlah maelaek jixraaAel Aael-Hamaaqowm Aaxxaer Aaamar-low Aijxx-HaaAaeloHijm [wHizHijraaH k] (wHizHijrow q) wnixxmar xxaam loA Aahat wloA xxtaajim׃ 6.11  wajisaaOer leb maelaek-Aaraam Oal-Hadaabaar HazaeH wajiqraaA Aael-Oabaadaajw wajoAmaer AalejHaem HalowA tagijdw lij mij mixxaelaanw Aael-maelaek jixraaAel׃ 6.12  wajoAmaer Aahad meOabaadaajw lowA Aadonij Hamaelaek kij-AaelijxxaaO HanaabijA Aaxxaer bjixraaAel jagijd lmaelaek jixraaAel Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer tdaber bahadar mixxkaabaekaa׃ 6.13  wajoAmaer lkw wrAw AejkoH HwA wAaexxlah wAaeqaaheHw wajugad-low leAmor HineH bdotaan׃ 6.14  wajixxlah-xxaamaaH swsijm wraekaeb whajil kaabed wajaaboAw lajlaaH wajaqipw Oal-HaaOijr׃ 6.15  wajaxxkem mxxaaret Aijxx HaaAaeloHijm laaqwm wajeceA wHineH-hajil sowbeb Aaet-HaaOijr wsws waaraakaeb wajoAmaer naOarow Aelaajw AaHaaH Aadonij AejkaaH naOaxaeH׃ 6.16  wajoAmaer Aal-tijraaA kij rabijm Aaxxaer Aitaanw meAaxxaer Aowtaam׃ 6.17  wajitpalel AaelijxxaaO wajoAmar jHwaaH pqah-naaA Aaet-Oejnaajw wjirAaeH wajipqah jHwaaH Aaet-Oejnej HanaOar wajarA wHineH HaaHaar maaleA swsijm wraekaeb Aexx sbijbot AaelijxxaaO׃ 6.18  wajerdw Aelaajw wajitpalel AaelijxxaaO Aael-jHwaaH wajoAmar Hak-naaA Aaet-Hagowj-HazaeH basanwerijm wajakem basanwerijm kidbar AaelijxxaaO׃ 6.19  wajoAmaer AaleHaem AaelijxxaaO loA zaeH Hadaeraek wloA zoH HaaOijr lkw Aaharaj wAowlijkaaH Aaetkaem Aael-HaaAijxx Aaxxaer tbaqexxwn wajolaek Aowtaam xxomrownaaH׃ 6.20  wajHij kboAaam xxomrown wajoAmaer AaelijxxaaO jHwaaH pqah Aaet-Oejnej-AelaeH wjirAw wajipqah jHwaaH Aaet-OejnejHaem wajirAw wHineH btowk xxomrown׃ 6.21  wajoAmaer maelaek-jixraaAel Aael-AaelijxxaaO kirAotow Aowtaam HaAakaeH AakaeH Aaabij׃ 6.22  wajoAmaer loA takaeH HaAaxxaer xxaabijtaa bharbkaa wbqaxxtkaa AataaH makaeH xijm laehaem waamajim lipnejHaem wjoAklw wjixxtw wjelkw Aael-AadonejHaem׃ 6.23  wajikraeH laaHaem keraaH gdowlaaH wajoAklw wajixxtw wajxxalhem wajelkw Aael-AadonejHaem wloA-jaaspw Oowd gdwdej Aaraam laabowA bAaeraec jixraaAel׃ p 6.24  wajHij Aaharej-ken wajiqboc baen-Hadad maelaek-Aaraam Aaet-kaal-mahaneHw wajaOal wajaacar Oal-xxomrown׃ 6.25  wajHij raaOaab gaadowl bxxomrown wHineH caarijm OaalaejHaa Oad Haejowt roAxx-hamowr bixxmonijm kaesaep wrobaO Haqab [harejjownijm k] (dibjownijm q) bahamixxaaH-kaasaep׃ 6.26  wajHij maelaek jixraaAel Oober Oal-HahomaaH wAixxaaH caaOaqaaH Aelaajw leAmor HowxxijOaaH Aadonij Hamaelaek׃ 6.27  wajoAmaer Aal-jowxxiOek jHwaaH meAajin AowxxijOek Hamin-Hagoraen Aow min-Hajaaqaeb׃ 6.28  wajoAmaer-laaH Hamaelaek maH-laak watoAmaer HaaAixxaaH HazoAt AaamraaH Aelaj tnij Aaet-bnek wnoAklaenw Hajowm wAaet-bnij noAkal maahaar׃ 6.29  wanbaxxel Aaet-bnij wanoAkleHw waaAomar AelaejHaa bajowm HaaAaher tnij Aaet-bnek wnoAklaenw watahbiA Aaet-bnaaH׃ 6.30  wajHij kixxmoOa Hamaelaek Aaet-dibrej HaaAixxaaH wajiqraO Aaet-bgaadaajw wHwA Oober Oal-HahomaaH wajarA HaaOaam wHineH Haxaq Oal-bxaarow mibaajit׃ 6.31  wajoAmaer koH-jaOaxaeH-lij AaeloHijm wkoH jowsip Aim-jaOamod roAxx AaelijxxaaO baen-xxaapaaT Oaalaajw Hajowm׃ 6.32  waeAaelijxxaaO joxxeb bbejtow wHazqenijm joxxbijm Aitow wajixxlah Aijxx milpaanaajw bTaeraem jaaboA HamalAaak Aelaajw wHwA Aaamar Aael-Hazqenijm HarAijtaem kij-xxaalah baen-Hamraceha HazaeH lHaasijr Aaet-roAxxij rAw kboA HamalAaak sigrw Hadaelaet wlhactaem Aotow badaelaet HalowA qowl raglej Aadonaajw Aaharaajw׃ 6.33  Oowdaenw mdaber Oimaam wHineH HamalAaak jored Aelaajw wajoAmaer HineH-zoAt HaaraaOaaH meAet jHwaaH maaH-Aowhijl lajHwaaH Oowd׃ s

6.1  ויאמרו בני־הנביאים אל־אלישע הנה־נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו׃ 6.2  נלכה־נא עד־הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה־לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו׃ 6.3  ויאמר האחד הואל נא ולך את־עבדיך ויאמר אני אלך׃ 6.4  וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים׃ 6.5  ויהי האחד מפיל הקורה ואת־הברזל נפל אל־המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול׃ 6.6  ויאמר איש־האלהים אנה נפל ויראהו את־המקום ויקצב־עץ וישלך־שמה ויצף הברזל׃ 6.7  ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו׃ פ 6.8  ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל־עבדיו לאמר אל־מקום פלני אלמני תחנתי׃ 6.9  וישלח איש האלהים אל־מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי־שם ארם נחתים׃ 6.10  וישלח מלך ישראל אל־המקום אשר אמר־לו איש־האלהים [והזהירה כ] (והזהירו ק) ונשמר שם לא אחת ולא שתים׃ 6.11  ויסער לב מלך־ארם על־הדבר הזה ויקרא אל־עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל־מלך ישראל׃ 6.12  ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי־אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את־הדברים אשר תדבר בחדר משכבך׃ 6.13  ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד־לו לאמר הנה בדתן׃ 6.14  וישלח־שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על־העיר׃ 6.15  וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה־חיל סובב את־העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה׃ 6.16  ויאמר אל־תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם׃ 6.17  ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח־נא את־עיניו ויראה ויפקח יהוה את־עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע׃ 6.18  וירדו אליו ויתפלל אלישע אל־יהוה ויאמר הך־נא את־הגוי־הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע׃ 6.19  ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל־האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה׃ 6.20  ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את־עיני־אלה ויראו ויפקח יהוה את־עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון׃ 6.21  ויאמר מלך־ישראל אל־אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי׃ 6.22  ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל־אדניהם׃ 6.23  ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל־אדניהם ולא־יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל׃ פ 6.24  ויהי אחרי־כן ויקבץ בן־הדד מלך־ארם את־כל־מחנהו ויעל ויצר על־שמרון׃ 6.25  ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש־חמור בשמנים כסף ורבע הקב [חרייונים כ] (דביונים ק) בחמשה־כסף׃ 6.26  ויהי מלך ישראל עבר על־החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך׃ 6.27  ויאמר אל־יושעך יהוה מאין אושיעך המן־הגרן או מן־היקב׃ 6.28  ויאמר־לה המלך מה־לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את־בנך ונאכלנו היום ואת־בני נאכל מחר׃ 6.29  ונבשל את־בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את־בנך ונאכלנו ותחבא את־בנה׃ 6.30  ויהי כשמע המלך את־דברי האשה ויקרע את־בגדיו והוא עבר על־החמה וירא העם והנה השק על־בשרו מבית׃ 6.31  ויאמר כה־יעשה־לי אלהים וכה יוסף אם־יעמד ראש אלישע בן־שפט עליו היום׃ 6.32  ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא ׀ אמר אל־הזקנים הראיתם כי־שלח בן־המרצח הזה להסיר את־ראשי ראו ׀ כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו׃ 6.33  עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה־זאת הרעה מאת יהוה מה־אוחיל ליהוה עוד׃ ס

6.1  wjAmrw bnj-HnbjAjm Al-AljxO HnH-nA Hmqwm Axr Anhnw jxbjm xm lpnjk cr mmnw׃ 6.2  nlkH-nA Od-Hjrdn wnqhH mxm Ajx qwrH Aht wnOxH-lnw xm mqwm lxbt xm wjAmr lkw׃ 6.3  wjAmr HAhd HwAl nA wlk At-Obdjk wjAmr Anj Alk׃ 6.4  wjlk Atm wjbAw HjrdnH wjgzrw HOcjm׃ 6.5  wjHj HAhd mpjl HqwrH wAt-Hbrzl npl Al-Hmjm wjcOq wjAmr AHH Adnj wHwA xAwl׃ 6.6  wjAmr Ajx-HAlHjm AnH npl wjrAHw At-Hmqwm wjqcb-Oc wjxlk-xmH wjcp Hbrzl׃ 6.7  wjAmr Hrm lk wjxlh jdw wjqhHw׃ p 6.8  wmlk Arm HjH nlhm bjxrAl wjwOc Al-Obdjw lAmr Al-mqwm plnj Almnj thntj׃ 6.9  wjxlh Ajx HAlHjm Al-mlk jxrAl lAmr Hxmr mObr Hmqwm HzH kj-xm Arm nhtjm׃ 6.10  wjxlh mlk jxrAl Al-Hmqwm Axr Amr-lw Ajx-HAlHjm [wHzHjrH k] (wHzHjrw q) wnxmr xm lA Aht wlA xtjm׃ 6.11  wjsOr lb mlk-Arm Ol-Hdbr HzH wjqrA Al-Obdjw wjAmr AljHm HlwA tgjdw lj mj mxlnw Al-mlk jxrAl׃ 6.12  wjAmr Ahd mObdjw lwA Adnj Hmlk kj-AljxO HnbjA Axr bjxrAl jgjd lmlk jxrAl At-Hdbrjm Axr tdbr bhdr mxkbk׃ 6.13  wjAmr lkw wrAw AjkH HwA wAxlh wAqhHw wjgd-lw lAmr HnH bdtn׃ 6.14  wjxlh-xmH swsjm wrkb whjl kbd wjbAw ljlH wjqpw Ol-HOjr׃ 6.15  wjxkm mxrt Ajx HAlHjm lqwm wjcA wHnH-hjl swbb At-HOjr wsws wrkb wjAmr nOrw Aljw AHH Adnj AjkH nOxH׃ 6.16  wjAmr Al-tjrA kj rbjm Axr Atnw mAxr Awtm׃ 6.17  wjtpll AljxO wjAmr jHwH pqh-nA At-Ojnjw wjrAH wjpqh jHwH At-Ojnj HnOr wjrA wHnH HHr mlA swsjm wrkb Ax sbjbt AljxO׃ 6.18  wjrdw Aljw wjtpll AljxO Al-jHwH wjAmr Hk-nA At-Hgwj-HzH bsnwrjm wjkm bsnwrjm kdbr AljxO׃ 6.19  wjAmr AlHm AljxO lA zH Hdrk wlA zH HOjr lkw Ahrj wAwljkH Atkm Al-HAjx Axr tbqxwn wjlk Awtm xmrwnH׃ 6.20  wjHj kbAm xmrwn wjAmr AljxO jHwH pqh At-Ojnj-AlH wjrAw wjpqh jHwH At-OjnjHm wjrAw wHnH btwk xmrwn׃ 6.21  wjAmr mlk-jxrAl Al-AljxO krAtw Awtm HAkH AkH Abj׃ 6.22  wjAmr lA tkH HAxr xbjt bhrbk wbqxtk AtH mkH xjm lhm wmjm lpnjHm wjAklw wjxtw wjlkw Al-AdnjHm׃ 6.23  wjkrH lHm krH gdwlH wjAklw wjxtw wjxlhm wjlkw Al-AdnjHm wlA-jspw Owd gdwdj Arm lbwA bArc jxrAl׃ p 6.24  wjHj Ahrj-kn wjqbc bn-Hdd mlk-Arm At-kl-mhnHw wjOl wjcr Ol-xmrwn׃ 6.25  wjHj rOb gdwl bxmrwn wHnH crjm OljH Od Hjwt rAx-hmwr bxmnjm ksp wrbO Hqb [hrjjwnjm k] (dbjwnjm q) bhmxH-ksp׃ 6.26  wjHj mlk jxrAl Obr Ol-HhmH wAxH cOqH Aljw lAmr HwxjOH Adnj Hmlk׃ 6.27  wjAmr Al-jwxOk jHwH mAjn AwxjOk Hmn-Hgrn Aw mn-Hjqb׃ 6.28  wjAmr-lH Hmlk mH-lk wtAmr HAxH HzAt AmrH Alj tnj At-bnk wnAklnw Hjwm wAt-bnj nAkl mhr׃ 6.29  wnbxl At-bnj wnAklHw wAmr AljH bjwm HAhr tnj At-bnk wnAklnw wthbA At-bnH׃ 6.30  wjHj kxmO Hmlk At-dbrj HAxH wjqrO At-bgdjw wHwA Obr Ol-HhmH wjrA HOm wHnH Hxq Ol-bxrw mbjt׃ 6.31  wjAmr kH-jOxH-lj AlHjm wkH jwsp Am-jOmd rAx AljxO bn-xpT Oljw Hjwm׃ 6.32  wAljxO jxb bbjtw wHzqnjm jxbjm Atw wjxlh Ajx mlpnjw bTrm jbA HmlAk Aljw wHwA Amr Al-Hzqnjm HrAjtm kj-xlh bn-Hmrch HzH lHsjr At-rAxj rAw kbA HmlAk sgrw Hdlt wlhctm Atw bdlt HlwA qwl rglj Adnjw Ahrjw׃ 6.33  Owdnw mdbr Omm wHnH HmlAk jrd Aljw wjAmr HnH-zAt HrOH mAt jHwH mH-Awhjl ljHwH Owd׃ s

6.1  Dixerunt autem filii prophetarum ad Eliseum: “ Ecce locus, in quo habitamus coram te, angustus est nobis. 6.2  Eamus usque ad Iordanem, et tollant singuli de silva materias singulas, ut aedificemus nobis ibi locum ad habitandum ”. Qui dixit: “ Ite ”. 6.3  Et ait unus ex illis: “ Veni ergo et tu cum servis tuis ”. Respondit: “ Ego veniam ”. 6.4  Et abiit cum eis. Cumque venissent ad Iordanem, caedebant ligna. 6.5  Accidit autem, ut, cum unus materiam succidisset, caderet ferrum securis in aquam; exclamavitque ille et ait: “ Heu, domine mi! Et hoc ipsum mutuo acceperam! ”. 6.6  Dixit autem homo Dei: “ Ubi cecidit? ”. At ille monstravit ei locum. Praecidit ergo lignum et misit illuc, natavitque ferrum. 6.7  Et ait: “ Tolle!”. Qui extendit manum et tulit illud. 6.8  Rex autem Syriae pugnabat contra Israel; consiliumque iniit cum servis suis dicens: “ In loco illo et illo ponamus insidias ”. 6.9  Misit itaque vir Dei ad regem Israel dicens: “ Cave, ne transeas in loco illo, quia ibi Syri in insidiis sunt ”. 6.10  Misit rex Israel ad locum, quem dixerat ei vir Dei et de quo praemonuerat eum, et observavit se ibi non semel neque bis. 6.11  Conturbatumque est cor regis Syriae pro hac re et, convocatis servis suis, ait: “ Quare non indicatis mihi quis proditor mei sit apud regem Israel? ”. 6.12  Dixitque unus servorum eius: “ Nequaquam, domine mi rex. Sed Eliseus propheta, qui est in Israel, indicat regi Israel omnia verba, quaecumque locutus fueris in conclavi tuo ”. 6.13  Dixit eis: “ Ite et videte ubi sit, ut mittam et capiam eum ”. Annuntiaveruntque ei dicentes: “ Ecce in Dothain ”. 6.14  Misit ergo illuc equos et currus et robur exercitus; qui cum venissent nocte, circumdederunt civitatem. 6.15  Consurgens autem diluculo minister viri Dei egressus est viditque exercitum in circuitu civitatis et equos et currus nuntiavitque ei dicens: “ Heu, domine mi, quid faciemus? ”. 6.16  At ille respondit: “Noli timere; plures enim nobiscum sunt quam cum illis”. 6.17  Oravitque Eliseus dicens: “ Domine, aperi oculos huius, ut videat ”. Et aperuit Dominus oculos pueri, et vidit, et ecce mons plenus equorum et curruum igneorum in circuitu Elisei. 6.18  Hostes vero descenderunt ad eum. Porro Eliseus oravit Dominum dicens: “ Percute, obsecro, gentem hanc caecitate! ”. Percussitque eos Dominus, ne viderent iuxta verbum Elisei. 6.19  Dixit autem ad eos Eliseus: “ Non est haec via, nec ista est civitas; sequimini me, et ostendam vobis virum, quem quaeritis ”. Duxit ergo eos in Samariam. 6.20  Cumque ingressi fuissent in Samaria, dixit Eliseus: “ Domine, aperi oculos istorum, ut videant ”. Aperuitque Dominus oculos eorum, et viderunt esse se in medio Samariae. 6.21  Dixitque rex Israel ad Eliseum, cum vidisset eos: “ Numquid percutiam eos, pater mi? ”. 6.22  At ille ait: “ Non percuties; neque enim, quos cepisti gladio et arcu tuo, percutis. Pone panem et aquam coram eis, ut comedant et bibant et vadant ad dominum suum ”. 6.23  Appositaque est eis ciborum magna praeparatio, et comederunt et biberunt, et dimisit eos; abieruntque ad dominum suum, et ultra non venerunt turmae Syriae in terram Israel. 6.24  Factum est autem post haec, congregavit Benadad rex Syriae universum exercitum suum et ascendit et obsidebat Samariam. 6.25  Factaque est fames magna in Samaria et tamdiu obsessa est, donec venumdaretur caput asini octoginta argenteis et quarta pars cabi stercoris columbarum quinque argenteis. 6.26  Cumque rex Israel transiret per murum, mulier exclamavit ad eum dicens: “ Salva me, domine mi rex! ”. 6.27  Qui ait: “ Non, salvet te te Dominus. Unde salvare te possum? De area an de torculari? ”. Dixitque ad eam rex: “ Quid tibi vis? ”. Quae respondit: 6.28  “ Mulier ista dixit mihi: “Da filium tuum, ut comedamus eum hodie, et filium meum comedemus cras”. 6.29  Coximus ergo filium meum et comedimus. Dixique ei die altera: Da filium tuum, ut comedamus eum; quae abscondit filium suum ”. 6.30  Quod cum audisset rex, scidit vestimenta sua. Et transibat super murum, viditque omnis populus cilicium, quo vestitus erat ad carnem intrinsecus. 6.31  Et ait: “ Haec mihi faciat Deus et haec addat, si steterit caput Elisei filii Saphat super eum hodie ”. 6.32  Eliseus autem sedebat in domo sua, et senes sedebant cum eo. Praemisit itaque rex virum. Sed antequam veniret nuntius, Eliseus dixit ad senes: “ Numquid scitis quod miserit filius homicidae hic, ut praecidatur caput meum? Videte ergo, cum venerit nuntius, claudite ostium et non sinatis eum introire; ecce enim sonitus pedum domini eius post eum est ”. 6.33  Et adhuc illo loquente eis, apparuit rex, qui veniebat ad eum, et ait: “ Ecce, tantum malum a Domino est; quid amplius exspectabo a Domino? ”.

7.1  Da sprach Elisa: Höret das Wort des HERRN! So spricht der HERR: Morgen um diese Zeit wird im Tore zu Samaria ein Maß Semmelmehl einen Silberling gelten und zwei Maß Gerste einen Silberling! 7.2  Da antwortete der Ritter, auf dessen Arm sich der König stützte, dem Manne Gottes und sprach: Siehe, und wenn der HERR Fenster am Himmel machte, wie könnte solches geschehen? Er aber sprach: Siehe, du wirst es mit eigenen Augen sehen, aber nicht davon essen! 7.3  Es waren aber vier aussätzige Männer am Eingang des Tores, und einer sprach zum anderen: Was wollen wir hier bleiben, bis wir sterben? Wenn wir sprächen: Wir wollen in die Stadt gehen, wo doch Hungersnot in der Stadt herrscht, so müßten wir dort sterben; bleiben wir aber hier, so müssen wir auch sterben! 7.4  So kommt nun, wir wollen zum Heere der Syrer übergehen! Lassen sie uns leben, so leben wir, töten sie uns, so sind wir tot! 7.5  Und sie machten sich in der Dämmerung auf, um in das Lager der Syrer zu gehen. Als sie nun an den Rand des Lagers der Syrer kamen, siehe, da war kein Mensch zugegen! 7.6  Denn der HERR hatte das Heer der Syrer ein Getöse von Wagen, auch ein Getümmel von Pferden und ein Geschrei einer großen Heeresmacht hören lassen, so daß sie untereinander sprachen: Siehe, der König von Israel hat die Könige der Hetiter und die Könige der Ägypter wider uns gedungen, daß sie uns überfallen sollen! 7.7  Und sie machten sich auf und flohen in der Dämmerung und ließen ihre Zelte und ihre Pferde und ihre Esel, das Lager, wie es stand, und flohen, um ihr Leben zu retten. 7.8  Als nun jene Aussätzigen an den Rand des Lagers kamen, gingen sie in ein Zelt, aßen und tranken und nahmen Silber, Gold und Kleider daraus mit und gingen hin und verbargen es, und gingen in ein anderes Zelt und nahmen daraus, gingen fort und verbargen es. 7.9  Aber einer sprach zum andern: Wir handeln nicht recht. Dieser Tag ist ein Tag guter Botschaft; wenn wir schweigen und warten, bis es heller Morgen wird, so wird uns Strafe treffen. So kommt nun, wir wollen gehen und es dem Hause des Königs melden. 7.10  Und sie kamen und riefen dem Torhüter der Stadt und verkündigten ihnen und sprachen: Wir sind zum Lager der Syrer gekommen, und siehe, es ist niemand da, und man hört auch keinen Menschen, sondern nur Pferde und Esel; die sind angebunden, und die Zelte, wie sie waren. 7.11  Da riefen es die Torhüter, und man berichtete es drinnen im Hause des Königs. 7.12  Und der König stand in der Nacht auf und sprach zu seinen Knechten: Ich will euch doch sagen, was die Syrer mit uns vorhaben: Sie wissen, daß wir Hunger leiden, und sind aus dem Lager gegangen, um sich im Felde zu verbergen, und denken: Wenn die aus der Stadt gehen, wollen wir sie lebendig fangen und in die Stadt eindringen. 7.13  Da antwortete einer seiner Knechte und sprach: Man nehme doch fünf von den übriggebliebenen Pferden, die noch da sind (siehe, es geht ihnen doch wie der ganzen Menge Israels, die darin übriggeblieben ist; siehe, es geht ihnen wie der ganzen Menge Israels, welche aufgerieben ist), die lasset uns senden und dann schauen! 7.14  Da nahmen sie zwei Gespanne Pferde, und der König sandte sie dem Heere der Syrer nach und sprach: Gehet hin und sehet nach! 7.15  Als sie ihnen nun bis an den Jordan nachzogen, siehe, da lagen alle Wege voll Kleider und Waffen, welche die Syrer auf ihrer eiligen Flucht von sich geworfen hatten. Und die Boten kamen wieder und sagten es dem König. 7.16  Da ging das Volk hinaus und plünderte das Lager der Syrer, so daß ein Maß Semmelmehl einen Silberling galt und zwei Maß Gerste auch einen Silberling, nach dem Worte des HERRN. 7.17  Und der König bestellte den Ritter, auf dessen Arm er sich stützte, zur Aufsicht über das Tor; und das Volk zertrat ihn im Tor, so daß er starb, wie der Mann Gottes gesagt hatte, als der König zu ihm hinabkam. 7.18  Denn es geschah, wie der Mann Gottes dem König gesagt hatte, als er sprach: Morgen um diese Zeit werden im Tore zu Samaria zwei Maß Gerste einen Silberling gelten und ein Maß Semmelmehl einen Silberling; 7.19  worauf der Ritter dem Manne Gottes geantwortet hatte: Ja, siehe, und wenn der HERR Fenster am Himmel machte, wie könnte solches geschehen? Er aber hatte gesagt: Siehe, du wirst es mit deinen Augen sehen, aber nicht davon essen! 7.20  Also erging es ihm jetzt; denn das Volk zertrat ihn im Tore, so daß er starb.

7.1  καὶ εἶπεν ελισαιε ἄκουσον λόγον κυρίου τάδε λέγει κύριος ὡς ἡ ὥρα αὕτη αὔριον μέτρον σεμιδάλεως σίκλου καὶ δίμετρον κριθῶν σίκλου ἐν ταῖς πύλαις σαμαρείας 7.2  καὶ ἀπεκρίθη ὁ τριστάτης ἐφ' ὃν ὁ βασιλεὺς ἐπανεπαύετο ἐπὶ τὴν χεῖρα αὐτοῦ τῷ ελισαιε καὶ εἶπεν ἰδοὺ ποιήσει κύριος καταρράκτας ἐν οὐρανῷ μὴ ἔσται τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ελισαιε εἶπεν ἰδοὺ σὺ ὄψῃ τοῖς ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐκεῖθεν οὐ φάγῃ 7.3  καὶ τέσσαρες ἄνδρες ἦσαν λεπροὶ παρὰ τὴν θύραν τῆς πόλεως καὶ εἶπεν ἀνὴρ πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ τί ἡμεῖς καθήμεθα ὧδε ἕως ἀποθάνωμεν 7.4  ἐὰν εἴπωμεν εἰσέλθωμεν εἰς τὴν πόλιν καὶ ὁ λιμὸς ἐν τῇ πόλει καὶ ἀποθανούμεθα ἐκεῖ καὶ ἐὰν καθίσωμεν ὧδε καὶ ἀποθανούμεθα καὶ νῦν δεῦτε καὶ ἐμπέσωμεν εἰς τὴν παρεμβολὴν συρίας ἐὰν ζωογονήσωσιν ἡμᾶς καὶ ζησόμεθα καὶ ἐὰν θανατώσωσιν ἡμᾶς καὶ ἀποθανούμεθα 7.5  καὶ ἀνέστησαν ἐν τῷ σκότει εἰσελθεῖν εἰς τὴν παρεμβολὴν συρίας καὶ ἦλθον εἰς μέρος τῆς παρεμβολῆς συρίας καὶ ἰδοὺ οὐκ ἔστιν ἀνὴρ ἐκεῖ 7.6  καὶ κύριος ἀκουστὴν ἐποίησεν τὴν παρεμβολὴν συρίας φωνὴν ἅρματος καὶ φωνὴν ἵππου καὶ φωνὴν δυνάμεως μεγάλης καὶ εἶπεν ἀνὴρ πρὸς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ νῦν ἐμισθώσατο ἐφ' ἡμᾶς βασιλεὺς ισραηλ τοὺς βασιλέας τῶν χετταίων καὶ τοὺς βασιλέας αἰγύπτου τοῦ ἐλθεῖν ἐφ' ἡμᾶς 7.7  καὶ ἀνέστησαν καὶ ἀπέδρασαν ἐν τῷ σκότει καὶ ἐγκατέλιπαν τὰς σκηνὰς αὐτῶν καὶ τοὺς ἵππους αὐτῶν καὶ τοὺς ὄνους αὐτῶν ἐν τῇ παρεμβολῇ ὡς ἔστιν καὶ ἔφυγον πρὸς τὴν ψυχὴν ἑαυτῶν 7.8  καὶ εἰσῆλθον οἱ λεπροὶ οὗτοι ἕως μέρους τῆς παρεμβολῆς καὶ εἰσῆλθον εἰς σκηνὴν μίαν καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ ἦραν ἐκεῖθεν ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ ἱματισμὸν καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ἐπέστρεψαν καὶ εἰσῆλθον εἰς σκηνὴν ἄλλην καὶ ἔλαβον ἐκεῖθεν καὶ ἐπορεύθησαν καὶ κατέκρυψαν 7.9  καὶ εἶπεν ἀνὴρ πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ οὐχ οὕτως ἡμεῖς ποιοῦμεν ἡ ἡμέρα αὕτη ἡμέρα εὐαγγελίας ἐστίν καὶ ἡμεῖς σιωπῶμεν καὶ μένομεν ἕως φωτὸς τοῦ πρωὶ καὶ εὑρήσομεν ἀνομίαν καὶ νῦν δεῦρο καὶ εἰσέλθωμεν καὶ ἀναγγείλωμεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως 7.10  καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐβόησαν πρὸς τὴν πύλην τῆς πόλεως καὶ ἀνήγγειλαν αὐτοῖς λέγοντες εἰσήλθομεν εἰς τὴν παρεμβολὴν συρίας καὶ ἰδοὺ οὐκ ἔστιν ἐκεῖ ἀνὴρ καὶ φωνὴ ἀνθρώπου ὅτι εἰ μὴ ἵππος δεδεμένος καὶ ὄνος καὶ αἱ σκηναὶ αὐτῶν ὡς εἰσίν 7.11  καὶ ἐβόησαν οἱ θυρωροὶ καὶ ἀνήγγειλαν εἰς τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως ἔσω 7.12  καὶ ἀνέστη ὁ βασιλεὺς νυκτὸς καὶ εἶπεν πρὸς τοὺς παῖδας αὐτοῦ ἀναγγελῶ δὴ ὑμῖν ἃ ἐποίησεν ἡμῖν συρία ἔγνωσαν ὅτι πεινῶμεν ἡμεῖς καὶ ἐξῆλθαν ἐκ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἐκρύβησαν ἐν τῷ ἀγρῷ λέγοντες ὅτι ἐξελεύσονται ἐκ τῆς πόλεως καὶ συλλημψόμεθα αὐτοὺς ζῶντας καὶ εἰς τὴν πόλιν εἰσελευσόμεθα 7.13  καὶ ἀπεκρίθη εἷς τῶν παίδων αὐτοῦ καὶ εἶπεν λαβέτωσαν δὴ πέντε τῶν ἵππων τῶν ὑπολελειμμένων οἳ κατελείφθησαν ὧδε ἰδού εἰσιν πρὸς πᾶν τὸ πλῆθος ισραηλ τὸ ἐκλεῖπον καὶ ἀποστελοῦμεν ἐκεῖ καὶ ὀψόμεθα 7.14  καὶ ἔλαβον δύο ἐπιβάτας ἵππων καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς ισραηλ ὀπίσω τοῦ βασιλέως συρίας λέγων δεῦτε καὶ ἴδετε 7.15  καὶ ἐπορεύθησαν ὀπίσω αὐτῶν ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ ἰδοὺ πᾶσα ἡ ὁδὸς πλήρης ἱματίων καὶ σκευῶν ὧν ἔρριψεν συρία ἐν τῷ θαμβεῖσθαι αὐτούς καὶ ἐπέστρεψαν οἱ ἄγγελοι καὶ ἀνήγγειλαν τῷ βασιλεῖ 7.16  καὶ ἐξῆλθεν ὁ λαὸς καὶ διήρπασεν τὴν παρεμβολὴν συρίας καὶ ἐγένετο μέτρον σεμιδάλεως σίκλου καὶ δίμετρον κριθῶν σίκλου κατὰ τὸ ῥῆμα κυρίου 7.17  καὶ ὁ βασιλεὺς κατέστησεν τὸν τριστάτην ἐφ' ὃν ὁ βασιλεὺς ἐπανεπαύετο ἐπὶ τῇ χειρὶ αὐτοῦ ἐπὶ τῆς πύλης καὶ συνεπάτησεν αὐτὸν ὁ λαὸς ἐν τῇ πύλῃ καὶ ἀπέθανεν καθὰ ἐλάλησεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ὃς ἐλάλησεν ἐν τῷ καταβῆναι τὸν ἄγγελον πρὸς αὐτόν 7.18  καὶ ἐγένετο καθὰ ἐλάλησεν ελισαιε πρὸς τὸν βασιλέα λέγων δίμετρον κριθῆς σίκλου καὶ μέτρον σεμιδάλεως σίκλου καὶ ἔσται ὡς ἡ ὥρα αὕτη αὔριον ἐν τῇ πύλῃ σαμαρείας 7.19  καὶ ἀπεκρίθη ὁ τριστάτης τῷ ελισαιε καὶ εἶπεν ἰδοὺ κύριος ποιεῖ καταρράκτας ἐν τῷ οὐρανῷ μὴ ἔσται τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ εἶπεν ελισαιε ἰδοὺ ὄψῃ τοῖς ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐκεῖθεν οὐ φάγῃ 7.20  καὶ ἐγένετο οὕτως καὶ συνεπάτησεν αὐτὸν ὁ λαὸς ἐν τῇ πύλῃ καὶ ἀπέθανεν

7.1  kai eipen elisaie akoyson logon kyrioy tade legei kyrios ohs eh ohra ayteh ayrion metron semidaleohs sikloy kai dimetron krithohn sikloy en tais pylais samareias 7.2  kai apekritheh o tristatehs eph' on o basileys epanepayeto epi tehn cheira aytoy toh elisaie kai eipen idoy poiehsei kyrios katarraktas en oyranoh meh estai to rehma toyto kai elisaie eipen idoy sy opseh tois ophthalmois soy kai ekeithen oy phageh 7.3  kai tessares andres ehsan leproi para tehn thyran tehs poleohs kai eipen anehr pros ton plehsion aytoy ti ehmeis kathehmetha ohde eohs apothanohmen 7.4  ean eipohmen eiselthohmen eis tehn polin kai o limos en teh polei kai apothanoymetha ekei kai ean kathisohmen ohde kai apothanoymetha kai nyn deyte kai empesohmen eis tehn parembolehn syrias ean zohogonehsohsin ehmas kai zehsometha kai ean thanatohsohsin ehmas kai apothanoymetha 7.5  kai anestehsan en toh skotei eiselthein eis tehn parembolehn syrias kai ehlthon eis meros tehs parembolehs syrias kai idoy oyk estin anehr ekei 7.6  kai kyrios akoystehn epoiehsen tehn parembolehn syrias phohnehn armatos kai phohnehn ippoy kai phohnehn dynameohs megalehs kai eipen anehr pros ton adelphon aytoy nyn emisthohsato eph' ehmas basileys israehl toys basileas tohn chettaiohn kai toys basileas aigyptoy toy elthein eph' ehmas 7.7  kai anestehsan kai apedrasan en toh skotei kai egkatelipan tas skehnas aytohn kai toys ippoys aytohn kai toys onoys aytohn en teh paremboleh ohs estin kai ephygon pros tehn psychehn eaytohn 7.8  kai eisehlthon oi leproi oytoi eohs meroys tehs parembolehs kai eisehlthon eis skehnehn mian kai ephagon kai epion kai ehran ekeithen argyrion kai chrysion kai imatismon kai eporeythehsan kai epestrepsan kai eisehlthon eis skehnehn allehn kai elabon ekeithen kai eporeythehsan kai katekrypsan 7.9  kai eipen anehr pros ton plehsion aytoy oych oytohs ehmeis poioymen eh ehmera ayteh ehmera eyaggelias estin kai ehmeis siohpohmen kai menomen eohs phohtos toy prohi kai eyrehsomen anomian kai nyn deyro kai eiselthohmen kai anaggeilohmen eis ton oikon toy basileohs 7.10  kai eisehlthon kai eboehsan pros tehn pylehn tehs poleohs kai anehggeilan aytois legontes eisehlthomen eis tehn parembolehn syrias kai idoy oyk estin ekei anehr kai phohneh anthrohpoy oti ei meh ippos dedemenos kai onos kai ai skehnai aytohn ohs eisin 7.11  kai eboehsan oi thyrohroi kai anehggeilan eis ton oikon toy basileohs esoh 7.12  kai anesteh o basileys nyktos kai eipen pros toys paidas aytoy anaggeloh deh ymin a epoiehsen ehmin syria egnohsan oti peinohmen ehmeis kai exehlthan ek tehs parembolehs kai ekrybehsan en toh agroh legontes oti exeleysontai ek tehs poleohs kai syllehmpsometha aytoys zohntas kai eis tehn polin eiseleysometha 7.13  kai apekritheh eis tohn paidohn aytoy kai eipen labetohsan deh pente tohn ippohn tohn ypoleleimmenohn oi kateleiphthehsan ohde idoy eisin pros pan to plehthos israehl to ekleipon kai aposteloymen ekei kai opsometha 7.14  kai elabon dyo epibatas ippohn kai apesteilen o basileys israehl opisoh toy basileohs syrias legohn deyte kai idete 7.15  kai eporeythehsan opisoh aytohn eohs toy iordanoy kai idoy pasa eh odos plehrehs imatiohn kai skeyohn ohn erripsen syria en toh thambeisthai aytoys kai epestrepsan oi aggeloi kai anehggeilan toh basilei 7.16  kai exehlthen o laos kai diehrpasen tehn parembolehn syrias kai egeneto metron semidaleohs sikloy kai dimetron krithohn sikloy kata to rehma kyrioy 7.17  kai o basileys katestehsen ton tristatehn eph' on o basileys epanepayeto epi teh cheiri aytoy epi tehs pylehs kai synepatehsen ayton o laos en teh pyleh kai apethanen katha elalehsen o anthrohpos toy theoy os elalehsen en toh katabehnai ton aggelon pros ayton 7.18  kai egeneto katha elalehsen elisaie pros ton basilea legohn dimetron krithehs sikloy kai metron semidaleohs sikloy kai estai ohs eh ohra ayteh ayrion en teh pyleh samareias 7.19  kai apekritheh o tristatehs toh elisaie kai eipen idoy kyrios poiei katarraktas en toh oyranoh meh estai to rehma toyto kai eipen elisaie idoy opseh tois ophthalmois soy kai ekeithen oy phageh 7.20  kai egeneto oytohs kai synepatehsen ayton o laos en teh pyleh kai apethanen

7.1  וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה כָּעֵת ׀ מָחָר סְאָה־סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרֹון׃ 7.2  וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל־יָדֹו אֶת־אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבֹּות בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל׃ ס 7.3  וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד־מָתְנוּ׃ 7.4  אִם־אָמַרְנוּ נָבֹוא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם וְאִם־יָשַׁבְנוּ פֹה וָמָתְנוּ וְעַתָּה לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל־מַחֲנֵה אֲרָם אִם־יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה וְאִם־יְמִיתֻנוּ וָמָתְנוּ׃ 7.5  וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף לָבֹוא אֶל־מַחֲנֵה אֲרָם וַיָּבֹאוּ עַד־קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין־שָׁם אִישׁ׃ 7.6  וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵה אֲרָם קֹול רֶכֶב קֹול סוּס קֹול חַיִל גָּדֹול וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר־עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת־מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת־מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבֹוא עָלֵינוּ׃ 7.7  וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף וַיַּעַזְבוּ אֶת־אָהֳלֵיהֶם וְאֶת־סוּסֵיהֶם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶם הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר־הִיא וַיָּנֻסוּ אֶל־נַפְשָׁם׃ 7.8  וַיָּבֹאוּ הַמְצֹרָעִים הָאֵלֶּה עַד־קְצֵה הַמַּחֲנֶה וַיָּבֹאוּ אֶל־אֹהֶל אֶחָד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֹהֶל אַחֵר וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ׃ 7.9  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לֹא־כֵן ׀ אֲנַחְנוּ עֹשִׂים הַיֹּום הַזֶּה יֹום־בְּשֹׂרָה הוּא וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים וְחִכִּינוּ עַד־אֹור הַבֹּקֶר וּמְצָאָנוּ עָוֹון וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ׃ 7.10  וַיָּבֹאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל־שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל־מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין־שָׁם אִישׁ וְקֹול אָדָם כִּי אִם־הַסּוּס אָסוּר וְהַחֲמֹור אָסוּר וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר־הֵמָּה׃ 7.11  וַיִּקְרָא הַשֹּׁעֲרִים וַיַּגִּידוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה׃ 7.12  וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לַיְלָה וַיֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו אַגִּידָה־נָּא לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־עָשׂוּ לָנוּ אֲרָם יָדְעוּ כִּי־רְעֵבִים אֲנַחְנוּ וַיֵּצְאוּ מִן־הַמַּחֲנֶה לְהֵחָבֵה [בְהַשָּׂדֶה כ] (בַשָּׂדֶה ק) לֵאמֹר כִּי־יֵצְאוּ מִן־הָעִיר וְנִתְפְּשֵׂם חַיִּים וְאֶל־הָעִיר נָבֹא׃ 7.13  וַיַּעַן אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיֹּאמֶר וְיִקְחוּ־נָא חֲמִשָּׁה מִן־הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ־בָהּ הִנָּם כְּכָל־ [הֶהָמֹון כ] (הֲמֹון ק) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ־בָהּ הִנָּם כְּכָל־הֲמֹון יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־תָּמּוּ וְנִשְׁלְחָה וְנִרְאֶה׃ 7.14  וַיִּקְחוּ שְׁנֵי רֶכֶב סוּסִים וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי מַחֲנֵה־אֲרָם לֵאמֹר לְכוּ וּרְאוּ׃ 7.15  וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד־הַיַּרְדֵּן וְהִנֵּה כָל־הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר־הִשְׁלִיכוּ אֲרָם [בְּהֵחָפְזָם כ] (בְּחָפְזָם ק) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ׃ 7.16  וַיֵּצֵא הָעָם וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם וַיְהִי סְאָה־סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר יְהוָה׃ 7.17  וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד אֶת־הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר־נִשְׁעָן עַל־יָדֹו עַל־הַשַּׁעַר וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו׃ 7.18  וַיְהִי כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסְאָה־סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעַר שֹׁמְרֹון׃ 7.19  וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת־אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר וְהִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבֹּות בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל׃ 7.20  וַיְהִי־לֹו כֵּן וַיִּרְמְסוּ אֹתֹו הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת׃ ס

7.1  wajoAmaer AaelijxxaaO xximOw dbar-jHwaaH koH Aaamar jHwaaH kaaOet maahaar sAaaH-solaet bxxaeqael wsaaAtajim xOorijm bxxaeqael bxxaOar xxomrown׃ 7.2  wajaOan Haxxaalijxx Aaxxaer-lamaelaek nixxOaan Oal-jaadow Aaet-Aijxx HaaAaeloHijm wajoAmar HineH jHwaaH OoxaeH Aarubowt baxxaamajim HajiHjaeH Hadaabaar HazaeH wajoAmaer HinkaaH roAaeH bOejnaejkaa wmixxaam loA toAkel׃ s 7.3  wAarbaaOaaH Aanaaxxijm Haajw mcoraaOijm paetah HaxxaaOar wajoAmrw Aijxx Aael-reOeHw maaH Aanahnw joxxbijm poH Oad-maatnw׃ 7.4  Aim-Aaamarnw naabowA HaaOijr wHaaraaOaab baaOijr waamatnw xxaam wAim-jaaxxabnw poH waamaatnw wOataaH lkw wniplaaH Aael-mahaneH Aaraam Aim-jhajunw nihjaeH wAim-jmijtunw waamaatnw׃ 7.5  wajaaqwmw banaexxaep laabowA Aael-mahaneH Aaraam wajaaboAw Oad-qceH mahaneH Aaraam wHineH Aejn-xxaam Aijxx׃ 7.6  waAdonaaj HixxmijOa Aaet-mahaneH Aaraam qowl raekaeb qowl sws qowl hajil gaadowl wajoAmrw Aijxx Aael-Aaahijw HineH xaakar-Oaalejnw maelaek jixraaAel Aaet-malkej Hahitijm wAaet-malkej micrajim laabowA Oaalejnw׃ 7.7  wajaaqwmw wajaanwsw banaexxaep wajaOazbw Aaet-AaaHaalejHaem wAaet-swsejHaem wAaet-hamorejHaem HamahanaeH kaAaxxaer-HijA wajaanusw Aael-napxxaam׃ 7.8  wajaaboAw HamcoraaOijm HaaAelaeH Oad-qceH HamahanaeH wajaaboAw Aael-AoHael Aaehaad wajoAklw wajixxtw wajixAw mixxaam kaesaep wzaaHaab wbgaadijm wajelkw wajaTminw wajaaxxubw wajaaboAw Aael-AoHael Aaher wajixAw mixxaam wajelkw wajaTminw׃ 7.9  wajoAmrw Aijxx Aael-reOeHw loA-ken Aanahnw Ooxijm Hajowm HazaeH jowm-bxoraaH HwA waAanahnw mahxxijm whikijnw Oad-Aowr Haboqaer wmcaaAaanw Oaawown wOataaH lkw wnaaboAaaH wnagijdaaH bejt Hamaelaek׃ 7.10  wajaaboAw wajiqrAw Aael-xxoOer HaaOijr wajagijdw laaHaem leAmor baaAnw Aael-mahaneH Aaraam wHineH Aejn-xxaam Aijxx wqowl Aaadaam kij Aim-Hasws Aaaswr wHahamowr Aaaswr wAoHaalijm kaAaxxaer-HemaaH׃ 7.11  wajiqraaA HaxxoOarijm wajagijdw bejt Hamaelaek pnijmaaH׃ 7.12  wajaaqaam Hamaelaek lajlaaH wajoAmaer Aael-Oabaadaajw AagijdaaH-naaA laakaem Aet Aaxxaer-Oaaxw laanw Aaraam jaadOw kij-rOebijm Aanahnw wajecAw min-HamahanaeH lHehaabeH [bHaxaadaeH k] (baxaadaeH q) leAmor kij-jecAw min-HaaOijr wnitpxem hajijm wAael-HaaOijr naaboA׃ 7.13  wajaOan Aaehaad meOabaadaajw wajoAmaer wjiqhw-naaA hamixxaaH min-Haswsijm HanixxAaarijm Aaxxaer nixxAarw-baaH Hinaam kkaal- [HaeHaamown k] (Hamown q) jixraaAel Aaxxaer nixxAarw-baaH Hinaam kkaal-Hamown jixraaAel Aaxxaer-taamw wnixxlhaaH wnirAaeH׃ 7.14  wajiqhw xxnej raekaeb swsijm wajixxlah Hamaelaek Aaharej mahaneH-Aaraam leAmor lkw wrAw׃ 7.15  wajelkw AaharejHaem Oad-Hajarden wHineH kaal-Hadaeraek mleAaaH bgaadijm wkelijm Aaxxaer-Hixxlijkw Aaraam [bHehaapzaam k] (bhaapzaam q) wajaaxxubw HamalAaakijm wajagidw lamaelaek׃ 7.16  wajeceA HaaOaam wajaabozw Aet mahaneH Aaraam wajHij sAaaH-solaet bxxaeqael wsaaAtajim xOorijm bxxaeqael kidbar jHwaaH׃ 7.17  wHamaelaek Hipqijd Aaet-Haxxaalijxx Aaxxaer-nixxOaan Oal-jaadow Oal-HaxxaOar wajirmsuHw HaaOaam baxxaOar wajaamot kaAaxxaer dibaer Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer dibaer braedaet Hamaelaek Aelaajw׃ 7.18  wajHij kdaber Aijxx HaaAaeloHijm Aael-Hamaelaek leAmor saaAtajim xOorijm bxxaeqael wsAaaH-solaet bxxaeqael jiHjaeH kaaOet maahaar bxxaOar xxomrown׃ 7.19  wajaOan Haxxaalijxx Aaet-Aijxx HaaAaeloHijm wajoAmar wHineH jHwaaH OoxaeH Aarubowt baxxaamajim HajiHjaeH kadaabaar HazaeH wajoAmaer Hinkaa roAaeH bOejnaejkaa wmixxaam loA toAkel׃ 7.20  wajHij-low ken wajirmsw Aotow HaaOaam baxxaOar wajaamot׃ s

7.1  ויאמר אלישע שמעו דבר־יהוה כה ׀ אמר יהוה כעת ׀ מחר סאה־סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון׃ 7.2  ויען השליש אשר־למלך נשען על־ידו את־איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ ס 7.3  וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל־רעהו מה אנחנו ישבים פה עד־מתנו׃ 7.4  אם־אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם־ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל־מחנה ארם אם־יחינו נחיה ואם־ימיתנו ומתנו׃ 7.5  ויקומו בנשף לבוא אל־מחנה ארם ויבאו עד־קצה מחנה ארם והנה אין־שם איש׃ 7.6  ואדני השמיע ׀ את־מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל־אחיו הנה שכר־עלינו מלך ישראל את־מלכי החתים ואת־מלכי מצרים לבוא עלינו׃ 7.7  ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את־אהליהם ואת־סוסיהם ואת־חמריהם המחנה כאשר־היא וינסו אל־נפשם׃ 7.8  ויבאו המצרעים האלה עד־קצה המחנה ויבאו אל־אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל־אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו׃ 7.9  ויאמרו איש אל־רעהו לא־כן ׀ אנחנו עשים היום הזה יום־בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד־אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך׃ 7.10  ויבאו ויקראו אל־שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל־מחנה ארם והנה אין־שם איש וקול אדם כי אם־הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר־המה׃ 7.11  ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה׃ 7.12  ויקם המלך לילה ויאמר אל־עבדיו אגידה־נא לכם את אשר־עשו לנו ארם ידעו כי־רעבים אנחנו ויצאו מן־המחנה להחבה [בהשדה כ] (בשדה ק) לאמר כי־יצאו מן־העיר ונתפשם חיים ואל־העיר נבא׃ 7.13  ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו־נא חמשה מן־הסוסים הנשארים אשר נשארו־בה הנם ככל־ [ההמון כ] (המון ק) ישראל אשר נשארו־בה הנם ככל־המון ישראל אשר־תמו ונשלחה ונראה׃ 7.14  ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה־ארם לאמר לכו וראו׃ 7.15  וילכו אחריהם עד־הירדן והנה כל־הדרך מלאה בגדים וכלים אשר־השליכו ארם [בהחפזם כ] (בחפזם ק) וישבו המלאכים ויגדו למלך׃ 7.16  ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה־סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה׃ 7.17  והמלך הפקיד את־השליש אשר־נשען על־ידו על־השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו׃ 7.18  ויהי כדבר איש האלהים אל־המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה־סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון׃ 7.19  ויען השליש את־איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ 7.20  ויהי־לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת׃ ס

7.1  wjAmr AljxO xmOw dbr-jHwH kH Amr jHwH kOt mhr sAH-slt bxql wsAtjm xOrjm bxql bxOr xmrwn׃ 7.2  wjOn Hxljx Axr-lmlk nxOn Ol-jdw At-Ajx HAlHjm wjAmr HnH jHwH OxH Arbwt bxmjm HjHjH Hdbr HzH wjAmr HnkH rAH bOjnjk wmxm lA tAkl׃ s 7.3  wArbOH Anxjm Hjw mcrOjm pth HxOr wjAmrw Ajx Al-rOHw mH Anhnw jxbjm pH Od-mtnw׃ 7.4  Am-Amrnw nbwA HOjr wHrOb bOjr wmtnw xm wAm-jxbnw pH wmtnw wOtH lkw wnplH Al-mhnH Arm Am-jhjnw nhjH wAm-jmjtnw wmtnw׃ 7.5  wjqwmw bnxp lbwA Al-mhnH Arm wjbAw Od-qcH mhnH Arm wHnH Ajn-xm Ajx׃ 7.6  wAdnj HxmjO At-mhnH Arm qwl rkb qwl sws qwl hjl gdwl wjAmrw Ajx Al-Ahjw HnH xkr-Oljnw mlk jxrAl At-mlkj Hhtjm wAt-mlkj mcrjm lbwA Oljnw׃ 7.7  wjqwmw wjnwsw bnxp wjOzbw At-AHljHm wAt-swsjHm wAt-hmrjHm HmhnH kAxr-HjA wjnsw Al-npxm׃ 7.8  wjbAw HmcrOjm HAlH Od-qcH HmhnH wjbAw Al-AHl Ahd wjAklw wjxtw wjxAw mxm ksp wzHb wbgdjm wjlkw wjTmnw wjxbw wjbAw Al-AHl Ahr wjxAw mxm wjlkw wjTmnw׃ 7.9  wjAmrw Ajx Al-rOHw lA-kn Anhnw Oxjm Hjwm HzH jwm-bxrH HwA wAnhnw mhxjm whkjnw Od-Awr Hbqr wmcAnw Owwn wOtH lkw wnbAH wngjdH bjt Hmlk׃ 7.10  wjbAw wjqrAw Al-xOr HOjr wjgjdw lHm lAmr bAnw Al-mhnH Arm wHnH Ajn-xm Ajx wqwl Adm kj Am-Hsws Aswr wHhmwr Aswr wAHljm kAxr-HmH׃ 7.11  wjqrA HxOrjm wjgjdw bjt Hmlk pnjmH׃ 7.12  wjqm Hmlk ljlH wjAmr Al-Obdjw AgjdH-nA lkm At Axr-Oxw lnw Arm jdOw kj-rObjm Anhnw wjcAw mn-HmhnH lHhbH [bHxdH k] (bxdH q) lAmr kj-jcAw mn-HOjr wntpxm hjjm wAl-HOjr nbA׃ 7.13  wjOn Ahd mObdjw wjAmr wjqhw-nA hmxH mn-Hswsjm HnxArjm Axr nxArw-bH Hnm kkl- [HHmwn k] (Hmwn q) jxrAl Axr nxArw-bH Hnm kkl-Hmwn jxrAl Axr-tmw wnxlhH wnrAH׃ 7.14  wjqhw xnj rkb swsjm wjxlh Hmlk Ahrj mhnH-Arm lAmr lkw wrAw׃ 7.15  wjlkw AhrjHm Od-Hjrdn wHnH kl-Hdrk mlAH bgdjm wkljm Axr-Hxljkw Arm [bHhpzm k] (bhpzm q) wjxbw HmlAkjm wjgdw lmlk׃ 7.16  wjcA HOm wjbzw At mhnH Arm wjHj sAH-slt bxql wsAtjm xOrjm bxql kdbr jHwH׃ 7.17  wHmlk Hpqjd At-Hxljx Axr-nxOn Ol-jdw Ol-HxOr wjrmsHw HOm bxOr wjmt kAxr dbr Ajx HAlHjm Axr dbr brdt Hmlk Aljw׃ 7.18  wjHj kdbr Ajx HAlHjm Al-Hmlk lAmr sAtjm xOrjm bxql wsAH-slt bxql jHjH kOt mhr bxOr xmrwn׃ 7.19  wjOn Hxljx At-Ajx HAlHjm wjAmr wHnH jHwH OxH Arbwt bxmjm HjHjH kdbr HzH wjAmr Hnk rAH bOjnjk wmxm lA tAkl׃ 7.20  wjHj-lw kn wjrmsw Atw HOm bxOr wjmt׃ s

7.1  Dixit autem Eliseus: “ Audite verbum Domini. Haec dicit Dominus: In tempore hoc cras modius similae uno statere erit, et duo modii hordei statere uno in porta Samariae ”. 7.2  Respondens dux, super cuius manum rex incumbebat, homini Dei ait: “ Si Dominus fecerit etiam cataractas in caelo, numquid poterit esse, quod loqueris? ”. Qui ait: “ Videbis oculis tuis et inde non comedes ”. 7.3  Quattuor ergo viri erant leprosi iuxta introitum portae; qui dixerunt ad invicem: “ Quid hic esse volumus, donec moriamur? 7.4  Sive ingredi voluerimus civitatem, fame moriemur; sive manserimus hic, moriendum nobis est. Venite igitur, et transfugiamus ad castra Syriae. Si pepercerint nobis, vivemus; si autem occidere voluerint, nihilominus moriemur ”. 7.5  Surrexerunt igitur vesperi, ut venirent ad castra Syriae. Cumque venissent ad principium castrorum Syriae, nullum ibidem reppererunt. 7.6  Siquidem Dominus sonitum audiri fecerat in castris Syriae curruum et equorum et exercitus plurimi; dixeruntque ad invicem: “ Ecce mercede conduxit adversum nos rex Israel reges Hetthaeorum et Aegyptiorum, ut venirent contra nos ”. 7.7  Surrexerunt ergo et fugerunt in tenebris et dereliquerunt tentoria sua et equos et asinos, castra, sicut erant; fugeruntque animas tantum suas salvare cupientes. 7.8  Igitur cum venissent leprosi illi ad principium castrorum, ingressi sunt unum tabernaculum et comederunt et biberunt; tuleruntque inde argentum et aurum et vestes et abierunt et absconderunt. Et rursum reversi sunt ad aliud tabernaculum, et inde similiter auferentes absconderunt. 7.9  Dixeruntque ad invicem: “ Non recte facimus; haec enim dies boni nuntii est, et nos tacemus. Si noluerimus nuntiare usque mane, sceleris arguemur; venite, eamus et nuntiemus in aula regis ”. 7.10  Cumque venissent, vocaverunt portarios civitatis et narraverunt eis dicentes: “ Ivimus ad castra Syriae et nullum ibidem repperimus hominum nisi equos et asinos alligatos et tentoria, sicut erant ”. 7.11  Clamaverunt ergo portarii et nuntiaverunt in palatio regis intrinsecus. 7.12  Qui surrexit nocte et ait ad servos suos: “ Dico vobis quid fecerint nobis Syri. Sciunt quia fame laboramus, et idcirco egressi sunt de castris et latitant in agris dicentes: “Cum egressi fuerint de civitate, capiemus eos viventes, et tunc civitatem ingredi poterimus” ”. 7.13  Respondit autem unus servorum eius: “ Tollamus quinque equos, qui remanserunt in urbe; fiant sicut universa multitudo Israel, quae consumpta est; mittamus ergo et videamus ”. 7.14  Adduxerunt ergo duos currus cum equis, misitque rex post exercitum Syrorum dicens: “ Ite et videte ”. 7.15  Qui abierunt post eos usque ad Iordanem; ecce autem omnis via plena erat vestibus et vasis, quae proiecerant Syri, cum turbarentur. Reversique nuntii indicaverunt regi. 7.16  Et egressus populus diripuit castra Syriae; factusque est modius similae statere uno, et duo modii hordei statere uno iuxta verbum Domini. 7.17  Porro rex ducem illum, in cuius manu incumbebat, constituit ad portam; quem conculcavit turba in introitu, et mortuus est iuxta quod locutus fuerat vir Dei, quando descenderat rex ad eum. 7.18  Factumque est secundum sermonem viri Dei, quem dixerat regi, quando ait: “ Duo modii hordei statere uno erunt, et modius similae statere uno hoc eodem tempore cras in porta Samariae ”; 7.19  quando responderat dux ille viro Dei et dixerat: “ Etiamsi Dominus fecerit cataractas in caelo, numquid fieri poterit, quod loqueris? ”, et dixerat ei: “ Videbis oculis tuis et inde non comedes ”. 7.20  Evenit ergo ei, sicut praedictum erat, et conculcavit eum populus in porta, et mortuus est.

8.1  Und Elisa redete mit dem Weibe, deren Sohn er lebendig gemacht hatte, und sprach: Mache dich auf und gehe hin mit deinem Haushalt und halte dich in der Fremde auf, wo du kannst! Denn der HERR hat eine Hungersnot herbeigerufen. Und sie kommt auch in das Land, sieben Jahre lang. 8.2  Das Weib machte sich auf und tat, wie der Mann Gottes sagte, und zog hin mit ihren Hausgenossen und hielt sich im Lande der Philister auf, sieben Jahre lang. 8.3  Als aber die sieben Jahre vorbei waren, kam das Weib wieder aus dem Lande der Philister, und sie ging hin, um den König wegen ihres Hauses und wegen ihres Ackers anzurufen. 8.4  Der König aber redete eben mit Gehasi, dem Knechte des Mannes Gottes, und sprach: Erzähle mir doch alle die großen Taten, welche Elisa getan hat! 8.5  Während er aber dem Könige erzählte, wie jener einen Toten lebendig gemacht hatte, siehe, da kam eben das Weib, deren Sohn er lebendig gemacht hatte, dazu und rief den König an wegen ihres Hauses und wegen ihres Ackers. Da sprach Gehasi: Mein Herr und König, hier ist das Weib, und dies ist ihr Sohn, den Elisa lebendig gemacht hat! 8.6  Da fragte der König das Weib, und sie erzählte es ihm. Da gab ihr der König einen Kämmerer und sprach: Verschaffe ihr alles wieder, was ihr gehört; dazu allen Ertrag des Ackers seit der Zeit, da sie das Land verlassen hat, bis jetzt. 8.7  Und Elisa kam nach Damaskus. Da lag Benhadad, der König von Syrien, krank. Und man sagte es ihm und sprach: Der Mann Gottes ist hierher gekommen! 8.8  Da sprach der König zu Hasael: Nimm Geschenke mit dir und gehe dem Manne Gottes entgegen und befrage den HERRN durch ihn und sprich: Werde ich von dieser Krankheit genesen können? 8.9  Hasael ging ihm entgegen und nahm Geschenke mit sich und allerlei Güter von Damaskus, eine Last für vierzig Kamele. Und als er kam, trat er vor ihn hin und sprach: Dein Sohn Benhadad, der König von Syrien, hat mich zu dir gesandt und läßt dir sagen: Kann ich auch von dieser Krankheit genesen? 8.10  Elisa sprach zu ihm: Gehe hin und sage ihm: Du wirst genesen! Aber der HERR hat mir gezeigt, daß er gewiß sterben wird. 8.11  Und der Mann Gottes richtete sein Angesicht auf ihn und starrte ihn unverwandt an, bis er sich schämte; dann weinte er. 8.12  Da sprach Hasael: Warum weint mein Herr? Er sprach: Weil ich weiß, was für Unheil du den Kindern Israel antun wirst! Du wirst ihre festen Städte mit Feuer verbrennen und ihre junge Mannschaft mit dem Schwert töten und ihre Kindlein zerschmettern und die Frauen aufschlitzen, die guter Hoffnung sind. 8.13  Hasael sprach: Was ist dein Knecht, der Hund, daß er solch große Dinge tun sollte? Elisa sprach: Der HERR hat mir gezeigt, daß du König über Syrien wirst! 8.14  Und er ging von Elisa weg und kam zu seinem Herrn; der sprach zu ihm: Was sagte dir Elisa? Er sprach: Er sagte mir, du werdest gewiß genesen! 8.15  Am folgenden Tage aber nahm er die Decke und tauchte sie ins Wasser und breitete sie über sein Angesicht, so daß er starb. Und Hasael ward König an seiner Statt. 8.16  Im fünften Jahre Jorams, des Sohnes Ahabs, des Königs von Israel, ward Jehoram, der Sohn Josaphats, König in Juda. 8.17  Zweiunddreißig Jahre alt war er, als er König ward, und regierte acht Jahre lang zu Jerusalem. 8.18  Und er wandelte auf dem Wege der Könige von Israel, wie das Haus Ahabs tat; denn die Tochter Ahabs war sein Weib, und er tat, was dem HERRN übel gefiel. 8.19  Aber der HERR wollte Juda nicht verderben, um seines Knechtes David willen, wie er ihm verheißen hatte, ihm unter seinen Söhnen eine Leuchte zu geben immerdar. 8.20  Zu seiner Zeit fielen die Edomiter von Juda ab und machten einen König über sich. 8.21  Da zog Jehoram gen Zair und alle Wagen mit ihm; und er machte sich auf bei Nacht und schlug die Edomiter, die ihn und die Obersten über die Wagen umzingelt hatten, so daß das Volk in seine Hütten floh. 8.22  Dennoch fielen die Edomiter von Juda ab bis auf diesen Tag. Auch Libna fiel zu jener Zeit ab. 8.23  Was aber mehr von Jehoram zu sagen ist, und alles, was er getan hat, ist das nicht geschrieben in der Chronik der Könige von Juda? 8.24  Und Jehoram legte sich zu seinen Vätern in der Stadt Davids; und Ahasia, sein Sohn, ward König an seiner Statt. 8.25  Im elften Jahre Jorams, des Sohnes Ahabs, des Königs von Israel, wurde Ahasia, der Sohn Jehorams, König in Juda. 8.26  Zweiundzwanzig Jahre alt war Ahasia, als er König ward, und regierte ein Jahr lang zu Jerusalem. Und seine Mutter hieß Atalia, eine Tochter Omris, des Königs von Israel. 8.27  Und er wandelte auf dem Wege des Hauses Ahabs und tat, was böse war in den Augen des HERRN, wie das Haus Ahabs; denn er war Tochtermann im Hause Ahabs. 8.28  Und er zog mit Joram, dem Sohne Ahabs, in den Krieg wider Hasael, den König von Syrien, nach Ramot in Gilead; aber die Syrer verwundeten Joram. 8.29  Da kehrte der König Joram zurück, um sich zu Jesreel heilen zu lassen von den Wunden, welche ihm die Syrer in Ramot geschlagen hatten, als er mit Hasael, dem König von Syrien, stritt. Und Ahasia, der Sohn Jehorams, der König in Juda, kam hinab, um Joram, den Sohn Ahabs, in Jesreel zu besuchen; denn er lag krank.

8.1  καὶ ελισαιε ἐλάλησεν πρὸς τὴν γυναῖκα ἧς ἐζωπύρησεν τὸν υἱόν λέγων ἀνάστηθι καὶ δεῦρο σὺ καὶ ὁ οἶκός σου καὶ παροίκει οὗ ἐὰν παροικήσῃς ὅτι κέκληκεν κύριος λιμὸν ἐπὶ τὴν γῆν καί γε ἦλθεν ἐπὶ τὴν γῆν ἑπτὰ ἔτη 8.2  καὶ ἀνέστη ἡ γυνὴ καὶ ἐποίησεν κατὰ τὸ ῥῆμα ελισαιε καὶ ἐπορεύθη αὐτὴ καὶ ὁ οἶκος αὐτῆς καὶ παρῴκει ἐν γῇ ἀλλοφύλων ἑπτὰ ἔτη 8.3  καὶ ἐγένετο μετὰ τὸ τέλος τῶν ἑπτὰ ἐτῶν καὶ ἐπέστρεψεν ἡ γυνὴ ἐκ γῆς ἀλλοφύλων εἰς τὴν πόλιν καὶ ἦλθεν βοῆσαι πρὸς τὸν βασιλέα περὶ τοῦ οἴκου ἑαυτῆς καὶ περὶ τῶν ἀγρῶν ἑαυτῆς 8.4  καὶ ὁ βασιλεὺς ἐλάλει πρὸς γιεζι τὸ παιδάριον ελισαιε τοῦ ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ λέγων διήγησαι δή μοι πάντα τὰ μεγάλα ἃ ἐποίησεν ελισαιε 8.5  καὶ ἐγένετο αὐτοῦ ἐξηγουμένου τῷ βασιλεῖ ὡς ἐζωπύρησεν υἱὸν τεθνηκότα καὶ ἰδοὺ ἡ γυνή ἧς ἐζωπύρησεν τὸν υἱὸν αὐτῆς ελισαιε βοῶσα πρὸς τὸν βασιλέα περὶ τοῦ οἴκου ἑαυτῆς καὶ περὶ τῶν ἀγρῶν ἑαυτῆς καὶ εἶπεν γιεζι κύριε βασιλεῦ αὕτη ἡ γυνή καὶ οὗτος ὁ υἱὸς αὐτῆς ὃν ἐζωπύρησεν ελισαιε 8.6  καὶ ἐπηρώτησεν ὁ βασιλεὺς τὴν γυναῖκα καὶ διηγήσατο αὐτῷ καὶ ἔδωκεν αὐτῇ ὁ βασιλεὺς εὐνοῦχον ἕνα λέγων ἐπίστρεψον πάντα τὰ αὐτῆς καὶ πάντα τὰ γενήματα τοῦ ἀγροῦ αὐτῆς ἀπὸ τῆς ἡμέρας ἧς κατέλιπεν τὴν γῆν ἕως τοῦ νῦν 8.7  καὶ ἦλθεν ελισαιε εἰς δαμασκόν καὶ υἱὸς αδερ βασιλεὺς συρίας ἠρρώστει καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ λέγοντες ἥκει ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἕως ὧδε 8.8  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς αζαηλ λαβὲ ἐν τῇ χειρί σου μαναα καὶ δεῦρο εἰς ἀπαντὴν τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἐπιζήτησον τὸν κύριον παρ' αὐτοῦ λέγων εἰ ζήσομαι ἐκ τῆς ἀρρωστίας μου ταύτης 8.9  καὶ ἐπορεύθη αζαηλ εἰς ἀπαντὴν αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν μαναα ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ ἀγαθὰ δαμασκοῦ ἄρσιν τεσσαράκοντα καμήλων καὶ ἦλθεν καὶ ἔστη ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ εἶπεν πρὸς ελισαιε ὁ υἱός σου υἱὸς αδερ βασιλεὺς συρίας ἀπέστειλέν με πρὸς σὲ λέγων εἰ ζήσομαι ἐκ τῆς ἀρρωστίας μου ταύτης 8.10  καὶ εἶπεν ελισαιε δεῦρο εἰπὸν αὐτῷ ζωῇ ζήσῃ καὶ ἔδειξέν μοι κύριος ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ 8.11  καὶ παρέστη τῷ προσώπῳ αὐτοῦ καὶ ἔθηκεν ἕως αἰσχύνης καὶ ἔκλαυσεν ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ 8.12  καὶ εἶπεν αζαηλ τί ὅτι ὁ κύριός μου κλαίει καὶ εἶπεν ὅτι οἶδα ὅσα ποιήσεις τοῖς υἱοῖς ισραηλ κακά τὰ ὀχυρώματα αὐτῶν ἐξαποστελεῖς ἐν πυρὶ καὶ τοὺς ἐκλεκτοὺς αὐτῶν ἐν ῥομφαίᾳ ἀποκτενεῖς καὶ τὰ νήπια αὐτῶν ἐνσείσεις καὶ τὰς ἐν γαστρὶ ἐχούσας αὐτῶν ἀναρρήξεις 8.13  καὶ εἶπεν αζαηλ τίς ἐστιν ὁ δοῦλός σου ὁ κύων ὁ τεθνηκώς ὅτι ποιήσει τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ εἶπεν ελισαιε ἔδειξέν μοι κύριός σε βασιλεύοντα ἐπὶ συρίαν 8.14  καὶ ἀπῆλθεν ἀπὸ ελισαιε καὶ εἰσῆλθεν πρὸς τὸν κύριον αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ τί εἶπέν σοι ελισαιε καὶ εἶπεν εἶπέν μοι ζωῇ ζήσῃ 8.15  καὶ ἐγένετο τῇ ἐπαύριον καὶ ἔλαβεν τὸ μαχμα καὶ ἔβαψεν ἐν τῷ ὕδατι καὶ περιέβαλεν ἐπὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἀπέθανεν καὶ ἐβασίλευσεν αζαηλ ἀντ' αὐτοῦ 8.16  ἐν ἔτει πέμπτῳ τῷ ιωραμ υἱῷ αχααβ βασιλεῖ ισραηλ ἐβασίλευσεν ιωραμ υἱὸς ιωσαφατ βασιλεὺς ιουδα 8.17  υἱὸς τριάκοντα καὶ δύο ἐτῶν ἦν ἐν τῷ βασιλεύειν αὐτὸν καὶ ὀκτὼ ἔτη ἐβασίλευσεν ἐν ιερουσαλημ 8.18  καὶ ἐπορεύθη ἐν ὁδῷ βασιλέων ισραηλ καθὼς ἐποίησεν οἶκος αχααβ ὅτι θυγάτηρ αχααβ ἦν αὐτῷ εἰς γυναῖκα καὶ ἐποίησεν τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου 8.19  καὶ οὐκ ἠθέλησεν κύριος διαφθεῖραι τὸν ιουδαν διὰ δαυιδ τὸν δοῦλον αὐτοῦ καθὼς εἶπεν δοῦναι αὐτῷ λύχνον καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας 8.20  ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ ἠθέτησεν εδωμ ὑποκάτωθεν χειρὸς ιουδα καὶ ἐβασίλευσαν ἐφ' ἑαυτοὺς βασιλέα 8.21  καὶ ἀνέβη ιωραμ εἰς σιωρ καὶ πάντα τὰ ἅρματα μετ' αὐτοῦ καὶ ἐγένετο αὐτοῦ ἀναστάντος καὶ ἐπάταξεν τὸν εδωμ τὸν κυκλώσαντα ἐπ' αὐτὸν καὶ τοὺς ἄρχοντας τῶν ἁρμάτων καὶ ἔφυγεν ὁ λαὸς εἰς τὰ σκηνώματα αὐτῶν 8.22  καὶ ἠθέτησεν εδωμ ὑποκάτωθεν χειρὸς ιουδα ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης τότε ἠθέτησεν λοβενα ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ 8.23  καὶ τὰ λοιπὰ τῶν λόγων ιωραμ καὶ πάντα ὅσα ἐποίησεν οὐκ ἰδοὺ ταῦτα γέγραπται ἐπὶ βιβλίῳ λόγων τῶν ἡμερῶν τοῖς βασιλεῦσιν ιουδα 8.24  καὶ ἐκοιμήθη ιωραμ μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ ἐτάφη μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ ἐν πόλει δαυιδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἐβασίλευσεν οχοζιας υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ 8.25  ἐν ἔτει δωδεκάτῳ τῷ ιωραμ υἱῷ αχααβ βασιλεῖ ισραηλ ἐβασίλευσεν οχοζιας υἱὸς ιωραμ 8.26  υἱὸς εἴκοσι καὶ δύο ἐτῶν οχοζιας ἐν τῷ βασιλεύειν αὐτὸν καὶ ἐνιαυτὸν ἕνα ἐβασίλευσεν ἐν ιερουσαλημ καὶ ὄνομα τῆς μητρὸς αὐτοῦ γοθολια θυγάτηρ αμβρι βασιλέως ισραηλ 8.27  καὶ ἐπορεύθη ἐν ὁδῷ οἴκου αχααβ καὶ ἐποίησεν τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καθὼς ὁ οἶκος αχααβ 8.28  καὶ ἐπορεύθη μετὰ ιωραμ υἱοῦ αχααβ εἰς πόλεμον μετὰ αζαηλ βασιλέως ἀλλοφύλων ἐν ρεμμωθ γαλααδ καὶ ἐπάταξαν οἱ σύροι τὸν ιωραμ 8.29  καὶ ἐπέστρεψεν ὁ βασιλεὺς ιωραμ τοῦ ἰατρευθῆναι ἐν ιεζραελ ἀπὸ τῶν πληγῶν ὧν ἐπάταξαν αὐτὸν ἐν ρεμμωθ ἐν τῷ πολεμεῖν αὐτὸν μετὰ αζαηλ βασιλέως συρίας καὶ οχοζιας υἱὸς ιωραμ κατέβη τοῦ ἰδεῖν τὸν ιωραμ υἱὸν αχααβ ἐν ιεζραελ ὅτι ἠρρώστει αὐτός

8.1  kai elisaie elalehsen pros tehn gynaika ehs ezohpyrehsen ton yion legohn anastehthi kai deyro sy kai o oikos soy kai paroikei oy ean paroikehsehs oti keklehken kyrios limon epi tehn gehn kai ge ehlthen epi tehn gehn epta eteh 8.2  kai anesteh eh gyneh kai epoiehsen kata to rehma elisaie kai eporeytheh ayteh kai o oikos aytehs kai parohkei en geh allophylohn epta eteh 8.3  kai egeneto meta to telos tohn epta etohn kai epestrepsen eh gyneh ek gehs allophylohn eis tehn polin kai ehlthen boehsai pros ton basilea peri toy oikoy eaytehs kai peri tohn agrohn eaytehs 8.4  kai o basileys elalei pros giezi to paidarion elisaie toy anthrohpoy toy theoy legohn diehgehsai deh moi panta ta megala a epoiehsen elisaie 8.5  kai egeneto aytoy exehgoymenoy toh basilei ohs ezohpyrehsen yion tethnehkota kai idoy eh gyneh ehs ezohpyrehsen ton yion aytehs elisaie boohsa pros ton basilea peri toy oikoy eaytehs kai peri tohn agrohn eaytehs kai eipen giezi kyrie basiley ayteh eh gyneh kai oytos o yios aytehs on ezohpyrehsen elisaie 8.6  kai epehrohtehsen o basileys tehn gynaika kai diehgehsato aytoh kai edohken ayteh o basileys eynoychon ena legohn epistrepson panta ta aytehs kai panta ta genehmata toy agroy aytehs apo tehs ehmeras ehs katelipen tehn gehn eohs toy nyn 8.7  kai ehlthen elisaie eis damaskon kai yios ader basileys syrias ehrrohstei kai anehggeilan aytoh legontes ehkei o anthrohpos toy theoy eohs ohde 8.8  kai eipen o basileys pros azaehl labe en teh cheiri soy manaa kai deyro eis apantehn toh anthrohpoh toy theoy kai epizehtehson ton kyrion par' aytoy legohn ei zehsomai ek tehs arrohstias moy taytehs 8.9  kai eporeytheh azaehl eis apantehn aytoy kai elaben manaa en teh cheiri aytoy kai panta ta agatha damaskoy arsin tessarakonta kamehlohn kai ehlthen kai esteh enohpion aytoy kai eipen pros elisaie o yios soy yios ader basileys syrias apesteilen me pros se legohn ei zehsomai ek tehs arrohstias moy taytehs 8.10  kai eipen elisaie deyro eipon aytoh zoheh zehseh kai edeixen moi kyrios oti thanatoh apothaneh 8.11  kai paresteh toh prosohpoh aytoy kai ethehken eohs aischynehs kai eklaysen o anthrohpos toy theoy 8.12  kai eipen azaehl ti oti o kyrios moy klaiei kai eipen oti oida osa poiehseis tois yiois israehl kaka ta ochyrohmata aytohn exaposteleis en pyri kai toys eklektoys aytohn en romphaia apokteneis kai ta nehpia aytohn enseiseis kai tas en gastri echoysas aytohn anarrehxeis 8.13  kai eipen azaehl tis estin o doylos soy o kyohn o tethnehkohs oti poiehsei to rehma toyto kai eipen elisaie edeixen moi kyrios se basileyonta epi syrian 8.14  kai apehlthen apo elisaie kai eisehlthen pros ton kyrion aytoy kai eipen aytoh ti eipen soi elisaie kai eipen eipen moi zoheh zehseh 8.15  kai egeneto teh epayrion kai elaben to machma kai ebapsen en toh ydati kai periebalen epi to prosohpon aytoy kai apethanen kai ebasileysen azaehl ant' aytoy 8.16  en etei pemptoh toh iohram yioh achaab basilei israehl ebasileysen iohram yios iohsaphat basileys ioyda 8.17  yios triakonta kai dyo etohn ehn en toh basileyein ayton kai oktoh eteh ebasileysen en ieroysalehm 8.18  kai eporeytheh en odoh basileohn israehl kathohs epoiehsen oikos achaab oti thygatehr achaab ehn aytoh eis gynaika kai epoiehsen to ponehron enohpion kyrioy 8.19  kai oyk ehthelehsen kyrios diaphtheirai ton ioydan dia dayid ton doylon aytoy kathohs eipen doynai aytoh lychnon kai tois yiois aytoy pasas tas ehmeras 8.20  en tais ehmerais aytoy ehthetehsen edohm ypokatohthen cheiros ioyda kai ebasileysan eph' eaytoys basilea 8.21  kai anebeh iohram eis siohr kai panta ta armata met' aytoy kai egeneto aytoy anastantos kai epataxen ton edohm ton kyklohsanta ep' ayton kai toys archontas tohn armatohn kai ephygen o laos eis ta skehnohmata aytohn 8.22  kai ehthetehsen edohm ypokatohthen cheiros ioyda eohs tehs ehmeras taytehs tote ehthetehsen lobena en toh kairoh ekeinoh 8.23  kai ta loipa tohn logohn iohram kai panta osa epoiehsen oyk idoy tayta gegraptai epi biblioh logohn tohn ehmerohn tois basileysin ioyda 8.24  kai ekoimehtheh iohram meta tohn paterohn aytoy kai etapheh meta tohn paterohn aytoy en polei dayid toy patros aytoy kai ebasileysen ochozias yios aytoy ant' aytoy 8.25  en etei dohdekatoh toh iohram yioh achaab basilei israehl ebasileysen ochozias yios iohram 8.26  yios eikosi kai dyo etohn ochozias en toh basileyein ayton kai eniayton ena ebasileysen en ieroysalehm kai onoma tehs mehtros aytoy gotholia thygatehr ambri basileohs israehl 8.27  kai eporeytheh en odoh oikoy achaab kai epoiehsen to ponehron enohpion kyrioy kathohs o oikos achaab 8.28  kai eporeytheh meta iohram yioy achaab eis polemon meta azaehl basileohs allophylohn en remmohth galaad kai epataxan oi syroi ton iohram 8.29  kai epestrepsen o basileys iohram toy iatreythehnai en iezrael apo tohn plehgohn ohn epataxan ayton en remmohth en toh polemein ayton meta azaehl basileohs syrias kai ochozias yios iohram katebeh toy idein ton iohram yion achaab en iezrael oti ehrrohstei aytos

8.1  וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֶת־בְּנָהּ לֵאמֹר קוּמִי וּלְכִי [אַתִּי כ] (אַתְּ ק) וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי כִּי־קָרָא יְהוָה לָרָעָב וְגַם־בָּא אֶל־הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים׃ 8.2  וַתָּקָם הָאִשָּׁה וַתַּעַשׂ כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ וַתָּגָר בְּאֶרֶץ־פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים׃ 8.3  וַיְהִי מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל־הַמֶּלֶךְ אֶל־בֵּיתָהּ וְאֶל־שָׂדָהּ׃ 8.4  וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל־גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים לֵאמֹר סַפְּרָה־נָּא לִי אֵת כָּל־הַגְּדֹלֹות אֲשֶׁר־עָשָׂה אֱלִישָׁע׃ 8.5  וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֶת־הַמֵּת וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֶת־בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל־הַמֶּלֶךְ עַל־בֵּיתָהּ וְעַל־שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה־בְּנָהּ אֲשֶׁר־הֶחֱיָה אֱלִישָׁע׃ 8.6  וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה וַתְּסַפֶּר־לֹו וַיִּתֶּן־לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר הָשֵׁיב אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ וְאֵת כָּל־תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה מִיֹּום עָזְבָה אֶת־הָאָרֶץ וְעַד־עָתָּה׃ פ 8.7  וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק וּבֶן־הֲדַד מֶלֶךְ־אֲרָם חֹלֶה וַיֻּגַּד־לֹו לֵאמֹר בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד־הֵנָּה׃ 8.8  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־חֲזָהאֵל קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים וְדָרַשְׁתָּ אֶת־יְהוָה מֵאֹותֹו לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה׃ 8.9  וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתֹו וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדֹו וְכָל־טוּב דַּמֶּשֶׂק מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר בִּנְךָ בֶן־הֲדַד מֶלֶךְ־אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה׃ 8.10  וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע לֵךְ אֱמָר־ [לֹא כ] (לֹו ק) חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי יְהוָה כִּי־מֹות יָמוּת׃ 8.11  וַיַּעֲמֵד אֶת־פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד־בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים׃ 8.12  וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה וַיֹּאמֶר כִּי־יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ׃ 8.13  וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדֹול הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל־אֲרָם׃ 8.14  וַיֵּלֶךְ ׀ מֵאֵת אֱלִישָׁע וַיָּבֹא אֶל־אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לֹו מָה־אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע וַיֹּאמֶר אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה׃ 8.15  וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם וַיִּפְרֹשׂ עַל־פָּנָיו וַיָּמֹת וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל תַּחְתָּיו׃ פ 8.16  וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיֹורָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהֹושָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהֹורָם בֶּן־יְהֹושָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה׃ 8.17  בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכֹו וּשְׁמֹנֶה [שָׁנָה כ] (שָׁנִים ק) מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם׃ 8.18  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ ׀ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת־אַחְאָב הָיְתָה־לֹּו לְאִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה׃ 8.19  וְלֹא־אָבָה יְהוָה לְהַשְׁחִית אֶת־יְהוּדָה לְמַעַן דָּוִד עַבְדֹּו כַּאֲשֶׁר אָמַר־לֹו לָתֵת לֹו נִיר לְבָנָיו כָּל־הַיָּמִים׃ 8.20  בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדֹום מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ׃ 8.21  וַיַּעֲבֹר יֹורָם צָעִירָה וְכָל־הָרֶכֶב עִמֹּו וַיְהִי־הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת־אֱדֹום הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו׃ 8.22  וַיִּפְשַׁע אֱדֹום מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה עַד הַיֹּום הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא׃ 8.23  וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹורָם וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹוא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה׃ 8.24  וַיִּשְׁכַּב יֹורָם עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנֹו תַּחְתָּיו׃ פ 8.25  בִּשְׁנַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹורָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהֹורָם מֶלֶךְ יְהוּדָה׃ 8.26  בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכֹו וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמֹּו עֲתַלְיָהוּ בַּת־עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃ 8.27  וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּבֵית אַחְאָב כִּי חֲתַן בֵּית־אַחְאָב הוּא׃ 8.28  וַיֵּלֶךְ אֶת־יֹורָם בֶּן־אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת־יֹורָם׃ 8.29  וַיָּשָׁב יֹורָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן־הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמֹו אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהֹורָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאֹות אֶת־יֹורָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי־חֹלֶה הוּא׃ פ

8.1  waeAaelijxxaaO dibaer Aael-HaaAixxaaH Aaxxaer-HaehaejaaH Aaet-bnaaH leAmor qwmij wlkij [Aatij k] (Aat q) wbejtek wgwrij baAaxxaer taagwrij kij-qaaraaA jHwaaH laaraaOaab wgam-baaA Aael-HaaAaaraec xxaebaO xxaanijm׃ 8.2  wataaqaam HaaAixxaaH wataOax kidbar Aijxx HaaAaeloHijm watelaek HijA wbejtaaH wataagaar bAaeraec-plixxtijm xxaebaO xxaanijm׃ 8.3  wajHij miqceH xxaebaO xxaanijm wataaxxaab HaaAixxaaH meAaeraec plixxtijm wateceA licOoq Aael-Hamaelaek Aael-bejtaaH wAael-xaadaaH׃ 8.4  wHamaelaek mdaber Aael-gehazij naOar Aijxx-HaaAaeloHijm leAmor sapraaH-naaA lij Aet kaal-Hagdolowt Aaxxaer-OaaxaaH AaelijxxaaO׃ 8.5  wajHij HwA msaper lamaelaek Aet Aaxxaer-HaehaejaaH Aaet-Hamet wHineH HaaAixxaaH Aaxxaer-HaehaejaaH Aaet-bnaaH coOaeqaet Aael-Hamaelaek Oal-bejtaaH wOal-xaadaaH wajoAmaer gehazij Aadonij Hamaelaek zoAt HaaAixxaaH wzaeH-bnaaH Aaxxaer-HaehaejaaH AaelijxxaaO׃ 8.6  wajixxAal Hamaelaek laaAixxaaH watsapaer-low wajitaen-laaH Hamaelaek saarijs Aaehaad leAmor Haaxxejb Aaet-kaal-Aaxxaer-laaH wAet kaal-tbwAot HaxaadaeH mijowm OaazbaaH Aaet-HaaAaaraec wOad-OaataaH׃ p 8.7  wajaaboA AaelijxxaaO damaexaeq wbaen-Hadad maelaek-Aaraam holaeH wajugad-low leAmor baaA Aijxx HaaAaeloHijm Oad-HenaaH׃ 8.8  wajoAmaer Hamaelaek Aael-hazaaHAel qah bjaadkaa minhaaH wlek liqraAt Aijxx HaaAaeloHijm wdaaraxxtaa Aaet-jHwaaH meAowtow leAmor HaAaehjaeH mehaalij zaeH׃ 8.9  wajelaek hazaaAel liqraaAtow wajiqah minhaaH bjaadow wkaal-Twb damaexaeq maxaaA AarbaaOijm gaamaal wajaaboA wajaOamod lpaanaajw wajoAmaer binkaa baen-Hadad maelaek-Aaraam xxlaahanij Aelaejkaa leAmor HaAaehjaeH mehaalij zaeH׃ 8.10  wajoAmaer Aelaajw AaelijxxaaO lek Aaemaar- [loA k] (low q) haajoH tihjaeH wHirAanij jHwaaH kij-mowt jaamwt׃ 8.11  wajaOamed Aaet-paanaajw wajaaxaem Oad-boxx wajebk Aijxx HaaAaeloHijm׃ 8.12  wajoAmaer hazaaAel madwOa Aadonij bokaeH wajoAmaer kij-jaadaOtij Aet Aaxxaer-taOaxaeH libnej jixraaAel raaOaaH mibcrejHaem txxalah baaAexx wbahurejHaem bahaeraeb taHarog wOollejHaem traTexx wHaarotejHaem tbaqeOa׃ 8.13  wajoAmaer hazaaHAel kij maaH Oabdkaa Hakaelaeb kij jaOaxaeH Hadaabaar Hagaadowl HazaeH wajoAmaer AaelijxxaaO HirAanij jHwaaH Aotkaa maelaek Oal-Aaraam׃ 8.14  wajelaek meAet AaelijxxaaO wajaaboA Aael-Aadonaajw wajoAmaer low maaH-Aaamar lkaa AaelijxxaaO wajoAmaer Aaamar lij haajoH tihjaeH׃ 8.15  wajHij mimaahaaraat wajiqah Hamakber wajiTbol bamajim wajiprox Oal-paanaajw wajaamot wajimlok hazaaHAel tahtaajw׃ p 8.16  wbixxnat haamexx ljowraam baen-AahAaab maelaek jixraaAel wijHowxxaapaaT maelaek jHwdaaH maalak jHowraam baen-jHowxxaapaaT maelaek jHwdaaH׃ 8.17  baen-xxloxxijm wxxtajim xxaanaaH HaajaaH bmaalkow wxxmonaeH [xxaanaaH k] (xxaanijm q) maalak bijrwxxaalaaim׃ 8.18  wajelaek bdaeraek malkej jixraaAel kaAaxxaer Oaaxw bejt AahAaab kij bat-AahAaab HaajtaaH-low lAixxaaH wajaOax HaaraO bOejnej jHwaaH׃ 8.19  wloA-AaabaaH jHwaaH lHaxxhijt Aaet-jHwdaaH lmaOan daawid Oabdow kaAaxxaer Aaamar-low laatet low nijr lbaanaajw kaal-Hajaamijm׃ 8.20  bjaamaajw paaxxaO Aaedowm mitahat jad-jHwdaaH wajamlikw OalejHaem maelaek׃ 8.21  wajaOabor jowraam caaOijraaH wkaal-Haaraekaeb Oimow wajHij-HwA qaam lajlaaH wajakaeH Aaet-Aaedowm Hasobejb Aelaajw wAet xaarej Haaraekaeb wajaanaas HaaOaam lAoHaalaajw׃ 8.22  wajipxxaO Aaedowm mitahat jad-jHwdaaH Oad Hajowm HazaeH Aaaz tipxxaO libnaaH baaOet HaHijA׃ 8.23  wjaetaer dibrej jowraam wkaal-Aaxxaer OaaxaaH HalowA-Hem ktwbijm Oal-sepaer dibrej Hajaamijm lmalkej jHwdaaH׃ 8.24  wajixxkab jowraam Oim-Aabotaajw wajiqaaber Oim-Aabotaajw bOijr daawid wajimlok AahazjaaHw bnow tahtaajw׃ p 8.25  bixxnat xxtejm-OaexreH xxaanaaH ljowraam baen-AahAaab maelaek jixraaAel maalak AahazjaaHw baen-jHowraam maelaek jHwdaaH׃ 8.26  baen-Oaexrijm wxxtajim xxaanaaH AahazjaaHw bmaalkow wxxaanaaH Aahat maalak bijrwxxaalaaim wxxem Aimow OataljaaHw bat-Oaamrij maelaek jixraaAel׃ 8.27  wajelaek bdaeraek bejt AahAaab wajaOax HaaraO bOejnej jHwaaH kbejt AahAaab kij hatan bejt-AahAaab HwA׃ 8.28  wajelaek Aaet-jowraam baen-AahAaab lamilhaamaaH Oim-hazaaHAel maelaek-Aaraam braamot gilOaad wajakw Aaramijm Aaet-jowraam׃ 8.29  wajaaxxaab jowraam Hamaelaek lHitrapeA bjizrOaeAl min-Hamakijm Aaxxaer jakuHw Aaramijm baaraamaaH bHilaahamow Aaet-hazaaHAel maelaek Aaraam waAahazjaaHw baen-jHowraam maelaek jHwdaaH jaarad lirAowt Aaet-jowraam baen-AahAaab bjizrOaeAl kij-holaeH HwA׃ p

8.1  ואלישע דבר אל־האשה אשר־החיה את־בנה לאמר קומי ולכי [אתי כ] (את ק) וביתך וגורי באשר תגורי כי־קרא יהוה לרעב וגם־בא אל־הארץ שבע שנים׃ 8.2  ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ־פלשתים שבע שנים׃ 8.3  ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל־המלך אל־ביתה ואל־שדה׃ 8.4  והמלך מדבר אל־גחזי נער איש־האלהים לאמר ספרה־נא לי את כל־הגדלות אשר־עשה אלישע׃ 8.5  ויהי הוא מספר למלך את אשר־החיה את־המת והנה האשה אשר־החיה את־בנה צעקת אל־המלך על־ביתה ועל־שדה ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה־בנה אשר־החיה אלישע׃ 8.6  וישאל המלך לאשה ותספר־לו ויתן־לה המלך סריס אחד לאמר השיב את־כל־אשר־לה ואת כל־תבואת השדה מיום עזבה את־הארץ ועד־עתה׃ פ 8.7  ויבא אלישע דמשק ובן־הדד מלך־ארם חלה ויגד־לו לאמר בא איש האלהים עד־הנה׃ 8.8  ויאמר המלך אל־חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את־יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה׃ 8.9  וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל־טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן־הדד מלך־ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה׃ 8.10  ויאמר אליו אלישע לך אמר־ [לא כ] (לו ק) חיה תחיה והראני יהוה כי־מות ימות׃ 8.11  ויעמד את־פניו וישם עד־בש ויבך איש האלהים׃ 8.12  ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי־ידעתי את אשר־תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע׃ 8.13  ויאמר חזהאל כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על־ארם׃ 8.14  וילך ׀ מאת אלישע ויבא אל־אדניו ויאמר לו מה־אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה׃ 8.15  ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על־פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו׃ פ 8.16  ובשנת חמש ליורם בן־אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן־יהושפט מלך יהודה׃ 8.17  בן־שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה [שנה כ] (שנים ק) מלך בירושלם׃ 8.18  וילך בדרך ׀ מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת־אחאב היתה־לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה׃ 8.19  ולא־אבה יהוה להשחית את־יהודה למען דוד עבדו כאשר אמר־לו לתת לו ניר לבניו כל־הימים׃ 8.20  בימיו פשע אדום מתחת יד־יהודה וימלכו עליהם מלך׃ 8.21  ויעבר יורם צעירה וכל־הרכב עמו ויהי־הוא קם לילה ויכה את־אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו׃ 8.22  ויפשע אדום מתחת יד־יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא׃ 8.23  ויתר דברי יורם וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 8.24  וישכב יורם עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ פ 8.25  בשנת שתים־עשרה שנה ליורם בן־אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן־יהורם מלך יהודה׃ 8.26  בן־עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת־עמרי מלך ישראל׃ 8.27  וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית־אחאב הוא׃ 8.28  וילך את־יורם בן־אחאב למלחמה עם־חזהאל מלך־ארם ברמת גלעד ויכו ארמים את־יורם׃ 8.29  וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן־המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את־חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן־יהורם מלך יהודה ירד לראות את־יורם בן־אחאב ביזרעאל כי־חלה הוא׃ פ

8.1  wAljxO dbr Al-HAxH Axr-HhjH At-bnH lAmr qwmj wlkj [Atj k] (At q) wbjtk wgwrj bAxr tgwrj kj-qrA jHwH lrOb wgm-bA Al-HArc xbO xnjm׃ 8.2  wtqm HAxH wtOx kdbr Ajx HAlHjm wtlk HjA wbjtH wtgr bArc-plxtjm xbO xnjm׃ 8.3  wjHj mqcH xbO xnjm wtxb HAxH mArc plxtjm wtcA lcOq Al-Hmlk Al-bjtH wAl-xdH׃ 8.4  wHmlk mdbr Al-ghzj nOr Ajx-HAlHjm lAmr sprH-nA lj At kl-Hgdlwt Axr-OxH AljxO׃ 8.5  wjHj HwA mspr lmlk At Axr-HhjH At-Hmt wHnH HAxH Axr-HhjH At-bnH cOqt Al-Hmlk Ol-bjtH wOl-xdH wjAmr ghzj Adnj Hmlk zAt HAxH wzH-bnH Axr-HhjH AljxO׃ 8.6  wjxAl Hmlk lAxH wtspr-lw wjtn-lH Hmlk srjs Ahd lAmr Hxjb At-kl-Axr-lH wAt kl-tbwAt HxdH mjwm OzbH At-HArc wOd-OtH׃ p 8.7  wjbA AljxO dmxq wbn-Hdd mlk-Arm hlH wjgd-lw lAmr bA Ajx HAlHjm Od-HnH׃ 8.8  wjAmr Hmlk Al-hzHAl qh bjdk mnhH wlk lqrAt Ajx HAlHjm wdrxt At-jHwH mAwtw lAmr HAhjH mhlj zH׃ 8.9  wjlk hzAl lqrAtw wjqh mnhH bjdw wkl-Twb dmxq mxA ArbOjm gml wjbA wjOmd lpnjw wjAmr bnk bn-Hdd mlk-Arm xlhnj Aljk lAmr HAhjH mhlj zH׃ 8.10  wjAmr Aljw AljxO lk Amr- [lA k] (lw q) hjH thjH wHrAnj jHwH kj-mwt jmwt׃ 8.11  wjOmd At-pnjw wjxm Od-bx wjbk Ajx HAlHjm׃ 8.12  wjAmr hzAl mdwO Adnj bkH wjAmr kj-jdOtj At Axr-tOxH lbnj jxrAl rOH mbcrjHm txlh bAx wbhrjHm bhrb tHrg wOlljHm trTx wHrtjHm tbqO׃ 8.13  wjAmr hzHAl kj mH Obdk Hklb kj jOxH Hdbr Hgdwl HzH wjAmr AljxO HrAnj jHwH Atk mlk Ol-Arm׃ 8.14  wjlk mAt AljxO wjbA Al-Adnjw wjAmr lw mH-Amr lk AljxO wjAmr Amr lj hjH thjH׃ 8.15  wjHj mmhrt wjqh Hmkbr wjTbl bmjm wjprx Ol-pnjw wjmt wjmlk hzHAl thtjw׃ p 8.16  wbxnt hmx ljwrm bn-AhAb mlk jxrAl wjHwxpT mlk jHwdH mlk jHwrm bn-jHwxpT mlk jHwdH׃ 8.17  bn-xlxjm wxtjm xnH HjH bmlkw wxmnH [xnH k] (xnjm q) mlk bjrwxlm׃ 8.18  wjlk bdrk mlkj jxrAl kAxr Oxw bjt AhAb kj bt-AhAb HjtH-lw lAxH wjOx HrO bOjnj jHwH׃ 8.19  wlA-AbH jHwH lHxhjt At-jHwdH lmOn dwd Obdw kAxr Amr-lw ltt lw njr lbnjw kl-Hjmjm׃ 8.20  bjmjw pxO Adwm mtht jd-jHwdH wjmlkw OljHm mlk׃ 8.21  wjObr jwrm cOjrH wkl-Hrkb Omw wjHj-HwA qm ljlH wjkH At-Adwm Hsbjb Aljw wAt xrj Hrkb wjns HOm lAHljw׃ 8.22  wjpxO Adwm mtht jd-jHwdH Od Hjwm HzH Az tpxO lbnH bOt HHjA׃ 8.23  wjtr dbrj jwrm wkl-Axr OxH HlwA-Hm ktwbjm Ol-spr dbrj Hjmjm lmlkj jHwdH׃ 8.24  wjxkb jwrm Om-Abtjw wjqbr Om-Abtjw bOjr dwd wjmlk AhzjHw bnw thtjw׃ p 8.25  bxnt xtjm-OxrH xnH ljwrm bn-AhAb mlk jxrAl mlk AhzjHw bn-jHwrm mlk jHwdH׃ 8.26  bn-Oxrjm wxtjm xnH AhzjHw bmlkw wxnH Aht mlk bjrwxlm wxm Amw OtljHw bt-Omrj mlk jxrAl׃ 8.27  wjlk bdrk bjt AhAb wjOx HrO bOjnj jHwH kbjt AhAb kj htn bjt-AhAb HwA׃ 8.28  wjlk At-jwrm bn-AhAb lmlhmH Om-hzHAl mlk-Arm brmt glOd wjkw Armjm At-jwrm׃ 8.29  wjxb jwrm Hmlk lHtrpA bjzrOAl mn-Hmkjm Axr jkHw Armjm brmH bHlhmw At-hzHAl mlk Arm wAhzjHw bn-jHwrm mlk jHwdH jrd lrAwt At-jwrm bn-AhAb bjzrOAl kj-hlH HwA׃ p

8.1  Eliseus autem locutus est ad mulierem, cuius vivere fecerat fi lium, dicens: “ Surge, vade tu et domus tua et peregrinare ubicumque reppereris; vocavit enim Dominus famem, et veniet super terram septem annis ”. 8.2  Quae surrexit et fecit iuxta verbum hominis Dei et vadens cum domo sua peregrinata est in terra Philisthim septem annis. 8.3  Cumque finiti essent anni septem, reversa est mulier de terra Philisthim; et egressa est, ut interpellaret regem pro domo sua et agris suis. 8.4  Rex autem loquebatur cum Giezi puero viri Dei dicens: “ Narra mihi omnia magnalia, quae fecit Eliseus ”. 8.5  Cumque ille narraret regi quomodo mortuum suscitasset, apparuit mulier, cuius vivificaverat filium, clamans ad regem pro domo sua et pro agris suis. Dixitque Giezi: “ Domine mi rex, haec est mulier, et hic filius eius, quem suscitavit Eliseus ”. 8.6  Et interrogavit rex mulierem, quae narravit ei. Deditque ei rex eunuchum unum dicens: “ Restitue ei omnia, quae sua sunt, et universos reditus agrorum a die, qua reliquit terram usque ad praesens ”. 8.7  Venit quoque Eliseus Damascum, et Benadad rex Syriae aegrotabat. Nuntiaveruntque ei dicentes: “ Venit vir Dei huc ”. 8.8  Et ait rex ad Hazael: “ Tolle tecum munera et vade in occursum viri Dei et consule Dominum per eum dicens: Si evadere potero de infirmitate mea hac? ”. 8.9  Ivit igitur Hazael in occursum eius habens secum munera et omnia bona Damasci, onera quadraginta camelorum. Cumque stetisset coram eo, ait: “ Filius tuus Benadad rex Syriae misit me ad te dicens: “Si sanari potero de infirmitate mea hac?” ”. 8.10  Dixitque ei Eliseus: “ Vade, dic ei: Sanaberis. Porro ostendit mihi Dominus quia morte morietur ”. 8.11  Stetitque facies eius, et conturbatus est usque ad suffusionem vultus flevitque vir Dei. 8.12  Cui Hazael ait: “ Quare dominus meus flet? ”. At ille respondit: “ Quia scio, quae facturus sis filiis Israel mala: civitates eorum munitas igne succendes et iuvenes eorum interficies gladio et parvulos eorum elides et praegnantes discindes ”. 8.13  Dixitque Hazael: “ Quid enim sum servus tuus canis, ut faciam rem istam magnam? ”. Et ait Eliseus: “ Ostendit mihi Dominus te regem Syriae fore ”. 8.14  Qui cum recessisset ab Eliseo, venit ad dominum suum. Qui ait ei: “ Quid tibi dixit Eliseus? ”. At ille respondit: “ Dixit mihi: Recipies sanitatem ”. 8.15  Cumque venisset dies altera, tulit stragulum et intinxit aqua et expandit super faciem eius, et mortuus est; regnavitque Hazael pro eo. 8.16  Anno quinto Ioram filii Achab regis Israel — Iosaphat autem erat rex Iudae — regnavit Ioram filius Iosaphat regis Iudae. 8.17  Triginta duorum erat annorum, cum regnare coepisset, et octo annis regnavit in Ierusalem. 8.18  Ambulavitque in viis regum Israel, sicut ambulaverat domus Achab; filia enim Achab erat uxor eius. Et fecit, quod malum est coram Domino. 8.19  Noluit autem Dominus disperdere Iudam propter David servum suum, sicut promiserat ei, ut daret illi lucernam et filiis eius cunctis diebus. 8.20  In diebus eius recessit Edom, ne esset sub Iuda, et constituit sibi regem. 8.21  Venitque Ioram Seira et omnis currus cum eo; et surrexit nocte percussitque Idumaeos, qui eum circumdederant, et principes curruum; et populus fugit in tabernacula sua. 8.22  Recessit ergo Edom, ne esset sub Iuda, usque ad diem hanc. Tunc recessit et Lobna in tempore illo. 8.23  Reliqua autem gestorum Ioram et universa, quae fecit, nonne haec scripta sunt in libro annalium regum Iudae? 8.24  Et dormivit Ioram cum patribus suis sepultusque est cum eis in civitate David; et regnavit Ochozias filius eius pro eo. 8.25  Anno duodecimo Ioram filii Achab regis Israel regnavit Ochozias filius Ioram regis Iudae. 8.26  Viginti duorum annorum erat Ochozias, cum regnare coepisset, et uno anno regnavit in Ierusalem. Nomen matris eius Athalia filia Amri regis Israel. 8.27  Et ambulavit in viis domus Achab et fecit, quod malum est coram Domino, sicut domus Achab; gener enim domus Achab fuit. 8.28  Abiit quoque cum Ioram filio Achab ad proeliandum contra Hazael regem Syriae in Ramoth Galaad; et vulneraverunt Syri Ioram. 8.29  Qui reversus est, ut curaretur in Iezrahel de vulneribus, quibus vulneraverant eum Syri in Rama proeliantem contra Hazael regem Syriae. Porro Ochozias filius Ioram rex Iudae descendit invisere Ioram filium Achab in Iezrahel, quia aegrotabat.

9.1  Elisa aber, der Prophet, rief einen der Prophetensöhne und sprach zu ihm: Gürte deine Lenden und nimm diese Ölflasche mit dir und gehe hin nach Ramot in Gilead. 9.2  Und wenn du dahin kommst, so schau, wo Jehu, der Sohn Josaphats, des Sohnes Nimsis, ist, und gehe hinein und heiße ihn aufstehen aus der Mitte seiner Brüder und führe ihn in die innerste Kammer; 9.3  und nimm die Ölflasche und gieße sie auf sein Haupt aus und sprich: So spricht der HERR: Ich habe dich zum König über Israel gesalbt! Und du sollst die Tür öffnen und fliehen und nicht verweilen! 9.4  Also ging der Jüngling, der Diener des Propheten, hin gen Ramot in Gilead. 9.5  Und als er hineinkam, siehe, da saßen die Hauptleute des Heeres beisammen, und er sprach: Ein Wort habe ich an dich, o Hauptmann! Jehu sprach: An welchen von uns allen? Er sprach: An dich, o Hauptmann! 9.6  Da stand er auf und ging in das Haus hinein. Er aber goß das Öl auf sein Haupt und sprach zu ihm: So spricht der HERR, der Gott Israels: Ich habe dich zum König gesalbt über das Volk des HERRN, über Israel! 9.7  Und du sollst das Haus Ahabs, deines Herrn, erschlagen; so will ich das Blut der Propheten, meiner Knechte, und das Blut aller Knechte des HERRN an Isebel rächen. 9.8  Ja, das ganze Haus Ahabs soll umkommen; und ich will von Ahab alles ausrotten, was männlich ist, Mündige und Unmündige in Israel. 9.9  Und ich will das Haus Ahabs machen wie das Haus Jerobeams, des Sohnes Nebats, und wie das Haus Baesas, des Sohnes Achijas. 9.10  Und die Hunde sollen Isebel fressen auf dem Acker zu Jesreel, und niemand soll sie begraben! Und er öffnete die Tür und floh. 9.11  Als nun Jehu zu den Knechten seines Herrn herausging, sprach man zu ihm: Bedeutet es Friede? Warum ist dieser Unsinnige zu dir gekommen? Er sprach zu ihnen: Ihr kennt doch den Mann und seine Rede? 9.12  Sie sprachen: Das ist nicht wahr; sage es uns doch! Er sprach: So und so hat er mit mir geredet und gesagt: So spricht der HERR: Ich habe dich zum König über Israel gesalbt! 9.13  Da eilten sie und nahmen ein jeder sein Kleid und legten sie unter ihn auf die bloßen Stufen; und sie stießen in die Posaune und riefen: Jehu ist König geworden! 9.14  Also machte Jehu, der Sohn Josaphats, des Sohnes Nimsis, eine Verschwörung wider Joram. Joram aber hatte mit ganz Israel zu Ramot in Gilead wider Hasael, den König von Syrien, Wache gehalten. 9.15  Aber der König Joram war wieder umgekehrt, um sich zu Jesreel heilen zu lassen von den Wunden, welche ihm die Syrer geschlagen hatten, als er mit Hasael, dem König von Syrien, stritt. Und Jehu sprach: Wenn es euch recht ist, so soll niemand aus der Stadt entfliehen, um hinzugehen und es in Jesreel zu berichten! 9.16  Und Jehu ritt nach Jesreel; denn Joram lag daselbst; auch war Ahasia, der König von Juda, herabgekommen, Joram zu besuchen. 9.17  Der Wächter aber, der auf dem Turm zu Jesreel stand, sah Jehus Schar kommen und sprach: Ich sehe eine Schar! Da sprach Joram: Nimm einen Reiter und sende ihnen den entgegen und frage: Bedeutet es Friede? 9.18  Und der Reiter ritt ihm entgegen und sprach: So spricht der König: Bedeutet es Friede? Jehu sprach: Was geht dich der Friede an? Wende dich, folge mir! Der Wächter verkündigte es und sprach: Der Bote ist zu ihnen gekommen und kehrt nicht zurück! 9.19  Da sandte er einen andern Reiter. Als der zu ihm kam, sprach er: So spricht der König: Bedeutet es Friede? Jehu sprach: Was geht dich der Friede an? Wende dich, folge mir! 9.20  Das verkündigte der Wächter und sprach: Der ist auch zu ihnen gekommen und kehrt nicht zurück; und es ist ein Jagen wie das Jagen Jehus, des Sohnes Nimsis, denn er jagt, als wäre er rasend! 9.21  Da sprach Joram: Spanne an! Und man spannte seinen Wagen an, und sie zogen aus, Joram, der König von Israel, und Ahasia, der König von Juda, jeder auf seinem Wagen; sie fuhren Jehu entgegen, und sie trafen ihn auf dem Acker Nabots, des Jesreeliten. 9.22  Als nun Joram den Jehu sah, sprach er: Jehu, bedeutet das Friede? Er aber sprach: Was Friede, bei all der Buhlerei und Zauberei deiner Mutter Isebel? 9.23  Da wandte sich Joram zur Flucht und sprach zu Ahasia: Verrat, Ahasia! 9.24  Aber Jehu nahm den Bogen zur Hand und schoß Joram zwischen die Schultern, so daß der Pfeil durch sein Herz fuhr und er in seinen Wagen sank. 9.25  Und Jehu sprach zu Bidekar, seinem Wagenkämpfer: Nimm ihn und wirf ihn auf das Ackerfeld Nabots, des Jesreeliten; denn gedenke, wie wir, ich und du, nebeneinander hinter seinem Vater Ahab herritten, als der HERR diesen Ausspruch über ihn tat: 9.26  «Fürwahr, das Blut Nabots und das Blut seiner Söhne habe ich gestern gesehen, spricht der HERR; und ich werde es dir auf diesem Acker vergelten, spricht der HERR!» So nimm ihn und wirf ihn auf den Acker, nach dem Worte des HERRN! 9.27  Als aber Ahasia, der König von Juda, solches sah, floh er dem Gartenhause zu. Jehu aber jagte ihm nach und sprach: Erschießt ihn auch! Da schossen sie ihn nieder auf seinem Wagen, beim Aufstieg nach Gur, das bei Jibleam liegt; und er floh gen Megiddo und starb daselbst. 9.28  Und seine Knechte ließen ihn nach Jerusalem führen und begruben ihn in seinem Grabe mit seinen Vätern in der Stadt Davids. 9.29  Ahasia aber war König geworden über Juda im elften Jahre Jorams, des Sohnes Ahabs. 9.30  Als nun Jehu nach Jesreel kam und Isebel solches hörte, schminkte sie ihr Angesicht und schmückte ihr Haupt und schaute zum Fenster hinaus. 9.31  Und als Jehu in das Tor kam, sprach sie: Ist es Simri wohl ergangen, der seinen Herrn ermordete? 9.32  Da schaute er zum Fenster empor und sprach: Wer hält es mit mir? Wer? Da sahen zwei oder drei Kämmerer zu ihm hinab. 9.33  Er sprach: Stürzet sie herab! Und sie stürzten sie hinunter, daß die Wände und die Pferde mit ihrem Blut bespritzt wurden; und sie zertraten sie. 9.34  Und als er hineinkam und gegessen und getrunken hatte, sprach er: Sehet doch nach dieser Verfluchten und begrabet sie, denn sie ist eines Königs Tochter! 9.35  Als sie aber hingingen, sie zu begraben, fanden sie nichts mehr von ihr als den Schädel, die Füße und die Handflächen; 9.36  und sie kamen wieder und sagten es ihm. Er aber sprach: Es erfüllt sich, was der HERR durch seinen Knecht Elia, den Tisbiter, gesagt hat, als er sprach: «Auf dem Acker Jesreels sollen die Hunde das Fleisch der Isebel fressen! 9.37  So wird der Leichnam Isebels sein wie Dünger auf dem Felde im Acker Jesreels», daß man nicht sagen kann: Dies ist Isebel!

9.1  καὶ ελισαιε ὁ προφήτης ἐκάλεσεν ἕνα τῶν υἱῶν τῶν προφητῶν καὶ εἶπεν αὐτῷ ζῶσαι τὴν ὀσφύν σου καὶ λαβὲ τὸν φακὸν τοῦ ἐλαίου τούτου ἐν τῇ χειρί σου καὶ δεῦρο εἰς ρεμμωθ γαλααδ 9.2  καὶ εἰσελεύσῃ ἐκεῖ καὶ ὄψῃ ἐκεῖ ιου υἱὸν ιωσαφατ υἱοῦ ναμεσσι καὶ εἰσελεύσῃ καὶ ἀναστήσεις αὐτὸν ἐκ μέσου τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ καὶ εἰσάξεις αὐτὸν εἰς τὸ ταμίειον ἐν τῷ ταμιείῳ 9.3  καὶ λήμψῃ τὸν φακὸν τοῦ ἐλαίου καὶ ἐπιχεεῖς ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ εἰπόν τάδε λέγει κύριος κέχρικά σε εἰς βασιλέα ἐπὶ ισραηλ καὶ ἀνοίξεις τὴν θύραν καὶ φεύξῃ καὶ οὐ μενεῖς 9.4  καὶ ἐπορεύθη τὸ παιδάριον ὁ προφήτης εἰς ρεμμωθ γαλααδ 9.5  καὶ εἰσῆλθεν καὶ ἰδοὺ οἱ ἄρχοντες τῆς δυνάμεως ἐκάθηντο καὶ εἶπεν λόγος μοι πρὸς σέ ὁ ἄρχων καὶ εἶπεν ιου πρὸς τίνα ἐκ πάντων ἡμῶν καὶ εἶπεν πρὸς σέ ὁ ἄρχων 9.6  καὶ ἀνέστη καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον καὶ ἐπέχεεν τὸ ἔλαιον ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ κέχρικά σε εἰς βασιλέα ἐπὶ λαὸν κυρίου ἐπὶ τὸν ισραηλ 9.7  καὶ ἐξολεθρεύσεις τὸν οἶκον αχααβ τοῦ κυρίου σου ἐκ προσώπου μου καὶ ἐκδικήσεις τὰ αἵματα τῶν δούλων μου τῶν προφητῶν καὶ τὰ αἵματα πάντων τῶν δούλων κυρίου ἐκ χειρὸς ιεζαβελ 9.8  καὶ ἐκ χειρὸς ὅλου τοῦ οἴκου αχααβ καὶ ἐξολεθρεύσεις τῷ οἴκῳ αχααβ οὐροῦντα πρὸς τοῖχον καὶ συνεχόμενον καὶ ἐγκαταλελειμμένον ἐν ισραηλ 9.9  καὶ δώσω τὸν οἶκον αχααβ ὡς τὸν οἶκον ιεροβοαμ υἱοῦ ναβατ καὶ ὡς τὸν οἶκον βαασα υἱοῦ αχια 9.10  καὶ τὴν ιεζαβελ καταφάγονται οἱ κύνες ἐν τῇ μερίδι ιεζραελ καὶ οὐκ ἔστιν ὁ θάπτων καὶ ἤνοιξεν τὴν θύραν καὶ ἔφυγεν 9.11  καὶ ιου ἐξῆλθεν πρὸς τοὺς παῖδας τοῦ κυρίου αὐτοῦ καὶ εἶπον αὐτῷ εἰ εἰρήνη τί ὅτι εἰσῆλθεν ὁ ἐπίλημπτος οὗτος πρὸς σέ καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὑμεῖς οἴδατε τὸν ἄνδρα καὶ τὴν ἀδολεσχίαν αὐτοῦ 9.12  καὶ εἶπον ἄδικον ἀπάγγειλον δὴ ἡμῖν καὶ εἶπεν ιου πρὸς αὐτούς οὕτως καὶ οὕτως ἐλάλησεν πρός με λέγων τάδε λέγει κύριος κέχρικά σε εἰς βασιλέα ἐπὶ ισραηλ 9.13  καὶ ἀκούσαντες ἔσπευσαν καὶ ἔλαβον ἕκαστος τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ ἔθηκαν ὑποκάτω αὐτοῦ ἐπὶ γαρεμ τῶν ἀναβαθμῶν καὶ ἐσάλπισαν ἐν κερατίνῃ καὶ εἶπον ἐβασίλευσεν ιου 9.14  καὶ συνεστράφη ιου υἱὸς ιωσαφατ υἱοῦ ναμεσσι πρὸς ιωραμ καὶ ιωραμ αὐτὸς ἐφύλασσεν ἐν ρεμμωθ γαλααδ αὐτὸς καὶ πᾶς ισραηλ ἀπὸ προσώπου αζαηλ βασιλέως συρίας 9.15  καὶ ἀπέστρεψεν ιωραμ ὁ βασιλεὺς ἰατρευθῆναι ἐν ιεζραελ ἀπὸ τῶν πληγῶν ὧν ἔπαισαν αὐτὸν οἱ σύροι ἐν τῷ πολεμεῖν αὐτὸν μετὰ αζαηλ βασιλέως συρίας καὶ εἶπεν ιου εἰ ἔστιν ἡ ψυχὴ ὑμῶν μετ' ἐμοῦ μὴ ἐξελθέτω ἐκ τῆς πόλεως διαπεφευγὼς τοῦ πορευθῆναι καὶ ἀπαγγεῖλαι ἐν ιεζραελ 9.16  καὶ ἵππευσεν καὶ ἐπορεύθη ιου καὶ κατέβη εἰς ιεζραελ ὅτι ιωραμ βασιλεὺς ισραηλ ἐθεραπεύετο ἐν ιεζραελ ἀπὸ τῶν τοξευμάτων ὧν κατετόξευσαν αὐτὸν οἱ αραμιν ἐν τῇ ραμμαθ ἐν τῷ πολέμῳ μετὰ αζαηλ βασιλέως συρίας ὅτι αὐτὸς δυνατὸς καὶ ἀνὴρ δυνάμεως καὶ οχοζιας βασιλεὺς ιουδα κατέβη ἰδεῖν τὸν ιωραμ 9.17  καὶ ὁ σκοπὸς ἀνέβη ἐπὶ τὸν πύργον ἐν ιεζραελ καὶ εἶδεν τὸν κονιορτὸν ιου ἐν τῷ παραγίνεσθαι αὐτὸν καὶ εἶπεν κονιορτὸν ἐγὼ βλέπω καὶ εἶπεν ιωραμ λαβὲ ἐπιβάτην καὶ ἀπόστειλον ἔμπροσθεν αὐτῶν καὶ εἰπάτω εἰ εἰρήνη 9.18  καὶ ἐπορεύθη ἐπιβάτης ἵππου εἰς ἀπαντὴν αὐτῶν καὶ εἶπεν τάδε λέγει ὁ βασιλεύς εἰ εἰρήνη καὶ εἶπεν ιου τί σοι καὶ εἰρήνῃ ἐπίστρεφε εἰς τὰ ὀπίσω μου καὶ ἀπήγγειλεν ὁ σκοπὸς λέγων ἦλθεν ὁ ἄγγελος ἕως αὐτῶν καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν 9.19  καὶ ἀπέστειλεν ἐπιβάτην ἵππου δεύτερον καὶ ἦλθεν πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν τάδε λέγει ὁ βασιλεύς εἰ εἰρήνη καὶ εἶπεν ιου τί σοι καὶ εἰρήνῃ ἐπιστρέφου εἰς τὰ ὀπίσω μου 9.20  καὶ ἀπήγγειλεν ὁ σκοπὸς λέγων ἦλθεν ἕως αὐτῶν καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν καὶ ὁ ἄγων ἦγεν τὸν ιου υἱὸν ναμεσσιου ὅτι ἐν παραλλαγῇ ἐγένετο 9.21  καὶ εἶπεν ιωραμ ζεῦξον καὶ ἔζευξεν ἅρμα καὶ ἐξῆλθεν ιωραμ βασιλεὺς ισραηλ καὶ οχοζιας βασιλεὺς ιουδα ἀνὴρ ἐν τῷ ἅρματι αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθον εἰς ἀπαντὴν ιου καὶ εὗρον αὐτὸν ἐν τῇ μερίδι ναβουθαι τοῦ ιεζραηλίτου 9.22  καὶ ἐγένετο ὡς εἶδεν ιωραμ τὸν ιου καὶ εἶπεν εἰ εἰρήνη ιου καὶ εἶπεν ιου τί εἰρήνη ἔτι αἱ πορνεῖαι ιεζαβελ τῆς μητρός σου καὶ τὰ φάρμακα αὐτῆς τὰ πολλά 9.23  καὶ ἐπέστρεψεν ιωραμ τὰς χεῖρας αὐτοῦ τοῦ φυγεῖν καὶ εἶπεν πρὸς οχοζιαν δόλος οχοζια 9.24  καὶ ἔπλησεν ιου τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐν τῷ τόξῳ καὶ ἐπάταξεν τὸν ιωραμ ἀνὰ μέσον τῶν βραχιόνων αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθεν τὸ βέλος διὰ τῆς καρδίας αὐτοῦ καὶ ἔκαμψεν ἐπὶ τὰ γόνατα αὐτοῦ 9.25  καὶ εἶπεν ιου πρὸς βαδεκαρ τὸν τριστάτην αὐτοῦ ῥῖψον αὐτὸν ἐν τῇ μερίδι ἀγροῦ ναβουθαι τοῦ ιεζραηλίτου ὅτι μνημονεύω ἐγὼ καὶ σὺ ἐπιβεβηκότες ἐπὶ ζεύγη ὀπίσω αχααβ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ κύριος ἔλαβεν ἐπ' αὐτὸν τὸ λῆμμα τοῦτο λέγων 9.26  εἰ μὴ μετὰ τῶν αἱμάτων ναβουθαι καὶ τὰ αἵματα τῶν υἱῶν αὐτοῦ εἶδον ἐχθές φησὶν κύριος καὶ ἀνταποδώσω αὐτῷ ἐν τῇ μερίδι ταύτῃ φησὶν κύριος καὶ νῦν ἄρας δὴ ῥῖψον αὐτὸν ἐν τῇ μερίδι κατὰ τὸ ῥῆμα κυρίου 9.27  καὶ οχοζιας βασιλεὺς ιουδα εἶδεν καὶ ἔφυγεν ὁδὸν βαιθαγγαν καὶ ἐδίωξεν ὀπίσω αὐτοῦ ιου καὶ εἶπεν καί γε αὐτόν καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν ἐν τῷ ἅρματι ἐν τῷ ἀναβαίνειν γαι ἥ ἐστιν ιεβλααμ καὶ ἔφυγεν εἰς μαγεδδων καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ 9.28  καὶ ἐπεβίβασαν αὐτὸν οἱ παῖδες αὐτοῦ ἐπὶ τὸ ἅρμα καὶ ἤγαγον αὐτὸν εἰς ιερουσαλημ καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐν τῷ τάφῳ αὐτοῦ ἐν πόλει δαυιδ 9.29  καὶ ἐν ἔτει ἑνδεκάτῳ ιωραμ βασιλέως ισραηλ ἐβασίλευσεν οχοζιας ἐπὶ ιουδαν 9.30  καὶ ἦλθεν ιου εἰς ιεζραελ καὶ ιεζαβελ ἤκουσεν καὶ ἐστιμίσατο τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῆς καὶ ἠγάθυνεν τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ διέκυψεν διὰ τῆς θυρίδος 9.31  καὶ ιου εἰσεπορεύετο ἐν τῇ πόλει καὶ εἶπεν εἰ εἰρήνη ζαμβρι ὁ φονευτὴς τοῦ κυρίου αὐτοῦ 9.32  καὶ ἐπῆρεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εἰς τὴν θυρίδα καὶ εἶδεν αὐτὴν καὶ εἶπεν τίς εἶ σύ κατάβηθι μετ' ἐμοῦ καὶ κατέκυψαν πρὸς αὐτὸν δύο εὐνοῦχοι 9.33  καὶ εἶπεν κυλίσατε αὐτήν καὶ ἐκύλισαν αὐτήν καὶ ἐρραντίσθη τοῦ αἵματος αὐτῆς πρὸς τὸν τοῖχον καὶ πρὸς τοὺς ἵππους καὶ συνεπάτησαν αὐτήν 9.34  καὶ εἰσῆλθεν ιου καὶ ἔφαγεν καὶ ἔπιεν καὶ εἶπεν ἐπισκέψασθε δὴ τὴν κατηραμένην ταύτην καὶ θάψατε αὐτήν ὅτι θυγάτηρ βασιλέως ἐστίν 9.35  καὶ ἐπορεύθησαν θάψαι αὐτὴν καὶ οὐχ εὗρον ἐν αὐτῇ ἄλλο τι ἢ τὸ κρανίον καὶ οἱ πόδες καὶ τὰ ἴχνη τῶν χειρῶν 9.36  καὶ ἐπέστρεψαν καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῷ καὶ εἶπεν λόγος κυρίου ὃν ἐλάλησεν ἐν χειρὶ δούλου αὐτοῦ ηλιου τοῦ θεσβίτου λέγων ἐν τῇ μερίδι ιεζραελ καταφάγονται οἱ κύνες τὰς σάρκας ιεζαβελ 9.37  καὶ ἔσται τὸ θνησιμαῖον ιεζαβελ ὡς κοπρία ἐπὶ προσώπου τοῦ ἀγροῦ ἐν τῇ μερίδι ιεζραελ ὥστε μὴ εἰπεῖν αὐτούς ιεζαβελ

9.1  kai elisaie o prophehtehs ekalesen ena tohn yiohn tohn prophehtohn kai eipen aytoh zohsai tehn osphyn soy kai labe ton phakon toy elaioy toytoy en teh cheiri soy kai deyro eis remmohth galaad 9.2  kai eiseleyseh ekei kai opseh ekei ioy yion iohsaphat yioy namessi kai eiseleyseh kai anastehseis ayton ek mesoy tohn adelphohn aytoy kai eisaxeis ayton eis to tamieion en toh tamieioh 9.3  kai lehmpseh ton phakon toy elaioy kai epicheeis epi tehn kephalehn aytoy kai eipon tade legei kyrios kechrika se eis basilea epi israehl kai anoixeis tehn thyran kai pheyxeh kai oy meneis 9.4  kai eporeytheh to paidarion o prophehtehs eis remmohth galaad 9.5  kai eisehlthen kai idoy oi archontes tehs dynameohs ekathehnto kai eipen logos moi pros se o archohn kai eipen ioy pros tina ek pantohn ehmohn kai eipen pros se o archohn 9.6  kai anesteh kai eisehlthen eis ton oikon kai epecheen to elaion epi tehn kephalehn aytoy kai eipen aytoh tade legei kyrios o theos israehl kechrika se eis basilea epi laon kyrioy epi ton israehl 9.7  kai exolethreyseis ton oikon achaab toy kyrioy soy ek prosohpoy moy kai ekdikehseis ta aimata tohn doylohn moy tohn prophehtohn kai ta aimata pantohn tohn doylohn kyrioy ek cheiros iezabel 9.8  kai ek cheiros oloy toy oikoy achaab kai exolethreyseis toh oikoh achaab oyroynta pros toichon kai synechomenon kai egkataleleimmenon en israehl 9.9  kai dohsoh ton oikon achaab ohs ton oikon ieroboam yioy nabat kai ohs ton oikon baasa yioy achia 9.10  kai tehn iezabel kataphagontai oi kynes en teh meridi iezrael kai oyk estin o thaptohn kai ehnoixen tehn thyran kai ephygen 9.11  kai ioy exehlthen pros toys paidas toy kyrioy aytoy kai eipon aytoh ei eirehneh ti oti eisehlthen o epilehmptos oytos pros se kai eipen aytois ymeis oidate ton andra kai tehn adoleschian aytoy 9.12  kai eipon adikon apaggeilon deh ehmin kai eipen ioy pros aytoys oytohs kai oytohs elalehsen pros me legohn tade legei kyrios kechrika se eis basilea epi israehl 9.13  kai akoysantes espeysan kai elabon ekastos to imation aytoy kai ethehkan ypokatoh aytoy epi garem tohn anabathmohn kai esalpisan en keratineh kai eipon ebasileysen ioy 9.14  kai synestrapheh ioy yios iohsaphat yioy namessi pros iohram kai iohram aytos ephylassen en remmohth galaad aytos kai pas israehl apo prosohpoy azaehl basileohs syrias 9.15  kai apestrepsen iohram o basileys iatreythehnai en iezrael apo tohn plehgohn ohn epaisan ayton oi syroi en toh polemein ayton meta azaehl basileohs syrias kai eipen ioy ei estin eh psycheh ymohn met' emoy meh exelthetoh ek tehs poleohs diapepheygohs toy poreythehnai kai apaggeilai en iezrael 9.16  kai ippeysen kai eporeytheh ioy kai katebeh eis iezrael oti iohram basileys israehl etherapeyeto en iezrael apo tohn toxeymatohn ohn katetoxeysan ayton oi aramin en teh rammath en toh polemoh meta azaehl basileohs syrias oti aytos dynatos kai anehr dynameohs kai ochozias basileys ioyda katebeh idein ton iohram 9.17  kai o skopos anebeh epi ton pyrgon en iezrael kai eiden ton koniorton ioy en toh paraginesthai ayton kai eipen koniorton egoh blepoh kai eipen iohram labe epibatehn kai aposteilon emprosthen aytohn kai eipatoh ei eirehneh 9.18  kai eporeytheh epibatehs ippoy eis apantehn aytohn kai eipen tade legei o basileys ei eirehneh kai eipen ioy ti soi kai eirehneh epistrephe eis ta opisoh moy kai apehggeilen o skopos legohn ehlthen o aggelos eohs aytohn kai oyk anestrepsen 9.19  kai apesteilen epibatehn ippoy deyteron kai ehlthen pros ayton kai eipen tade legei o basileys ei eirehneh kai eipen ioy ti soi kai eirehneh epistrephoy eis ta opisoh moy 9.20  kai apehggeilen o skopos legohn ehlthen eohs aytohn kai oyk anestrepsen kai o agohn ehgen ton ioy yion namessioy oti en parallageh egeneto 9.21  kai eipen iohram zeyxon kai ezeyxen arma kai exehlthen iohram basileys israehl kai ochozias basileys ioyda anehr en toh armati aytoy kai exehlthon eis apantehn ioy kai eyron ayton en teh meridi naboythai toy iezraehlitoy 9.22  kai egeneto ohs eiden iohram ton ioy kai eipen ei eirehneh ioy kai eipen ioy ti eirehneh eti ai porneiai iezabel tehs mehtros soy kai ta pharmaka aytehs ta polla 9.23  kai epestrepsen iohram tas cheiras aytoy toy phygein kai eipen pros ochozian dolos ochozia 9.24  kai eplehsen ioy tehn cheira aytoy en toh toxoh kai epataxen ton iohram ana meson tohn brachionohn aytoy kai exehlthen to belos dia tehs kardias aytoy kai ekampsen epi ta gonata aytoy 9.25  kai eipen ioy pros badekar ton tristatehn aytoy ripson ayton en teh meridi agroy naboythai toy iezraehlitoy oti mnehmoneyoh egoh kai sy epibebehkotes epi zeygeh opisoh achaab toy patros aytoy kai kyrios elaben ep' ayton to lehmma toyto legohn 9.26  ei meh meta tohn aimatohn naboythai kai ta aimata tohn yiohn aytoy eidon echthes phehsin kyrios kai antapodohsoh aytoh en teh meridi tayteh phehsin kyrios kai nyn aras deh ripson ayton en teh meridi kata to rehma kyrioy 9.27  kai ochozias basileys ioyda eiden kai ephygen odon baithaggan kai ediohxen opisoh aytoy ioy kai eipen kai ge ayton kai epataxen ayton en toh armati en toh anabainein gai eh estin ieblaam kai ephygen eis mageddohn kai apethanen ekei 9.28  kai epebibasan ayton oi paides aytoy epi to arma kai ehgagon ayton eis ieroysalehm kai ethapsan ayton en toh taphoh aytoy en polei dayid 9.29  kai en etei endekatoh iohram basileohs israehl ebasileysen ochozias epi ioydan 9.30  kai ehlthen ioy eis iezrael kai iezabel ehkoysen kai estimisato toys ophthalmoys aytehs kai ehgathynen tehn kephalehn aytehs kai diekypsen dia tehs thyridos 9.31  kai ioy eiseporeyeto en teh polei kai eipen ei eirehneh zambri o phoneytehs toy kyrioy aytoy 9.32  kai epehren to prosohpon aytoy eis tehn thyrida kai eiden aytehn kai eipen tis ei sy katabehthi met' emoy kai katekypsan pros ayton dyo eynoychoi 9.33  kai eipen kylisate aytehn kai ekylisan aytehn kai errantistheh toy aimatos aytehs pros ton toichon kai pros toys ippoys kai synepatehsan aytehn 9.34  kai eisehlthen ioy kai ephagen kai epien kai eipen episkepsasthe deh tehn katehramenehn taytehn kai thapsate aytehn oti thygatehr basileohs estin 9.35  kai eporeythehsan thapsai aytehn kai oych eyron en ayteh allo ti eh to kranion kai oi podes kai ta ichneh tohn cheirohn 9.36  kai epestrepsan kai anehggeilan aytoh kai eipen logos kyrioy on elalehsen en cheiri doyloy aytoy ehlioy toy thesbitoy legohn en teh meridi iezrael kataphagontai oi kynes tas sarkas iezabel 9.37  kai estai to thnehsimaion iezabel ohs kopria epi prosohpoy toy agroy en teh meridi iezrael ohste meh eipein aytoys iezabel

9.1  וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לֹו חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד׃ 9.2  וּבָאתָ שָׁמָּה וּרְאֵהשָׁ־ם יֵהוּא בֶן־יְהֹושָׁפָט בֶּן־נִמְשִׁי וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתֹו מִתֹּוך אֶחָיו וְהֵבֵיאתָ אֹתֹו חֶדֶר בְּחָדֶר׃ 9.3  וְלָקַחְתָּ פַךְ־הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשֹׁו וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵל וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה׃ 9.4  וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָד׃ 9.5  וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל־מִי מִכֻּלָּנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר׃ 9.6  וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל־רֹאשֹׁו וַיֹּאמֶר לֹו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־עַם יְהוָה אֶל־יִשְׂרָאֵל׃ 9.7  וְהִכִּיתָה אֶת־בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי ׀ עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל־עַבְדֵי יְהוָה מִיַּד אִיזָבֶל׃ 9.8  וְאָבַד כָּל־בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל׃ 9.9  וְנָתַתִּי אֶת־בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן־אֲחִיָּה׃ 9.10  וְאֶת־אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת וַיָּנֹס׃ 9.11  וְיֵהוּא יָצָא אֶל־עַבְדֵי אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לֹו הֲשָׁלֹום מַדּוּעַ בָּא־הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־הָאִישׁ וְאֶת־שִׂיחֹו׃ 9.12  וַיֹּאמְרוּ שֶׁקֶר הַגֶּד־נָא לָנוּ וַיֹּאמֶר כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵל׃ 9.13  וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדֹו וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל־גֶּרֶם הַמַּעֲלֹות וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁופָר וַיֹּאמְרוּ מָלַךְ יֵהוּא׃ 9.14  וַיִּתְקַשֵּׁר יֵהוּא בֶּן־יְהֹושָׁפָט בֶּן־נִמְשִׁי אֶל־יֹורָם וְיֹורָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד הוּא וְכָל־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם׃ 9.15  וַיָּשָׁב יְהֹורָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בִיְזְרְעֶאל מִן־הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בְּהִלָּחֲמֹו אֶת־חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיֹּאמֶר יֵהוּא אִם־יֵשׁ נַפְשְׁכֶם אַל־יֵצֵא פָלִיט מִן־הָעִיר לָלֶכֶת [לְגִּיד כ] (לְהַגִּיד ק) בְּיִזְרְעֶאל׃ 9.16  וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה כִּי יֹורָם שֹׁכֵב שָׁמָּה וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאֹות אֶת־יֹורָם׃ 9.17  וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל־הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל וַיַּרְא אֶת־שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאֹו וַיֹּאמֶר שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמֶר יְהֹורָם קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם וְיֹאמַר הֲשָׁלֹום׃ 9.18  וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתֹו וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלֹום וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלֹום סֹב אֶל־אַחֲרָי וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא־הַמַּלְאָךְ עַד־הֵם וְלֹא־שָׁב׃ 9.19  וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלֹום וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלֹום סֹב אֶל־אַחֲרָי׃ 9.20  וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד־אֲלֵיהֶם וְלֹא־שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעֹון יִנְהָג׃ 9.21  וַיֹּאמֶר יְהֹורָם אֱסֹר וַיֶּאְסֹר רִכְבֹּו וַיֵּצֵא יְהֹורָם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבֹּו וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא וַיִּמְצָאֻהוּ בְּחֶלְקַת נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי׃ 9.22  וַיְהִי כִּרְאֹות יְהֹורָם אֶת־יֵהוּא וַיֹּאמֶר הֲשָׁלֹום יֵהוּא וַיֹּאמֶר מָה הַשָּׁלֹום עַד־זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים׃ 9.23  וַיַּהֲפֹךְ יְהֹורָם יָדָיו וַיָּנֹס וַיֹּאמֶר אֶל־אֲחַזְיָהוּ מִרְמָה אֲחַזְיָה׃ 9.24  וְיֵהוּא מִלֵּא יָדֹו בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת־יְהֹורָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבֹּו וַיִּכְרַע בְּרִכְבֹּו׃ 9.25  וַיֹּאמֶר אֶל־בִּדְקַר [שְׁלֹשָׁה כ] (שָׁלִשֹׁו ק) א הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי כִּי־זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת־הַמַּשָּׂא הַזֶּה׃ 9.26  אִם־לֹא אֶת־דְּמֵי נָבֹות וְאֶת־דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ נְאֻם־יְהוָה וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת נְאֻם־יְהוָה וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר יְהוָה׃ 9.27  וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם־אֹתֹו הַכֻּהוּ אֶל־הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה־גוּר אֲשֶׁר אֶת־יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדֹּו וַיָּמָת שָׁם׃ 9.28  וַיַּרְכִּבוּ אֹתֹו עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בִקְבֻרָתֹו עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד׃ פ 9.29  וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹורָם בֶּן־אַחְאָב מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל־יְהוּדָה׃ 9.30  וַיָּבֹוא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת־רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלֹּון׃ 9.31  וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר וַתֹּאמֶר הֲשָׁלֹום זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו׃ 9.32  וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל־הַחַלֹּון וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים׃ 9.33  וַיֹּאמֶר [שִׁמְטֻהוּ כ] (שִׁמְטוּהָ ק) וַיִּשְׁמְטוּהָ וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל־הַקִּיר וְאֶל־הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה׃ 9.34  וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאמֶר פִּקְדוּ־נָא אֶת־הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ כִּי בַת־מֶלֶךְ הִיא׃ 9.35  וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ וְלֹא־מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם־הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפֹּות הַיָּדָיִם׃ 9.36  וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לֹו וַיֹּאמֶר דְּבַר־יְהוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד־עַבְדֹּו אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת־בְּשַׂר אִיזָבֶל׃ 9.37  [וְהָיָת כ] (וְהָיְתָה ק) נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל אֲשֶׁר לֹא־יֹאמְרוּ זֹאת אִיזָבֶל׃ פ

9.1  waeAaelijxxaaO HanaabijA qaaraaA lAahad mibnej HanbijAijm wajoAmaer low hagor maatnaejkaa wqah pak Haxxaemaen HazaeH bjaadaekaa wlek raamot gilOaad׃ 9.2  wbaaAtaa xxaamaaH wrAeHxxaa-m jeHwA baen-jHowxxaapaaT baen-nimxxij wbaaAtaa waHaqemotow mitowk Aaehaajw wHebejAtaa Aotow haedaer bhaadaer׃ 9.3  wlaaqahtaa pak-Haxxaemaen wjaacaqtaa Oal-roAxxow wAaamartaa koH-Aaamar jHwaaH mxxahtijkaa lmaelaek Aael-jixraaAel wpaatahtaa Hadaelaet wnastaaH wloA thakaeH׃ 9.4  wajelaek HanaOar HanaOar HanaabijA raamot gilOaad׃ 9.5  wajaaboA wHineH xaarej Hahajil joxxbijm wajoAmaer daabaar lij Aelaejkaa Haxaar wajoAmaer jeHwA Aael-mij mikulaanw wajoAmaer Aelaejkaa Haxaar׃ 9.6  wajaaqaam wajaaboA HabajtaaH wajicoq Haxxaemaen Aael-roAxxow wajoAmaer low koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel mxxahtijkaa lmaelaek Aael-Oam jHwaaH Aael-jixraaAel׃ 9.7  wHikijtaaH Aaet-bejt AahAaab Aadonaejkaa wniqamtij dmej Oabaadaj HanbijAijm wdmej kaal-Oabdej jHwaaH mijad Aijzaabael׃ 9.8  wAaabad kaal-bejt AahAaab wHikratij lAahAaab maxxtijn bqijr wOaacwr wOaazwb bjixraaAel׃ 9.9  wnaatatij Aaet-bejt AahAaab kbejt jaaraabOaam baen-nbaaT wkbejt baOxxaaA baen-AahijaaH׃ 9.10  wAaet-Aijzaebael joAklw Haklaabijm bhelaeq jizrOaeAl wAejn qober wajiptah Hadaelaet wajaanos׃ 9.11  wjeHwA jaacaaA Aael-Oabdej Aadonaajw wajoAmaer low Haxxaalowm madwOa baaA-HamxxugaaO HazaeH Aelaejkaa wajoAmaer AalejHaem Aataem jdaOtaem Aaet-HaaAijxx wAaet-xijhow׃ 9.12  wajoAmrw xxaeqaer Hagaed-naaA laanw wajoAmaer kaazoAt wkaazoAt Aaamar Aelaj leAmor koH Aaamar jHwaaH mxxahtijkaa lmaelaek Aael-jixraaAel׃ 9.13  wajmaHarw wajiqhw Aijxx bigdow wajaaxijmw tahtaajw Aael-gaeraem HamaOalowt wajitqOw baxxowpaar wajoAmrw maalak jeHwA׃ 9.14  wajitqaxxer jeHwA baen-jHowxxaapaaT baen-nimxxij Aael-jowraam wjowraam HaajaaH xxomer braamot gilOaad HwA wkaal-jixraaAel mipnej hazaaAel maelaek-Aaraam׃ 9.15  wajaaxxaab jHowraam Hamaelaek lHitrapeA bijzrOaeAl min-Hamakijm Aaxxaer jakuHw Aaramijm bHilaahamow Aaet-hazaaAel maelaek Aaraam wajoAmaer jeHwA Aim-jexx napxxkaem Aal-jeceA paalijT min-HaaOijr laalaekaet [lgijd k] (lHagijd q) bjizrOaeAl׃ 9.16  wajirkab jeHwA wajelaek jizrOaeAlaaH kij jowraam xxokeb xxaamaaH waAahazjaaH maelaek jHwdaaH jaarad lirAowt Aaet-jowraam׃ 9.17  wHacopaeH Oomed Oal-Hamigdaal bjizrOaeAl wajarA Aaet-xxipOat jeHwA bboAow wajoAmaer xxipOat Aanij roAaeH wajoAmaer jHowraam qah rakaab wxxlah liqraaAtaam wjoAmar Haxxaalowm׃ 9.18  wajelaek rokeb Hasws liqraaAtow wajoAmaer koH-Aaamar Hamaelaek Haxxaalowm wajoAmaer jeHwA maH-lkaa wlxxaalowm sob Aael-Aaharaaj wajaged HacopaeH leAmor baaA-HamalAaak Oad-Hem wloA-xxaab׃ 9.19  wajixxlah rokeb sws xxenij wajaaboA AaleHaem wajoAmaer koH-Aaamar Hamaelaek xxaalowm wajoAmaer jeHwA maH-lkaa wlxxaalowm sob Aael-Aaharaaj׃ 9.20  wajaged HacopaeH leAmor baaA Oad-AalejHaem wloA-xxaab wHaminHaag kminHag jeHwA baen-nimxxij kij bxxigaaOown jinHaag׃ 9.21  wajoAmaer jHowraam Aaesor wajaeAsor rikbow wajeceA jHowraam maelaek-jixraaAel waAahazjaaHw maelaek-jHwdaaH Aijxx brikbow wajecAw liqraAt jeHwA wajimcaaAuHw bhaelqat naabowt HajizrOeAlij׃ 9.22  wajHij kirAowt jHowraam Aaet-jeHwA wajoAmaer Haxxaalowm jeHwA wajoAmaer maaH Haxxaalowm Oad-znwnej Aijzaebael Aimkaa wkxxaapaejHaa Haarabijm׃ 9.23  wajaHapok jHowraam jaadaajw wajaanos wajoAmaer Aael-AahazjaaHw mirmaaH AahazjaaH׃ 9.24  wjeHwA mileA jaadow baqaexxaet wajak Aaet-jHowraam bejn zroOaajw wajeceA Hahecij milibow wajikraO brikbow׃ 9.25  wajoAmaer Aael-bidqar [xxloxxaaH k] (xxaalixxow q) A HaxxlikeHw bhaelqat xdeH naabowt HajizrOeAlij kij-zkor Aanij waaAataaH Aet rokbijm cmaadijm Aaharej AahAaab Aaabijw wajHwaaH naaxaaA Oaalaajw Aaet-HamaxaaA HazaeH׃ 9.26  Aim-loA Aaet-dmej naabowt wAaet-dmej baanaajw raaAijtij Aaemaexx nAum-jHwaaH wxxilamtij lkaa bahaelqaaH HazoAt nAum-jHwaaH wOataaH xaaA HaxxlikeHw bahaelqaaH kidbar jHwaaH׃ 9.27  waAahazjaaH maelaek-jHwdaaH raaAaaH wajaanaas daeraek bejt Hagaan wajirdop Aaharaajw jeHwA wajoAmaer gam-Aotow HakuHw Aael-HamaerkaabaaH bmaOaleH-gwr Aaxxaer Aaet-jiblOaam wajaanaas mgidow wajaamaat xxaam׃ 9.28  wajarkibw Aotow Oabaadaajw jrwxxaalaamaaH wajiqbrw Aotow biqburaatow Oim-Aabotaajw bOijr daawid׃ p 9.29  wbixxnat Aahat OaexreH xxaanaaH ljowraam baen-AahAaab maalak AahazjaaH Oal-jHwdaaH׃ 9.30  wajaabowA jeHwA jizrOaeAlaaH wAijzaebael xxaamOaaH wataaxaem bapwk OejnaejHaa watejTaeb Aaet-roAxxaaH wataxxqep bOad Hahalown׃ 9.31  wjeHwA baaA baxxaaOar watoAmaer Haxxaalowm zimrij Horeg Aadonaajw׃ 9.32  wajixaaA paanaajw Aael-Hahalown wajoAmaer mij Aitij mij wajaxxqijpw Aelaajw xxnajim xxloxxaaH saarijsijm׃ 9.33  wajoAmaer [xximTuHw k] (xximTwHaa q) wajixxmTwHaa wajiz midaamaaH Aael-Haqijr wAael-Haswsijm wajirmsaenaaH׃ 9.34  wajaaboA wajoAkal wajexxt wajoAmaer piqdw-naaA Aaet-HaaAarwraaH HazoAt wqibrwHaa kij bat-maelaek HijA׃ 9.35  wajelkw lqaabraaH wloA-maacAw baaH kij Aim-Hagulgolaet wHaaraglajim wkapowt Hajaadaajim׃ 9.36  wajaaxxubw wajagijdw low wajoAmaer dbar-jHwaaH HwA Aaxxaer dibaer bjad-Oabdow AelijaaHw Hatixxbij leAmor bhelaeq jizrOaeAl joAklw Haklaabijm Aaet-bxar Aijzaabael׃ 9.37  [wHaajaat k] (wHaajtaaH q) niblat Aijzaebael kdomaen Oal-pnej HaxaadaeH bhelaeq jizrOaeAl Aaxxaer loA-joAmrw zoAt Aijzaabael׃ p

9.1  ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד׃ 9.2  ובאת שמה וראהש־ם יהוא בן־יהושפט בן־נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר׃ 9.3  ולקחת פך־השמן ויצקת על־ראשו ואמרת כה־אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃ 9.4  וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד׃ 9.5  ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל־מי מכלנו ויאמר אליך השר׃ 9.6  ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל־ראשו ויאמר לו כה־אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל־עם יהוה אל־ישראל׃ 9.7  והכיתה את־בית אחאב אדניך ונקמתי דמי ׀ עבדי הנביאים ודמי כל־עבדי יהוה מיד איזבל׃ 9.8  ואבד כל־בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ 9.9  ונתתי את־בית אחאב כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשא בן־אחיה׃ 9.10  ואת־איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃ 9.11  ויהוא יצא אל־עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא־המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את־האיש ואת־שיחו׃ 9.12  ויאמרו שקר הגד־נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל׃ 9.13  וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל־גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא׃ 9.14  ויתקשר יהוא בן־יהושפט בן־נמשי אל־יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל־ישראל מפני חזאל מלך־ארם׃ 9.15  וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן־המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את־חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם־יש נפשכם אל־יצא פליט מן־העיר ללכת [לגיד כ] (להגיד ק) ביזרעאל׃ 9.16  וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את־יורם׃ 9.17  והצפה עמד על־המגדל ביזרעאל וירא את־שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום׃ 9.18  וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה־אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה־לך ולשלום סב אל־אחרי ויגד הצפה לאמר בא־המלאך עד־הם ולא־שב׃ 9.19  וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה־אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה־לך ולשלום סב אל־אחרי׃ 9.20  ויגד הצפה לאמר בא עד־אליהם ולא־שב והמנהג כמנהג יהוא בן־נמשי כי בשגעון ינהג׃ 9.21  ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך־ישראל ואחזיהו מלך־יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי׃ 9.22  ויהי כראות יהורם את־יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד־זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים׃ 9.23  ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל־אחזיהו מרמה אחזיה׃ 9.24  ויהוא מלא ידו בקשת ויך את־יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו׃ 9.25  ויאמר אל־בדקר [שלשה כ] (שלשו ק) א השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי־זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את־המשא הזה׃ 9.26  אם־לא את־דמי נבות ואת־דמי בניו ראיתי אמש נאם־יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם־יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃ 9.27  ואחזיה מלך־יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם־אתו הכהו אל־המרכבה במעלה־גור אשר את־יבלעם וינס מגדו וימת שם׃ 9.28  וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם־אבתיו בעיר דוד׃ פ 9.29  ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן־אחאב מלך אחזיה על־יהודה׃ 9.30  ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את־ראשה ותשקף בעד החלון׃ 9.31  ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃ 9.32  וישא פניו אל־החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים׃ 9.33  ויאמר [שמטהו כ] (שמטוה ק) וישמטוה ויז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים וירמסנה׃ 9.34  ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו־נא את־הארורה הזאת וקברוה כי בת־מלך היא׃ 9.35  וילכו לקברה ולא־מצאו בה כי אם־הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃ 9.36  וישבו ויגידו לו ויאמר דבר־יהוה הוא אשר דבר ביד־עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את־בשר איזבל׃ 9.37  [והית כ] (והיתה ק) נבלת איזבל כדמן על־פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא־יאמרו זאת איזבל׃ פ

9.1  wAljxO HnbjA qrA lAhd mbnj HnbjAjm wjAmr lw hgr mtnjk wqh pk Hxmn HzH bjdk wlk rmt glOd׃ 9.2  wbAt xmH wrAHx-m jHwA bn-jHwxpT bn-nmxj wbAt wHqmtw mtwk Ahjw wHbjAt Atw hdr bhdr׃ 9.3  wlqht pk-Hxmn wjcqt Ol-rAxw wAmrt kH-Amr jHwH mxhtjk lmlk Al-jxrAl wptht Hdlt wnstH wlA thkH׃ 9.4  wjlk HnOr HnOr HnbjA rmt glOd׃ 9.5  wjbA wHnH xrj Hhjl jxbjm wjAmr dbr lj Aljk Hxr wjAmr jHwA Al-mj mklnw wjAmr Aljk Hxr׃ 9.6  wjqm wjbA HbjtH wjcq Hxmn Al-rAxw wjAmr lw kH-Amr jHwH AlHj jxrAl mxhtjk lmlk Al-Om jHwH Al-jxrAl׃ 9.7  wHkjtH At-bjt AhAb Adnjk wnqmtj dmj Obdj HnbjAjm wdmj kl-Obdj jHwH mjd Ajzbl׃ 9.8  wAbd kl-bjt AhAb wHkrtj lAhAb mxtjn bqjr wOcwr wOzwb bjxrAl׃ 9.9  wnttj At-bjt AhAb kbjt jrbOm bn-nbT wkbjt bOxA bn-AhjH׃ 9.10  wAt-Ajzbl jAklw Hklbjm bhlq jzrOAl wAjn qbr wjpth Hdlt wjns׃ 9.11  wjHwA jcA Al-Obdj Adnjw wjAmr lw Hxlwm mdwO bA-HmxgO HzH Aljk wjAmr AljHm Atm jdOtm At-HAjx wAt-xjhw׃ 9.12  wjAmrw xqr Hgd-nA lnw wjAmr kzAt wkzAt Amr Alj lAmr kH Amr jHwH mxhtjk lmlk Al-jxrAl׃ 9.13  wjmHrw wjqhw Ajx bgdw wjxjmw thtjw Al-grm HmOlwt wjtqOw bxwpr wjAmrw mlk jHwA׃ 9.14  wjtqxr jHwA bn-jHwxpT bn-nmxj Al-jwrm wjwrm HjH xmr brmt glOd HwA wkl-jxrAl mpnj hzAl mlk-Arm׃ 9.15  wjxb jHwrm Hmlk lHtrpA bjzrOAl mn-Hmkjm Axr jkHw Armjm bHlhmw At-hzAl mlk Arm wjAmr jHwA Am-jx npxkm Al-jcA pljT mn-HOjr llkt [lgjd k] (lHgjd q) bjzrOAl׃ 9.16  wjrkb jHwA wjlk jzrOAlH kj jwrm xkb xmH wAhzjH mlk jHwdH jrd lrAwt At-jwrm׃ 9.17  wHcpH Omd Ol-Hmgdl bjzrOAl wjrA At-xpOt jHwA bbAw wjAmr xpOt Anj rAH wjAmr jHwrm qh rkb wxlh lqrAtm wjAmr Hxlwm׃ 9.18  wjlk rkb Hsws lqrAtw wjAmr kH-Amr Hmlk Hxlwm wjAmr jHwA mH-lk wlxlwm sb Al-Ahrj wjgd HcpH lAmr bA-HmlAk Od-Hm wlA-xb׃ 9.19  wjxlh rkb sws xnj wjbA AlHm wjAmr kH-Amr Hmlk xlwm wjAmr jHwA mH-lk wlxlwm sb Al-Ahrj׃ 9.20  wjgd HcpH lAmr bA Od-AljHm wlA-xb wHmnHg kmnHg jHwA bn-nmxj kj bxgOwn jnHg׃ 9.21  wjAmr jHwrm Asr wjAsr rkbw wjcA jHwrm mlk-jxrAl wAhzjHw mlk-jHwdH Ajx brkbw wjcAw lqrAt jHwA wjmcAHw bhlqt nbwt HjzrOAlj׃ 9.22  wjHj krAwt jHwrm At-jHwA wjAmr Hxlwm jHwA wjAmr mH Hxlwm Od-znwnj Ajzbl Amk wkxpjH Hrbjm׃ 9.23  wjHpk jHwrm jdjw wjns wjAmr Al-AhzjHw mrmH AhzjH׃ 9.24  wjHwA mlA jdw bqxt wjk At-jHwrm bjn zrOjw wjcA Hhcj mlbw wjkrO brkbw׃ 9.25  wjAmr Al-bdqr [xlxH k] (xlxw q) A HxlkHw bhlqt xdH nbwt HjzrOAlj kj-zkr Anj wAtH At rkbjm cmdjm Ahrj AhAb Abjw wjHwH nxA Oljw At-HmxA HzH׃ 9.26  Am-lA At-dmj nbwt wAt-dmj bnjw rAjtj Amx nAm-jHwH wxlmtj lk bhlqH HzAt nAm-jHwH wOtH xA HxlkHw bhlqH kdbr jHwH׃ 9.27  wAhzjH mlk-jHwdH rAH wjns drk bjt Hgn wjrdp Ahrjw jHwA wjAmr gm-Atw HkHw Al-HmrkbH bmOlH-gwr Axr At-jblOm wjns mgdw wjmt xm׃ 9.28  wjrkbw Atw Obdjw jrwxlmH wjqbrw Atw bqbrtw Om-Abtjw bOjr dwd׃ p 9.29  wbxnt Aht OxrH xnH ljwrm bn-AhAb mlk AhzjH Ol-jHwdH׃ 9.30  wjbwA jHwA jzrOAlH wAjzbl xmOH wtxm bpwk OjnjH wtjTb At-rAxH wtxqp bOd Hhlwn׃ 9.31  wjHwA bA bxOr wtAmr Hxlwm zmrj Hrg Adnjw׃ 9.32  wjxA pnjw Al-Hhlwn wjAmr mj Atj mj wjxqjpw Aljw xnjm xlxH srjsjm׃ 9.33  wjAmr [xmTHw k] (xmTwH q) wjxmTwH wjz mdmH Al-Hqjr wAl-Hswsjm wjrmsnH׃ 9.34  wjbA wjAkl wjxt wjAmr pqdw-nA At-HArwrH HzAt wqbrwH kj bt-mlk HjA׃ 9.35  wjlkw lqbrH wlA-mcAw bH kj Am-Hglglt wHrgljm wkpwt Hjdjm׃ 9.36  wjxbw wjgjdw lw wjAmr dbr-jHwH HwA Axr dbr bjd-Obdw AljHw Htxbj lAmr bhlq jzrOAl jAklw Hklbjm At-bxr Ajzbl׃ 9.37  [wHjt k] (wHjtH q) nblt Ajzbl kdmn Ol-pnj HxdH bhlq jzrOAl Axr lA-jAmrw zAt Ajzbl׃ p

9.1  Eliseus autem prophetes vocavit unum de filiis prophetarum et ait illi: “ Accinge lumbos tuos et tolle lenticulam olei hanc in manu tua et vade in Ramoth Galaad. 9.2  Cumque veneris illuc, videbis Iehu filium Iosaphat filii Namsi et ingressus suscitabis eum de medio fratrum suorum et introduces interius cubiculum. 9.3  Tenensque lenticulam olei fundes super caput eius et dices: “ Haec dicit Dominus: Unxi te regem super Israel ”. Aperiesque ostium et fugies et non ibi subsistes ”. 9.4  Abiit ergo adulescens puer prophetae Ramoth Galaad 9.5  et ingressus est. Ecce autem principes exercitus sedebant, et ait: “ Verbum mihi ad te, princeps ”. Dixitque Iehu: “ Ad quem ex omnibus nobis? ”. At ille dixit: “ Ad te, o princeps ”. 9.6  Et surrexit et ingressus est cubiculum. At ille fudit oleum super caput eius et ait: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Unxi te regem super populum Domini, super Israel. 9.7  Percuties domum Achab domini tui, ut ulciscar sanguinem servorum meorum prophetarum et sanguinem omnium servorum Domini de manu Iezabel. 9.8  Perdamque omnem domum Achab et interficiam de Achab quidquid masculini sexus et impuberem et puberem in Israel. 9.9  Et dabo domum Achab sicut domum Ieroboam filii Nabat et sicut domum Baasa filii Ahiae. 9.10  Iezabel quoque comedent canes in agro Iezrahel, nec erit qui sepeliat eam ”. Aperuitque ostium et fugit. 9.11  Iehu autem egressus est ad servos domini sui, qui dixerunt ei: “ Rectene sunt omnia? Quid venit insanus iste ad te? ”. Qui ait eis: “ Nostis hominem et loquelam eius ”. 9.12  At illi responderunt: “ Mendacium! Narra nobis! ”. Qui ait eis: “ Haec et haec locutus est mihi dicens: “Haec dicit Dominus: Unxi te regem super Israel” ”. 9.13  Festinaverunt itaque et unusquisque tollens pallium suum posuerunt sub pedibus eius super structuram graduum et cecinerunt tuba atque dixerunt: “ Regnavit Iehu! ”. 9.14  Coniuravit ergo Iehu filius Iosaphat filii Namsi contra Ioram. Porro Ioram defenderat Ramoth Galaad ipse et omnis Israel contra Hazael regem Syriae 9.15  et reversus fuerat, ut curaretur in Iezrahel propter vulnera, quia percusserant eum Syri proeliantem contra Hazael regem Syriae. Dixitque Iehu: “ Si placet vobis, nemo egrediatur profugus de civitate, ne vadat et nuntiet in Iezrahel ”. 9.16  Et ascendit et profectus est in Iezrahel; Ioram enim aegrotabat ibi, et Ochozias rex Iudae descenderat ad visitandum Ioram. 9.17  Igitur speculator, qui stabat super turrim Iezrahel, vidit globum Iehu venientis et ait: “ Video ego globum ”. Dixitque Ioram: “ Tolle equitem et mitte in occursum eorum, et dicat vadens: “Rectene sunt omnia?” ”. 9.18  Abiit igitur, qui ascenderat equum in occursum eius, et ait: “ Haec dicit rex: Pacatane sunt omnia? ”. Dixitque ei Iehu: “ Quid tibi et paci? Transi et sequere me ”. Nuntiavit quoque speculator dicens: “ Venit nuntius ad eos et non revertitur ”. 9.19  Misit etiam equitem secundum; venitque ad eos et ait: “ Haec dicit rex: Num pax est? ”. Et ait Iehu: “ Quid tibi et paci? Transi et sequere me ”. 9.20  Nuntiavit autem speculator dicens: “ Venit usque ad eos et non revertitur. Est autem incessus quasi incessus Iehu filii Namsi; praeceps enim graditur ”. 9.21  Et ait Ioram: “ Iunge currum! ”. Iunxeruntque currum eius, et egressus est Ioram rex Israel et Ochozias rex Iudae singuli in curribus suis. Egressique sunt in occursum Iehu et invenerunt eum in agro Naboth Iezrahelitis. 9.22  Cumque vidisset Ioram Iehu, dixit: “ Estne pax, Iehu? ”. At ille respondit: “ Quae pax? Adhuc fornicationes Iezabel matris tuae et veneficia eius multa vigent! ”. 9.23  Convertit autem Ioram manum suam et fugiens ait ad Ochoziam: “ Insidiae, Ochozia! ”. 9.24  Porro Iehu tetendit arcum manu et percussit Ioram inter scapulas. Et egressa est sagitta per cor eius; statimque corruit in curru suo. 9.25  Dixitque Iehu ad Badacer ducem: “ Tolle, proice eum in agro Naboth Iezrahelitae! Memento enim: ego et tu eramus cum his, qui vectabantur gemini post Achab patrem huius, quando Dominus onus hoc levavit super eum dicens: 9.26  “Pro sanguine Naboth et pro sanguine filiorum eius, quem vidi heri, ait Dominus, reddam tibi in agro isto, dicit Dominus”. Nunc igitur tolle, proice eum in agro iuxta verbum Domini ”. 9.27  Ochozias autem rex Iudae videns hoc fugit per viam Bethgan; persecutusque est eum Iehu et ait: “ Etiam hunc percutite! ”. Et percusserunt eum in curru suo in ascensu Gaver, qui est iuxta Ieblaam. Qui fugit in Mageddo et mortuus est ibi. 9.28  Et imposuerunt eum servi eius super currum suum et tulerunt Ierusalem sepelieruntque in sepulcro cum patribus suis in civitate David. 9.29  Anno undecimo Ioram filii Achab regnavit Ochozias super Iudam. 9.30  Venit Iehu Iezrahel. Porro Iezabel, introitu eius audito, depinxit oculos suos stibio et ornavit caput suum et respexit per fenestram 9.31  ingredientem Iehu per portam et ait: “ Numquid pax esse potest Zamri, qui interfecit dominum suum? ”. 9.32  Levavitque Iehu faciem suam ad fenestram et ait: “ Quis est mecum, quisnam? ”. Et inclinaverunt se ad eum duo vel tres eunuchi. 9.33  At ille dixit eis: “ Praecipitate eam deorsum! ”. Et praecipitaverunt eam; aspersusque est sanguine paries et equi, qui conculcaverunt eam. 9.34  Cumque ingressus esset, ut comederet biberetque, ait: “ Ite, videte maledictam illam et sepelite eam, quia filia regis est ”. 9.35  Cumque issent, ut sepelirent eam, non invenerunt nisi calvariam et pedes et summas manus. 9.36  Reversique nuntiaverunt ei. Et ait Iehu: “ Sermo Domini est, quem locutus est per servum suum Eliam Thesbiten dicens: In agro Iezrahel comedent canes carnes Iezabel; 9.37  et erit cadaver Iezabel sicut stercus super faciem terrae in agro Iezrahel, ita ut non dicatur: “Haeccine est illa Iezabel” ”.

10.1  Ahab aber hatte siebzig Söhne zu Samaria. Und Jehu schrieb Briefe und sandte sie nach Samaria an die Obersten von Israel, an die Ältesten und Hofmeister Ahabs, die lauteten also: 10.2  Sobald dieser Brief zu euch kommt, die ihr über eures Herrn Söhne, Wagen, Pferde und über feste Städte und Rüstungen verfügt, so sehet, 10.3  welcher der beste und rechtschaffenste unter den Söhnen eures Herrn sei, und setzet ihn auf seines Vaters Thron und kämpfet für das Haus eures Herrn! 10.4  Sie aber fürchteten sich sehr und sprachen: Siehe, die zwei Könige konnten nicht vor ihm bestehen, wie wollen denn wir bestehen? 10.5  Und sie, die Vorgesetzten des Hauses und der Stadt, und die Ältesten und Hofmeister sandten hin zu Jehu und ließen ihm sagen: Wir sind deine Knechte und wollen alles tun, was du uns sagst! Wir wollen niemand zum König machen; tue was dir gefällt! 10.6  Da schrieb er einen andern Brief an sie, der lautete also: Wollt ihr es mit mir halten und meiner Stimme gehorchen, so nehmet die Köpfe der Männer, der Söhne eures Herrn, und bringet sie morgen um diese Zeit zu mir gen Jesreel! Aber die Königssöhne, siebzig Mann, waren bei den Vornehmsten der Stadt, die sie auferzogen. 10.7  Als nun der Brief zu ihnen kam, nahmen sie die Königssöhne und töteten sie, siebzig Mann, und legten ihre Köpfe in Körbe und sandten sie zu ihm nach Jesreel. 10.8  Und als der Bote kam und es ihm berichtete und sprach: Sie haben die Köpfe der Königssöhne gebracht! da sprach er: Leget sie in zwei Haufen draußen vor das Tor bis zum Morgen! 10.9  Und am Morgen, als er hinausging, trat er hin und sprach zu allem Volk: Ihr seid gerecht! Siehe, ich habe wider meinen Herrn eine Verschwörung gemacht und ihn umgebracht. Wer aber hat diese alle erschlagen? 10.10  So erkennet nun, daß kein Wort des HERRN auf die Erde gefallen ist, das der HERR wider das Haus Ahabs geredet hat, sondern der HERR hat getan, wie er durch seinen Knecht Elia geredet hat. 10.11  Also erschlug Jehu zu Jesreel alle Übrigen vom Hause Ahabs und seine Gewaltigen, seine Bekannten und seine vertrauten Räte, daß ihm nicht einer übrigblieb. 10.12  Darnach machte er sich auf und zog nach Samaria. Unterwegs aber war ein Hirtenhaus. 10.13  Da traf Jehu die Brüder Ahasias, des Königs von Juda, an und sprach: Wer seid ihr? Sie sprachen: Wir sind die Brüder Ahasias und ziehen hinab, um die Söhne des Königs und die Söhne der Gebieterin zu begrüßen. 10.14  Er aber sprach: Greift sie lebendig! Und sie griffen sie lebendig und erstachen sie bei dem Brunnen am Hirtenhause, zweiundvierzig Mann; und er ließ nicht einen von ihnen übrig. 10.15  Und als er von dannen zog, fand er Jonadab, den Sohn Rechabs, der ihm entgegenkam; und er grüßte ihn und sprach zu ihm: Ist dein Herz aufrichtig, wie mein Herz mit deinem Herzen? Jonadab sprach: Ja! Wenn es so ist, so gib mir deine Hand! Und er gab ihm seine Hand. 10.16  Da ließ er ihn zu sich auf den Wagen sitzen und sprach: Komm mit mir und siehe meinen Eifer für den HERRN! Und er führte ihn auf seinem Wagen. 10.17  Und als er nach Samaria kam, erschlug er alles, was von Ahab in Samaria noch übrig war, bis er ihn vertilgt hatte, gemäß dem Worte des HERRN, das er zu Elia geredet hatte. 10.18  Und Jehu versammelte alles Volk und sprach zu ihnen: Ahab hat dem Baal wenig gedient, Jehu will ihm besser dienen! 10.19  So beruft nun alle Propheten Baals, alle seine Knechte und alle seine Priester zu mir, daß niemand fehle; denn ich habe dem Baal ein großes Opfer zu bringen. Wen man vermissen wird, der soll nicht leben! Aber Jehu tat es aus List, um die Diener Baals auszurotten. 10.20  Und Jehu sprach: Heiligt dem Baal ein Fest! Und sie ließen ein solches ausrufen. 10.21  Jehu sandte auch Boten in ganz Israel und ließ alle Diener Baals kommen, also daß niemand übrigblieb, der nicht gekommen wäre. Und sie kamen in das Haus Baals, so daß das Haus Baals voll ward, von einem Ende bis zum andern. 10.22  Da sprach er zu dem, der über das Kleiderhaus verordnet war: Bringe die Kleider aller Diener Baals heraus! Und er brachte ihre Kleider heraus. 10.23  Und Jehu ging mit Jonadab, dem Sohne Rechabs, in das Haus Baals und sprach zu den Dienern Baals: Forschet nach und sehet zu, daß hier unter euch nicht jemand von den Dienern des HERRN sei, sondern ausschließlich Diener des Baal! 10.24  Und als sie hineinkamen, Opfer und Brandopfer darzubringen, bestellte Jehu draußen achtzig Mann und sprach: Wenn jemand einen von den Männern entrinnen läßt, die ich in eure Hand gebe, so soll sein Leben für dessen Leben haften! 10.25  Als man nun die Brandopfer vollendet hatte, sprach Jehu zu den Trabanten und Rittern: Geht hinein und erschlaget sie, daß niemand davonkomme! Und sie erschlugen sie mit der Schärfe des Schwertes. Und die Trabanten und Ritter warfen sie weg und gingen in den Hinterraum des Baalstempels 10.26  und brachten die Bildsäulen des Baalstempels heraus und verbrannten sie und rissen die Bildsäule des Baal nieder. 10.27  Sie zerstörten auch den Baalstempel und machten Kloaken daraus, die sind dort bis auf diesen Tag. 10.28  Also vertilgte Jehu den Baal aus Israel. 10.29  Aber von den Sünden Jerobeams, des Sohnes Nebats, wodurch er Israel zur Sünde verführt hatte, ließ Jehu nicht, nämlich von den goldenen Kälbern zu Bethel und zu Dan. 10.30  Doch sprach der HERR zu Jehu: Weil du dich wohl gehalten und getan hast, was recht ist in meinen Augen, weil du am Hause Ahabs getan hast nach allem, was in meinem Herzen war, so sollen Nachkommen von dir bis in das vierte Glied auf dem Throne Israels sitzen! 10.31  Aber Jehu achtete nicht darauf, von ganzem Herzen nach dem Gesetze des HERRN, des Gottes Israels, zu wandeln; denn er wich nicht von den Sünden Jerobeams, wodurch er Israel zur Sünde verführt hatte. 10.32  Zu jener Zeit fing der HERR an, Israel zu schmälern; denn Hasael schlug sie an allen Grenzen Israels: östlich vom Jordan, 10.33  das ganze Land Gilead, die Gaditer, Rubeniter und Manassiter, von Aroer an, das am Bache Arnon liegt, Gilead und Basan. 10.34  Was aber mehr von Jehu zu sagen ist, und alles, was er getan hat, und alle seine Macht, ist das nicht geschrieben in der Chronik der Könige von Israel? 10.35  Und Jehu legte sich zu seinen Vätern; und sie begruben ihn zu Samaria. Und Joahas, sein Sohn, ward König an seiner Statt. 10.36  Die Zeit aber, die Jehu über Israel zu Samaria regiert hat, beträgt achtundzwanzig Jahre.

10.1  καὶ τῷ αχααβ ἑβδομήκοντα υἱοὶ ἐν σαμαρείᾳ καὶ ἔγραψεν ιου βιβλίον καὶ ἀπέστειλεν ἐν σαμαρείᾳ πρὸς τοὺς ἄρχοντας σαμαρείας καὶ πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους καὶ πρὸς τοὺς τιθηνοὺς υἱῶν αχααβ λέγων 10.2  καὶ νῦν ὡς ἐὰν ἔλθῃ τὸ βιβλίον τοῦτο πρὸς ὑμᾶς μεθ' ὑμῶν οἱ υἱοὶ τοῦ κυρίου ὑμῶν καὶ μεθ' ὑμῶν τὸ ἅρμα καὶ οἱ ἵπποι καὶ πόλεις ὀχυραὶ καὶ τὰ ὅπλα 10.3  καὶ ὄψεσθε τὸν ἀγαθὸν καὶ τὸν εὐθῆ ἐν τοῖς υἱοῖς τοῦ κυρίου ὑμῶν καὶ καταστήσετε αὐτὸν ἐπὶ τὸν θρόνον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ πολεμεῖτε ὑπὲρ τοῦ οἴκου τοῦ κυρίου ὑμῶν 10.4  καὶ ἐφοβήθησαν σφόδρα καὶ εἶπον ἰδοὺ οἱ δύο βασιλεῖς οὐκ ἔστησαν κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ πῶς στησόμεθα ἡμεῖς 10.5  καὶ ἀπέστειλαν οἱ ἐπὶ τοῦ οἴκου καὶ οἱ ἐπὶ τῆς πόλεως καὶ οἱ πρεσβύτεροι καὶ οἱ τιθηνοὶ πρὸς ιου λέγοντες παῖδές σου ἡμεῖς καὶ ὅσα ἐὰν εἴπῃς πρὸς ἡμᾶς ποιήσομεν οὐ βασιλεύσομεν ἄνδρα τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου ποιήσομεν 10.6  καὶ ἔγραψεν πρὸς αὐτοὺς βιβλίον δεύτερον λέγων εἰ ἐμοὶ ὑμεῖς καὶ τῆς φωνῆς μου ὑμεῖς εἰσακούετε λάβετε τὴν κεφαλὴν ἀνδρῶν τῶν υἱῶν τοῦ κυρίου ὑμῶν καὶ ἐνέγκατε πρός με ὡς ἡ ὥρα αὔριον εἰς ιεζραελ καὶ οἱ υἱοὶ τοῦ βασιλέως ἦσαν ἑβδομήκοντα ἄνδρες οὗτοι ἁδροὶ τῆς πόλεως ἐξέτρεφον αὐτούς 10.7  καὶ ἐγένετο ὡς ἦλθεν τὸ βιβλίον πρὸς αὐτούς καὶ ἔλαβον τοὺς υἱοὺς τοῦ βασιλέως καὶ ἔσφαξαν αὐτούς ἑβδομήκοντα ἄνδρας καὶ ἔθηκαν τὰς κεφαλὰς αὐτῶν ἐν καρτάλλοις καὶ ἀπέστειλαν αὐτὰς πρὸς αὐτὸν εἰς ιεζραελ 10.8  καὶ ἦλθεν ὁ ἄγγελος καὶ ἀπήγγειλεν λέγων ἤνεγκαν τὰς κεφαλὰς τῶν υἱῶν τοῦ βασιλέως καὶ εἶπεν θέτε αὐτὰς βουνοὺς δύο παρὰ τὴν θύραν τῆς πύλης εἰς πρωί 10.9  καὶ ἐγένετο πρωὶ καὶ ἐξῆλθεν καὶ ἔστη ἐν τῷ πυλῶνι τῆς πόλεως καὶ εἶπεν πρὸς πάντα τὸν λαόν δίκαιοι ὑμεῖς ἰδοὺ ἐγώ εἰμι συνεστράφην ἐπὶ τὸν κύριόν μου καὶ ἀπέκτεινα αὐτόν καὶ τίς ἐπάταξεν πάντας τούτους 10.10  ἴδετε αφφω ὅτι οὐ πεσεῖται ἀπὸ τοῦ ῥήματος κυρίου εἰς τὴν γῆν οὗ ἐλάλησεν κύριος ἐπὶ τὸν οἶκον αχααβ καὶ κύριος ἐποίησεν ὅσα ἐλάλησεν ἐν χειρὶ δούλου αὐτοῦ ηλιου 10.11  καὶ ἐπάταξεν ιου πάντας τοὺς καταλειφθέντας ἐν τῷ οἴκῳ αχααβ ἐν ιεζραελ καὶ πάντας τοὺς ἁδροὺς αὐτοῦ καὶ τοὺς γνωστοὺς αὐτοῦ καὶ τοὺς ἱερεῖς αὐτοῦ ὥστε μὴ καταλιπεῖν αὐτοῦ κατάλειμμα 10.12  καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη εἰς σαμάρειαν αὐτὸς ἐν βαιθακαδ τῶν ποιμένων ἐν τῇ ὁδῷ 10.13  καὶ ιου εὗρεν τοὺς ἀδελφοὺς οχοζιου βασιλέως ιουδα καὶ εἶπεν τίνες ὑμεῖς καὶ εἶπον οἱ ἀδελφοὶ οχοζιου ἡμεῖς καὶ κατέβημεν εἰς εἰρήνην τῶν υἱῶν τοῦ βασιλέως καὶ τῶν υἱῶν τῆς δυναστευούσης 10.14  καὶ εἶπεν συλλάβετε αὐτοὺς ζῶντας καὶ συνέλαβον αὐτοὺς ζῶντας καὶ ἔσφαξαν αὐτοὺς εἰς βαιθακαδ τεσσαράκοντα καὶ δύο ἄνδρας οὐ κατέλιπεν ἄνδρα ἐξ αὐτῶν 10.15  καὶ ἐπορεύθη ἐκεῖθεν καὶ εὗρεν τὸν ιωναδαβ υἱὸν ρηχαβ ἐν τῇ ὁδῷ εἰς ἀπαντὴν αὐτοῦ καὶ εὐλόγησεν αὐτόν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ιου εἰ ἔστιν καρδία σου μετὰ καρδίας μου εὐθεῖα καθὼς ἡ καρδία μου μετὰ τῆς καρδίας σου καὶ εἶπεν ιωναδαβ ἔστιν καὶ εἶπεν ιου καὶ εἰ ἔστιν δὸς τὴν χεῖρά σου καὶ ἔδωκεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἀνεβίβασεν αὐτὸν πρὸς αὐτὸν ἐπὶ τὸ ἅρμα 10.16  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν δεῦρο μετ' ἐμοῦ καὶ ἰδὲ ἐν τῷ ζηλῶσαί με τῷ κυρίῳ σαβαωθ καὶ ἐπεκάθισεν αὐτὸν ἐν τῷ ἅρματι αὐτοῦ 10.17  καὶ εἰσῆλθεν εἰς σαμάρειαν καὶ ἐπάταξεν πάντας τοὺς καταλειφθέντας τοῦ αχααβ ἐν σαμαρείᾳ ἕως τοῦ ἀφανίσαι αὐτὸν κατὰ τὸ ῥῆμα κυρίου ὃ ἐλάλησεν πρὸς ηλιου 10.18  καὶ συνήθροισεν ιου πάντα τὸν λαὸν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς αχααβ ἐδούλευσεν τῷ βααλ ὀλίγα καί γε ιου δουλεύσει αὐτῷ πολλά 10.19  καὶ νῦν πάντες οἱ προφῆται τοῦ βααλ πάντας τοὺς δούλους αὐτοῦ καὶ τοὺς ἱερεῖς αὐτοῦ καλέσατε πρός με ἀνὴρ μὴ ἐπισκεπήτω ὅτι θυσία μεγάλη μοι τῷ βααλ πᾶς ὃς ἐὰν ἐπισκεπῇ οὐ ζήσεται καὶ ιου ἐποίησεν ἐν πτερνισμῷ ἵνα ἀπολέσῃ τοὺς δούλους τοῦ βααλ 10.20  καὶ εἶπεν ιου ἁγιάσατε ἱερείαν τῷ βααλ καὶ ἐκήρυξαν 10.21  καὶ ἀπέστειλεν ιου ἐν παντὶ ισραηλ λέγων καὶ νῦν πάντες οἱ δοῦλοι τοῦ βααλ καὶ πάντες οἱ ἱερεῖς αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ προφῆται αὐτοῦ μηδεὶς ἀπολειπέσθω ὅτι θυσίαν μεγάλην ποιῶ ὃς ἂν ἀπολειφθῇ οὐ ζήσεται καὶ ἦλθον πάντες οἱ δοῦλοι τοῦ βααλ καὶ πάντες οἱ ἱερεῖς αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ προφῆται αὐτοῦ οὐ κατελείφθη ἀνήρ ὃς οὐ παρεγένετο καὶ εἰσῆλθον εἰς τὸν οἶκον τοῦ βααλ καὶ ἐπλήσθη ὁ οἶκος τοῦ βααλ στόμα εἰς στόμα 10.22  καὶ εἶπεν ιου τῷ ἐπὶ τοῦ οἴκου μεσθααλ ἐξάγαγε ἐνδύματα πᾶσι τοῖς δούλοις τοῦ βααλ καὶ ἐξήνεγκεν αὐτοῖς ὁ στολιστής 10.23  καὶ εἰσῆλθεν ιου καὶ ιωναδαβ υἱὸς ρηχαβ εἰς οἶκον τοῦ βααλ καὶ εἶπεν τοῖς δούλοις τοῦ βααλ ἐρευνήσατε καὶ ἴδετε εἰ ἔστιν μεθ' ὑμῶν τῶν δούλων κυρίου ὅτι ἀλλ' ἢ οἱ δοῦλοι τοῦ βααλ μονώτατοι 10.24  καὶ εἰσῆλθεν τοῦ ποιῆσαι τὰ θύματα καὶ τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ ιου ἔταξεν ἑαυτῷ ἔξω ὀγδοήκοντα ἄνδρας καὶ εἶπεν ἀνήρ ὃς ἐὰν διασωθῇ ἀπὸ τῶν ἀνδρῶν ὧν ἐγὼ ἀνάγω ἐπὶ χεῖρας ὑμῶν ἡ ψυχὴ αὐτοῦ ἀντὶ τῆς ψυχῆς αὐτοῦ 10.25  καὶ ἐγένετο ὡς συνετέλεσεν ποιῶν τὴν ὁλοκαύτωσιν καὶ εἶπεν ιου τοῖς παρατρέχουσιν καὶ τοῖς τριστάταις εἰσελθόντες πατάξατε αὐτούς ἀνὴρ μὴ ἐξελθάτω ἐξ αὐτῶν καὶ ἐπάταξαν αὐτοὺς ἐν στόματι ῥομφαίας καὶ ἔρριψαν οἱ παρατρέχοντες καὶ οἱ τριστάται καὶ ἐπορεύθησαν ἕως πόλεως οἴκου τοῦ βααλ 10.26  καὶ ἐξήνεγκαν τὴν στήλην τοῦ βααλ καὶ ἐνέπρησαν αὐτήν 10.27  καὶ κατέσπασαν τὰς στήλας τοῦ βααλ καὶ καθεῖλον τὸν οἶκον τοῦ βααλ καὶ ἔταξαν αὐτὸν εἰς λυτρῶνας ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης 10.28  καὶ ἠφάνισεν ιου τὸν βααλ ἐξ ισραηλ 10.29  πλὴν ἁμαρτιῶν ιεροβοαμ υἱοῦ ναβατ ὃς ἐξήμαρτεν τὸν ισραηλ οὐκ ἀπέστη ιου ἀπὸ ὄπισθεν αὐτῶν αἱ δαμάλεις αἱ χρυσαῖ ἐν βαιθηλ καὶ ἐν δαν 10.30  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ιου ἀνθ' ὧν ὅσα ἠγάθυνας ποιῆσαι τὸ εὐθὲς ἐν ὀφθαλμοῖς μου καὶ πάντα ὅσα ἐν τῇ καρδίᾳ μου ἐποίησας τῷ οἴκῳ αχααβ υἱοὶ τέταρτοι καθήσονταί σοι ἐπὶ θρόνου ισραηλ 10.31  καὶ ιου οὐκ ἐφύλαξεν πορεύεσθαι ἐν νόμῳ κυρίου θεοῦ ισραηλ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ αὐτοῦ οὐκ ἀπέστη ἐπάνωθεν ἁμαρτιῶν ιεροβοαμ υἱοῦ ναβατ ὃς ἐξήμαρτεν τὸν ισραηλ 10.32  ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἤρξατο κύριος συγκόπτειν ἐν τῷ ισραηλ καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς αζαηλ ἐν παντὶ ὁρίῳ ισραηλ 10.33  ἀπὸ τοῦ ιορδάνου κατ' ἀνατολὰς ἡλίου πᾶσαν τὴν γῆν γαλααδ τοῦ γαδδι καὶ τοῦ ρουβην καὶ τοῦ μανασση ἀπὸ αροηρ ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χείλους χειμάρρου αρνων καὶ τὴν γαλααδ καὶ τὴν βασαν 10.34  καὶ τὰ λοιπὰ τῶν λόγων ιου καὶ πάντα ὅσα ἐποίησεν καὶ πᾶσα ἡ δυναστεία αὐτοῦ καὶ τὰς συνάψεις ἃς συνῆψεν οὐχὶ ταῦτα γεγραμμένα ἐπὶ βιβλίῳ λόγων τῶν ἡμερῶν τοῖς βασιλεῦσιν ισραηλ 10.35  καὶ ἐκοιμήθη ιου μετὰ τῶν πατέρων αὐτοῦ καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐν σαμαρείᾳ καὶ ἐβασίλευσεν ιωαχας υἱὸς αὐτοῦ ἀντ' αὐτοῦ 10.36  καὶ αἱ ἡμέραι ἃς ἐβασίλευσεν ιου ἐπὶ ισραηλ εἴκοσι ὀκτὼ ἔτη ἐν σαμαρείᾳ

10.1  kai toh achaab ebdomehkonta yioi en samareia kai egrapsen ioy biblion kai apesteilen en samareia pros toys archontas samareias kai pros toys presbyteroys kai pros toys tithehnoys yiohn achaab legohn 10.2  kai nyn ohs ean eltheh to biblion toyto pros ymas meth' ymohn oi yioi toy kyrioy ymohn kai meth' ymohn to arma kai oi ippoi kai poleis ochyrai kai ta opla 10.3  kai opsesthe ton agathon kai ton eytheh en tois yiois toy kyrioy ymohn kai katastehsete ayton epi ton thronon toy patros aytoy kai polemeite yper toy oikoy toy kyrioy ymohn 10.4  kai ephobehthehsan sphodra kai eipon idoy oi dyo basileis oyk estehsan kata prosohpon aytoy kai pohs stehsometha ehmeis 10.5  kai apesteilan oi epi toy oikoy kai oi epi tehs poleohs kai oi presbyteroi kai oi tithehnoi pros ioy legontes paides soy ehmeis kai osa ean eipehs pros ehmas poiehsomen oy basileysomen andra to agathon en ophthalmois soy poiehsomen 10.6  kai egrapsen pros aytoys biblion deyteron legohn ei emoi ymeis kai tehs phohnehs moy ymeis eisakoyete labete tehn kephalehn androhn tohn yiohn toy kyrioy ymohn kai enegkate pros me ohs eh ohra ayrion eis iezrael kai oi yioi toy basileohs ehsan ebdomehkonta andres oytoi adroi tehs poleohs exetrephon aytoys 10.7  kai egeneto ohs ehlthen to biblion pros aytoys kai elabon toys yioys toy basileohs kai esphaxan aytoys ebdomehkonta andras kai ethehkan tas kephalas aytohn en kartallois kai apesteilan aytas pros ayton eis iezrael 10.8  kai ehlthen o aggelos kai apehggeilen legohn ehnegkan tas kephalas tohn yiohn toy basileohs kai eipen thete aytas boynoys dyo para tehn thyran tehs pylehs eis prohi 10.9  kai egeneto prohi kai exehlthen kai esteh en toh pylohni tehs poleohs kai eipen pros panta ton laon dikaioi ymeis idoy egoh eimi synestraphehn epi ton kyrion moy kai apekteina ayton kai tis epataxen pantas toytoys 10.10  idete aphphoh oti oy peseitai apo toy rehmatos kyrioy eis tehn gehn oy elalehsen kyrios epi ton oikon achaab kai kyrios epoiehsen osa elalehsen en cheiri doyloy aytoy ehlioy 10.11  kai epataxen ioy pantas toys kataleiphthentas en toh oikoh achaab en iezrael kai pantas toys adroys aytoy kai toys gnohstoys aytoy kai toys iereis aytoy ohste meh katalipein aytoy kataleimma 10.12  kai anesteh kai eporeytheh eis samareian aytos en baithakad tohn poimenohn en teh odoh 10.13  kai ioy eyren toys adelphoys ochozioy basileohs ioyda kai eipen tines ymeis kai eipon oi adelphoi ochozioy ehmeis kai katebehmen eis eirehnehn tohn yiohn toy basileohs kai tohn yiohn tehs dynasteyoysehs 10.14  kai eipen syllabete aytoys zohntas kai synelabon aytoys zohntas kai esphaxan aytoys eis baithakad tessarakonta kai dyo andras oy katelipen andra ex aytohn 10.15  kai eporeytheh ekeithen kai eyren ton iohnadab yion rehchab en teh odoh eis apantehn aytoy kai eylogehsen ayton kai eipen pros ayton ioy ei estin kardia soy meta kardias moy eytheia kathohs eh kardia moy meta tehs kardias soy kai eipen iohnadab estin kai eipen ioy kai ei estin dos tehn cheira soy kai edohken tehn cheira aytoy kai anebibasen ayton pros ayton epi to arma 10.16  kai eipen pros ayton deyro met' emoy kai ide en toh zehlohsai me toh kyrioh sabaohth kai epekathisen ayton en toh armati aytoy 10.17  kai eisehlthen eis samareian kai epataxen pantas toys kataleiphthentas toy achaab en samareia eohs toy aphanisai ayton kata to rehma kyrioy o elalehsen pros ehlioy 10.18  kai synehthroisen ioy panta ton laon kai eipen pros aytoys achaab edoyleysen toh baal oliga kai ge ioy doyleysei aytoh polla 10.19  kai nyn pantes oi prophehtai toy baal pantas toys doyloys aytoy kai toys iereis aytoy kalesate pros me anehr meh episkepehtoh oti thysia megaleh moi toh baal pas os ean episkepeh oy zehsetai kai ioy epoiehsen en pternismoh ina apoleseh toys doyloys toy baal 10.20  kai eipen ioy agiasate iereian toh baal kai ekehryxan 10.21  kai apesteilen ioy en panti israehl legohn kai nyn pantes oi doyloi toy baal kai pantes oi iereis aytoy kai pantes oi prophehtai aytoy mehdeis apoleipesthoh oti thysian megalehn poioh os an apoleiphtheh oy zehsetai kai ehlthon pantes oi doyloi toy baal kai pantes oi iereis aytoy kai pantes oi prophehtai aytoy oy kateleiphtheh anehr os oy paregeneto kai eisehlthon eis ton oikon toy baal kai eplehstheh o oikos toy baal stoma eis stoma 10.22  kai eipen ioy toh epi toy oikoy mesthaal exagage endymata pasi tois doylois toy baal kai exehnegken aytois o stolistehs 10.23  kai eisehlthen ioy kai iohnadab yios rehchab eis oikon toy baal kai eipen tois doylois toy baal ereynehsate kai idete ei estin meth' ymohn tohn doylohn kyrioy oti all' eh oi doyloi toy baal monohtatoi 10.24  kai eisehlthen toy poiehsai ta thymata kai ta olokaytohmata kai ioy etaxen eaytoh exoh ogdoehkonta andras kai eipen anehr os ean diasohtheh apo tohn androhn ohn egoh anagoh epi cheiras ymohn eh psycheh aytoy anti tehs psychehs aytoy 10.25  kai egeneto ohs synetelesen poiohn tehn olokaytohsin kai eipen ioy tois paratrechoysin kai tois tristatais eiselthontes pataxate aytoys anehr meh exelthatoh ex aytohn kai epataxan aytoys en stomati romphaias kai erripsan oi paratrechontes kai oi tristatai kai eporeythehsan eohs poleohs oikoy toy baal 10.26  kai exehnegkan tehn stehlehn toy baal kai eneprehsan aytehn 10.27  kai katespasan tas stehlas toy baal kai katheilon ton oikon toy baal kai etaxan ayton eis lytrohnas eohs tehs ehmeras taytehs 10.28  kai ehphanisen ioy ton baal ex israehl 10.29  plehn amartiohn ieroboam yioy nabat os exehmarten ton israehl oyk apesteh ioy apo opisthen aytohn ai damaleis ai chrysai en baithehl kai en dan 10.30  kai eipen kyrios pros ioy anth' ohn osa ehgathynas poiehsai to eythes en ophthalmois moy kai panta osa en teh kardia moy epoiehsas toh oikoh achaab yioi tetartoi kathehsontai soi epi thronoy israehl 10.31  kai ioy oyk ephylaxen poreyesthai en nomoh kyrioy theoy israehl en oleh kardia aytoy oyk apesteh epanohthen amartiohn ieroboam yioy nabat os exehmarten ton israehl 10.32  en tais ehmerais ekeinais ehrxato kyrios sygkoptein en toh israehl kai epataxen aytoys azaehl en panti orioh israehl 10.33  apo toy iordanoy kat' anatolas ehlioy pasan tehn gehn galaad toy gaddi kai toy roybehn kai toy manasseh apo aroehr eh estin epi toy cheiloys cheimarroy arnohn kai tehn galaad kai tehn basan 10.34  kai ta loipa tohn logohn ioy kai panta osa epoiehsen kai pasa eh dynasteia aytoy kai tas synapseis as synehpsen oychi tayta gegrammena epi biblioh logohn tohn ehmerohn tois basileysin israehl 10.35  kai ekoimehtheh ioy meta tohn paterohn aytoy kai ethapsan ayton en samareia kai ebasileysen iohachas yios aytoy ant' aytoy 10.36  kai ai ehmerai as ebasileysen ioy epi israehl eikosi oktoh eteh en samareia

10.1  וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרֹון וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרֹון אֶל־שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל־הָאֹמְנִים אַחְאָב לֵאמֹר׃ 10.2  וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק׃ 10.3  וּרְאִיתֶם הַטֹּוב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְשַׂמְתֶּם עַל־כִּסֵּא אָבִיו וְהִלָּחֲמוּ עַל־בֵּית אֲדֹנֵיכֶם׃ 10.4  וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ׃ 10.5  וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל־הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל־יֵהוּא ׀ לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר־תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא־נַמְלִיךְ אִישׁ הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה׃ 10.6  וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר ׀ שֵׁנִית לֵאמֹר אִם־לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי ׀ אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת־רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי־אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת־גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אֹותָם׃ 10.7  וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת־רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה׃ 10.8  וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ וַיַּגֶּד־לֹו לֵאמֹר הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד־הַבֹּקֶר׃ 10.9  וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־הָעָם צַדִּקִים אַתֶּם הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל־אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ וּמִי הִכָּה אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃ 10.10  דְּעוּ אֵפֹוא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהוָה אַרְצָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה עַל־בֵּית אַחְאָב וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדֹּו אֵלִיָּהוּ׃ 10.11  וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל־הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל וְכָל־גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לֹו שָׂרִיד׃ 10.12  וַיָּקָם וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרֹון הוּא בֵּית־עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ׃ 10.13  וְיֵהוּא מָצָא אֶת־אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלֹום בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה׃ 10.14  וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל־בֹּור בֵּית־עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא־הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם׃ ס 10.15  וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת־יְהֹונָדָב בֶּן־רֵכָב לִקְרָאתֹו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת־לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם־לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהֹונָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת־יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדֹו וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל־הַמֶּרְכָּבָה׃ 10.16  וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה וַיַּרְכִּבוּ אֹתֹו בְּרִכְבֹּו׃ 10.17  וַיָּבֹא שֹׁמְרֹון וַיַּךְ אֶת־כָּל־הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרֹון עַד־הִשְׁמִידֹו כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־אֵלִיָּהוּ׃ פ 10.18  וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת־כָּל־הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַחְאָב עָבַד אֶת־הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה׃ 10.19  וְעַתָּה כָל־נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל־עֹבְדָיו וְכָל־כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל־יִפָּקֵד כִּי זֶבַח גָּדֹול לִי לַבַּעַל כֹּל אֲשֶׁר־יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת־עֹבְדֵי הַבָּעַל׃ 10.20  וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל וַיִּקְרָאוּ׃ 10.21  וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל־יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ כָּל־עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא־נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־בָא וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא בֵית־הַבַּעַל פֶּה לָפֶה׃ 10.22  וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל־הַמֶּלְתָּחָה הֹוצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ׃ 10.23  וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהֹונָדָב בֶּן־רֵכָב בֵּית הַבָּעַל וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן־יֶשׁ־פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהוָה כִּי אִם־עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם׃ 10.24  וַיָּבֹאוּ לַעֲשֹׂות זְבָחִים וְעֹלֹות וְיֵהוּא שָׂם־לֹו בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט מִן־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל־יְדֵיכֶם נַפְשֹׁו תַּחַת נַפְשֹׁו׃ 10.25  וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו ׀ לַעֲשֹׂות הָעֹלָה וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל־יֵצֵא וַיַּכּוּם לְפִי־חָרֶב וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים וַיֵּלְכוּ עַד־עִיר בֵּית־הַבָּעַל׃ 10.26  וַיֹּצִאוּ אֶת־מַצְּבֹות בֵּית־הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ׃ 10.27  וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת־בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ [לְמַחֲרָאֹות כ] (לְמֹוצָאֹות ק) עַד־הַיֹּום׃ 10.28  וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת־הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל׃ 10.29  רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא־סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית־אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן׃ ס 10.30  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹתָ לַעֲשֹׂות הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל׃ 10.31  וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתֹורַת־יְהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־לְבָבֹו לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל׃ 10.32  בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְקַצֹּות בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל׃ 10.33  מִן־הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל־אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל־נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן׃ 10.34  וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל־גְּבוּרָתֹו הֲלֹוא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ 10.35  וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בְּשֹׁמְרֹון וַיִּמְלֹךְ יְהֹואָחָז בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ 10.36  וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה־שָׁנָה בְּשֹׁמְרֹון׃ פ

10.1  wlAahAaab xxibOijm baanijm bxxomrown wajiktob jeHwA spaarijm wajixxlah xxomrown Aael-xaarej jizrOaeAl Hazqenijm wAael-HaaAomnijm AahAaab leAmor׃ 10.2  wOataaH kboA Hasepaer HazaeH Aalejkaem wAitkaem bnej Aadonejkaem wAitkaem Haaraekaeb wHaswsijm wOijr mibcaar wHanaaxxaeq׃ 10.3  wrAijtaem HaTowb wHajaaxxaar mibnej Aadonejkaem wxamtaem Oal-kiseA Aaabijw wHilaahamw Oal-bejt Aadonejkaem׃ 10.4  wajirAw mAod mAod wajoAmrw HineH xxnej Hamlaakijm loA Oaamdw lpaanaajw wAejk naOamod Aanaahnw׃ 10.5  wajixxlah Aaxxaer-Oal-Habajit waAaxxaer Oal-HaaOijr wHazqenijm wHaaAomnijm Aael-jeHwA leAmor Oabaadaejkaa Aanahnw wkol Aaxxaer-toAmar Aelejnw naOaxaeH loA-namlijk Aijxx HaTowb bOejnaejkaa OaxeH׃ 10.6  wajiktob AalejHaem sepaer xxenijt leAmor Aim-lij Aataem wlqolij Aataem xxomOijm qhw Aaet-raaAxxej Aanxxej bnej-Aadonejkaem wboAw Aelaj kaaOet maahaar jizrOaeAlaaH wbnej Hamaelaek xxibOijm Aijxx Aaet-gdolej HaaOijr mgadlijm Aowtaam׃ 10.7  wajHij kboA Hasepaer AalejHaem wajiqhw Aaet-bnej Hamaelaek wajixxhaTw xxibOijm Aijxx wajaaxijmw Aaet-raaAxxejHaem badwdijm wajixxlhw Aelaajw jizrOaeAlaaH׃ 10.8  wajaaboA HamalAaak wajagaed-low leAmor HebijAw raaAxxej bnej-Hamaelaek wajoAmaer xijmw Aotaam xxnej ciburijm paetah HaxxaOar Oad-Haboqaer׃ 10.9  wajHij baboqaer wajeceA wajaOamod wajoAmaer Aael-kaal-HaaOaam cadiqijm Aataem HineH Aanij qaaxxartij Oal-Aadonij waaAaeHrgeHw wmij HikaaH Aaet-kaal-AelaeH׃ 10.10  dOw AepowA kij loA jipol midbar jHwaaH AarcaaH Aaxxaer-dibaer jHwaaH Oal-bejt AahAaab wajHwaaH OaaxaaH Aet Aaxxaer dibaer bjad Oabdow AelijaaHw׃ 10.11  wajak jeHwA Aet kaal-HanixxAaarijm lbejt-AahAaab bjizrOaeAl wkaal-gdolaajw wmjudaaOaajw wkoHanaajw Oad-biltij HixxAijr-low xaarijd׃ 10.12  wajaaqaam wajaaboA wajelaek xxomrown HwA bejt-Oeqaed HaaroOijm badaaraek׃ 10.13  wjeHwA maacaaA Aaet-Aahej AahazjaaHw maelaek-jHwdaaH wajoAmaer mij Aataem wajoAmrw Aahej AahazjaaHw Aanahnw waneraed lixxlowm bnej-Hamaelaek wbnej HagbijraaH׃ 10.14  wajoAmaer tipxwm hajijm wajitpxwm hajijm wajixxhaaTwm Aael-bowr bejt-Oeqaed AarbaaOijm wxxnajim Aijxx wloA-HixxAijr Aijxx meHaem׃ s 10.15  wajelaek mixxaam wajimcaaA Aaet-jHownaadaab baen-rekaab liqraaAtow wajbaarkeHw wajoAmaer Aelaajw Hajexx Aaet-lbaabkaa jaaxxaar kaAaxxaer lbaabij Oim-lbaabaekaa wajoAmaer jHownaadaab jexx waajexx tnaaH Aaet-jaadaekaa wajiten jaadow wajaOaleHw Aelaajw Aael-HamaerkaabaaH׃ 10.16  wajoAmaer lkaaH Aitij wrAeH bqinAaatij lajHwaaH wajarkibw Aotow brikbow׃ 10.17  wajaaboA xxomrown wajak Aaet-kaal-HanixxAaarijm lAahAaab bxxomrown Oad-Hixxmijdow kidbar jHwaaH Aaxxaer dibaer Aael-AelijaaHw׃ p 10.18  wajiqboc jeHwA Aaet-kaal-HaaOaam wajoAmaer AaleHaem AahAaab Oaabad Aaet-HabaOal mOaaT jeHwA jaOabdaenw HarbeH׃ 10.19  wOataaH kaal-nbijAej HabaOal kaal-Oobdaajw wkaal-koHanaajw qirAw Aelaj Aijxx Aal-jipaaqed kij zaebah gaadowl lij labaOal kol Aaxxaer-jipaaqed loA jihjaeH wjeHwA OaaxaaH bOaaqbaaH lmaOan HaAabijd Aaet-Oobdej HabaaOal׃ 10.20  wajoAmaer jeHwA qadxxw OacaaraaH labaOal wajiqraaAw׃ 10.21  wajixxlah jeHwA bkaal-jixraaAel wajaaboAw kaal-Oobdej HabaOal wloA-nixxAar Aijxx Aaxxaer loA-baaA wajaaboAw bejt HabaOal wajimaaleA bejt-HabaOal paeH laapaeH׃ 10.22  wajoAmaer laAaxxaer Oal-HamaeltaahaaH HowceA lbwxx lkol Oobdej HabaaOal wajoceA laaHaem Hamalbwxx׃ 10.23  wajaaboA jeHwA wijHownaadaab baen-rekaab bejt HabaaOal wajoAmaer lOobdej HabaOal hapxw wrAw paen-jaexx-poH Oimaakaem meOabdej jHwaaH kij Aim-Oobdej HabaOal lbadaam׃ 10.24  wajaaboAw laOaxowt zbaahijm wOolowt wjeHwA xaam-low bahwc xxmonijm Aijxx wajoAmaer HaaAijxx Aaxxaer-jimaaleT min-HaaAanaaxxijm Aaxxaer Aanij mebijA Oal-jdejkaem napxxow tahat napxxow׃ 10.25  wajHij kkalotow laOaxowt HaaOolaaH wajoAmaer jeHwA laaraacijm wlaxxaalixxijm boAw Hakwm Aijxx Aal-jeceA wajakwm lpij-haaraeb wajaxxlikw Haaraacijm wHaxxaalixxijm wajelkw Oad-Oijr bejt-HabaaOal׃ 10.26  wajociAw Aaet-macbowt bejt-HabaOal wajixrpwHaa׃ 10.27  wajitcw Aet macbat HabaaOal wajitcw Aaet-bejt HabaOal wajximuHw [lmaharaaAowt k] (lmowcaaAowt q) Oad-Hajowm׃ 10.28  wajaxxmed jeHwA Aaet-HabaOal mijixraaAel׃ 10.29  raq haTaaAej jaaraabOaam baen-nbaaT Aaxxaer HaehaeTijA Aaet-jixraaAel loA-saar jeHwA meAaharejHaem Oaeglej HazaaHaab Aaxxaer bejt-Ael waAaxxaer bdaan׃ s 10.30  wajoAmaer jHwaaH Aael-jeHwA jaOan Aaxxaer-HaeTijbotaa laOaxowt Hajaaxxaar bOejnaj kkol Aaxxaer bilbaabij Oaaxijtaa lbejt AahAaab bnej rbiOijm jexxbw lkaa Oal-kiseA jixraaAel׃ 10.31  wjeHwA loA xxaamar laalaekaet btowrat-jHwaaH AaeloHej-jixraaAel bkaal-lbaabow loA saar meOal haToAwt jaaraabOaam Aaxxaer HaehaeTijA Aaet-jixraaAel׃ 10.32  bajaamijm HaaHem Hehel jHwaaH lqacowt bjixraaAel wajakem hazaaAel bkaal-gbwl jixraaAel׃ 10.33  min-Hajarden mizrah Haxxaemaexx Aet kaal-Aaeraec HagilOaad Hagaadij wHaaruAwbenij wHamnaxxij meOaroOer Aaxxaer Oal-nahal Aarnon wHagilOaad wHabaaxxaan׃ 10.34  wjaetaer dibrej jeHwA wkaal-Aaxxaer OaaxaaH wkaal-gbwraatow HalowA-Hem ktwbijm Oal-sepaer dibrej Hajaamijm lmalkej jixraaAel׃ 10.35  wajixxkab jeHwA Oim-Aabotaajw wajiqbrw Aotow bxxomrown wajimlok jHowAaahaaz bnow tahtaajw׃ 10.36  wHajaamijm Aaxxaer maalak jeHwA Oal-jixraaAel Oaexrijm wxxmonaeH-xxaanaaH bxxomrown׃ p

10.1  ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל־שרי יזרעאל הזקנים ואל־האמנים אחאב לאמר׃ 10.2  ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק׃ 10.3  וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על־כסא אביו והלחמו על־בית אדניכם׃ 10.4  ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו׃ 10.5  וישלח אשר־על־הבית ואשר על־העיר והזקנים והאמנים אל־יהוא ׀ לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר־תאמר אלינו נעשה לא־נמליך איש הטוב בעיניך עשה׃ 10.6  ויכתב אליהם ספר ׀ שנית לאמר אם־לי אתם ולקלי ׀ אתם שמעים קחו את־ראשי אנשי בני־אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את־גדלי העיר מגדלים אותם׃ 10.7  ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את־בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את־ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה׃ 10.8  ויבא המלאך ויגד־לו לאמר הביאו ראשי בני־המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער עד־הבקר׃ 10.9  ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל־כל־העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על־אדני ואהרגהו ומי הכה את־כל־אלה׃ 10.10  דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר־דבר יהוה על־בית אחאב ויהוה עשה את אשר דבר ביד עבדו אליהו׃ 10.11  ויך יהוא את כל־הנשארים לבית־אחאב ביזרעאל וכל־גדליו ומידעיו וכהניו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃ 10.12  ויקם ויבא וילך שמרון הוא בית־עקד הרעים בדרך׃ 10.13  ויהוא מצא את־אחי אחזיהו מלך־יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני־המלך ובני הגבירה׃ 10.14  ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל־בור בית־עקד ארבעים ושנים איש ולא־השאיר איש מהם׃ ס 10.15  וילך משם וימצא את־יהונדב בן־רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את־לבבך ישר כאשר לבבי עם־לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את־ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל־המרכבה׃ 10.16  ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו׃ 10.17  ויבא שמרון ויך את־כל־הנשארים לאחאב בשמרון עד־השמידו כדבר יהוה אשר דבר אל־אליהו׃ פ 10.18  ויקבץ יהוא את־כל־העם ויאמר אלהם אחאב עבד את־הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה׃ 10.19  ועתה כל־נביאי הבעל כל־עבדיו וכל־כהניו קראו אלי איש אל־יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר־יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את־עבדי הבעל׃ 10.20  ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו׃ 10.21  וישלח יהוא בכל־ישראל ויבאו כל־עבדי הבעל ולא־נשאר איש אשר לא־בא ויבאו בית הבעל וימלא בית־הבעל פה לפה׃ 10.22  ויאמר לאשר על־המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש׃ 10.23  ויבא יהוא ויהונדב בן־רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן־יש־פה עמכם מעבדי יהוה כי אם־עבדי הבעל לבדם׃ 10.24  ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם־לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר־ימלט מן־האנשים אשר אני מביא על־ידיכם נפשו תחת נפשו׃ 10.25  ויהי ככלתו ׀ לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל־יצא ויכום לפי־חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד־עיר בית־הבעל׃ 10.26  ויצאו את־מצבות בית־הבעל וישרפוה׃ 10.27  ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את־בית הבעל וישמהו [למחראות כ] (למוצאות ק) עד־היום׃ 10.28  וישמד יהוא את־הבעל מישראל׃ 10.29  רק חטאי ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל לא־סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית־אל ואשר בדן׃ ס 10.30  ויאמר יהוה אל־יהוא יען אשר־הטיבת לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על־כסא ישראל׃ 10.31  ויהוא לא שמר ללכת בתורת־יהוה אלהי־ישראל בכל־לבבו לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את־ישראל׃ 10.32  בימים ההם החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל־גבול ישראל׃ 10.33  מן־הירדן מזרח השמש את כל־ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערער אשר על־נחל ארנן והגלעד והבשן׃ 10.34  ויתר דברי יהוא וכל־אשר עשה וכל־גבורתו הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 10.35  וישכב יהוא עם־אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו׃ 10.36  והימים אשר מלך יהוא על־ישראל עשרים ושמנה־שנה בשמרון׃ פ

10.1  wlAhAb xbOjm bnjm bxmrwn wjktb jHwA sprjm wjxlh xmrwn Al-xrj jzrOAl Hzqnjm wAl-HAmnjm AhAb lAmr׃ 10.2  wOtH kbA Hspr HzH Aljkm wAtkm bnj Adnjkm wAtkm Hrkb wHswsjm wOjr mbcr wHnxq׃ 10.3  wrAjtm HTwb wHjxr mbnj Adnjkm wxmtm Ol-ksA Abjw wHlhmw Ol-bjt Adnjkm׃ 10.4  wjrAw mAd mAd wjAmrw HnH xnj Hmlkjm lA Omdw lpnjw wAjk nOmd Anhnw׃ 10.5  wjxlh Axr-Ol-Hbjt wAxr Ol-HOjr wHzqnjm wHAmnjm Al-jHwA lAmr Obdjk Anhnw wkl Axr-tAmr Aljnw nOxH lA-nmljk Ajx HTwb bOjnjk OxH׃ 10.6  wjktb AljHm spr xnjt lAmr Am-lj Atm wlqlj Atm xmOjm qhw At-rAxj Anxj bnj-Adnjkm wbAw Alj kOt mhr jzrOAlH wbnj Hmlk xbOjm Ajx At-gdlj HOjr mgdljm Awtm׃ 10.7  wjHj kbA Hspr AljHm wjqhw At-bnj Hmlk wjxhTw xbOjm Ajx wjxjmw At-rAxjHm bdwdjm wjxlhw Aljw jzrOAlH׃ 10.8  wjbA HmlAk wjgd-lw lAmr HbjAw rAxj bnj-Hmlk wjAmr xjmw Atm xnj cbrjm pth HxOr Od-Hbqr׃ 10.9  wjHj bbqr wjcA wjOmd wjAmr Al-kl-HOm cdqjm Atm HnH Anj qxrtj Ol-Adnj wAHrgHw wmj HkH At-kl-AlH׃ 10.10  dOw ApwA kj lA jpl mdbr jHwH ArcH Axr-dbr jHwH Ol-bjt AhAb wjHwH OxH At Axr dbr bjd Obdw AljHw׃ 10.11  wjk jHwA At kl-HnxArjm lbjt-AhAb bjzrOAl wkl-gdljw wmjdOjw wkHnjw Od-bltj HxAjr-lw xrjd׃ 10.12  wjqm wjbA wjlk xmrwn HwA bjt-Oqd HrOjm bdrk׃ 10.13  wjHwA mcA At-Ahj AhzjHw mlk-jHwdH wjAmr mj Atm wjAmrw Ahj AhzjHw Anhnw wnrd lxlwm bnj-Hmlk wbnj HgbjrH׃ 10.14  wjAmr tpxwm hjjm wjtpxwm hjjm wjxhTwm Al-bwr bjt-Oqd ArbOjm wxnjm Ajx wlA-HxAjr Ajx mHm׃ s 10.15  wjlk mxm wjmcA At-jHwndb bn-rkb lqrAtw wjbrkHw wjAmr Aljw Hjx At-lbbk jxr kAxr lbbj Om-lbbk wjAmr jHwndb jx wjx tnH At-jdk wjtn jdw wjOlHw Aljw Al-HmrkbH׃ 10.16  wjAmr lkH Atj wrAH bqnAtj ljHwH wjrkbw Atw brkbw׃ 10.17  wjbA xmrwn wjk At-kl-HnxArjm lAhAb bxmrwn Od-Hxmjdw kdbr jHwH Axr dbr Al-AljHw׃ p 10.18  wjqbc jHwA At-kl-HOm wjAmr AlHm AhAb Obd At-HbOl mOT jHwA jObdnw HrbH׃ 10.19  wOtH kl-nbjAj HbOl kl-Obdjw wkl-kHnjw qrAw Alj Ajx Al-jpqd kj zbh gdwl lj lbOl kl Axr-jpqd lA jhjH wjHwA OxH bOqbH lmOn HAbjd At-Obdj HbOl׃ 10.20  wjAmr jHwA qdxw OcrH lbOl wjqrAw׃ 10.21  wjxlh jHwA bkl-jxrAl wjbAw kl-Obdj HbOl wlA-nxAr Ajx Axr lA-bA wjbAw bjt HbOl wjmlA bjt-HbOl pH lpH׃ 10.22  wjAmr lAxr Ol-HmlthH HwcA lbwx lkl Obdj HbOl wjcA lHm Hmlbwx׃ 10.23  wjbA jHwA wjHwndb bn-rkb bjt HbOl wjAmr lObdj HbOl hpxw wrAw pn-jx-pH Omkm mObdj jHwH kj Am-Obdj HbOl lbdm׃ 10.24  wjbAw lOxwt zbhjm wOlwt wjHwA xm-lw bhwc xmnjm Ajx wjAmr HAjx Axr-jmlT mn-HAnxjm Axr Anj mbjA Ol-jdjkm npxw tht npxw׃ 10.25  wjHj kkltw lOxwt HOlH wjAmr jHwA lrcjm wlxlxjm bAw Hkwm Ajx Al-jcA wjkwm lpj-hrb wjxlkw Hrcjm wHxlxjm wjlkw Od-Ojr bjt-HbOl׃ 10.26  wjcAw At-mcbwt bjt-HbOl wjxrpwH׃ 10.27  wjtcw At mcbt HbOl wjtcw At-bjt HbOl wjxmHw [lmhrAwt k] (lmwcAwt q) Od-Hjwm׃ 10.28  wjxmd jHwA At-HbOl mjxrAl׃ 10.29  rq hTAj jrbOm bn-nbT Axr HhTjA At-jxrAl lA-sr jHwA mAhrjHm Oglj HzHb Axr bjt-Al wAxr bdn׃ s 10.30  wjAmr jHwH Al-jHwA jOn Axr-HTjbt lOxwt Hjxr bOjnj kkl Axr blbbj Oxjt lbjt AhAb bnj rbOjm jxbw lk Ol-ksA jxrAl׃ 10.31  wjHwA lA xmr llkt btwrt-jHwH AlHj-jxrAl bkl-lbbw lA sr mOl hTAwt jrbOm Axr HhTjA At-jxrAl׃ 10.32  bjmjm HHm Hhl jHwH lqcwt bjxrAl wjkm hzAl bkl-gbwl jxrAl׃ 10.33  mn-Hjrdn mzrh Hxmx At kl-Arc HglOd Hgdj wHrAwbnj wHmnxj mOrOr Axr Ol-nhl Arnn wHglOd wHbxn׃ 10.34  wjtr dbrj jHwA wkl-Axr OxH wkl-gbwrtw HlwA-Hm ktwbjm Ol-spr dbrj Hjmjm lmlkj jxrAl׃ 10.35  wjxkb jHwA Om-Abtjw wjqbrw Atw bxmrwn wjmlk jHwAhz bnw thtjw׃ 10.36  wHjmjm Axr mlk jHwA Ol-jxrAl Oxrjm wxmnH-xnH bxmrwn׃ p

10.1  Erant autem Achab septuaginta filii in Samaria. Scripsit ergo Iehu litteras et misit in Samariam ad optimates civitatis et ad maiores natu et ad nutricios filiorum Achab dicens: 10.2  “ Statim ut acceperitis litteras has, qui habetis filios domini vestri et currus et equos et civitatem firmam et arma, 10.3  eligite meliorem et iustiorem de filiis domini vestri et ponite eum super solium patris sui et pugnate pro domo domini vestri ”. 10.4  Timuerunt illi vehementer et dixerunt: “ Ecce duo reges non potuerunt stare coram eo, et quomodo nos valebimus resistere? ”. 10.5  Miserunt ergo praepositus domus et praefectus civitatis et maiores natu et nutricii ad Iehu dicentes: “ Servi tui sumus: quaecumque iusseris, faciemus nec constituemus regem; quodcumque tibi placet, fac ”. 10.6  Rescripsit autem eis litteras secundo dicens: “ Si mei estis et oboeditis mihi, tollite capita virorum filiorum domini vestri et venite ad me hac eadem hora cras in Iezrahel ”. Porro filii regis, septuaginta viri, apud optimates civitatis nutriebantur. 10.7  Cumque venissent litterae ad eos, tulerunt filios regis et occiderunt septuaginta viros et posuerunt capita eorum in cophinis et miserunt ad eum in Iezrahel. 10.8  Venit autem nuntius et indicavit ei dicens: “ Attulerunt capita filiorum regis”. Qui respondit: “ Ponite ea duos acervos iuxta introitum portae usque mane ”. 10.9  Cumque diluxisset, egressus est et stans dixit ad omnem populum: “ Vos iusti estis; ecce ego coniuravi contra dominum meum et interfeci eum, sed quis percussit omnes hos? 10.10  Videte ergo nunc quoniam non cecidit de sermonibus Domini in terram, quos locutus est Dominus super domum Achab, et Dominus fecit, quod locutus est in manu servi sui Eliae ”. 10.11  Percussit igitur Iehu omnes, qui reliqui erant de domo Achab in Iezrahel, et universos optimates eius et notos et sacerdotes, donec non remanerent ex eo reliquiae. 10.12  Et surrexit et intravit. Deinde profectus est in Samariam; cumque esset ad Betheced Pastorum in via, 10.13  invenit fratres Ochoziae regis Iudae dixitque ad eos: “ Quinam estis vos? ”. At illi responderunt: “ Fratres Ochoziae sumus et descendimus ad salutandos filios regis et filios dominae reginae ”. 10.14  Qui ait: “ Comprehendite eos vivos ”. Quos cum comprehendissent vivos, iugulaverunt eos iuxta cisternam Betheced, quadraginta duos viros, et non reliquit ex eis quemquam. 10.15  Cumque abisset inde, invenit Ionadab filium Rechab in occursum sibi et benedixit ei. Et ait ad eum: “ Numquid est cor tuum rectum sicut cor meum cum corde tuo? ”. Et ait Ionadab: “ Est ”. “ Si est, inquit, da manum tuam ”. Qui dedit manum suam. At ille levavit eum ad se in curru 10.16  dixitque ad eum: “ Veni mecum et vide zelum meum pro Domino ”. Et impositum currui suo 10.17  duxit in Samariam. Et percussit omnes, qui reliqui fuerant de Achab in Samaria usque ad unum, iuxta verbum Domini, quod locutus est per Eliam. 10.18  Congregavit ergo Iehu omnem populum et dixit ad eos: “ Achab coluit Baal parum, ego autem colam eum amplius. 10.19  Nunc igitur omnes prophetas Baal et universos servos eius et cunctos sacerdotes ipsius vocate ad me; nullus sit qui non veniat. Sacrificium enim grande est mihi Baal; quicumque defuerit, non vivet ”. Porro Iehu faciebat hoc insidiose, ut disperderet cultores Baal. 10.20  Dixitque: “ Sanctificate diem sollemnem Baal ”. Vocaveruntque. 10.21  Et misit Iehu in universos terminos Israel, et venerunt cuncti servi Baal; non fuit residuus, ne unus quidem qui non veniret. Et ingressi sunt templum Baal, et repleta est domus Baal a summo usque ad summum. 10.22  Dixitque ei, qui erat super vestes: “ Profer vestimenta universis servis Baal ”. Et protulit eis vestes. 10.23  Ingressusque Iehu et Ionadab filius Rechab templum Baal ait cultoribus Baal: “ Perquirite et videte, ne quis forte vobiscum sit de servis Domini, sed ut sint soli servi Baal ”. 10.24  Ingressi sunt igitur, ut facerent victimas et holocausta; Iehu autem praeparaverat sibi foris octoginta viros et dixerat eis: “ Quicumque permiserit fugere de hominibus his, quos ego adduxero in manus vestras, anima eius erit pro anima illius ”. 10.25  Factum est ergo cum completum esset holocaustum, praecepit Iehu cursoribus et ducibus suis: “ Ingredimini et percutite eos; nullus evadat! ”. Percusseruntque eos cursores et duces ore gladii et proiecerunt. Tunc ierunt usque in dabir templi Baal. 10.26  Et protulerunt lapidem Baal et combusserunt 10.27  et comminuerunt eum. Destruxerunt quoque aedem Baal et fecerunt pro ea latrinas usque diem hanc. 10.28  Delevit itaque Iehu Baal de Israel. 10.29  Verumtamen a peccatis Ieroboam filii Nabat, qui peccare fecerat Israel, non recessit; nec dereliquit vitulos aureos, qui erant in Bethel et in Dan. 10.30  Dixit autem Dominus ad Iehu: “ Quia studiose fecisti, quod rectum erat in oculis meis et omnia quae erant in corde meo fecisti contra domum Achab, filii tui usque ad quartam generationem sedebunt super thronum Israel ”. 10.31  Porro Iehu non custodivit, ut ambularet in lege Domini, Dei Israel, in toto corde suo; non enim recessit a peccatis Ieroboam, qui peccare fecerat Israel. 10.32  In diebus illis coepit Dominus discindere in Israel; percussitque eos Hazael in universis finibus Israel 10.33  a Iordane contra orientalem plagam omnem terram Galaad et Gad et Ruben et Manasse, ab Aroer, quae est super torrentem Arnon, et Galaad et Basan. 10.34  Reliqua autem gestorum Iehu et universa, quae fecit, et fortitudo eius, nonne haec scripta sunt in libro annalium regum Israel? 10.35  Et dormivit Iehu cum patribus suis, sepelieruntque eum in Samaria; et regnavit Ioachaz filius eius pro eo. 10.36  Dies autem, quos regnavit Iehu super Israel, viginti et octo anni sunt, in Samaria.

11.1  Als aber Atalia, die Mutter Ahasias, sah, daß ihr Sohn tot war, machte sie sich auf und brachte allen königlichen Samen um. 11.2  Joscheba aber, die Tochter des Königs Joram, Ahasias Schwester, nahm Joas, den Sohn Ahasias, und stahl in weg aus der Mitte der Königssöhne, die getötet wurden, und tat ihn samt seiner Amme in eine Schlafkammer; und sie verbargen ihn vor Atalia, daß er nicht getötet wurde. 11.3  Und er war mit ihr sechs Jahre lang verborgen im Hause des HERRN. Atalia aber war Königin im Lande. 11.4  Aber im siebenten Jahre ließ Jojada die Obersten über die Hundertschaften der Karier und der Trabanten holen und zu sich in das Haus des HERRN kommen; und er machte mit ihnen einen Bund und nahm einen Eid von ihnen im Hause des HERRN 11.5  und zeigte ihnen den Sohn des Königs und gebot ihnen und sprach: Das ist es, was ihr tun sollt: Der dritte Teil von euch, die ihr am Sabbat antretet, soll Wache halten im Hause des Königs; 11.6  und ein Drittel am Tore Sur und ein Drittel am Tore hinter den Trabanten; und ihr sollt Wache halten beim Hause. 11.7  Und die zwei andern Teile von euch, alle, die am Sabbat abtreten, sollen im Hause des HERRN um den König Wache halten. 11.8  Und ihr sollt euch rings um den König scharen, ein jeglicher mit seinen Waffen in der Hand; wer aber in die Reihen eindringt, der soll getötet werden; und ihr sollt bei dem König sein, wenn er aus und eingeht. 11.9  Und die Obersten über Hundert taten alles, wie ihnen der Priester Jojada geboten hatte; und sie nahmen zu sich ihre Männer, die am Sabbat antraten, samt denen, die am Sabbat abtraten, und kamen zu Jojada, dem Priester. 11.10  Und der Priester gab den Obersten über Hundert Speere und Schilde, welche dem König David gehört hatten, und die im Hause des HERRN waren. 11.11  Und die Trabanten standen um den König her, ein jeglicher mit seinen Waffen in der Hand, von der rechten Seite des Hauses bis zur linken Seite des Hauses, bei dem Altar und bei dem Hause. 11.12  Und er führte den Sohn des Königs heraus und setzte ihm die Krone auf und gab ihm das Zeugnis; und sie machten ihn zum König und salbten ihn und klatschten in die Hände und sprachen: Es lebe der König! 11.13  Als aber Atalia das Geschrei der Trabanten und des Volkes hörte, kam sie zum Volk in das Haus des HERRN. 11.14  Und sie sah zu, und siehe, da stand der König an der Säule, wie es Sitte war, und die Obersten und Trabanten bei dem König; und alles Volk des Landes war fröhlich und stieß in die Trompeten. Atalia aber zerriß ihre Kleider und schrie: Verschwörung! Verschwörung! 11.15  Aber Jojada, der Priester, gebot den Obersten über Hundert, die über das Heer gesetzt waren, und sprach: Führt sie hinaus, zwischen den Reihen hindurch, und wer ihr folgt, der soll durch das Schwert sterben! Denn der Priester sprach: Sie soll nicht im Hause des HERRN getötet werden! 11.16  Da legte man Hand an sie. Und sie ging durch den Eingang für die Pferde zum Hause des Königs und ward daselbst getötet. 11.17  Da machte Jojada einen Bund zwischen dem HERRN und dem König und dem Volk, daß sie das Volk des HERRN sein sollten; ebenso zwischen dem König und dem Volk. 11.18  Da ging alles Volk des Landes in den Baalstempel und zerstörte ihn, seine Altäre und Bilder zerbrachen sie in Stücke; und Mattan, den Baalspriester, töteten sie vor den Altären. 11.19  Der Priester aber bestellte Wachen über das Haus des HERRN. Und er nahm die Obersten über Hundert, und die Leibwache und die Trabanten und alles Volk des Landes, und sie führten den König hinab vom Hause des HERRN und kamen durch das Tor der Trabanten zum Hause des Königs; und er setzte sich auf den Thron der Könige. 11.20  Und alles Volk im Lande ward fröhlich, und die Stadt blieb stille. Atalia aber hatten sie mit dem Schwerte getötet beim Hause des Königs. 11.21  (H11-20b) Joas war sieben Jahre alt, als er König ward.

11.1  καὶ γοθολια ἡ μήτηρ οχοζιου εἶδεν ὅτι ἀπέθανον οἱ υἱοὶ αὐτῆς καὶ ἀπώλεσεν πᾶν τὸ σπέρμα τῆς βασιλείας 11.2  καὶ ἔλαβεν ιωσαβεε θυγάτηρ τοῦ βασιλέως ιωραμ ἀδελφὴ οχοζιου τὸν ιωας υἱὸν ἀδελφοῦ αὐτῆς καὶ ἔκλεψεν αὐτὸν ἐκ μέσου τῶν υἱῶν τοῦ βασιλέως τῶν θανατουμένων αὐτὸν καὶ τὴν τροφὸν αὐτοῦ ἐν τῷ ταμιείῳ τῶν κλινῶν καὶ ἔκρυψεν αὐτὸν ἀπὸ προσώπου γοθολιας καὶ οὐκ ἐθανατώθη 11.3  καὶ ἦν μετ' αὐτῆς ἐν οἴκῳ κυρίου κρυβόμενος ἓξ ἔτη καὶ γοθολια βασιλεύουσα ἐπὶ τῆς γῆς 11.4  καὶ ἐν τῷ ἔτει τῷ ἑβδόμῳ ἀπέστειλεν ιωδαε ὁ ἱερεὺς καὶ ἔλαβεν τοὺς ἑκατοντάρχους τὸν χορρι καὶ τὸν ρασιμ καὶ ἀπήγαγεν αὐτοὺς πρὸς αὐτὸν εἰς οἶκον κυρίου καὶ διέθετο αὐτοῖς διαθήκην κυρίου καὶ ὥρκισεν αὐτοὺς ἐνώπιον κυρίου καὶ ἔδειξεν αὐτοῖς ιωδαε τὸν υἱὸν τοῦ βασιλέως 11.5  καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς λέγων οὗτος ὁ λόγος ὃν ποιήσετε τὸ τρίτον ἐξ ὑμῶν εἰσελθέτω τὸ σάββατον καὶ φυλάξετε φυλακὴν οἴκου τοῦ βασιλέως ἐν τῷ πυλῶνι 11.6  καὶ τὸ τρίτον ἐν τῇ πύλῃ τῶν ὁδῶν καὶ τὸ τρίτον τῆς πύλης ὀπίσω τῶν παρατρεχόντων καὶ φυλάξετε τὴν φυλακὴν τοῦ οἴκου 11.7  καὶ δύο χεῖρες ἐν ὑμῖν πᾶς ὁ ἐκπορευόμενος τὸ σάββατον καὶ φυλάξουσιν τὴν φυλακὴν οἴκου κυρίου πρὸς τὸν βασιλέα 11.8  καὶ κυκλώσατε ἐπὶ τὸν βασιλέα κύκλῳ ἀνὴρ καὶ τὸ σκεῦος αὐτοῦ ἐν χειρὶ αὐτοῦ καὶ ὁ εἰσπορευόμενος εἰς τὰ σαδηρωθ ἀποθανεῖται καὶ ἐγένετο μετὰ τοῦ βασιλέως ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαι αὐτὸν καὶ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαι αὐτόν 11.9  καὶ ἐποίησαν οἱ ἑκατόνταρχοι πάντα ὅσα ἐνετείλατο ιωδαε ὁ συνετός καὶ ἔλαβεν ἀνὴρ τοὺς ἄνδρας αὐτοῦ τοὺς εἰσπορευομένους τὸ σάββατον μετὰ τῶν ἐκπορευομένων τὸ σάββατον καὶ εἰσῆλθεν πρὸς ιωδαε τὸν ἱερέα 11.10  καὶ ἔδωκεν ὁ ἱερεὺς τοῖς ἑκατοντάρχαις τοὺς σειρομάστας καὶ τοὺς τρισσοὺς τοῦ βασιλέως δαυιδ τοὺς ἐν οἴκῳ κυρίου 11.11  καὶ ἔστησαν οἱ παρατρέχοντες ἀνὴρ καὶ τὸ σκεῦος αὐτοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ ἀπὸ τῆς ὠμίας τοῦ οἴκου τῆς δεξιᾶς ἕως τῆς ὠμίας τοῦ οἴκου τῆς εὐωνύμου τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τοῦ οἴκου ἐπὶ τὸν βασιλέα κύκλῳ 11.12  καὶ ἐξαπέστειλεν τὸν υἱὸν τοῦ βασιλέως καὶ ἔδωκεν ἐπ' αὐτὸν τὸ νεζερ καὶ τὸ μαρτύριον καὶ ἐβασίλευσεν αὐτὸν καὶ ἔχρισεν αὐτόν καὶ ἐκρότησαν τῇ χειρὶ καὶ εἶπαν ζήτω ὁ βασιλεύς 11.13  καὶ ἤκουσεν γοθολια τὴν φωνὴν τῶν τρεχόντων τοῦ λαοῦ καὶ εἰσῆλθεν πρὸς τὸν λαὸν εἰς οἶκον κυρίου 11.14  καὶ εἶδεν καὶ ἰδοὺ ὁ βασιλεὺς εἱστήκει ἐπὶ τοῦ στύλου κατὰ τὸ κρίμα καὶ οἱ ᾠδοὶ καὶ αἱ σάλπιγγες πρὸς τὸν βασιλέα καὶ πᾶς ὁ λαὸς τῆς γῆς χαίρων καὶ σαλπίζων ἐν σάλπιγξιν καὶ διέρρηξεν γοθολια τὰ ἱμάτια ἑαυτῆς καὶ ἐβόησεν σύνδεσμος σύνδεσμος 11.15  καὶ ἐνετείλατο ιωδαε ὁ ἱερεὺς τοῖς ἑκατοντάρχαις τοῖς ἐπισκόποις τῆς δυνάμεως καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἐξαγάγετε αὐτὴν ἔσωθεν τῶν σαδηρωθ καὶ ὁ εἰσπορευόμενος ὀπίσω αὐτῆς θανάτῳ θανατωθήσεται ῥομφαίᾳ ὅτι εἶπεν ὁ ἱερεύς καὶ μὴ ἀποθάνῃ ἐν οἴκῳ κυρίου 11.16  καὶ ἐπέθηκαν αὐτῇ χεῖρας καὶ εἰσῆλθεν ὁδὸν εἰσόδου τῶν ἵππων οἴκου τοῦ βασιλέως καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ 11.17  καὶ διέθετο ιωδαε διαθήκην ἀνὰ μέσον κυρίου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ βασιλέως καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ λαοῦ τοῦ εἶναι εἰς λαὸν τῷ κυρίῳ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ βασιλέως καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ λαοῦ 11.18  καὶ εἰσῆλθεν πᾶς ὁ λαὸς τῆς γῆς εἰς οἶκον τοῦ βααλ καὶ κατέσπασαν αὐτὸν καὶ τὰ θυσιαστήρια αὐτοῦ καὶ τὰς εἰκόνας αὐτοῦ συνέτριψαν ἀγαθῶς καὶ τὸν ματθαν τὸν ἱερέα τοῦ βααλ ἀπέκτειναν κατὰ πρόσωπον τῶν θυσιαστηρίων καὶ ἔθηκεν ὁ ἱερεὺς ἐπισκόπους εἰς τὸν οἶκον κυρίου 11.19  καὶ ἔλαβεν τοὺς ἑκατοντάρχους καὶ τὸν χορρι καὶ τὸν ρασιμ καὶ πάντα τὸν λαὸν τῆς γῆς καὶ κατήγαγον τὸν βασιλέα ἐξ οἴκου κυρίου καὶ εἰσῆλθεν ὁδὸν πύλης τῶν παρατρεχόντων οἴκου τοῦ βασιλέως καὶ ἐκάθισαν αὐτὸν ἐπὶ τοῦ θρόνου τῶν βασιλέων 11.20  καὶ ἐχάρη πᾶς ὁ λαὸς τῆς γῆς καὶ ἡ πόλις ἡσύχασεν καὶ τὴν γοθολιαν ἐθανάτωσαν ἐν ῥομφαίᾳ ἐν οἴκῳ τοῦ βασιλέως 11.21  υἱὸς ἐτῶν ἑπτὰ ιωας ἐν τῷ βασιλεύειν αὐτόν

11.1  kai gotholia eh mehtehr ochozioy eiden oti apethanon oi yioi aytehs kai apohlesen pan to sperma tehs basileias 11.2  kai elaben iohsabee thygatehr toy basileohs iohram adelpheh ochozioy ton iohas yion adelphoy aytehs kai eklepsen ayton ek mesoy tohn yiohn toy basileohs tohn thanatoymenohn ayton kai tehn trophon aytoy en toh tamieioh tohn klinohn kai ekrypsen ayton apo prosohpoy gotholias kai oyk ethanatohtheh 11.3  kai ehn met' aytehs en oikoh kyrioy krybomenos ex eteh kai gotholia basileyoysa epi tehs gehs 11.4  kai en toh etei toh ebdomoh apesteilen iohdae o iereys kai elaben toys ekatontarchoys ton chorri kai ton rasim kai apehgagen aytoys pros ayton eis oikon kyrioy kai dietheto aytois diathehkehn kyrioy kai ohrkisen aytoys enohpion kyrioy kai edeixen aytois iohdae ton yion toy basileohs 11.5  kai eneteilato aytois legohn oytos o logos on poiehsete to triton ex ymohn eiselthetoh to sabbaton kai phylaxete phylakehn oikoy toy basileohs en toh pylohni 11.6  kai to triton en teh pyleh tohn odohn kai to triton tehs pylehs opisoh tohn paratrechontohn kai phylaxete tehn phylakehn toy oikoy 11.7  kai dyo cheires en ymin pas o ekporeyomenos to sabbaton kai phylaxoysin tehn phylakehn oikoy kyrioy pros ton basilea 11.8  kai kyklohsate epi ton basilea kykloh anehr kai to skeyos aytoy en cheiri aytoy kai o eisporeyomenos eis ta sadehrohth apothaneitai kai egeneto meta toy basileohs en toh ekporeyesthai ayton kai en toh eisporeyesthai ayton 11.9  kai epoiehsan oi ekatontarchoi panta osa eneteilato iohdae o synetos kai elaben anehr toys andras aytoy toys eisporeyomenoys to sabbaton meta tohn ekporeyomenohn to sabbaton kai eisehlthen pros iohdae ton ierea 11.10  kai edohken o iereys tois ekatontarchais toys seiromastas kai toys trissoys toy basileohs dayid toys en oikoh kyrioy 11.11  kai estehsan oi paratrechontes anehr kai to skeyos aytoy en teh cheiri aytoy apo tehs ohmias toy oikoy tehs dexias eohs tehs ohmias toy oikoy tehs eyohnymoy toy thysiastehrioy kai toy oikoy epi ton basilea kykloh 11.12  kai exapesteilen ton yion toy basileohs kai edohken ep' ayton to nezer kai to martyrion kai ebasileysen ayton kai echrisen ayton kai ekrotehsan teh cheiri kai eipan zehtoh o basileys 11.13  kai ehkoysen gotholia tehn phohnehn tohn trechontohn toy laoy kai eisehlthen pros ton laon eis oikon kyrioy 11.14  kai eiden kai idoy o basileys eistehkei epi toy styloy kata to krima kai oi ohdoi kai ai salpigges pros ton basilea kai pas o laos tehs gehs chairohn kai salpizohn en salpigxin kai dierrehxen gotholia ta imatia eaytehs kai eboehsen syndesmos syndesmos 11.15  kai eneteilato iohdae o iereys tois ekatontarchais tois episkopois tehs dynameohs kai eipen pros aytoys exagagete aytehn esohthen tohn sadehrohth kai o eisporeyomenos opisoh aytehs thanatoh thanatohthehsetai romphaia oti eipen o iereys kai meh apothaneh en oikoh kyrioy 11.16  kai epethehkan ayteh cheiras kai eisehlthen odon eisodoy tohn ippohn oikoy toy basileohs kai apethanen ekei 11.17  kai dietheto iohdae diathehkehn ana meson kyrioy kai ana meson toy basileohs kai ana meson toy laoy toy einai eis laon toh kyrioh kai ana meson toy basileohs kai ana meson toy laoy 11.18  kai eisehlthen pas o laos tehs gehs eis oikon toy baal kai katespasan ayton kai ta thysiastehria aytoy kai tas eikonas aytoy synetripsan agathohs kai ton matthan ton ierea toy baal apekteinan kata prosohpon tohn thysiastehriohn kai ethehken o iereys episkopoys eis ton oikon kyrioy 11.19  kai elaben toys ekatontarchoys kai ton chorri kai ton rasim kai panta ton laon tehs gehs kai katehgagon ton basilea ex oikoy kyrioy kai eisehlthen odon pylehs tohn paratrechontohn oikoy toy basileohs kai ekathisan ayton epi toy thronoy tohn basileohn 11.20  kai echareh pas o laos tehs gehs kai eh polis ehsychasen kai tehn gotholian ethanatohsan en romphaia en oikoh toy basileohs 11.21  yios etohn epta iohas en toh basileyein ayton

11.1  וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ [וּרָאֲתָה כ] (רָאֲתָה ק) כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה׃ 11.2  וַתִּקַּח יְהֹושֶׁבַע בַּת־הַמֶּלֶךְ־יֹורָם אֲחֹות אֲחַזְיָהוּ אֶת־יֹואָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתֹו מִתֹּוךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ [הַמַּמֹותְתִים כ] (הַמּוּמָתִים ק) אֹתֹו וְאֶת־מֵינִקְתֹּו בַּחֲדַר הַמִּטֹּות וַיַּסְתִּרוּ אֹתֹו מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת׃ 11.3  וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ׃ פ 11.4  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהֹויָדָע וַיִּקַּח ׀ אֶת־שָׂרֵי [הַמֵּאיֹות כ] (הַמֵּאֹות ק) לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ׃ 11.5  וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ׃ 11.6  וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח׃ 11.7  וּשְׁתֵּי הַיָּדֹות בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת בֵּית־יְהוָה אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ 11.8  וְהִקַּפְתֶּם עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדֹו וְהַבָּא אֶל־הַשְּׂדֵרֹות יוּמָת וִהְיוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתֹו וּבְבֹאֹו׃ 11.9  וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי [הַמֵּאיֹות כ] (הַמֵּאֹות ק) כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהֹויָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת־אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל־יְהֹויָדָע הַכֹּהֵן׃ 11.10  וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי [הַמֵּאיֹות כ] (הַמֵּאֹות ק) אֶת־הַחֲנִית וְאֶת־הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה׃ 11.11  וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ ׀ וְכֵלָיו בְּיָדֹו מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד־כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב׃ 11.12  וַיֹּוצִא אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר וְאֶת־הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתֹו וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ־כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃ ס 11.13  וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת־קֹול הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל־הָעָם בֵּית יְהוָה׃ 11.14  וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל־הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרֹות אֶל־הַמֶּלֶךְ וְכָל־עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרֹות וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת־בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר׃ ס 11.15  וַיְצַו יְהֹויָדָע הַכֹּהֵן אֶת־שָׂרֵי [הַמֵּיאֹות כ] (הַמֵּאֹות ׀ ק) פְּקֻדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֹוצִיאוּ אֹתָהּ אֶל־מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל־תּוּמַת בֵּית יְהוָה׃ 11.16  וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבֹוא דֶּרֶךְ־מְבֹוא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם׃ ס 11.17  וַיִּכְרֹת יְהֹויָדָע אֶת־הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיֹות לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם׃ 11.18  וַיָּבֹאוּ כָל־עַם הָאָרֶץ בֵּית־הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת־ [מִזְבְּחֹתֹו כ] (מִזְבְּחֹתָיו ק) וְאֶת־צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחֹות וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדֹּות עַל־בֵּית יְהוָה׃ 11.19  וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאֹות וְאֶת־הַכָּרִי וְאֶת־הָרָצִים וְאֵת ׀ כָּל־עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבֹואוּ דֶּרֶך־שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסֵּא הַמְּלָכִים׃ 11.20  וַיִּשְׂמַח כָּל־עַם־הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת־עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית [מֶלֶךְ כ] (הַמֶּלֶךְ׃ ק) ס 11.21  בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יְהֹואָשׁ בְּמָלְכֹו׃ פ

11.1  waOataljaaH Aem AahazjaaHw [wraaAataaH k] (raaAataaH q) kij met bnaaH wataaqaam watAabed Aet kaal-zaeraO HamamlaakaaH׃ 11.2  watiqah jHowxxaebaO bat-Hamaelaek-jowraam Aahowt AahazjaaHw Aaet-jowAaaxx baen-AahazjaaH watignob Aotow mitowk bnej-Hamaelaek [Hamamowttijm k] (Hamwmaatijm q) Aotow wAaet-mejniqtow bahadar HamiTowt wajastirw Aotow mipnej OataljaaHw wloA Hwmaat׃ 11.3  wajHij AitaaH bejt jHwaaH mithabeA xxexx xxaanijm waOataljaaH molaekaet Oal-HaaAaaraec׃ p 11.4  wbaxxaanaaH HaxxbijOijt xxaalah jHowjaadaaO wajiqah Aaet-xaarej [HameAjowt k] (HameAowt q) lakaarij wlaaraacijm wajaabeA Aotaam Aelaajw bejt jHwaaH wajikrot laaHaem brijt wajaxxbaO Aotaam bbejt jHwaaH wajarA Aotaam Aaet-baen-Hamaelaek׃ 11.5  wajcawem leAmor zaeH Hadaabaar Aaxxaer taOaxwn Haxxlixxijt mikaem baaAej Haxxabaat wxxomrej mixxmaeraet bejt Hamaelaek׃ 11.6  wHaxxlixxijt bxxaOar swr wHaxxlixxijt baxxaOar Aahar Haaraacijm wxxmartaem Aaet-mixxmaeraet Habajit masaah׃ 11.7  wxxtej Hajaadowt baakaem kol jocAej Haxxabaat wxxaamrw Aaet-mixxmaeraet bejt-jHwaaH Aael-Hamaelaek׃ 11.8  wHiqaptaem Oal-Hamaelaek saabijb Aijxx wkelaajw bjaadow wHabaaA Aael-Haxderowt jwmaat wiHjw Aaet-Hamaelaek bceAtow wbboAow׃ 11.9  wajaOaxw xaarej [HameAjowt k] (HameAowt q) kkol Aaxxaer-ciwaaH jHowjaadaaO HakoHen wajiqhw Aijxx Aaet-Aanaaxxaajw baaAej Haxxabaat Oim jocAej Haxxabaat wajaaboAw Aael-jHowjaadaaO HakoHen׃ 11.10  wajiten HakoHen lxaarej [HameAjowt k] (HameAowt q) Aaet-Hahanijt wAaet-HaxxlaaTijm Aaxxaer lamaelaek daawid Aaxxaer bbejt jHwaaH׃ 11.11  wajaOamdw Haaraacijm Aijxx wkelaajw bjaadow mikaetaep Habajit Hajmaanijt Oad-kaetaep Habajit HaxmaaAlijt lamizbeha wlabaajit Oal-Hamaelaek saabijb׃ 11.12  wajowciA Aaet-baen-Hamaelaek wajiten Oaalaajw Aaet-Hanezaer wAaet-HaaOedwt wajamlikw Aotow wajimxxaahuHw wajakw-kaap wajoAmrw jhij Hamaelaek׃ s 11.13  watixxmaO OataljaaH Aaet-qowl Haaraacijn HaaOaam wataaboA Aael-HaaOaam bejt jHwaaH׃ 11.14  wateraeA wHineH Hamaelaek Oomed Oal-HaaOamwd kamixxpaaT wHaxaarijm wHahacocrowt Aael-Hamaelaek wkaal-Oam HaaAaaraec xaameha wtoqeOa bahacocrowt watiqraO OataljaaH Aaet-bgaadaejHaa watiqraaA qaexxaer qaaxxaer׃ s 11.15  wajcaw jHowjaadaaO HakoHen Aaet-xaarej [HamejAowt k] (HameAowt q) pqudej Hahajil wajoAmaer AalejHaem HowcijAw AotaaH Aael-mibejt laxderot wHabaaA AaharaejHaa Haamet baehaaraeb kij Aaamar HakoHen Aal-twmat bejt jHwaaH׃ 11.16  wajaaximw laaH jaadajim wataabowA daeraek-mbowA Haswsijm bejt Hamaelaek watwmat xxaam׃ s 11.17  wajikrot jHowjaadaaO Aaet-Habrijt bejn jHwaaH wbejn Hamaelaek wbejn HaaOaam liHjowt lOaam lajHwaaH wbejn Hamaelaek wbejn HaaOaam׃ 11.18  wajaaboAw kaal-Oam HaaAaaraec bejt-HabaOal wajitcuHw Aaet- [mizbhotow k] (mizbhotaajw q) wAaet-claamaajw xxibrw HejTeb wAet mataan koHen HabaOal Haargw lipnej Hamizbhowt wajaaxaem HakoHen pqudowt Oal-bejt jHwaaH׃ 11.19  wajiqah Aaet-xaarej HameAowt wAaet-Hakaarij wAaet-Haaraacijm wAet kaal-Oam HaaAaaraec wajorijdw Aaet-Hamaelaek mibejt jHwaaH wajaabowAw daeraek-xxaOar Haaraacijm bejt Hamaelaek wajexxaeb Oal-kiseA Hamlaakijm׃ 11.20  wajixmah kaal-Oam-HaaAaaraec wHaaOijr xxaaqaaTaaH wAaet-OataljaaHw Hemijtw bahaeraeb bejt [maelaek k] (Hamaelaek׃ q) s 11.21  baen-xxaebaO xxaanijm jHowAaaxx bmaalkow׃ p

11.1  ועתליה אם אחזיהו [וראתה כ] (ראתה ק) כי מת בנה ותקם ותאבד את כל־זרע הממלכה׃ 11.2  ותקח יהושבע בת־המלך־יורם אחות אחזיהו את־יואש בן־אחזיה ותגנב אתו מתוך בני־המלך [הממותתים כ] (המומתים ק) אתו ואת־מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת׃ 11.3  ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על־הארץ׃ פ 11.4  ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח ׀ את־שרי [המאיות כ] (המאות ק) לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את־בן־המלך׃ 11.5  ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך׃ 11.6  והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את־משמרת הבית מסח׃ 11.7  ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את־משמרת בית־יהוה אל־המלך׃ 11.8  והקפתם על־המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל־השדרות יומת והיו את־המלך בצאתו ובבאו׃ 11.9  ויעשו שרי [המאיות כ] (המאות ק) ככל אשר־צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את־אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל־יהוידע הכהן׃ 11.10  ויתן הכהן לשרי [המאיות כ] (המאות ק) את־החנית ואת־השלטים אשר למלך דוד אשר בבית יהוה׃ 11.11  ויעמדו הרצים איש ׀ וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד־כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על־המלך סביב׃ 11.12  ויוצא את־בן־המלך ויתן עליו את־הנזר ואת־העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו־כף ויאמרו יחי המלך׃ ס 11.13  ותשמע עתליה את־קול הרצין העם ותבא אל־העם בית יהוה׃ 11.14  ותרא והנה המלך עמד על־העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל־המלך וכל־עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את־בגדיה ותקרא קשר קשר׃ ס 11.15  ויצו יהוידע הכהן את־שרי [המיאות כ] (המאות ׀ ק) פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל־מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל־תומת בית יהוה׃ 11.16  וישמו לה ידים ותבוא דרך־מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם׃ ס 11.17  ויכרת יהוידע את־הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם׃ 11.18  ויבאו כל־עם הארץ בית־הבעל ויתצהו את־ [מזבחתו כ] (מזבחתיו ק) ואת־צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על־בית יהוה׃ 11.19  ויקח את־שרי המאות ואת־הכרי ואת־הרצים ואת ׀ כל־עם הארץ וירידו את־המלך מבית יהוה ויבואו דרך־שער הרצים בית המלך וישב על־כסא המלכים׃ 11.20  וישמח כל־עם־הארץ והעיר שקטה ואת־עתליהו המיתו בחרב בית [מלך כ] (המלך׃ ק) ס 11.21  בן־שבע שנים יהואש במלכו׃ פ

11.1  wOtljH Am AhzjHw [wrAtH k] (rAtH q) kj mt bnH wtqm wtAbd At kl-zrO HmmlkH׃ 11.2  wtqh jHwxbO bt-Hmlk-jwrm Ahwt AhzjHw At-jwAx bn-AhzjH wtgnb Atw mtwk bnj-Hmlk [Hmmwttjm k] (Hmwmtjm q) Atw wAt-mjnqtw bhdr HmTwt wjstrw Atw mpnj OtljHw wlA Hwmt׃ 11.3  wjHj AtH bjt jHwH mthbA xx xnjm wOtljH mlkt Ol-HArc׃ p 11.4  wbxnH HxbjOjt xlh jHwjdO wjqh At-xrj [HmAjwt k] (HmAwt q) lkrj wlrcjm wjbA Atm Aljw bjt jHwH wjkrt lHm brjt wjxbO Atm bbjt jHwH wjrA Atm At-bn-Hmlk׃ 11.5  wjcwm lAmr zH Hdbr Axr tOxwn Hxlxjt mkm bAj Hxbt wxmrj mxmrt bjt Hmlk׃ 11.6  wHxlxjt bxOr swr wHxlxjt bxOr Ahr Hrcjm wxmrtm At-mxmrt Hbjt msh׃ 11.7  wxtj Hjdwt bkm kl jcAj Hxbt wxmrw At-mxmrt bjt-jHwH Al-Hmlk׃ 11.8  wHqptm Ol-Hmlk sbjb Ajx wkljw bjdw wHbA Al-Hxdrwt jwmt wHjw At-Hmlk bcAtw wbbAw׃ 11.9  wjOxw xrj [HmAjwt k] (HmAwt q) kkl Axr-cwH jHwjdO HkHn wjqhw Ajx At-Anxjw bAj Hxbt Om jcAj Hxbt wjbAw Al-jHwjdO HkHn׃ 11.10  wjtn HkHn lxrj [HmAjwt k] (HmAwt q) At-Hhnjt wAt-HxlTjm Axr lmlk dwd Axr bbjt jHwH׃ 11.11  wjOmdw Hrcjm Ajx wkljw bjdw mktp Hbjt Hjmnjt Od-ktp Hbjt HxmAljt lmzbh wlbjt Ol-Hmlk sbjb׃ 11.12  wjwcA At-bn-Hmlk wjtn Oljw At-Hnzr wAt-HOdwt wjmlkw Atw wjmxhHw wjkw-kp wjAmrw jhj Hmlk׃ s 11.13  wtxmO OtljH At-qwl Hrcjn HOm wtbA Al-HOm bjt jHwH׃ 11.14  wtrA wHnH Hmlk Omd Ol-HOmwd kmxpT wHxrjm wHhccrwt Al-Hmlk wkl-Om HArc xmh wtqO bhccrwt wtqrO OtljH At-bgdjH wtqrA qxr qxr׃ s 11.15  wjcw jHwjdO HkHn At-xrj [HmjAwt k] (HmAwt q) pqdj Hhjl wjAmr AljHm HwcjAw AtH Al-mbjt lxdrt wHbA AhrjH Hmt bhrb kj Amr HkHn Al-twmt bjt jHwH׃ 11.16  wjxmw lH jdjm wtbwA drk-mbwA Hswsjm bjt Hmlk wtwmt xm׃ s 11.17  wjkrt jHwjdO At-Hbrjt bjn jHwH wbjn Hmlk wbjn HOm lHjwt lOm ljHwH wbjn Hmlk wbjn HOm׃ 11.18  wjbAw kl-Om HArc bjt-HbOl wjtcHw At- [mzbhtw k] (mzbhtjw q) wAt-clmjw xbrw HjTb wAt mtn kHn HbOl Hrgw lpnj Hmzbhwt wjxm HkHn pqdwt Ol-bjt jHwH׃ 11.19  wjqh At-xrj HmAwt wAt-Hkrj wAt-Hrcjm wAt kl-Om HArc wjrjdw At-Hmlk mbjt jHwH wjbwAw drk-xOr Hrcjm bjt Hmlk wjxb Ol-ksA Hmlkjm׃ 11.20  wjxmh kl-Om-HArc wHOjr xqTH wAt-OtljHw Hmjtw bhrb bjt [mlk k] (Hmlk׃ q) s 11.21  bn-xbO xnjm jHwAx bmlkw׃ p

11.1  Athalia vero mater Ochoziae videns mortuum filium suum surrexit et interfecit omne semen regium. 11.2  Tollens autem Iosaba filia regis Ioram soror Ochoziae Ioas filium Ochoziae furata est eum de medio filiorum regis, qui interficiebantur, et nutricem eius in cubiculo lectulorum, et absconderunt eum a facie Athaliae, ut non interficeretur. 11.3  Eratque cum ea in domo Domini clam sex annis; porro Athalia regnavit super terram. 11.4  Anno autem septimo misit Ioiada et assumens centuriones Carum et cursorum introduxit ad se in templum Domini pepigitque cum eis foedus; et adiurans eos in domo Domini ostendit eis filium regis 11.5  et praecepit illis dicens: “ Hoc est, quod facere debetis: tertia pars vestrum introeat sabbato et observet excubitum domus regis; 11.6  tertia autem pars ad portam Sur, et tertia pars sit ad portam, quae est post habitaculum cursorum, et custodietis excubitum domus per vices. 11.7  Duae vero partes e vobis omnes egredientes sabbato custodiant excubias domus Domini circum regem. 11.8  Et vallabitis eum habentes arma in manibus vestris; si quis autem ingressus fuerit saeptum templi, interficiatur; eritisque cum rege introeunte et egrediente. 11.9  Et fecerunt centuriones iuxta omnia, quae praeceperat eis Ioiada sacerdos, et assumentes singuli viros suos, qui ingrediebantur sabbato, cum his, qui egrediebantur sabbato, venerunt ad Ioiada sacerdotem. 11.10  Qui dedit centurionibus hastas et peltas regis David, quae erant in domo Domini. 11.11  Et steterunt cursores singuli habentes arma in manu sua a parte templi dextera usque ad partem templi sinistram contra altare et aedem circum regem. 11.12  Produxitque filium regis et dedit ei diadema et testimonium; feceruntque eum regem et unxerunt et plaudentes manu dixerunt: “ Vivat rex! ”. 11.13  Audivit autem Athalia vocem populi et ingressa ad turbas in templum Domini 11.14  vidit regem stantem super tribunal iuxta morem et principes et tubas prope eum omnemque populum terrae laetantem et canentem tubis; et scidit vestimenta sua clamavitque: “ Coniuratio, coniuratio! ”. 11.15  Praecepit autem Ioiada sacerdos centurionibus, qui erant super exercitum, et ait eis: “ Educite eam extra consaepta templi, et, quicumque secutus eam fuerit, feriatur gladio ”. Dixerat enim sacerdos: “ Non occidatur in templo Domini ”. 11.16  Imposueruntque ei manus et impegerunt eam per viam introitus Equorum in palatium, et interfecta est ibi. 11.17  Pepigit igitur Ioiada foedus inter Dominum et inter regem et inter populum, ut esset populus Domini, et inter regem et populum. 11.18  Ingressusque est omnis populus terrae templum Baal, et destruxerunt illud et aras eius et imagines contriverunt valide; Matthan quoque sacerdotem Baal occiderunt coram altaribus. Et posuit sacerdos custodias in domo Domini 11.19  tulitque centuriones et Cares et cursores et omnem populum terrae; deduxeruntque regem de domo Domini. Et venerunt per viam portae Cursorum in palatium, et sedit super thronum regum. 11.20  Laetatusque est omnis populus terrae, et civitas conquievit; Athalia autem occisa est gladio in domo regis. 11.21  Septemque annorum erat Ioas, cum regnare coepisset.